אקסל סולושנס השלימה עסקה לרכישת 70% מחברת יבוא בתחום התקשורת – התמורה: 14 מיליון שקל
חברת הטכנולוגיה אקסל סולושנס אקסל 12.52% השלימה אתמול עסקה לרכישת 70% מחברת יבוא בתחום המולטימדיה והתקשורת. תמורת העסקה עומדת בסך הכל על 14.1 מיליון שקל, בשלושה תשלומים ותשלום מותנה בעמידה בתנאי רווח גולמי. החברה נרכשת לפי שווי של כ–20 מיליון שקל.
גיל דויטש
אקסל, בעזרת חברה מוחזקת בשיעור של 50.1% בשם אי בי אי אקטיב בע״מ השלימה רכישה של 70% חברת יבוא, איתה התקשרה בהסכם מכירה לפני כחודש, ב–4 באוקטובר. במועד השלמת העסקה בראשון לנובמבר שולם למוכר 7.8 מיליון שקל במזומן.
בעוד שישה חודשים צפוי להתבצע התשלום השני על סך 700 אלף שקל, ובעוד 24 חודשים צפוי להתבצע תשלום שלישי על סך 3.9 מיליון שקל. בנוסף לכך, בכפוף לעמידה של החברה הנרכשת בתנאי רווח גולמי בשנים 2025 – 2028 תשלם החברה תשלום רביעי ומותנה בסך 1.6 מיליון שקל.
- אקסל: עליה של 14% בהכנסות, עוברת להפסד רבעוני
- משקיעים רכשו מניות של אקסל ב-22 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ערב השלמת העסקה, וכתנאי להשלמת העסקה, היה המוכר זכאי לדיבידנד מהחברה הנרכשת בהיקף של 15 מיליון שקל. בנוסף, היה עליו לשנות את תקנון החברה כך שמדיניות הדיבידנד שלה תהיה חלוקה של 75% לפחות מהרווחים. כך שהמוכר כך שהתמורה הכוללת למוכר מהעסקה היא קצת פחות מ–30 מיליון שקל, ובידיו נשארו 30% ממניות החברה.
הקצאה פרטית לגיל דויטש ורוני בירם
הרכישה של אקסל מתבצעת במקביל להסכם השקעה עם גיל דויטש ורוני בירם. הללו סיכמו בראשון באקוטובר עם החברה כי ישקיעו סכום של 20.6 מיליון שקל בחברה בתמורה למניות. הגיוס נעשה לפי מחיר של 110 אגורות למניה. המניות שיוקצו לדויטש ובירם יהוו כ–17% מהון המניות של אקסל בדילול מלא.
רוני בירם (צילום: בועז אופנהיים)
נוסף למניות, יקבלו גיל דויטש ורוני בירם אופציות לא סחירות בכמות שווה לכמות המניות שיקבלו, ללא תמורה. מחיר הפקיעה של אופציות אלו הינו 145 אגורות, ותקופת המימוש עומדת על 48 חודשים.
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
מחיר המניה של אקסל עומד כיום על כ–136 אגורות, כך שגיוס תמורת מניות לפי שווי נמוך מהשוק (110 אגורות), אך עם אופציות שמחיר מימושן הוא למעלה ממחיר השוק (145 אגורות) מסמן את אמונם של דויטש ובירם בחברה, תוך גידור הסיכונים הפוטנציאליים.
הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
