צור מסכמת מחצית של צמיחה, ומה עם החברה הסודית שלה?
צור שמיר מסכמת רבעון שני עם רווח לבעלי המניות ועלייה בהכנסות; החברה הפרטית הקטנה נימה מציגה צמיחה של יותר מ-50% בהכנסות לצד העמקת ההפסד
צור שמיר צור 1.02% , חברת אחזקות הפועלת בתחומי הביטוח, הפיננסים, הנדל"ן המניב והשירותים הפיננסיים הגלובליים, פרסמה את תוצאות הרבעון השני לשנת 2025. הקבוצה מחזיקה, בין היתר, בחברות איי.די.איי ביטוח, מימון ישיר, אדגר ונימה, עם פעילות מגוונת המקנה פיזור רחב בשוק ההון המקומי והבינלאומי.
ברבעון השני של 2025 רשמה
הקבוצה עלייה של 13% בהכנסות שהסתכמו בכ-1.53 מיליארד שקל, לעומת כ-1.36 מיליארד שקל ברבעון המקביל. הרווח הכולל המיוחס לבעלי המניות עמד על כ-7 מיליון שקל, לאחר הפסד בתקופה המקבילה אשתקד. ההון העצמי ליום 30 ביוני 2025 עמד על כ-619 מיליון שקל, והחברה הודיעה על
חלוקת דיבידנד בהיקף של 5 מיליון שקל.
החברות הסחירות
דגשים לתוצאות הרבעון השני של חברת הבת איידיאיי ביטוח איידיאיי ביטוח 1.27%
הפרמיות ברוטו הסתכמו ברבעון בכ-924.5 מיליון שקל, לעומת כ-871.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-6%. בנטרול השפעת מכרזי חשכ"ל, הצמיחה בפרמיות ברוטו עומדת על כ-6% לכ-920.8 מיליון שקל. הגידול בפרמיות ברוטו נובע מעלייה בהיקף הפעילות בכל הענפים בהם פועלת החברה, אשר בא לידי ביטוי בעיקר בעלייה בכמות הלקוחות ובהגדלת היקף הפעילות עם הלקוחות. יש לציין כי רובה המכריע של השפעת מכרז חשכ"ל על הפרמיות ברוטו הינה ברבעון הראשון. הרווח הכולל ברבעון הסתכם בכ-101.2 מיליון שקל, לעומת כ-52.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-92%. הגידול נובע מעלייה ברווח משירותי ביטוח בכל הענפים, למעט רכב חובה, מירידה בהוצאות מימון הנובעות מחוזי ביטוח, ומעלייה בהכנסות מהשקעות.
- צעד נוסף לפתיחת השוק: נימה קיבלה אישור להציע פיקדונות ולהנפיק חשבונות לקבלת שכר
- צור סוגרת גיוס אג"ח; ברקע הדיסקאונט מתחיל להיסגר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דגשים לתוצאות הרבעון השני של חברת הבת מימון ישיר מימון ישיר -0.17%
ברבעון השני הציגה מימון ישיר גידול של כ-20% בהיקף ההלוואות שהועמדו ללקוחות, שהסתכמו בכ-2.4 מיליארד שקל, והכנסות יציבות סביב 400 מיליון שקל. מנגד, הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות ירד לכ-16 מיליון שקל לעומת 26
מיליון ברבעון המקביל, בעיקר בשל השפעת מבצע "עם כלביא" שפגע בהיקפי ההעמדות והגבייה בהיקף של כ-11 מיליון שקל. נכון לסוף יוני 2025 הסתכם תיק ההלוואות של החברה בכ-16.4 מיליארד שקל, מתוכם כ-8.7 מיליארד שקל לא הומחו לצדדים שלישיים, לעומת 8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה.
בנוסף, במהלך הרבעון בוצעו עסקאות המחאה בהיקף של כ-1.1 מיליארד שקל בפעילות הרכב.
אנו מחויבים להמשך פיתוח מנועי הצמיחה בכל תחומי הפעילות של הקבוצה, תוך שמירה על איתנות פיננסית, חדשנות וזיהוי הזדמנויות בשוק."
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
מניית צור נסחרת לפי שווי שוק של 732 מיליון שקל לאחר שעלתה בכ-42% מתחילת השנה ובכ-93% ב-12 החודשים האחרונים.
- 1.הרבה כתבות על צור מעניין (ל"ת)אנונימי 01/09/2025 08:16הגב לתגובה זו
- אנונימי 01/09/2025 11:00הגב לתגובה זומחפשים משקיעים שייכנסו כדי למכור
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
