רו"ח דפנה ברזלירו"ח דפנה ברזלי

הרגולציה על AI: הרשות להגנת הפרטיות תשתק את החדשנות?

בזמן שעלינו לפעול למען השגת יתרונות בתחרות על החדשנות, הרשות להגנת הפרטיות, נוקטת צעדים שיקשו על ההייטק הישראלי בזירה העולמית. מדובר על טיוטת הנחיות שהרשות פרסמה ליישום תיקון לחוק הגנת הפרטיות על מערכות AI. טיוטת הרשות קובעת כי כריית מידע ציבורי מהאינטרנט לצורך אימון מודלים תדרוש הסכמה ספציפית ומפורשת של בעלי המידע. קביעה שכזו אינה ישימה, ואף עלולה לשתק לחלוטין את פיתוח ה-AI בישראל

דפנה ברזלי |

לפני ימים ספורים פרסמה ועדת נגל דו"ח מקיף שבו המליצה לממשלת ישראל לבצע השקעות ענק בפיתוח בינה מלאכותית. אין עוררין על כך שמדינת ישראל צריכה לעלות על רכבת החדשנות ללא שיהוי נוסף. עם זאת, מתברר כי בזמן שעלינו לפעול למען השגת יתרונות בתחרות על החדשנות, רשות אחרת, הרשות להגנת הפרטיות, נוקטת צעדים שיקשו על תעשיית ההייטק הישראלית להתחרות בזירה העולמית. מדובר על טיוטת הנחיות שהרשות פרסמה לצורך יישום תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות על מערכות AI.

הרצון להגן על הפרטיות מבורך, אך כפי שעולה מדו"ח של המכון הישראלי לדמוקרטיה, אם תיכנס הטיוטה שפרסמה הרשות לחדשנות לתוקף, היא עלולה לשתק את הפיתוח הטכנולוגי בישראל. הניסיון של הרשות לקשור חוק שלא נועד להתמודד עם אתגרי ה-AI עם הטכנולוגיה החדשנית, הוא בעייתי מאוד ודורש בחינה מחודשת.

אחד האתגרים המרכזיים בטיוטת הרשות הוא חוסר בהירות במושגים טכניים. לפי דו"ח של המכון הישראלי לדמוקרטיה, הנחיית הרשות אינה מבחינה בין שלבים שונים בפיתוח ובשימוש בטכנולוגיות AI, כמו אימון המודל והפעלתו. כתוצאה מכך, נוצרת רגולציה גורפת מדי שאינה משקפת את המורכבות בתחום ועלולה לפגוע בפיתוח מערכות מסוימות. בנוסף, הטיוטה מרחיבה באופן משמעותי את הגדרת המושג "מידע אישי" כך שתכלול גם "היסק או הערכה" של מערכות AI. ההרחבה הזו חורגת מההגדרה הקיימת בחוק ויוצרת בעיות משפטיות ופרקטיות, שכן הרשות מנסה לעקוף את הצורך בחקיקה נדרשת באמצעות חוזר ביורוקרטי.

הנקודה המרכזית והקריטית ביותר בטיוטה היא דרישת ה"הסכמה מדעת". טיוטת הרשות קובעת כי כריית מידע ציבורי מהאינטרנט לצורך אימון מודלים תדרוש הסכמה ספציפית ומפורשת של בעלי המידע. קביעה שכזו אינה ישימה. דו"ח המכון הישראלי לדמוקרטיה קבע בצדק כי התנהלות שכזו עלולה לשתק לחלוטין את פיתוח ה-AI בישראל. היכולת לאמן מודלים על בסיס מידע רחב, זמין וציבורי היא ליבת הפיתוח הטכנולוגי בתחום, כשדרישת הסכמה פרטנית ממיליוני גולשים היא ככל הנראה, בלתי אפשרית ליישום. בזמן שחברות זרות מפתחות מודלים במדינות עם רגולציה מקלה, דרישת הרשות צפויה לעקר את יכולתן של חברות ישראליות להתחרות בזירה הגלובלית.

גם דמויות מפתח בתעשייה קוראות להפעיל רגולציה זהירה. כך למשל מייסד למונייד ויו"ר מכון MOSAIC למדיניות בינה מלאכותית, דניאל שרייבר, טוען כי בעוד שה-AI צפוי לחולל מהפכה, עדיין יש להיזהר מרגולציה שתשתק את החדשנות. שרייבר, שתומך ברגולציה שתעודד חלוקת משאבים צודקת, מזהיר מפני מדיניות נוקשה וביורוקרטית שתסכל את הפיתוח הטכנולוגי.

ברור לכולם כי עלינו להבטיח שהגנת הפרטיות תישמר, אך לא במחיר של פגיעה אנושה בחדשנות וביכולת של התעשייה הישראלית להתמודד עם העולם הדיגיטלי המשתנה. יש לקיים רגולציה ברורה ויעילה, המגנה על הפרטיות אך מבלי לשתק את הפיתוח הטכנולוגי בתחום ה-AI. אם תאושר טיוטת הרשות להגנת הפרטיות, היא עלולה לייצר מציאות הפסדית לחדשנות הישראלית ולציבור.

הניסיון של הרשות להגנת הפרטיות לייצר רגולציה על AI הוא נכון וחשוב, אך הדרך שנבחרה בעייתית. הרשות מאיימת לייצר מציאות רגולטורית שעלולה לשתק את החדשנות בישראל, ולייצר מציאות עגומה שבה ננצח בקרב על הרגולציה, אבל נפסיד במלחמה על העתיד.

קיראו עוד ב"BizTech"


הכותבת היא שותפה מנהלת בפירמת ברזלי ושות', משנה לנשיא לשכת רואי החשבון בישראל, יו"ר הוועדה לקידום AI בכלכלה הישראלית, ויו"ר ועדת האלכ"רים

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סם אלטמן. קרדיט: רשתות חברתיותסם אלטמן. קרדיט: רשתות חברתיות

אחרי ההתאבדויות - OpenAI משנה את ChatGPT; יותר פיקוח ומודעות למצבים נפשיים קשים

מותו הטראגי של נער בן 16 מקליפורניה הוביל לגל ביקורת ותביעה משפטית נגד OpenAI. החברה מודה בכשלים ומנסה לשנות את התשובות של הצ'אט ולשלב בצ'אט יצירת קשר עם אנשי מקצוע. על המגבלות הגדולות והמסוכנות של הצ'אט - לא הכל וורוד ב-AI

רן קידר |


אדם ריין, תלמיד תיכון בן 16 מקליפורניה התאבד כשכנראה הצ'אט "עודד" אותו לכך.  הוריו טוענים כי בנם מצא ב-ChatGPT לא רק שותף לשיחות על חרדותיו, אלא גם מעין "מאמן" שאישרר את מצבו הנפשי הקשה והוביל אותו להעמיק בתכניות אובדניות. לדבריהם, הנער התאבד באפריל אחרי תקופה שבה התכתב עם הבוט שעות ארוכות, עד שהקשר עם המערכת הפך קרוב יותר מהקשר עם סביבתו הקרובה.

המקרה הוביל לתביעה נגד OpenAI ונגד המנכ"ל סם אלטמן. ההורים טוענים שהמערכת תרמה מאוד להידרדרות הנפשית וגרמה בעצם למוות הטרגי. תשובות שנתנה לבנם המערכת שימשו בפועל חיזוק לרצונו לשים קץ לחייו.

תגובת OpenAI - מצטערים, אבל...

במענה לגל הביקורת ולתביעה, OpenAI הודיעה על חבילה רחבה של צעדים שנועדה להפוך את ChatGPT למערכת בטוחה יותר, אבל היא לא הודתה באופן ישיר כי הצ'אט הוא האחראי למוות. מדובר במקרה טרגי, אבל לא היחיד. הצ'אט "מואשם" בגרימת התאבדויות נוספות ובשורה מאוד ארוכה של החמרה במצבים נפשיים. 

הבוט לא יכול להיות "חבר", "פסיכולוג" אמיתי ועכשיו, על רקע ההתאבדויות והאירועים הקשים מבינים זאת, אבל השאלה אם אפשר בכלל להסתמך עליו במקומות נוספים - עצות, רעיונות, ואם העצה שהוא יספק לנו היא מתאימה לנו או לכלל. צריך לזכור שהממוצע לא מתאים לרובנו. אם יש תשובה גנרית מסוימת למצב מסוים, זה אומר שלרוב האנשים זה לא מתאים. ההסתמכות על תשובה כזו, וזה יכול להיות באפיקים שונים, בעייתית. מצד שני, אם נצטרך תשובת מומחה (רופא, עורך דין, יועץ מס) אז הצ'אט מאבד מחשיבותו. הצ'אטים מנסים ללכת בן הטיפות, זה יהיה מורכב. הכוונה של החברות להתקדם בפיתוח ובעיבוד עד למצב שהם מספקים תשובות אישיות, אבל הם כבר למדו את הלקח, הם יסייגו, לא יקחו אחריות ויגידו שהם עשו הכל כדי להסביר לכם שזו לא תשובה מוחלטת. הם יוסיפו אותיות קטנות. הנה מה שהם מתכוונים לעשות בעקבות ההתאבדויות.


ראשית, הם ינסו לזהות טוב יותר של מצוקה נפשית. הצ’אט יוכל לזהות ביטויים עקיפים לחרדה, ייאוש או מחשבות מסוכנות. כך למשל, אם משתמש מציין כי היה ער יומיים ברצף ומרגיש "בלתי מנוצח", המערכת תתריע על סכנות ותמליץ על מנוחה או פנייה לעזרה מקצועית.

מחשב קוונטי
צילום: התעשיה האווירית

"מחשוב קוונטי בדרך לשוק של 2 טריליון דולר עד 2035"

מה שנשמע עד לא מזמן כמו מדע בדיוני הופך למציאות עסקית: מחקר של בנק אוף אמריקה צופה מהפכה בתעשיות התרופות, האנרגיה והפיננסים, ומצביע על מרוץ עולמי להובלה טכנולוגית בין סין, ארה"ב ואירופה

מנדי הניג |

מחשוב קוונטי, נשמע לרבים כמו מינוח מעולמות המד"ב והאמת שגם במהות הטכנולוגיה הזאת מבקשת לעשות דברים שקרובים להיות דמיוניים במושגים של היום אבל לטכנולוגיה הזאת יש את הפוטנציאל לשנות את כל הכלכלה העולמית כך קובע מחקר חדש ומקיף שפרסם בנק אוף אמריקה. לפי הדו"ח, שגובש בהובלת חיים ישראל, האסטרטג הגלובלי הראשי של הבנק ואחראי תחום ההשקעות התמטיות, מחשוב קוונטי צפוי לייצר שוק עולמי בהיקף של עד 2 טריליון דולר עד 2035 ולגעת כמעט בכל היבט בחיים שלנו מכימיה ורפואה, דרך פיננסים ועד מערכות תחבורה.

אז לפני שנרוץ קדימה ננסה להסביר במילים פשוטות מה זה בכלל מחשוב קוונטי. מחשוב קוונטי משנה את הדרך בה מחשבים פועלים ו"מחשבים". בעולם שבו מחשבים רגילים משתמשים בביטים יחידות מידע שיכולות להיות או 0 או 1 המחשב הקוונטי פועל עם קיוביטים (qubits) שיכולים להיות גם 0 וגם 1 בו זמנית, וזה בזכות תופעות קוונטיות כמו סופרפוזיציה ושזירה (entanglement). מבלי להעמיק איך משיגים קסמים של "להיות במקביל באותו מקום" נאמר שהמשמעות של זה היא פוטנציאל חישוב אדיר, בעיקר במצבים שבהם נדרש עיבוד של כמויות עצומות של מידע או פתרון של בעיות מתמטיות מורכבות.

ככל שהטכנולוגיה תופסת תאוצה - ובדומה מאוד גם למה שראינו עם ה-AI - אנשים וגם משקיעים - הולכים ומבינים שמחשוב קוונטי לא רק יהפוך את תכנון התרופות למהיר יותר, או את האופטימיזציה הלוגיסטית ליעילה יותר אלא גם יוכל לשדרג את מערכות ההצפנה, לזרז מחקר בפיזיקה, ולשנות את הדרך שבה אנחנו ניגשים לשאלות בסיסיות במדע, באנרגיה ובחומר.

לקריאה נוספת - מחשב-על קוונטי יכנס לפעילות תעשייתית בתוך 3 שנים - מה זה אומר לנו?

הפוטנציאל הכלכלי הכניס כבר את המעצמות ל"מירוץ חימוש". הדו"ח מצייר מאבק של מדינות ששועטות קדימה בהשקעות, מטילות מגבלות ייצוא ומנסות לשמור לעצמן את היתרון. "קוונטום הוא לא עוד טכנולוגיה", אומרים החוקרים, "אלא קפיצה אבולוציונית שתגדיר מחדש את חלוקת העוצמה בין מדינות וענפים".