הרגולציה על AI: הרשות להגנת הפרטיות תשתק את החדשנות?

לפני ימים ספורים פרסמה ועדת נגל דו"ח מקיף שבו המליצה לממשלת ישראל לבצע השקעות ענק בפיתוח בינה מלאכותית. אין עוררין על כך שמדינת ישראל צריכה לעלות על רכבת החדשנות ללא שיהוי נוסף. עם זאת, מתברר כי בזמן שעלינו לפעול למען השגת יתרונות בתחרות על החדשנות, רשות אחרת, הרשות להגנת הפרטיות, נוקטת צעדים שיקשו על תעשיית ההייטק הישראלית להתחרות בזירה העולמית. מדובר על טיוטת הנחיות שהרשות פרסמה לצורך יישום תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות על מערכות AI.

הרצון להגן על הפרטיות מבורך, אך כפי שעולה מדו"ח של המכון הישראלי לדמוקרטיה, אם תיכנס הטיוטה שפרסמה הרשות לחדשנות לתוקף, היא עלולה לשתק את הפיתוח הטכנולוגי בישראל. הניסיון של הרשות לקשור חוק שלא נועד להתמודד עם אתגרי ה-AI עם הטכנולוגיה החדשנית, הוא בעייתי מאוד ודורש בחינה מחודשת.

אחד האתגרים המרכזיים בטיוטת הרשות הוא חוסר בהירות במושגים טכניים. לפי דו"ח של המכון הישראלי לדמוקרטיה, הנחיית הרשות אינה מבחינה בין שלבים שונים בפיתוח ובשימוש בטכנולוגיות AI, כמו אימון המודל והפעלתו. כתוצאה מכך, נוצרת רגולציה גורפת מדי שאינה משקפת את המורכבות בתחום ועלולה לפגוע בפיתוח מערכות מסוימות. בנוסף, הטיוטה מרחיבה באופן משמעותי את הגדרת המושג "מידע אישי" כך שתכלול גם "היסק או הערכה" של מערכות AI. ההרחבה הזו חורגת מההגדרה הקיימת בחוק ויוצרת בעיות משפטיות ופרקטיות, שכן הרשות מנסה לעקוף את הצורך בחקיקה נדרשת באמצעות חוזר ביורוקרטי.

הנקודה המרכזית והקריטית ביותר בטיוטה היא דרישת ה"הסכמה מדעת". טיוטת הרשות קובעת כי כריית מידע ציבורי מהאינטרנט לצורך אימון מודלים תדרוש הסכמה ספציפית ומפורשת של בעלי המידע. קביעה שכזו אינה ישימה. דו"ח המכון הישראלי לדמוקרטיה קבע בצדק כי התנהלות שכזו עלולה לשתק לחלוטין את פיתוח ה-AI בישראל. היכולת לאמן מודלים על בסיס מידע רחב, זמין וציבורי היא ליבת הפיתוח הטכנולוגי בתחום, כשדרישת הסכמה פרטנית ממיליוני גולשים היא ככל הנראה, בלתי אפשרית ליישום. בזמן שחברות זרות מפתחות מודלים במדינות עם רגולציה מקלה, דרישת הרשות צפויה לעקר את יכולתן של חברות ישראליות להתחרות בזירה הגלובלית.

• מ-50 מיליון ל-2 מיליארד ד': האקזיט של אביעד מייזלס
• שנה אחרי דיפסיק: הפער בין סין לארה"ב מצטמצם
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

גם דמויות מפתח בתעשייה קוראות להפעיל רגולציה זהירה. כך למשל מייסד למונייד ויו"ר מכון MOSAIC למדיניות בינה מלאכותית, דניאל שרייבר, טוען כי בעוד שה-AI צפוי לחולל מהפכה, עדיין יש להיזהר מרגולציה שתשתק את החדשנות. שרייבר, שתומך ברגולציה שתעודד חלוקת משאבים צודקת, מזהיר מפני מדיניות נוקשה וביורוקרטית שתסכל את הפיתוח הטכנולוגי.

ברור לכולם כי עלינו להבטיח שהגנת הפרטיות תישמר, אך לא במחיר של פגיעה אנושה בחדשנות וביכולת של התעשייה הישראלית להתמודד עם העולם הדיגיטלי המשתנה. יש לקיים רגולציה ברורה ויעילה, המגנה על הפרטיות אך מבלי לשתק את הפיתוח הטכנולוגי בתחום ה-AI. אם תאושר טיוטת הרשות להגנת הפרטיות, היא עלולה לייצר מציאות הפסדית לחדשנות הישראלית ולציבור.

הניסיון של הרשות להגנת הפרטיות לייצר רגולציה על AI הוא נכון וחשוב, אך הדרך שנבחרה בעייתית. הרשות מאיימת לייצר מציאות רגולטורית שעלולה לשתק את החדשנות בישראל, ולייצר מציאות עגומה שבה ננצח בקרב על הרגולציה, אבל נפסיד במלחמה על העתיד.

• AIR הישראלית חושפת כטב"מ חדש עם ST Engineering הסינגפורית
• "באמצעות AI, אנחנו מאפשרים לחירשים וכבדי שמיעה לתקשר בחופשיות"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

הכותבת היא שותפה מנהלת בפירמת ברזלי ושות', משנה לנשיא לשכת רואי החשבון בישראל, יו"ר הוועדה לקידום AI בכלכלה הישראלית, ויו"ר ועדת האלכ"רים