רו"ח דפנה ברזליהרגולציה על AI: הרשות להגנת הפרטיות תשתק את החדשנות?
בזמן שעלינו לפעול למען השגת יתרונות בתחרות על החדשנות, הרשות להגנת הפרטיות, נוקטת צעדים שיקשו על ההייטק הישראלי בזירה העולמית. מדובר על טיוטת הנחיות שהרשות פרסמה ליישום תיקון לחוק הגנת הפרטיות על מערכות AI. טיוטת הרשות קובעת כי כריית
מידע ציבורי מהאינטרנט לצורך אימון מודלים תדרוש הסכמה ספציפית ומפורשת של בעלי המידע. קביעה שכזו אינה ישימה, ואף עלולה לשתק לחלוטין את פיתוח ה-AI בישראל
לפני ימים ספורים פרסמה ועדת נגל דו"ח מקיף שבו המליצה לממשלת ישראל לבצע השקעות ענק בפיתוח בינה מלאכותית. אין עוררין על כך שמדינת ישראל צריכה לעלות על רכבת החדשנות ללא שיהוי נוסף. עם זאת, מתברר כי בזמן שעלינו לפעול למען השגת יתרונות בתחרות על החדשנות, רשות אחרת, הרשות להגנת הפרטיות, נוקטת צעדים שיקשו על תעשיית ההייטק הישראלית להתחרות בזירה העולמית. מדובר על טיוטת הנחיות שהרשות פרסמה לצורך יישום תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות על מערכות AI.
הרצון להגן על הפרטיות מבורך, אך כפי שעולה מדו"ח של המכון הישראלי לדמוקרטיה, אם תיכנס הטיוטה שפרסמה הרשות לחדשנות לתוקף, היא עלולה לשתק את הפיתוח הטכנולוגי בישראל. הניסיון של הרשות לקשור חוק שלא נועד להתמודד עם אתגרי ה-AI עם הטכנולוגיה החדשנית, הוא בעייתי מאוד ודורש בחינה מחודשת.
אחד האתגרים המרכזיים בטיוטת הרשות הוא חוסר בהירות במושגים טכניים. לפי דו"ח של המכון הישראלי לדמוקרטיה, הנחיית הרשות אינה מבחינה בין שלבים שונים בפיתוח ובשימוש בטכנולוגיות AI, כמו אימון המודל והפעלתו. כתוצאה מכך, נוצרת רגולציה גורפת מדי שאינה משקפת את המורכבות בתחום ועלולה לפגוע בפיתוח מערכות מסוימות. בנוסף, הטיוטה מרחיבה באופן משמעותי את הגדרת המושג "מידע אישי" כך שתכלול גם "היסק או הערכה" של מערכות AI. ההרחבה הזו חורגת מההגדרה הקיימת בחוק ויוצרת בעיות משפטיות ופרקטיות, שכן הרשות מנסה לעקוף את הצורך בחקיקה נדרשת באמצעות חוזר ביורוקרטי.
הנקודה המרכזית והקריטית ביותר בטיוטה היא דרישת ה"הסכמה מדעת". טיוטת הרשות קובעת כי כריית מידע ציבורי מהאינטרנט לצורך אימון מודלים תדרוש הסכמה ספציפית ומפורשת של בעלי המידע. קביעה שכזו אינה ישימה. דו"ח המכון הישראלי לדמוקרטיה קבע בצדק כי התנהלות שכזו עלולה לשתק לחלוטין את פיתוח ה-AI בישראל. היכולת לאמן מודלים על בסיס מידע רחב, זמין וציבורי היא ליבת הפיתוח הטכנולוגי בתחום, כשדרישת הסכמה פרטנית ממיליוני גולשים היא ככל הנראה, בלתי אפשרית ליישום. בזמן שחברות זרות מפתחות מודלים במדינות עם רגולציה מקלה, דרישת הרשות צפויה לעקר את יכולתן של חברות ישראליות להתחרות בזירה הגלובלית.
- בנק אוף אמריקה: אפל תכפיל את הרווחים תוך 5 שנים בזכות ה-AI
- "עם ה-AI כתבתי 20 תסריטים באורך מלא ב-3 חודשים. הוא מאוד משכלל את העבודה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם דמויות מפתח בתעשייה קוראות להפעיל רגולציה זהירה. כך למשל מייסד למונייד ויו"ר מכון MOSAIC למדיניות בינה מלאכותית, דניאל שרייבר, טוען כי בעוד שה-AI צפוי לחולל מהפכה, עדיין יש להיזהר מרגולציה שתשתק את החדשנות. שרייבר, שתומך ברגולציה שתעודד חלוקת משאבים צודקת, מזהיר מפני מדיניות נוקשה וביורוקרטית שתסכל את הפיתוח הטכנולוגי.
ברור לכולם כי עלינו להבטיח שהגנת הפרטיות תישמר, אך לא במחיר של פגיעה אנושה בחדשנות וביכולת של התעשייה הישראלית להתמודד עם העולם הדיגיטלי המשתנה. יש לקיים רגולציה ברורה ויעילה, המגנה על הפרטיות אך מבלי לשתק את הפיתוח הטכנולוגי בתחום ה-AI. אם תאושר טיוטת הרשות להגנת הפרטיות, היא עלולה לייצר מציאות הפסדית לחדשנות הישראלית ולציבור.
הניסיון של הרשות להגנת הפרטיות לייצר רגולציה על AI הוא נכון וחשוב, אך הדרך שנבחרה בעייתית. הרשות מאיימת לייצר מציאות רגולטורית שעלולה לשתק את החדשנות בישראל, ולייצר מציאות עגומה שבה ננצח בקרב על הרגולציה, אבל נפסיד במלחמה על העתיד.
- Reflectiz גייסה 22 מיליון דולר, הודות לסטנדרט אבטחה חדש
- הכי כיף לעבוד באנבידיה ישראל: דירוג חברות ההייטק לשנת 2025
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מהאופציה ועד ההנפקה: ESOP מבית הפניקס ו-Slice Global משיקות...
הכותבת היא שותפה מנהלת בפירמת ברזלי ושות', משנה לנשיא לשכת רואי החשבון בישראל, יו"ר הוועדה לקידום AI בכלכלה הישראלית, ויו"ר ועדת האלכ"רים
אייל פרוינד מנכ״ל איזופ, צילום: עודד קרנימהאופציה ועד ההנפקה: ESOP מבית הפניקס ו-Slice Global משיקות פלטרפומה לניהול תגמול הוני
שיתוף פעולה חדש מציע לחברות הייטק פתרון דיגיטלי מלא לניהול אופציות, נאמנות ומיסוי - מההקצאה הראשונה ועד ההנפקה
אתם יכולים להסתכל על זה כסימן נוסף להתאוששות בהייטק. עוד גיוסים, עוד תוכניות אופציות, ועוד עובדים שמצפים מהחברות לגמישות ויעילות בניהול ההטבות ההוניות שלהם. על הרקע הזה מודיעים חברת Slice Global Equity ו-ESOP מבית הפניקס בית השקעות על שיתוף פעולה שמטרתו לספק לחברות ההייטק הישראליות פתרון כולל לניהול תגמול הוני מהשלב הראשוני של הקצאת אופציות ועד לשלב ההנפקה או האקזיט. המהלך מאחד בין טכנולוגיית אקוויטי מתקדמת לבין מעטפת נאמנות לפי סעיף 102, ליווי רגולטורי ומיסויי, ומציע לחברות ניהול מקצה לקצה של כל תהליך התגמול ההוני בפלטפורמה אחת.
המערכת החדשה תכלול ניהול קאפ-טייבל ותוכניות אופציות ו-RSU בזמן אמת, אינטגרציה עם מערכות HR ו-Finance, ניהול רגולציה ומיסוי בישראל ובעולם, הפקת דוחות פיננסיים ואנליטיקה מתקדמת, לצד סימולציות של דילול, סבבי השקעה ותרחישי אקזיט או הנפקה בלחיצת כפתור. השילוב בין ESOP לבין Slice נועד להקל על מנהלים ויזמים בהתמודדות עם תהליכי התגמול, תוך שמירה על שקיפות לעובדים ועל עמידה בתקנים בינלאומיים.
Slice Global Equity פועלת כפלטפורמה לניהול אקוויטי גלובלי המאפשרת למחלקות הכספים בארגונים, משפט ומשאבי אנוש לנהל את מערך ההון במקום אחד. בין הלקוחות שלה נמנות חברות כמו WIZ, Guesty ו-VAST. ESOP.
ESOP פועלת כבר למעלה משני עשורים ומנהלת אלפי נאמנויות לפי סעיף 102, כולל ליווי הנפקות, מימושי אופציות וייעוץ משפטי ומיסויי לחברות פרטיות וציבוריות.
אייל פרוינד, מנכ"ל ESOP מבית הפניקס מסר: "זה חיבור מהסוג שלא רק מייצר ערך אלא מייצר פרספקטיבה חדשה. החברות ייהנו לראשונה גם ממערכת טכנולוגית מתקדמת לניהול כל התוכנית וגם ממעטפת שירות אנושית ורגולטורית מההקצאה הראשונה ועד ההנפקה או המכירה."

הכי כיף לעבוד באנבידיה ישראל: דירוג חברות ההייטק לשנת 2025
דן אנד ברדסטריט חושפת בפעם ה-11 את דירוג חברות ההייטק שהכי טוב לעבוד בהן: העובדים מחפשים אוזן קשבת ותרבות ערכית על פני עוד כמה שקלים בתלוש - אנבידיה בראש, מיקרוסופט שניה, מאנדיי שלישית - וגם: העובדים מאוכזבים מהשכר בפינטק
דן אנד ברדסטריט מפרסמת זו השנה ה-11 את דירוג ההייטק השנתי - רשימת החברות והסטארט-אפים שהכי טוב לעבוד בהם בישראל. הדירוג לשנת 2025 מבוסס על סקר מקיף בקרב עשרות אלפי עובדים, לצד ניתוח עשרות פרמטרים אובייקטיביים הכוללים את סביבת העבודה, ההנהלה, תנאי השכר, אפשרויות הקידום, תחושת השייכות והחיבור לערכי החברה.
הדירוג השנה מלמד אותנו הרבה על מה שקורה בהייטק, המנוע הכלכלי של המדינה. הדוח הזה מראה שהעובדים כבר לא מסתכלים רק על המשכורת או על ההטבות, אלא גם על איך החברה מתנהגת ברגעי אמת. והיו לנו לא מעט כאלה השנה זו הייתה שנה שנייה למערכה, שבה עשרות אלפים נקראו לשירות מילואים ממושך. בתוך כל זה העובדים למדו להעריך הרבה יותר את המעטפת - מעסיקים שהפגינו הבנה ואנושיות, דאגו לעובדים שגויסו ולמשפחות, והצליחו לייצר תחושת יציבות לעובדים תחושת יציבות גם כשהכל היה נראה אחרת.
עובדים ומנהלים כאחד מבינים שהצלחה ארוכת טווח לא נמדדת רק בשורת הרווח, אלא גם ביכולת של החברה להחזיק ארגון מחובר, ערכי ועמיד. וזה בסופו של דבר משתלם כי האנושיות שמראה המנהל מקפיצה את החברה במדד, יותר רוצים לעבוד בכזה מקום וההון האנושי משתבח.
גם דפוסי התעסוקה משתנים. יותר חברות מאמצות מודלים היברידיים, עובדים מעדיפים משרות עם משמעות ולא רק תפקידים נוצצים, ואיזון בין בית-עבודה שוב חזר לשיחות המטבחון. כאמירה כללית אפשר לומר שעליה בשביעות הרצון השנה היא לא רק נתון סטטיסטי, אלא אינדיקציה לתהליך עומק של ריפוי בתעשייה שהייתה נחשבת במשך שנים לדורשת מאוד - התעשייה הזאת כך נראה לומדת להסתכל אחרת על העובדים.
- בזמן שישנתם: התוצאות של ענקיות הטק ואיך הן ישפיעו על השווקים?
- הנאסד״ק עלה ב-0.5%; אנפייז נפלה ב-15%, ורוניס צנחה ב-49%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילה זברו-וייס, מנהלת מחלקת Duns 100 בדן אנד ברדסטריט, אומרת "דירוג 2025 חושף את השינוי הגדול ביותר שראינו בעשור האחרון - לא עוד הסתכלות בלעדית על שכר והטבות, אלא חיפוש אחר מעסיקים שמציעים חוסן אנושי אמיתי. העובדים מגדירים מחדש מהו מקום עבודה טוב: חברה שתומכת במשרתי המילואים, מעניקה גמישות בשגרה לא פשוטה, ומציבה את הערכים והאנשים במרכז לצד החדשנות וההישגים העסקיים. זו הבשורה של הדירוג השנה - מי שהצליח לחבר בין מצוינות מקצועית לבין תרבות ערכית ותומכת, זכה לאמון העובדים ולמיקומו בצמרת".
