יעקב אטרקצ'י; קרדיט: שלומי יוסף
צילום: יעקב אטרקצ'י; קרדיט: שלומי יוסף

אאורה: יעקב אטרקצ'י מבקש להכפיל את שכרו ל-6.15 מיליון שקל בשנה

המנכ"ל ובעל השליטה באאורה מבקש לעדכן את תנאי השכר החל משנת 2026. דמי הניהול יוכפלו והמענק השנתי עשוי להביא את עלות השכר ליותר מפי שניים מזה הקיים כיום



צלי אהרון | (4)


חברת אאורה אאורה -1.25%  , העוסקת ביזום ובנייה למגורים בישראל ומזרח אירופה ובנדל"ן מניב, מבקשת לאשר עדכון בתנאי השכר של מנכ"ל ובעל השליטה יעקב אטרקצ'י, שייכנס לתוקף בתחילת 2026. על פי ההצעה, דמי הניהול החודשיים יוכפלו מ-125 אלף שקל ל-250 אלף שקל, כך שבסיס השכר השנתי יעמוד על 3 מיליון שקל במקום 1.5 מיליון שקל כיום. בנוסף, אטרקצ'י יהיה זכאי למענק שנתי שיינתן במדרגות, בהתאם לרווחיות החברה, עד לסכום של 3.15 מיליון שקל. המשמעות היא שעלות השכר הכוללת עשויה להגיע ל-6.15 מיליון שקל בשנה. מדובר על יותר מכפול מהעלות הנוכחית. 

קצת היסטוריה

מאז שאושרו תנאי השכר האחרונים של אטרקצ'י בתחילת 2020, שווי השוק של אאורה זינק ביותר מפי עשרה והגיע לכ-5.8 מיליארד שקל. גם היקף הפעילות של החברה התרחב משמעותית: מ-46 פרויקטים עם כ-21 אלף דירות ב-2020, לקרוב ל-170 פרויקטים עם למעלה מ-78 אלף דירות כיום. בהתאם לתנאים הקיימים, עלות שכרו של אטרקצ'י בשנים האחרונות עמדה בפועל על כ-3 מיליון שקל בשנה, שכן סף הרווח הדרוש לקבלת המענק,16 מיליון שקל בלבד - הושג בכל אחת מהשנים האחרונות בקלות. כעת, במסגרת התנאים החדשים, סף הזכאות לבונוס עודכן ל-150 מיליון שקל רווח שנתי, רף שאאורה חצתה בשנתיים האחרונות ואף במחצית הראשונה של 2025.

לצד זאת, התזמון שבו עולה ההצעה מעורר עניין: אאורה פרסמה לאחרונה דוחות למחצית הראשונה של השנה הנוכחית שבהם נרשמה ירידה של 14% בהכנסות ממכירת דירות לכ-627 מיליון שקל, ומספר הדירות שנמכרו הצטמצם ל-308 בלבד לעומת 530 בתקופה המקבילה. גם לאחר מועד פרסום הדוחות דווח על מכירה של 432 דירות נוספות, אך כ-64% מהן נמכרו במסגרת מבצע שיווק אגרסיבי עם מועדון "חבר", שכבר הסתיים. במקביל, מניית אאורה הציגה ירידה של כ־4.6% מתחילת השנה, אך, כאשר מסתכלים בראייה שנתית (קלנדרית) - רואים כי המניה עלתה בכ-27%.

חשוב לציין כי בנוסף לשכר, נהנה אטרקצ'י גם מדיבידנדים מצטברים של כ-57 מיליון שקל מאז 2020, ושווי החזקותיו בחברה זינק מכ-301 מיליון שקל בתחילת אותה שנה לכ-2.8 מיליארד שקל כיום. בקשת החברה לאישור תנאי השכר החדשים תובא בקרוב להצבעה באסיפת בעלי המניות, ותיבחן על ידי הציבור והגופים המוסדיים.


ומה עוד?


חשוב לומר - ההצעה הופכת למבחן אמון מול הגופים המוסדיים ובעלי המניות מן הציבור. מאחר שמדובר בתגמול לנושא משרה שהוא גם בעל שליטה, האישור תלוי לא רק בוועדת התגמול והדירקטוריון אלא גם ברוב מקרב בעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי. 

במילים פשוטות: זהו 'רוב המיעוט', שמותח קו ברור בין בעלי השליטה לבין הציבור. על הרקע של מחצית חלשה יחסית במכירות וביצועי חסר של המניה מתחילת השנה, התזמון מוסיף רובד לא פשוט, והופך את ההצבעה למעין פנס שמאיר על תרבות הממשל והאיזון בין תגמול לבין תוצאות.

יהיה מעניין לראות איך המוסדיים יסתכלו על איכות ההתאמה בין התגמול לביצועים: האם עליית הרכיב הקבוע מגובה במבנה משתנה מאתגר מספיק, האם מדרגות הבונוס שקופות ומבוססות על מדדי ביצוע יעילים וקלים למדידה? (למשל תזרים מפעילות, רווחיות מתמשכת ולא חד פעמית, ויעדים נוספים).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אנונימי 03/09/2025 10:46
    הגב לתגובה זו
    זו השאלה..אם לא ניתן על מה השיח בכלל..
  • 3.
    אאורה שווה שורט (ל"ת)
    אנונימי 02/09/2025 06:31
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנונימי 01/09/2025 14:49
    הגב לתגובה זו
    אני יצאתי מהמנייה הזו ואני לא חושב שאני אחזור להשקיע שם בכל מקרה תרד ל 1750 עוד החודש לגזור ולשמור
  • 1.
    וישמן ישורון ויבעת.שמנת עבית כשית ויטש אלוה עשהו וינבל צור ישעתוהאזינו לב פסוק טו (ל"ת)
    שלמה 01/09/2025 14:24
    הגב לתגובה זו
אפליקציות מסחר (גרוק)אפליקציות מסחר (גרוק)
מחקר

המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם

חוקרים מהאוניברסיטאות המובילות בעולם ניתחו את התנהגותם של משקיעים וגילו: המעבר למסחר באפליקציות מוביל להפסדים; הסיבה: שילוב הרסני של טכנולוגיה, פסיכולוגיה והטיות קוגניטיביות

עוזי גרסטמן |

השנה היא 2010. משקיע ממוצע פותח את תוכנת המסחר במחשב הביתי, קורא דוחות כספיים, מנתח נתונים, בודק גרפים ורק אז מקבל החלטת השקעה. במהירות קדימה להיום - משקיע שוכב במיטה בשעה 22:17, גולל בפיד של אינסטגרם, רואה התראה שמניית אפל ירדה 2%, ותוך 10 שניות מוכר את כל האחזקות שלו. ברוכים הבאים לעידן החדש של שוק ההון, עידן שבו אפליקציות המסחר הפכו את המסחר לנגיש, מהיר, מרגש,. עידן שבו הרשתות מוצפות ב"מומחים" למניות, עידן שבו משקיעים חדשים הם לא באמת משקיעים - אלא מהמרים. 

המשקיעים החדשים נולדו לאפליקציות המסחר, אבל גם משקיעים וותיקים הופכים להיות מכורים יותר לנוחות, לריגושים, "למשחק", ומקבלים החלטות מהירות שהם יותר הימורים מאשר השקעות. בורסה היא לא קזינו. נסחרות בה חברות עם ערך ומי שבודק, מנתח ומשקיע לאורך זמן, מקבל תמורה. השקעה בבורסה נשענת על הבנה, מומחיות וניתוח. הימור מנגד נשען על מזל. בהימור לרוב מפסידים. מחקרים מוכיחים שמסחר באפליקציות גורם לכם להפסיד יותר מאשר במסחר במערכות אחרות. כלומר, הנגישות, המהירות, הפיתוי הופך את ההשקעה להימור - ככה אתם מפסידים אלפי דולרים בשנה.     

למעשה, העידן הדיגיטלי הבטיח ל"דמוקרטיזציה של שוק ההון". אפליקציות מסחר נוחות ונגישות אמורות היו להפוך כל אחד למשקיע חכם ומיומן. אבל סדרת מחקרים אקדמיים מהשנים האחרונות חושפת תמונה הפוכה: הטכנולוגיה שאמורה הייתה לעזור לנו דווקא פוגעת בביצועי ההשקעות שלנו באופן דרמטי.

המחקר המרכזי: השקעות חכמות?

המחקר המקיף ביותר בתחום פורסם תחת הכותרת "Smart(Phone) Investing? A within Investor-Time Analysis of New Technologies and Trading Behavior" על ידי צוות חוקרים בינלאומי: אנקיט קלדה (Assistant Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה), בנג'מין לוס (Associate Professor מאוניברסיטת הטכנולוגיה של סידני), אלסנדרו פרביטרו (Associate Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה) ופרופ' אנדראס האקת'ל (Professor of Finance מאוניברסיטת גתה בפרנקפורט).

המחקר, שניתח התנהגות של אלפי משקיעים גרמנים לאורך מספר שנים, מצא שהמעבר מפלטפורמות מסחר מסורתיות לאפליקציות סמארטפון מוביל לעלייה דרמטית בנפח המסחר ולירידה בביצועים. החוקרים תיעדו שמשקיעים שעברו לאפליקציות הגבירו את פעילות המסחר שלהם באופן משמעותי, תוך כדי נטילת סיכונים גבוהים יותר והחזקת תיקים פחות מגוונים.

בנקים
צילום: אילוסטרציה
ניתוח Bizportal

כמה יפסידו הבנקים מהורדת הריבית?

אחרי הפסקת האש, עסקת החטופים ומדד המחירים המפתיע, הריבית בדרך למטה וזה רק שאלה של עד כמה עמוק היא תרד; ברקע הבנקים מאבדים גובה, ועולה השאלה: עד כמה הבנקים יושפעו מהורדת הריבית?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים ריבית

למרות שבבנק ישראל אמרו אתמול שלא יורידו את הריבית “לפני הזמן”, כולם מבינים שהזמן הזה מתקרב. העסקה לשחרור החטופים, הפסקת האש וההתייצבות הביטחונית, יחד עם מדד המחירים לצרכן שפורסם אתמול והפתיע כלפי מטה (מדד המחירים בספטמבר ירד ב-0.6%; גם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%; מה זה אומר להמשך?), מחזקים את ההערכות שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה, ושתהליך ההפחתה יימשך גם אל תוך השנה הבאה. אחרי כמעט שנתיים של סביבת ריבית גבוהה, עולה השאלה איך הורדת הריבית תשפיע על הבנקים, שנהנו עד כה מתקופה שהייתה כמעט חלומית מבחינתם עם רווחים חסרי תקדים.

בסוף היום, מודל הרווח של הבנקים מהריבית דיי פשוט: הם מרוויחים על ההפרש שבין מה שהם גובים על ההלוואות למה שהם משלמים על הפיקדונות. כשהריבית במשק גבוהה, ההכנסות על הלוואות ומשכנתאות מזנקות, אבל כשהריבית תרד, הם ירוויחו פחות על אותן הלוואות. במקביל גם ההוצאות שלהם על פיקדונות יקטנו, כי הם ישלמו לציבור פחות ריבית על החסכונות. אלא שזה לא מתאזן אחד לאחד, ההכנסות יורדות מהר יותר והן גדולות יותר, וההוצאות יורדות לאט יותר והן קטנות יותר, כך שבמאזן הכולל הבנקים צפויים להרוויח פחות.

צריך לזכור שהבנקים מרוויחים כסף ממספר מקורות: עמלות מניהול חשבון, פעולות בשוק ההון, המרות מט"ח, כרטיסי אשראי, וכן גם השקעות כמו גם מקורות נוספים, אבל הרווח העיקרי של הפעילות נמצא בהכנסות נטו מריבית, המרווח שבין הריבית שהם גובים על הלוואות לריבית שהם משלמים על פיקדונות שמהווה מעל 70% מהיקף ההכנסות של הבנקים. 

בשנים האחרונות המרווח הזה זינק לשיאים שלא נראו כאן שנים. הריבית הגבוהה הגדילה את ההכנסות מריבית בקצב מהיר יותר מהוצאות הריבית על הפיקדונות, בעיקר משום שחלק גדול מהציבור מחזיק כספים בעו"ש והריביות על הפיקדונות לא צמחו כמו הריביות על ההלוואות. זו הייתה תקופה שבה כל העלאת ריבית ירדה לשורה התחתונה של הבנקים, והובילה לרווחים היסטוריים.

אבל גם הפרק הזה מתקרב לסיום. כשהריבית יורדת, ההכנסות מריבית, קרי מהלוואות, משכנתאות ואשראי עסקי, מצטמצמות. במקביל, גם הוצאות הריבית של הבנקים על הפיקדונות יורדות, אבל לא באותו קצב. התוצאה היא שחיקה מסוימת במרווח הריבית, ובמילים פשוטות, ירידה ברווחיות.