סמוטריץ ממשלה
סמוטריץ ממשלה

הממשלה אישרה מתווה פיצויים לעסקים שנפגעו מ-"עם כלביא"

התכנית כוללת מסלול הוצאות מזכות לכלל העסקים בישראל והתאמות ייחודיות למודל החל"ת

רן קידר |

הממשלה אישרה הבוקר את מתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו כלכלית במהלך מלחמת "עם כלביא" מול איראן. על פי הודעת דוברות משרד האוצר, המתווה, שגובש ביוזמת שר האוצר בצלאל סמוטריץ’, כולל מסלול הוצאות מזכות לעסקים בכל רחבי הארץ וכן התאמות מיוחדות למודל החל"ת, במטרה להעניק רשת ביטחון רחבה הן לעסקים והן לעובדים שנפגעו כתוצאה מהמלחמה והנחיות פיקוד העורף.

הפיצויים יינתנו לעסקים עם מחזור שנתי בטווח שבין 12 אלף ל-400 מיליון שקל, בהתאם לשיעור הפגיעה בהכנסות בחודשים מאי–יוני 2025. עסקים קטנים יקבלו מענק קבוע בהתאם לרמת הפגיעה במחזור, בעוד שעסקים בינוניים וגדולים יהיו זכאים להחזר חלקי של הוצאות שוטפות ותשלום שכר לעובדים.

שר האוצר סמוטריץ’ אמר כי "ניצחנו את איראן גם בשדה הקרב - וננצח גם בשדה הכלכלי. כלכלה חזקה היא חלק בלתי נפרד מהביטחון הלאומי, והפעלת מתווה הפיצויים מוכיחה שמדינת ישראל לא רק עומדת איתן אלא גם עומדת לצד אזרחיה". לדבריו, משרד האוצר ימשיך לחזק את העורף הכלכלי תוך אחריות וערבות הדדית.

המתווה גובש בתיאום עם יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני, יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, יו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי, רשות המסים וביטוח לאומי. בין היתר, הוסכם על שינויים במודל החל"ת שיאפשרו פיצוי גם לעובדים שנעדרו לתקופות קצרות יחסית, נוכח מאפייני הלחימה הייחודיים של המבצע.

הפעלת המתווה תיכנס לתוקף לאחר אישורו בכנסת. בשלב הבא, ולאחר הגשת הדיווחים התקופתיים למע"מ בגין תקופת הפיצוי, רשות המסים תפתח את המערכת המקוונת להגשת תביעות. במשרד האוצר מדגישים כי מדובר במהלך נוסף במדיניות הכלכלית שמובלת מאז פרוץ המלחמה, שמטרתה לשקם את הכלכלה ולבנות את ישראל חזקה יותר.

המתווה מגיע לאחר שבשבוע שעבר פרסמה הממשלה מתווה מעודכן לחל"ת, לאחר שמלחמת "עם כלביא" ארכה 12 יום בלבד, ומודל החל"ת מגדיר 14 ימי מינימום.  על פי המתווה שפורסם, עובד שנעדר לפחות 11 ימים קלנדריים, גם אם לא היו רצופים, מתוך תקופה כוללת של 12 ימים, יהיה זכאי לדמי אבטלה. ההטבה תחול אך ורק לגבי תקופת הזמן הספציפית של מבצע "עם כלביא", ותשמר את עקרונות מודל החל"ת, בהם מגבלת מינימום של ימי היעדרות ודרישת רציפות חלקית.


סכסוך עבודה שנמנע בתחבורה הציבורית 

בהודעה אחרת, משרד התחבורה הודיע היום כי שכרם של נהגי התחבורה הציבורית לא ייפגע, זאת על אף ההיעדרויות הרבות שנכפו עליהם במסגרת "עם כלביא". ההודעה באה בעקבות פנייה דחופה שהעביר יו"ר איגוד עובדי התחבורה והנמלים בהסתדרות, עו"ד אייל ידין, שדרש להבטיח את שמירת זכויותיהם של הנהגים. 

קיראו עוד ב"בארץ"

במהלך ימי המבצע, שנמשך 12 ימים, נדרשו נהגים רבים להישאר בבתיהם בהתאם להנחיות פיקוד העורף, מבלי שנעדרה מהם נכונות לעבוד. בשל כך התעורר חשש ממשי לפגיעה בשכרם, מאחר והיעדרותם לא הייתה ביוזמתם האישית אלא נגזרה מהוראות ביטחוניות מחייבות. על רקע זה, מנכ"ל משרד התחבורה פנה למקבילו במשרד האוצר בבקשה להנחות את הדרגים המקצועיים לגבש מתווה פיצוי ייעודי לנהגי התחבורה הציבורית. 

המתווה יגובש בשיתוף פעולה עם הרשות הארצית לתחבורה ציבורית ויותאם לאופי השירות ולנסיבות החריגות ששררו במבצע. בתשובה רשמית שנמסרה להסתדרות נכתב מטעם משרד האוצר: "אנו מוקירים את תרומתם והירתמותם של נהגי התחבורה הציבורית למאמץ הלאומי במהלך ימי הלחימה, ועל כן רואים חשיבות בכך ששכרם לא ייפגע". בהסתדרות בירכו על ההחלטה, והגדירו אותה כצעד מתבקש למניעת עוול כלפי עובדים שפעלו בהתאם להנחיות המדינה. הארגון התחייב להמשיך לעקוב מקרוב אחר יישום ההתחייבות מול המפעילים ומשרדי הממשלה הרלוונטיים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.