סמוטריץ ממשלהסמוטריץ ממשלה

הממשלה אישרה מתווה פיצויים לעסקים שנפגעו מ-"עם כלביא"

התכנית כוללת מסלול הוצאות מזכות לכלל העסקים בישראל והתאמות ייחודיות למודל החל"ת

רן קידר |

הממשלה אישרה הבוקר את מתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו כלכלית במהלך מלחמת "עם כלביא" מול איראן. על פי הודעת דוברות משרד האוצר, המתווה, שגובש ביוזמת שר האוצר בצלאל סמוטריץ’, כולל מסלול הוצאות מזכות לעסקים בכל רחבי הארץ וכן התאמות מיוחדות למודל החל"ת, במטרה להעניק רשת ביטחון רחבה הן לעסקים והן לעובדים שנפגעו כתוצאה מהמלחמה והנחיות פיקוד העורף.

הפיצויים יינתנו לעסקים עם מחזור שנתי בטווח שבין 12 אלף ל-400 מיליון שקל, בהתאם לשיעור הפגיעה בהכנסות בחודשים מאי–יוני 2025. עסקים קטנים יקבלו מענק קבוע בהתאם לרמת הפגיעה במחזור, בעוד שעסקים בינוניים וגדולים יהיו זכאים להחזר חלקי של הוצאות שוטפות ותשלום שכר לעובדים.

שר האוצר סמוטריץ’ אמר כי "ניצחנו את איראן גם בשדה הקרב - וננצח גם בשדה הכלכלי. כלכלה חזקה היא חלק בלתי נפרד מהביטחון הלאומי, והפעלת מתווה הפיצויים מוכיחה שמדינת ישראל לא רק עומדת איתן אלא גם עומדת לצד אזרחיה". לדבריו, משרד האוצר ימשיך לחזק את העורף הכלכלי תוך אחריות וערבות הדדית.

המתווה גובש בתיאום עם יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני, יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, יו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי, רשות המסים וביטוח לאומי. בין היתר, הוסכם על שינויים במודל החל"ת שיאפשרו פיצוי גם לעובדים שנעדרו לתקופות קצרות יחסית, נוכח מאפייני הלחימה הייחודיים של המבצע.

הפעלת המתווה תיכנס לתוקף לאחר אישורו בכנסת. בשלב הבא, ולאחר הגשת הדיווחים התקופתיים למע"מ בגין תקופת הפיצוי, רשות המסים תפתח את המערכת המקוונת להגשת תביעות. במשרד האוצר מדגישים כי מדובר במהלך נוסף במדיניות הכלכלית שמובלת מאז פרוץ המלחמה, שמטרתה לשקם את הכלכלה ולבנות את ישראל חזקה יותר.

המתווה מגיע לאחר שבשבוע שעבר פרסמה הממשלה מתווה מעודכן לחל"ת, לאחר שמלחמת "עם כלביא" ארכה 12 יום בלבד, ומודל החל"ת מגדיר 14 ימי מינימום.  על פי המתווה שפורסם, עובד שנעדר לפחות 11 ימים קלנדריים, גם אם לא היו רצופים, מתוך תקופה כוללת של 12 ימים, יהיה זכאי לדמי אבטלה. ההטבה תחול אך ורק לגבי תקופת הזמן הספציפית של מבצע "עם כלביא", ותשמר את עקרונות מודל החל"ת, בהם מגבלת מינימום של ימי היעדרות ודרישת רציפות חלקית.


סכסוך עבודה שנמנע בתחבורה הציבורית 

בהודעה אחרת, משרד התחבורה הודיע היום כי שכרם של נהגי התחבורה הציבורית לא ייפגע, זאת על אף ההיעדרויות הרבות שנכפו עליהם במסגרת "עם כלביא". ההודעה באה בעקבות פנייה דחופה שהעביר יו"ר איגוד עובדי התחבורה והנמלים בהסתדרות, עו"ד אייל ידין, שדרש להבטיח את שמירת זכויותיהם של הנהגים. 

קיראו עוד ב"בארץ"

במהלך ימי המבצע, שנמשך 12 ימים, נדרשו נהגים רבים להישאר בבתיהם בהתאם להנחיות פיקוד העורף, מבלי שנעדרה מהם נכונות לעבוד. בשל כך התעורר חשש ממשי לפגיעה בשכרם, מאחר והיעדרותם לא הייתה ביוזמתם האישית אלא נגזרה מהוראות ביטחוניות מחייבות. על רקע זה, מנכ"ל משרד התחבורה פנה למקבילו במשרד האוצר בבקשה להנחות את הדרגים המקצועיים לגבש מתווה פיצוי ייעודי לנהגי התחבורה הציבורית. 

המתווה יגובש בשיתוף פעולה עם הרשות הארצית לתחבורה ציבורית ויותאם לאופי השירות ולנסיבות החריגות ששררו במבצע. בתשובה רשמית שנמסרה להסתדרות נכתב מטעם משרד האוצר: "אנו מוקירים את תרומתם והירתמותם של נהגי התחבורה הציבורית למאמץ הלאומי במהלך ימי הלחימה, ועל כן רואים חשיבות בכך ששכרם לא ייפגע". בהסתדרות בירכו על ההחלטה, והגדירו אותה כצעד מתבקש למניעת עוול כלפי עובדים שפעלו בהתאם להנחיות המדינה. הארגון התחייב להמשיך לעקוב מקרוב אחר יישום ההתחייבות מול המפעילים ומשרדי הממשלה הרלוונטיים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.