סמוטריץ ממשלהסמוטריץ ממשלה

הממשלה אישרה מתווה פיצויים לעסקים שנפגעו מ-"עם כלביא"

התכנית כוללת מסלול הוצאות מזכות לכלל העסקים בישראל והתאמות ייחודיות למודל החל"ת

רן קידר |

הממשלה אישרה הבוקר את מתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו כלכלית במהלך מלחמת "עם כלביא" מול איראן. על פי הודעת דוברות משרד האוצר, המתווה, שגובש ביוזמת שר האוצר בצלאל סמוטריץ’, כולל מסלול הוצאות מזכות לעסקים בכל רחבי הארץ וכן התאמות מיוחדות למודל החל"ת, במטרה להעניק רשת ביטחון רחבה הן לעסקים והן לעובדים שנפגעו כתוצאה מהמלחמה והנחיות פיקוד העורף.

הפיצויים יינתנו לעסקים עם מחזור שנתי בטווח שבין 12 אלף ל-400 מיליון שקל, בהתאם לשיעור הפגיעה בהכנסות בחודשים מאי–יוני 2025. עסקים קטנים יקבלו מענק קבוע בהתאם לרמת הפגיעה במחזור, בעוד שעסקים בינוניים וגדולים יהיו זכאים להחזר חלקי של הוצאות שוטפות ותשלום שכר לעובדים.

שר האוצר סמוטריץ’ אמר כי "ניצחנו את איראן גם בשדה הקרב - וננצח גם בשדה הכלכלי. כלכלה חזקה היא חלק בלתי נפרד מהביטחון הלאומי, והפעלת מתווה הפיצויים מוכיחה שמדינת ישראל לא רק עומדת איתן אלא גם עומדת לצד אזרחיה". לדבריו, משרד האוצר ימשיך לחזק את העורף הכלכלי תוך אחריות וערבות הדדית.

המתווה גובש בתיאום עם יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני, יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, יו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי, רשות המסים וביטוח לאומי. בין היתר, הוסכם על שינויים במודל החל"ת שיאפשרו פיצוי גם לעובדים שנעדרו לתקופות קצרות יחסית, נוכח מאפייני הלחימה הייחודיים של המבצע.

הפעלת המתווה תיכנס לתוקף לאחר אישורו בכנסת. בשלב הבא, ולאחר הגשת הדיווחים התקופתיים למע"מ בגין תקופת הפיצוי, רשות המסים תפתח את המערכת המקוונת להגשת תביעות. במשרד האוצר מדגישים כי מדובר במהלך נוסף במדיניות הכלכלית שמובלת מאז פרוץ המלחמה, שמטרתה לשקם את הכלכלה ולבנות את ישראל חזקה יותר.

המתווה מגיע לאחר שבשבוע שעבר פרסמה הממשלה מתווה מעודכן לחל"ת, לאחר שמלחמת "עם כלביא" ארכה 12 יום בלבד, ומודל החל"ת מגדיר 14 ימי מינימום.  על פי המתווה שפורסם, עובד שנעדר לפחות 11 ימים קלנדריים, גם אם לא היו רצופים, מתוך תקופה כוללת של 12 ימים, יהיה זכאי לדמי אבטלה. ההטבה תחול אך ורק לגבי תקופת הזמן הספציפית של מבצע "עם כלביא", ותשמר את עקרונות מודל החל"ת, בהם מגבלת מינימום של ימי היעדרות ודרישת רציפות חלקית.


סכסוך עבודה שנמנע בתחבורה הציבורית 

בהודעה אחרת, משרד התחבורה הודיע היום כי שכרם של נהגי התחבורה הציבורית לא ייפגע, זאת על אף ההיעדרויות הרבות שנכפו עליהם במסגרת "עם כלביא". ההודעה באה בעקבות פנייה דחופה שהעביר יו"ר איגוד עובדי התחבורה והנמלים בהסתדרות, עו"ד אייל ידין, שדרש להבטיח את שמירת זכויותיהם של הנהגים. 

קיראו עוד ב"בארץ"

במהלך ימי המבצע, שנמשך 12 ימים, נדרשו נהגים רבים להישאר בבתיהם בהתאם להנחיות פיקוד העורף, מבלי שנעדרה מהם נכונות לעבוד. בשל כך התעורר חשש ממשי לפגיעה בשכרם, מאחר והיעדרותם לא הייתה ביוזמתם האישית אלא נגזרה מהוראות ביטחוניות מחייבות. על רקע זה, מנכ"ל משרד התחבורה פנה למקבילו במשרד האוצר בבקשה להנחות את הדרגים המקצועיים לגבש מתווה פיצוי ייעודי לנהגי התחבורה הציבורית. 

המתווה יגובש בשיתוף פעולה עם הרשות הארצית לתחבורה ציבורית ויותאם לאופי השירות ולנסיבות החריגות ששררו במבצע. בתשובה רשמית שנמסרה להסתדרות נכתב מטעם משרד האוצר: "אנו מוקירים את תרומתם והירתמותם של נהגי התחבורה הציבורית למאמץ הלאומי במהלך ימי הלחימה, ועל כן רואים חשיבות בכך ששכרם לא ייפגע". בהסתדרות בירכו על ההחלטה, והגדירו אותה כצעד מתבקש למניעת עוול כלפי עובדים שפעלו בהתאם להנחיות המדינה. הארגון התחייב להמשיך לעקוב מקרוב אחר יישום ההתחייבות מול המפעילים ומשרדי הממשלה הרלוונטיים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון בנק ישראל
צילום: World economic forum

מתי הריבית תתחיל לרדת?

הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות? 

רן קידר |

בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.      


אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%

האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%,  אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה


שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו. 


הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.


השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.

שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.