בעזרת אוניה של צים: מאות אנשי צוות רפואי שבו לארץ
צוותים רפואיים מבתי החולים המובילים במדינה חזרו לפעילות מיידית במערכת הסד"כ לאחר מבצע חילוץ ימי מקפריסין שאורגן בשיתוף חברת צים
בפעם הראשונה מאז פרוץ הלחימה, הצליחו מאות רופאים ואחיות ישראליים לחזור הביתה לאחר שנתקעו בחו"ל עקב סגירת השמיים. אוניית המכולות של חברת הספנות צים ZIM Integrated Shipping Services הביאה אותם אמש מנמל לימסול שבקפריסין במבצע חירום מיוחד.
הדרמה החלה כאשר עשרות רופאים ואחיות מבתי החולים המובילים במדינה - שיבא תל השומר, איכילוב ורמב"ם - נותרו תקועים באירופה בעת פרוץ המשבר. הצוותים הרפואיים השתתפו באותו זמן בהשתלמויות מתקדמות וכנסים מקצועיים, אך התקיפה הישראלית באיראן והסגירה המיידית של המרחב האווירי מנעה מהם לחזור דרך טיסות מסחריות רגילות.
המענה הגיע דרך שיתוף פעולה בין הנהגות בתי החולים לבין חברת צים. במקום להמתין לפתיחת השמיים, הוחלט על פתרון ימי מהיר - הפניית אוניית קו קיימת של צים לאסוף את הצוותים מקפריסין ולהביאם ישירות לנמל חיפה. האונייה, שהייתה ממילא בדרכה לישראל, עשתה עצירה
מיוחדת כדי לאסוף את הנתקעים.
לצד אנשי הרפואה, שבה לארץ גם קבוצת מטופלים ממרכז השיקום "גל" - יוזמה משותפת של המרכז הרפואי שיבא ומשרד הביטחון המיועדת לטיפול בפצועי צה"ל ולסובלים מטראומה קרבית. חברי הקבוצה השתתפו בתכנית שיקום מיוחדת בחו"ל כשפרצה ההסלמה.
- צים מזנקת 9%, נובו 8% אלי לילי יורדת 1% - מה עושים החוזים?
- צים מזנקת: הדירקטוריון בוחן הצעות רכישה משתי ענקיות ספנות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נשיא ומנכ"ל צים אלי גליקמן הדגיש את המחוייבות של החברה לתמוך במאמץ הלאומי: "נרתמנו להיענות לפנייה של הנהלות בתי החולים והנחינו את אוניית הקו שלנו שהייתה בדרכה לארץ לאסוף את אנשי הצוות הרפואי מנמל לימסול בקפריסין ולהביאם בבטחה ארצה. אנו רואים זאת כחלק מהמחוייבות שלנו לסייע ככל שביכולתנו למאמץ הלאומי בעתות חירום, ובפרט למערכת הרפואה והצוותים המסורים המצילים חיים יום יום."
עם הגעתם לנמל חיפה בשעות הלילה, הרופאים והאחיות נכנסו מיד לפעילות השגרה החדשה במערכת הבריאות בתקופת החירום. בתי החולים מפעילים מערכת סד"כ מיוחדת המתפקדת מסביב לשעון, וחזרתם של הצוותים המנוסים צפויה לחזק את היכולת הטיפולית בזמן הקריטי הזה.
- 3.אל תשאל מה המדינה יכולה לעשות בשבילך תשאל מה אתה יכול לעשות בשביל המדינה גון קנדי (ל"ת)אנונימי 20/06/2025 12:56הגב לתגובה זו
- 2.עלק סמפוזיון 18/06/2025 20:19הגב לתגובה זואיזו מן הפקאות סו לשלוח בפעם אחת מאות אנשי צוות רפואי בזמן שהנינו נטבחים וסקוקים לטיפול מידי
- 1.ישראלי 18/06/2025 07:28הגב לתגובה זוחשיבה מחוץ למכולהוכרגיל לצערנו הציבור מתפקד עצמאית בלי לחכות ליוזמות ממשלתיות

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- בנק הפועלים ודיסקונט ילוו פרויקט התחדשות רחב היקף בשטח סמינר הקיבוצים
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
