"מסתירים מכם את המערכות הביטחוניות הטובות בעולם"

המסר שעל הקיר בסלון האווירי בפריז

עמית בר | (3)
נושאים בכתבה תעשיות ביטחוניות


בסלון האווירי בפריז, אחת התערוכות הביטחוניות היוקרתיות בעולם, הועמד קיר שחור סביב הביתן הישראלי בתערוכה, במטרה להסתיר את התצוגה הישראלית ולמנוע הצגת "אמצעי לחימה התקפיים". המהלך של ממשלת צרפת קיבל אומנם תגובה מצד שר הביטחון והמשתתפים בתערוכה, אבל התגובה האותנטית ביותר היתה בשטח. נציגי התעשיות הביטחוניות הישראליות, בהובלת חברות כמו רפאל, אלביט מערכות והתעשייה האווירית כתבו על הקיר השחור מסרים באנגלית שהצביעו על היכולות של מערכות ההגנה וההתקפה הישראליות ואת תרומת המערכות הישראליות להגנת ישראל והאשימו את צרפת באפליה.

הדרישה הצרפתית הופנתה באופן בלעדי לביתנים הישראליים, זאת בניגוד לנוהג המקובל בתערוכות ביטחוניות, שבהן מדינות כמו טורקיה, סין וארה"ב מציגות ללא הגבלה מערכות התקפיות והגנתיות כאחד. ההחלטה התקבלה בלילה שלפני פתיחת התערוכה, לאחר שהביתנים הישראליים כבר הוכנו. משרד הביטחון הישראלי, בראשות מנכ"ל המשרד, אלוף (מיל') אמיר ברעם, דחה בתוקף את הדרישה להסיר אמצעי לחימה התקפיים, והבהיר כי היא מפלה וחסרת תקדים. בתגובה, מארגני התערוכה, בהנחיית ממשלת צרפת, הקימו קיר שחור שחסם את הגישה לביתנים הישראליים והפריד אותם משאר המתחם.

הצעד הצרפתי עורר זעם בקרב נציגי התעשיות הישראליות, שראו בו ניסיון להצר את צעדיהן בשוק הביטחוני העולמי. לדברי ברעם, ההחלטה "מדיפה ניחוח של שיקולים פוליטיים ומסחריים", במיוחד לאור התחרות הישירה בין התעשיות הביטחוניות הישראליות לחברות צרפתיות כמו תאלס ודאסו. התעשיות הישראליות, שזוכות להכרה עולמית בזכות מערכות כמו טיל החץ ומערכות לוחמה אלקטרונית, נתפסות כאיום תחרותי בשווקים באירופה, אמריקה הלטינית ודרום-מזרח אסיה.



המסר על הקיר


בתגובה לקיר השחור, נציגי התעשיות הישראליות בחרו לכתוב מסרים באנגלית שהדגישו את חשיבות המערכות הישראליות: "מאחורי קירות אלו נמצאות מערכות ההגנה הטובות בעולם, המשמשות מדינות רבות. מערכות אלו מגנות על ישראל בימים אלו. ממשלת צרפת מסתירה אותן מכם בשם האפליה". מארגני התערוכה מיהרו לכסות את המסרים בבד, בניסיון להשתיק את המחאה.


שר החוץ, ישראל כץ, גינה את ההחלטה הצרפתית והורה למשרדו לסייע בהליכים משפטיים נגד המהלך. נשיא התאחדות התעשיינים, רון תומר, כינה את הצעד "השפלה ציבורית שמזכירה את משפט דרייפוס", והדגיש את הפגיעה במעמדה של ישראל כמובילה טכנולוגית. מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי, הוסיף כי הקמת הקיר "מזכירה ימים אפלים בהיסטוריה האירופית", והביע זעזוע מההתנהלות הצרפתית לאחר שנים של שיתוף פעולה.


הקשר התחרותי והפוליטי


הסיבה להדרה של התעשיות הביטחוניות הישראליות היא לכאורה הפעילות של ישראל מול החמאס בעזה. אולי זה נובע מכך שצרפת מלאה במהגרים מוסלמים פרו פלסטינאים, ואולי אלו סיבות נוספות. התקרית בפריז אינה מתרחשת בחלל ריק. התעשיות הביטחוניות הישראליות, שמוכרות מערכות מתקדמות כמו טילים מדויקים, מערכות התרעה וטכנולוגיות לייזר, נהנות מיתרון תחרותי הודות להוכחת יכולותיהן בשדה הקרב, במיוחד בזירות כמו איראן ולבנון. הצלחת המערכות הישראליות מעוררת אי-נוחות בקרב התעשיות הצרפתיות, שמתחרות על אותם מכרזים בינלאומיים. דיווחים מצביעים על מעורבות אישית של הנשיא עמנואל מקרון בהחלטה, כחלק ממדיניות עקבית לבלום את השתתפות ישראל בתערוכות ביטחוניות.

בשנה שעברה, ניסיונות דומים למנוע השתתפות ישראלית בתערוכות יורוסטורי ויורונבאל נבלמו על ידי בית המשפט הצרפתי, אך הפעם הצרפתים בחרו בטקטיקה של הסתרה פיזית.

קיראו עוד ב"בארץ"

על כל פנים, צרפת, שמובילה קו תמיכה באוקראינה ומספקת לה אמצעי לחימה התקפיים, נוקטת גישה סלקטיבית כלפי ישראל, תוך שימוש בטענות של "זכויות אדם" כתירוץ להגבלת התחרות. מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, התייחס לכך בהצהרה חריפה: "יש מי שבונה חומות באישון לילה, אבל אנחנו כאן כדי לבנות גשרים. כיסוי המערכות שלנו לא יסתיר את השפעתן, אלא רק יחשוף את חוסר הנוחות של מי שחושש מהצלחתנו".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ישראל כץ הגיב הוא יודע לקשור לעצמו את השרוכים (ל"ת)
    ישראל כץ הגיב 17/06/2025 20:21
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    זכויות אדם 17/06/2025 20:20
    הגב לתגובה זו
    כן יש זכויות אדם גם לאויב
  • 1.
    אייל 17/06/2025 13:14
    הגב לתגובה זו
    השנה הסלון האווירי מתקיים באיראן וישראל היא המציגה היחידה.
אמיר ירון בנק ישראל
צילום: World economic forum

מתי הריבית תתחיל לרדת?

הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות? 

רן קידר |

בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.      


אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%

האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%,  אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה


שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו. 


הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.


השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.

טיל SM3 (RTX)טיל SM3 (RTX)

כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים

הפנטגון מבקש 3.5 מיליארד דולר לשיקום מלאים בעקבות פעילות צבאית בישראל. בקשה כזו מוגשת אחת מספר חודשים. בנוסף יש הוצאות שוטפות של שכר החיילים והוצאות התחזוקה השוטפות שאינן חלק מהתקציב תמיכה בסך 14 מיליארד דולר. העלות הכוללת מגיעה למעל 25 מיליארד דולר 

רן קידר |
נושאים בכתבה טיל בליסטי

המסמכים התקציביים מצביעים על היקף ההוצאה האמריקאית בעקבות ההגנה על ישראל מול איראן. משרד ההגנה האמריקאי מתכנן להוציא מעל 3.5 מיליארד דולר על שיקום מלאים בעקבות שורת פעולות צבאיות שבוצעו בחודשים האחרונים בהגנה על ישראל. ההוצאה כוללת רכש נרחב של מערכות יירוט, תחזוקת מכ"מים, שיפוץ כלי שיט והובלת תחמושת, וממחישה את העלויות הגבוהות של נוכחות אמריקאית מתוגברת במזרח התיכון.

המסמכים שהוכנו עד חודש מאי ושהוגשו לוועדות הביטחון בקונגרס מתבססים על חוק התמיכות הביטחוניות לישראל משנה שעברה , במסגרתו אושרו כ-14 מיליארד דולר לחידוש מלאים אמריקאים ולרכש מערכות יירוט נוספות עבור ישראל. כמעט כל סעיף במסמכים מוגדר כ"בקשת תקציב חירום". הסכומים האלו לא כוללים את התמיכה הגדולה בעת מלחמת 12 הימים ביוני. למעשה, אישור תקציב לחידוש מלאי מוגש באופן שוטף, אחת למספר חודשים והוא חלק מהתקציב של ה-14 מיליארד דולר. אלא שההוצאות בפועל גדולות הרבה יותר וכוללות גם את "ההוצאות השוטפות הקבועות" לרבות כוח אדם, תחזוקה שוטפת של המערכות הקיימות במזרח התיכון לצורך המלחמה ועוד. מדובר על פי ההערכות במעל 20 מיליארד דולר של תמיכה כלכלית בישראל עוד לפני מלחמת 12 הימים שהזניקה את ההוצאות כנראה לכיוון 25 מיליארד דולר ומעלה.  


הגנה מול איראן - טילים, מל"טים ומערכות יירוט מתקדמות


הבקשה התקציבית נועדה לכסות את ההוצאות של פיקוד מרכז האמריקאי בעקבות התקפות איראניות ישירות או באמצעות שלוחותיה, כמו גם השתתפות בפעולות שבוצעו לבקשת ישראל. כך למשל, באפריל אשתקד שיגרה איראן מעל 110 טילים בליסטיים, לפחות 30 טילי שיוט וכ-150 מל"טים, התקפה שנבלמה בעיקר באמצעות מערכות יירוט אמריקאיות. נזכיר כי היקף שימוש גדול פי כמה היה ביוני השנה, כשהסכום הזה ככל הנראה עדיין לא תוקצב. 


הבקשה הגדולה ביותר עומדת על כ-1 מיליארד דולר לצורך רכישת מיירטי SM-3 מתקדמים מתוצרת RTX, ובפרט הדגם SM-3 IB Threat Upgrade. מדובר במערכת שמיועדת ליירט טילים בליסטיים בעלות של 9 עד 12 מיליון דולר ליחידה. מערכות אלו הופעלו לראשונה על ידי ספינות הצי האמריקאי במהלך התקיפות האיראניות באפריל שעבר. בנוסף, נדרשת הוצאה נוספת לכיסוי טיסות מיוחדות להובלת מיירטים חדשים במהירות לישראל.

במהלך יוני 2025 השתמשו שתי משחתות אמריקאיות, USS Arleigh Burke ו- USS The Sullivans, במזרח הים התיכון, במיירטי SM-3 כדי להגן על ישראל. הן פעלו לצד סוללות THAAD שהופעלו ביבשה, שיירטו טילים בליסטיים איראניים. בהתאם לכך, בקשה נוספת עומדת על 204 מיליון דולר לרכישת מיירטי THAAD מתוצרת לוקהיד מרטין. כל מיירט כזה עולה כ-12.7 מיליון דולר.