שוב תקועים: עשרות אלפי ישראלים מחכים – אבל הדרך חזרה ארוכה מהצפוי
המרחב האווירי עדיין סגור, על פי ההערכות ייקח שבוע-שבועיים לפחות עד שיחזרו הביתה
התקווה של עשרות אלפי ישראלים לחזור בקרוב מחו"ל הולכת ומתפוגגת. השמיים עדיין סגורים – ובשלב הזה לא נראה מועד מוגדר לפתיחתם. למרות סימנים מעודדים בשטח ואופטימיות בקרב גורמים מסוימים בענף, ברשות התעופה האזרחית, מסבירים שזה ייקח זמן.
המצב מורכב בהרבה ממה שנראה מבחוץ. ברשות שדות התעופה לא לוקחים סיכונים, לא בנוסעים ולא בצוותים. הם מסבירים שהטיסות יחודשו רק כשיהיה ביטחון מוחלט.
מאחורי הקלעים של המשבר הזה התנהל בשקט מבצע לוגיסטי מורכב במיוחד: העברת צי המטוסים מישראל לנמלים בטוחים ברחבי העולם – עוד לפני תחילת ההסלמה. ההתארגנות למצב הנוכחי נמשכה חודשים. מהלך העברת המטוסים, כך מסתבר, לא היה רק עניין של תכנון טכני. היה צורך בתיאומים ביטחוניים עם שותפים מחוץ לישראל, בשיבוץ צוותים שיגיעו למטוסים בזמנים מדויקים, ובהיערכות מוקדמת לכך שישראל תזדקק ליכולת לחלץ אזרחים פרוסים על פני עשרות מדינות.
חזרה הביתה? לא בזמן הקרוב
ישראלים שנמצאים עכשיו באירופה, באסיה, או באמריקה, יצטרכו ככל הנראה למצוא פתרונות זמניים כי טיסה סדירה לארץ עדיין לא עומדת על הפרק.
- בואינג חוזרת למסלול? ה-FAA מאשרת הגדלת קצב הייצור של מטוסי ה-737 MAX
- "מניית יונייטד איירליינס תזנק פי 3 תוך שנתיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המדיניות, כך נראה, שמרנית ובצדק. ברשות התעופה מעדיפים לבטל יותר מדי טיסות - מאשר לאבד מטוס באוויר. ולכן כל חידוש תעופתי יהיה מבוקר מאוד, ורק אחרי שכל הגורמים הביטחוניים יאשרו זאת.
במקביל, יש מאמץ שקט לשנע אזרחים באמצעים חלופיים – אם כי גם כאן המגבלות רבות. מדינות מסוימות לא מוכנות לאפשר ריכוזי ישראלים, אחרות דורשות ביטוחים מיוחדים, וחלקן פשוט אינן מצוידות לקלוט מטוסים חונים או תנועה לא שגרתית.
שאלות ותשובות בנושא השבת הישראלים מחו"ל
למה בכלל נסגרו השמיים?
- רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
- מה 68% אומר על צעירי ישראל?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
המרחב האווירי נסגר בשל הערכת מצב ביטחונית, שמצביעה על סיכון ממשי לפגיעה במטוסים אזרחיים. מדובר בהערכה שנובעת מהתפתחות בשטח, וכוללת התראות מודיעיניות ברורות.
מתי צפויה להיפתח מחדש התעופה לישראל?
כרגע אין מועד מוגדר. ברשות שדות התעופה העריכו שזה ייקח "שבועות, לא ימים", ושהחזרה תהיה מדורגת ואיטית.
האם בכלל נערכו מראש לתרחיש כזה?
התכנון התחיל חודשים מראש. מטוסים הועברו בהדרגה מישראל, תוכנן מערך קליטה של מטוסים בחו"ל, והוכן מבצע חירום לשינוע ישראלים.
אז למה אי אפשר להחזיר מיד את כל הישראלים?
גם גם אם יש מטוסים זמינים – לא ניתן להמריא מכל יעד. בכל מדינה יש מגבלות אחרות, חלקן אינן מאפשרות טיסות בינלאומיות כלל. בנוסף, האישור הביטחוני לטיסה צריך להינתן בכל מקרה לגופו.
האם תתאפשר טיסה לישראל ממדינות מסוימות בלבד?
כנראה שכן. מדובר על חידוש הדרגתי, עם דגש על מדינות בטוחות יותר מבחינת המצב האזורי והתיאומים הביטחוניים.
מה קורה למטוסים שנמצאים כרגע בחו"ל?
רובם במקומות בטוחים שנבחרו מראש. הצוותים המקומיים שומרים עליהם, והם מוכנים להמריא בעת הצורך – אך רק אחרי אישור.
האם מתקיימות טיסות חילוץ?
לא מדובר במבצע חילוץ כולל, אבל יש ניסיון לבחון פתרונות ממוקדים – לעיתים גם טיסות פרטיות שאושרו חריגות.
מה לגבי ישראלים במדינות בלי שגרירויות ישראליות?
הם נחשבים במצב מאתגר במיוחד. משרד החוץ מנסה להפעיל סיוע דרך מדינות מתווכות, אבל הפתרון תלוי במצב הדיפלומטי בכל מקרה.
כמה ישראלים תקועים כרגע מחוץ לארץ?
אין מספר רשמי, אך ההערכות מדברות על עשרות אלפים, ייתכן שגם מעבר לכך – כולל סטודנטים, מטיילים, ואנשי עסקים.
האם חברות ביטוח משתתפות בהוצאות החזרה?
לרוב לא, אלא אם נרכש כיסוי ביטוחי מקיף במיוחד הכולל מצבי חירום ביטחוניים. מרבית הפוליסות הרגילות לא מכסות סגירת מרחב אווירי.
האם יש סכנה בטיסות פרטיות בשלב הזה?
כל עוד אין אישור ביטחוני גורף – גם טיסות פרטיות חשופות לאותם סיכונים. המדינה לא ממליצה עליהן כפתרון.
מה יקרה אם המרחב יישאר סגור גם בעוד חודש?
תרחיש כזה מחייב פתרונות יצירתיים, כולל חיבור יבשתי ליעדים מרוחקים או גיוס סיוע ממדינות אחרות. בשלב הזה, המדינה לא פרסמה תוכנית חירום לתרחיש קיצון כזה.
איך כדאי לישראלים להתנהל בינתיים?
המלצה המרכזית: להישאר בקשר עם שגרירויות, לעדכן פרטים אישיים ולהמתין להודעות רשמיות. לא למהר להזמין כרטיסים – כל עוד אין ודאות.
האם נעשה ניסיון לפנות קבוצות פגיעות קודם?
כן. יש ניסיון ממוקד להחזיר חולים, נשים בהריון, וילדים שנמצאים בליווי מבוגר יחיד. זה מתבצע על בסיס מקום פנוי ובהתאם לנסיבות.
מה יקרה לטיסות היוצאות מישראל?
גם הן מוקפאות כרגע. חלק קטן של טיסות אישרו לצרכים דיפלומטיים או ביטחוניים – אבל אין טיסות סדירות.
האם מדובר בסגירה כוללת של שמיים?
בפועל כן. פרט למספר חריגים, אין פעילות תעופתית אזרחית מישראל ואליה.
- 3.מי הדביל שנוסע לחול כל הזמןובכל מחיר.מדינה על כדורים. (ל"ת)אנונימי 15/06/2025 08:04הגב לתגובה זו
- 2.אנונימי 15/06/2025 07:05הגב לתגובה זוממשלות ישראל תמיד הפקירו את אזרחי ישראל בכל תחום ממשל
- 1.מירי רגב 14/06/2025 21:18הגב לתגובה זותפסיקו ללייל כמו חתולים מסכנים תבקשו מהמדינה ספינות ממרסי מאיטליה ומקפריסין פעם לא היו מטוסים

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
