נמל תעופה
צילום: L.Filipe C.Sousa on Unsplash

שוב תקועים: עשרות אלפי ישראלים מחכים – אבל הדרך חזרה ארוכה מהצפוי

המרחב האווירי עדיין סגור, על פי ההערכות ייקח שבוע-שבועיים לפחות עד שיחזרו הביתה

עמית בר | (3)
נושאים בכתבה תעופה

התקווה של עשרות אלפי ישראלים לחזור בקרוב מחו"ל הולכת ומתפוגגת. השמיים עדיין סגורים – ובשלב הזה לא נראה מועד מוגדר לפתיחתם. למרות סימנים מעודדים בשטח ואופטימיות בקרב גורמים מסוימים בענף, ברשות התעופה האזרחית, מסבירים שזה ייקח זמן. 

המצב מורכב בהרבה ממה שנראה מבחוץ. ברשות שדות התעופה לא לוקחים סיכונים, לא בנוסעים ולא בצוותים. הם מסבירים שהטיסות יחודשו רק כשיהיה ביטחון מוחלט.

מאחורי הקלעים של המשבר הזה התנהל בשקט מבצע לוגיסטי מורכב במיוחד: העברת צי המטוסים מישראל לנמלים בטוחים ברחבי העולם – עוד לפני תחילת ההסלמה. ההתארגנות למצב הנוכחי נמשכה חודשים. מהלך העברת המטוסים, כך מסתבר, לא היה רק עניין של תכנון טכני. היה צורך בתיאומים ביטחוניים עם שותפים מחוץ לישראל, בשיבוץ צוותים שיגיעו למטוסים בזמנים מדויקים, ובהיערכות מוקדמת לכך שישראל תזדקק ליכולת לחלץ אזרחים פרוסים על פני עשרות מדינות.

חזרה הביתה? לא בזמן הקרוב

ישראלים שנמצאים עכשיו באירופה, באסיה, או באמריקה, יצטרכו ככל הנראה למצוא פתרונות זמניים  כי טיסה סדירה לארץ עדיין לא עומדת על הפרק.

המדיניות, כך נראה, שמרנית ובצדק. ברשות התעופה מעדיפים לבטל יותר מדי טיסות - מאשר לאבד מטוס באוויר. ולכן כל חידוש תעופתי יהיה מבוקר מאוד, ורק אחרי שכל הגורמים הביטחוניים יאשרו זאת.

במקביל, יש מאמץ שקט לשנע אזרחים באמצעים חלופיים – אם כי גם כאן המגבלות רבות. מדינות מסוימות לא מוכנות לאפשר ריכוזי ישראלים, אחרות דורשות ביטוחים מיוחדים, וחלקן פשוט אינן מצוידות לקלוט מטוסים חונים או תנועה לא שגרתית. 


שאלות ותשובות בנושא השבת הישראלים מחו"ל

למה בכלל נסגרו השמיים?

קיראו עוד ב"בארץ"

המרחב האווירי נסגר בשל הערכת מצב ביטחונית, שמצביעה על סיכון ממשי לפגיעה במטוסים אזרחיים. מדובר בהערכה שנובעת מהתפתחות בשטח, וכוללת התראות מודיעיניות ברורות.

מתי צפויה להיפתח מחדש התעופה לישראל?

כרגע אין מועד מוגדר. ברשות שדות התעופה העריכו שזה ייקח "שבועות, לא ימים", ושהחזרה תהיה מדורגת ואיטית.

האם בכלל נערכו מראש לתרחיש כזה?

התכנון התחיל חודשים מראש. מטוסים הועברו בהדרגה מישראל, תוכנן מערך קליטה של מטוסים בחו"ל, והוכן מבצע חירום לשינוע ישראלים.

אז למה אי אפשר להחזיר מיד את כל הישראלים?

גם גם אם יש מטוסים זמינים – לא ניתן להמריא מכל יעד. בכל מדינה יש מגבלות אחרות, חלקן אינן מאפשרות טיסות בינלאומיות כלל. בנוסף, האישור הביטחוני לטיסה צריך להינתן בכל מקרה לגופו.

האם תתאפשר טיסה לישראל ממדינות מסוימות בלבד?

כנראה שכן. מדובר על חידוש הדרגתי, עם דגש על מדינות בטוחות יותר מבחינת המצב האזורי והתיאומים הביטחוניים.

מה קורה למטוסים שנמצאים כרגע בחו"ל?

רובם במקומות בטוחים שנבחרו מראש. הצוותים המקומיים שומרים עליהם, והם מוכנים להמריא בעת הצורך – אך רק אחרי אישור.

האם מתקיימות טיסות חילוץ?

לא מדובר במבצע חילוץ כולל, אבל יש ניסיון לבחון פתרונות ממוקדים – לעיתים גם טיסות פרטיות שאושרו חריגות.

מה לגבי ישראלים במדינות בלי שגרירויות ישראליות?

הם נחשבים במצב מאתגר במיוחד. משרד החוץ מנסה להפעיל סיוע דרך מדינות מתווכות, אבל הפתרון תלוי במצב הדיפלומטי בכל מקרה.

כמה ישראלים תקועים כרגע מחוץ לארץ?

אין מספר רשמי, אך ההערכות מדברות על עשרות אלפים, ייתכן שגם מעבר לכך – כולל סטודנטים, מטיילים, ואנשי עסקים.

האם חברות ביטוח משתתפות בהוצאות החזרה?

לרוב לא, אלא אם נרכש כיסוי ביטוחי מקיף במיוחד הכולל מצבי חירום ביטחוניים. מרבית הפוליסות הרגילות לא מכסות סגירת מרחב אווירי.

האם יש סכנה בטיסות פרטיות בשלב הזה?

כל עוד אין אישור ביטחוני גורף – גם טיסות פרטיות חשופות לאותם סיכונים. המדינה לא ממליצה עליהן כפתרון.

מה יקרה אם המרחב יישאר סגור גם בעוד חודש?

תרחיש כזה מחייב פתרונות יצירתיים, כולל חיבור יבשתי ליעדים מרוחקים או גיוס סיוע ממדינות אחרות. בשלב הזה, המדינה לא פרסמה תוכנית חירום לתרחיש קיצון כזה.

איך כדאי לישראלים להתנהל בינתיים?

המלצה המרכזית: להישאר בקשר עם שגרירויות, לעדכן פרטים אישיים ולהמתין להודעות רשמיות. לא למהר להזמין כרטיסים – כל עוד אין ודאות.

האם נעשה ניסיון לפנות קבוצות פגיעות קודם?

כן. יש ניסיון ממוקד להחזיר חולים, נשים בהריון, וילדים שנמצאים בליווי מבוגר יחיד. זה מתבצע על בסיס מקום פנוי ובהתאם לנסיבות.

מה יקרה לטיסות היוצאות מישראל?

גם הן מוקפאות כרגע. חלק קטן של טיסות אישרו לצרכים דיפלומטיים או ביטחוניים – אבל אין טיסות סדירות.

האם מדובר בסגירה כוללת של שמיים?

בפועל כן. פרט למספר חריגים, אין פעילות תעופתית אזרחית מישראל ואליה.



תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מי הדביל שנוסע לחול כל הזמןובכל מחיר.מדינה על כדורים. (ל"ת)
    אנונימי 15/06/2025 08:04
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנונימי 15/06/2025 07:05
    הגב לתגובה זו
    ממשלות ישראל תמיד הפקירו את אזרחי ישראל בכל תחום ממשל
  • 1.
    מירי רגב 14/06/2025 21:18
    הגב לתגובה זו
    תפסיקו ללייל כמו חתולים מסכנים תבקשו מהמדינה ספינות ממרסי מאיטליה ומקפריסין פעם לא היו מטוסים
שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.