נמל תעופה
צילום: L.Filipe C.Sousa on Unsplash

שוב תקועים: עשרות אלפי ישראלים מחכים – אבל הדרך חזרה ארוכה מהצפוי

המרחב האווירי עדיין סגור, על פי ההערכות ייקח שבוע-שבועיים לפחות עד שיחזרו הביתה

עמית בר | (3)
נושאים בכתבה תעופה

התקווה של עשרות אלפי ישראלים לחזור בקרוב מחו"ל הולכת ומתפוגגת. השמיים עדיין סגורים – ובשלב הזה לא נראה מועד מוגדר לפתיחתם. למרות סימנים מעודדים בשטח ואופטימיות בקרב גורמים מסוימים בענף, ברשות התעופה האזרחית, מסבירים שזה ייקח זמן. 

המצב מורכב בהרבה ממה שנראה מבחוץ. ברשות שדות התעופה לא לוקחים סיכונים, לא בנוסעים ולא בצוותים. הם מסבירים שהטיסות יחודשו רק כשיהיה ביטחון מוחלט.

מאחורי הקלעים של המשבר הזה התנהל בשקט מבצע לוגיסטי מורכב במיוחד: העברת צי המטוסים מישראל לנמלים בטוחים ברחבי העולם – עוד לפני תחילת ההסלמה. ההתארגנות למצב הנוכחי נמשכה חודשים. מהלך העברת המטוסים, כך מסתבר, לא היה רק עניין של תכנון טכני. היה צורך בתיאומים ביטחוניים עם שותפים מחוץ לישראל, בשיבוץ צוותים שיגיעו למטוסים בזמנים מדויקים, ובהיערכות מוקדמת לכך שישראל תזדקק ליכולת לחלץ אזרחים פרוסים על פני עשרות מדינות.

חזרה הביתה? לא בזמן הקרוב

ישראלים שנמצאים עכשיו באירופה, באסיה, או באמריקה, יצטרכו ככל הנראה למצוא פתרונות זמניים  כי טיסה סדירה לארץ עדיין לא עומדת על הפרק.

המדיניות, כך נראה, שמרנית ובצדק. ברשות התעופה מעדיפים לבטל יותר מדי טיסות - מאשר לאבד מטוס באוויר. ולכן כל חידוש תעופתי יהיה מבוקר מאוד, ורק אחרי שכל הגורמים הביטחוניים יאשרו זאת.

במקביל, יש מאמץ שקט לשנע אזרחים באמצעים חלופיים – אם כי גם כאן המגבלות רבות. מדינות מסוימות לא מוכנות לאפשר ריכוזי ישראלים, אחרות דורשות ביטוחים מיוחדים, וחלקן פשוט אינן מצוידות לקלוט מטוסים חונים או תנועה לא שגרתית. 


שאלות ותשובות בנושא השבת הישראלים מחו"ל

למה בכלל נסגרו השמיים?

קיראו עוד ב"בארץ"

המרחב האווירי נסגר בשל הערכת מצב ביטחונית, שמצביעה על סיכון ממשי לפגיעה במטוסים אזרחיים. מדובר בהערכה שנובעת מהתפתחות בשטח, וכוללת התראות מודיעיניות ברורות.

מתי צפויה להיפתח מחדש התעופה לישראל?

כרגע אין מועד מוגדר. ברשות שדות התעופה העריכו שזה ייקח "שבועות, לא ימים", ושהחזרה תהיה מדורגת ואיטית.

האם בכלל נערכו מראש לתרחיש כזה?

התכנון התחיל חודשים מראש. מטוסים הועברו בהדרגה מישראל, תוכנן מערך קליטה של מטוסים בחו"ל, והוכן מבצע חירום לשינוע ישראלים.

אז למה אי אפשר להחזיר מיד את כל הישראלים?

גם גם אם יש מטוסים זמינים – לא ניתן להמריא מכל יעד. בכל מדינה יש מגבלות אחרות, חלקן אינן מאפשרות טיסות בינלאומיות כלל. בנוסף, האישור הביטחוני לטיסה צריך להינתן בכל מקרה לגופו.

האם תתאפשר טיסה לישראל ממדינות מסוימות בלבד?

כנראה שכן. מדובר על חידוש הדרגתי, עם דגש על מדינות בטוחות יותר מבחינת המצב האזורי והתיאומים הביטחוניים.

מה קורה למטוסים שנמצאים כרגע בחו"ל?

רובם במקומות בטוחים שנבחרו מראש. הצוותים המקומיים שומרים עליהם, והם מוכנים להמריא בעת הצורך – אך רק אחרי אישור.

האם מתקיימות טיסות חילוץ?

לא מדובר במבצע חילוץ כולל, אבל יש ניסיון לבחון פתרונות ממוקדים – לעיתים גם טיסות פרטיות שאושרו חריגות.

מה לגבי ישראלים במדינות בלי שגרירויות ישראליות?

הם נחשבים במצב מאתגר במיוחד. משרד החוץ מנסה להפעיל סיוע דרך מדינות מתווכות, אבל הפתרון תלוי במצב הדיפלומטי בכל מקרה.

כמה ישראלים תקועים כרגע מחוץ לארץ?

אין מספר רשמי, אך ההערכות מדברות על עשרות אלפים, ייתכן שגם מעבר לכך – כולל סטודנטים, מטיילים, ואנשי עסקים.

האם חברות ביטוח משתתפות בהוצאות החזרה?

לרוב לא, אלא אם נרכש כיסוי ביטוחי מקיף במיוחד הכולל מצבי חירום ביטחוניים. מרבית הפוליסות הרגילות לא מכסות סגירת מרחב אווירי.

האם יש סכנה בטיסות פרטיות בשלב הזה?

כל עוד אין אישור ביטחוני גורף – גם טיסות פרטיות חשופות לאותם סיכונים. המדינה לא ממליצה עליהן כפתרון.

מה יקרה אם המרחב יישאר סגור גם בעוד חודש?

תרחיש כזה מחייב פתרונות יצירתיים, כולל חיבור יבשתי ליעדים מרוחקים או גיוס סיוע ממדינות אחרות. בשלב הזה, המדינה לא פרסמה תוכנית חירום לתרחיש קיצון כזה.

איך כדאי לישראלים להתנהל בינתיים?

המלצה המרכזית: להישאר בקשר עם שגרירויות, לעדכן פרטים אישיים ולהמתין להודעות רשמיות. לא למהר להזמין כרטיסים – כל עוד אין ודאות.

האם נעשה ניסיון לפנות קבוצות פגיעות קודם?

כן. יש ניסיון ממוקד להחזיר חולים, נשים בהריון, וילדים שנמצאים בליווי מבוגר יחיד. זה מתבצע על בסיס מקום פנוי ובהתאם לנסיבות.

מה יקרה לטיסות היוצאות מישראל?

גם הן מוקפאות כרגע. חלק קטן של טיסות אישרו לצרכים דיפלומטיים או ביטחוניים – אבל אין טיסות סדירות.

האם מדובר בסגירה כוללת של שמיים?

בפועל כן. פרט למספר חריגים, אין פעילות תעופתית אזרחית מישראל ואליה.



תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מי הדביל שנוסע לחול כל הזמןובכל מחיר.מדינה על כדורים. (ל"ת)
    אנונימי 15/06/2025 08:04
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנונימי 15/06/2025 07:05
    הגב לתגובה זו
    ממשלות ישראל תמיד הפקירו את אזרחי ישראל בכל תחום ממשל
  • 1.
    מירי רגב 14/06/2025 21:18
    הגב לתגובה זו
    תפסיקו ללייל כמו חתולים מסכנים תבקשו מהמדינה ספינות ממרסי מאיטליה ומקפריסין פעם לא היו מטוסים
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

אילוסטרציה מעצר. קרדיט: AIאילוסטרציה מעצר. קרדיט: AI

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל

בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים

רן קידר |
נושאים בכתבה הלבנת הון

במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם. 

מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש. 

בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים, ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון שקל.

הליך היבוא התקני 

הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית. 

במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים. 

וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.