"עתודות הגז נותנות מענה ל-23 שנה - לכן יש עדיפות לשימור המצב הקיים"
משרד האנרגיה ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, קיימה היום דיון שעסק במדיניות הגז הטבעי וחיזוק הביטחון האנרגטי בישראל, על רקע מסקנות הוועדה הבין משרדית לבחינת מדיניות משק הגז הישראלי. לבקשת ח"כ נעמה לזימי הוועדה התייחסה גם לריכוזיות בשוק הגז הטבעי בישראל
ובפגיעה האפשרית בצרכנים, על רקע שליטת שברון בתמר ולווייתן.
ח"כ נעמה לזימי פתחה את הדיון וביקשה הסבר בנוגע לעבודת הוועדה הבין משרדית, ושאלה אם קיימת התחייבות להשלמת עבודת המטה של הוועדה והאם יש כוונה להנפיק היתרי יצוא גז לפני סיומה.
ח"כ לזימי העלתה גם את סוגיית קביעת המחיר לצרכן, "אם המחיר היה דומה לממוצע במדינות המייצאות זה היה חוסך 5-12 אחוז מתעריף החשמל לצרכן, האם מתבצע פיקוח על רווחיות חברות הגז כדי לראות שאין רווחיות עודפת?" אמרה.
מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות
ויו"ר הוועדה הבין משרדית, יוסי דיין, התייחס לדברים שנאמרו וציין כי קיימת אי הבנה ויש גופים ובעלי עניין שמפיצים לטענתו דיסאינפורמציה. דיין הוסיף כי החל הליך שימוע והוועדה פרסמה מסקנות ביניים אך בתוך הוועדה קיימות מחלוקות ועדיין לא גובשה עמדה סופית אחידה. "עד
סוף השבוע הזה מסתיימת הגשת הערות הציבור, כבר קבענו מועדים לדיון בהתייחסויות, עד נובמבר נביא את זה להחלטת ממשלה" אמר. היו"ר ביטן ביקש שהמסקנות יובאו קודם לדיון בוועדה לפני החלטת ממשלה ודיין התייחס לכך בחיוב.
לדבריו של דיין למחיר הגז
יש השפעה והשלכה על מחיר החשמל וכי מאז ינואר 2022 נשמרה רמת מחיר נמוכה ויציבה למרות שינויים בעולם. דיין הזכיר שהמשק הכניס לאוצר למעלה מ-25 מיליארד שקלים בהכנסות ישירות עד כה, "התחרות האמיתית היא להגדיל היצע ולהוסיף מאגרים", אמר. דיין הוסיף כי הוועדה הגיעה למסקנה
שעתודות הגז ללא תגליות חדשות נותנים מענה לשוק הגז לפחות ל-23 שנה, "כרגע הקושי הוא לשנות רגולציה לטובת שנתיים בעתיד ספקולטיביות ושימור המצב הקיים ביחס לתגליות קיימות ידו על העליונה" אמר. דיין ציין גם כי הוועדה גיבשה טיוטת דוח שמטרתה לשקף את כלל העמדות, גם במקרים
של דעות מיעוט, ושהדוח יובא גם לדיון בוועדת הכלכלה, בהתאם לבקשת ח"כ ביטן.
- ירידה של 16.6% בתגמולי הגז הטבעי והמחצבים
- בקרוב: אנרגיה מתחדשת וכדורגל בגשם ובלילה - ביחד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ח"כ יסמין פרידמן, התייחסה לדבריו וציינה שהתחזית היא שגם אם יתגלו מאגרי גז נוספים מדובר במאגרים קטנים וכי בעבר התקיימה תחרות בזכות פעילותה של חברה קטנה אך אין
לה אפשרות יותר לחתום על חוזים, ולכן נותרו בשוק שני מאגרים הנשלטים ע"י אותה חברה. "איך תהייה תחרות אם חברת החשמל תקבל ב-2030 שתי הצעות מחיר מאותה חברה?" אמרה. דיין השיב לדבריה ואמר כי מתקיים משא ומתן בימים אלה, "מסתמן שהמחיר לא יעלה בצורה שהוא לא צריך לעלות.
המחיר הולך להיות כמו שפחות או יותר רצינו" אמר.
נציג אגף תקציבים, נעם שרלו, ציין: "היו פרסומים כאילו יש מחלוקות דרמטיות, אני לא חש ככה. בסוף יש הסכמה קיימת הסכמה רחבה בוועדה על האתגר התחרותי". שרלו הוסיף, כי אם לא ימצאו מאגרים נוספים,
כיום קיימים שני מאגרים בתפעול אותו ספק ויש להחליט בכובד ראש מה הצעד הנכון אל מול התחרות.
יו"ר הוועדה שבחנה את המדיניות הפיסקאלית בנושא משאבי נפט וגז בישראל, פרופ' איתן שישינסקי, ציין כי הוא כתב שלוש פעמים לוועדה ולא זכה לתשובה. שישינסקי
הוסיף כי מסקנות הביניים לא מספקות, וכי לדעתו השאלה היא מתי ולמי תהיינה עתודות גז פנויות. לדבריו של שישינסקי, בארץ המחיר ליחידת חום הוא בין 4 ל-5 דולר ובייצוא המחיר הוא 6.5 דולר, אך אם לא יעשה כלום תהייה עליית מחירים וכל דולר יעלה למשק הישראלי מיליארדי דולרים,
"כ-20 מיליארד שקל בתל"ג לכן חשוב לשמור על רמת המחירים הזו" אמר.
- הסכמי אברהם שמו את קזחסטן על המפה - היעד הבא של הישראלים
- האם ראש המוסד קיבל טובות הנאה מטייקון ולמה המשטרה לא חקרה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים...
יו"ר איגוד הגז הטבעי, עו"ד רוויטל סוויד, התייחסה לחששות שעלו בדיון בנוגע למחירים, תחרותיות ויצוא הגז, וציינה כי לאורך העשור האחרון מחירי הגז בישראל דווקא נמצאים במגמת
ירידה, והמחירים בישראל מהנמוכים בעולם. לדבריה של סוויד, כל צרכן שרוצה יכול לרכוש משלושה מאגרים שמתחרים על החוזה, וכי קיימת תחרותיות, "את המחיר לא קובעת שברון ואסור לה להתערב בתנאים המסחריים, לכן לא נישאר עם חברה אחת ומונופול" אמרה. סוויד הוסיפה כי 70% מעתודות
גז נשארות לשוק המקומי. מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, רמי רוזן, התייחס לייצוא ואמר: "נלחמים בעיקר מול הפחמיות ולא ניתן למדינת ישראל להיתקע בעתיד בלי גז".
סמנכ"לית אגף כלכלה במשרד החוץ, יעל רביד צדק, ציינה כי משאבי אנרגיה הם גם נכס דיפלומטי
והוסיפה כי בשל כך יש חובת התייעצות עם שר החוץ לפי מתן רישיון ייצוא. מנכ"לית לובי 99, עו"ד לינור דויטש, ציינה כי משרד האוצר הוציא הערכה שיכולה לחסוך למשק 45 מיליארד שקל. דויטש הוסיפה כי לפי הנתונים של משרד האנרגיה עד 2040 ייגמר הגז, "אם נחכה ועוד שנתיים נחליט
לייצא לא ייגרם נזק, אבל אם תחליט עכשיו לייצא ולא יימצאו מאגרים נוספים אז עלול להיגרם נזק" אמרה. היו"ר ביטן סיכם את הדיון ואמר כי יכנס את הוועדה לישיבה נוספת, בה ידונו השאלות העקרוניות שהוצגו בישיבה הנוכחית.
- 9.אנונימי 10/06/2025 12:27הגב לתגובה זואם היינו מייצאים את כל הגז לאירופה זה שנה של הצריכה שלהם יענו כלום. הכל צריך להשאר לישראל ובמקביל לפתח חלופות 23 שנה זה כלום. כור גרעיני לוקח 15 שנה לבנות ואף אחד לא ימכור לנו
- 8.אנונימיYL 10/06/2025 10:12הגב לתגובה זואני לא בא בדרישה ל ממונים כולל השר לחולל מהפכה הרי במי מדובר צוות מקצועי ש רועד מ פחד בכל הצעה רצינית ש יגיש לשר .שכל מחשבתו לרצות את החשוד ו לדאוג לבחירות הבאות...כיבודים ושמירה על טובתו של הקבלן מ נתניה חבל שכך
- 7.אסף 10/06/2025 08:54הגב לתגובה זואותם חמורים שמבחינתם כל הגז היה נשאר באדמה מנסים עכשיו להסביר שחייבים לשמור עליו במקום לפתח מנגנון ליצור אלטרנטיבה טובה ומהירה.זה היה צריך לקרות כבר ב2030 ולא ב3050 ואז היה ניתן להשתמש בהרבה פחות גז בישראל ליייצא הרבה יותר ולמהכסף להמשיך לפתח אלטרנטיבות. אבל מעדיפים לאונן ולקטר
- 6.הפוך לגמור את הגז כמה שיותר מהר מהתמלוגים לפתח אנרגיה חלופית ואגירה! (ל"ת)אדם חושב 10/06/2025 00:40הגב לתגובה זו
- 5.אנונימי 09/06/2025 22:28הגב לתגובה זואותם גופים שכל תכליתם לתקוע את המשק והמדינה. השקרים שגופי הסביבה סיפרו לציבור על מאגר לוויתן וסיפורי האימה שלהם לגבי הזהיום התגלו כשקר ובלוז אחד גדול..והם עדיין ממשיכים..
- 4.יותם 09/06/2025 19:27הגב לתגובה זותמיד חדה ולעניין ובעד אינטרסים של הציבור
- 3.אנונימידרככ 09/06/2025 18:00הגב לתגובה זוחכו שהמקדח של שברון יבוא למתחת לגז בלוויתן
- 2.יש גז ל 50 שנה ייצור חשמל מהשמש רק 10% במקום 40% (ל"ת)עושה חשבון 09/06/2025 16:52הגב לתגובה זו
- 1.אנונימי 09/06/2025 16:25הגב לתגובה זואת רבה את המריבה של אתמול. מה עם מתווה הבנקים קרטל של חמש חברות. תהי כבר מנהיגה ולא דמגוגית קיבנימאט!
- אנונימי 10/06/2025 07:51הגב לתגובה זומהבוס יאיר היהיר הגנרל הכושל . והכל על חשבוננו
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
משפחה ישראלית מטיילת בנור סולטאן קרדיט: chat gptהסכמי אברהם שמו את קזחסטן על המפה - היעד הבא של הישראלים
אחרי ההכרזה על הצטרפות הסכמי אברהם, קזחסטאן צפויה להפוך ליעד חם עבור התיירים הישראליים, אז מה יש לראות במדינה המרכז אסייתית?
הצטרפותה של קזחסטן להסכמי אברהם, מסמנת התפתחות דיפלומטית משמעותית. ישראל וקזחסטן אומנם בקשרים שוטפים, אבל החותמת הדיפלומטית והתיווך האמריקאי מעלים את היחסים לשלב גבוה יותר. זה עשוי להוביל גם לעלייה משמעותית בהיקף הסחר והעסקאות בין המדינות, כשלישראלי "הממוצע" זה יתבטא בעיקר בעוד אזור שניתן לטייל ולנפוש בו. כן, יעד תיירותי נוסף. כבר כעת ניתן לבקר ולטייל במדינה הגדולה, אבל על רקע ההסכם, זה ירחיב את האפשרויות, יוביל לטיסות ישירות, וישים את קזחסטן על המפה של התייר הישראלי.
ביום חמישי האחרון, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שוחח טלפונית עם נשיא קזחסטן קאסים-ג'ומארט טוקאייב וראש הממשלה בנימין נתניהו, והודיע כי קזחסטן היא "המדינה הראשונה בכהונתי השנייה" שמצטרפת למסגרת, שהוקמה ב-2020 לנרמול יחסים בין ישראל למדינות מוסלמיות. טוקאייב, שהגיע לוושינגטון עם מנהיגי אוזבקיסטן, טורקמניסטן, טג'יקיסטן וקירגיזסטן, תיאר את הצעד כ"המשך טבעי" למדיניות קזחסטן של דיאלוג ויציבות אזורית. טקס חתימה רשמי צפוי להתקיים בקרוב בבית הלבן, עם כוונה להרחיב את המעגל למדינות נוספות, כולל סעודיה שמתוכננת לביקור וושינגטון ב-18 בנובמבר, אם כי לא צפויה הכרזה על הסכם וגם לא על נורמליזציה, אם כי יכול להיות שהטון מהמפגש יהיה חיובי.
החשיבות של המהלך עולה על ההיבט הסמלי: קזחסטן, שמקיימת יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל מאז 1992, מצטרפת כמדינה מוסלמית מרכז-אסייתית ראשונה, מה שמרחיב את ההסכמים מעבר למזרח התיכון ומחזק את ישראל בעיני העולם לאחר ביקורת על מלחמת עזה. מבחינה גיאופוליטית, זהו צעד אמריקאי לחיזוק ציר נגד השפעת סין, רוסיה ואיראן, קזחסטן, שגובלת ברוסיה ובסין ומחזיקה במאגרי אורניום (כ-40% מייצור העולם) ונפט, משמשת כגשר אסטרטגי. במקביל להכרזה נחתמו עסקאות בשווי 16 מיליארד דולר, כולל רכישת מטוסי בואינג ופרויקט כריית טונגסטן ב-1.1 מיליארד דולר בתמיכת בנק EXIM האמריקאי, שמטרתם להבטיח גישה מערבית למשאבים קריטיים. עבור ישראל, זה פותח דלתות לשיתופי פעולה בטכנולוגיה, חקלאות וסייבר, עם פוטנציאל להסכמי סחר חופשי דרך האיחוד האירואסייתי.
עבור הישראלי הממוצע, ההשפעה המיידית של ההסכמים תהיה תיירותית: פתיחת שמיים פוטנציאלית תהפוך את קזחסטן שנתפסה כיעד מרוחק ומסתורי, לנגיש כמו גיאורגיה או אזרבייג'ן. חברות תעופה ישראליות בוחנות קווים ישירים לאלמטי ולנור-סולטן (לשעבר אסטנה), שיקצרו את הטיסה ל-5 שעות בלבד, בהשוואה ל-7-9 שעות כיום דרך איסטנבול או דובאי. כניסה ללא ויזה ל-30 יום מאז 2017, יחד עם עלויות נמוכות שירדו עוד יותר, הופכים את המדינה לאופציה משתלמת למשפחות ולמטיילים עצמאיים. בחצי השנה הראשונה של 2025 ביקרו במדינה 7.5 מיליון תיירים, עלייה של 25%, והממשלה שואפת ל-12 מיליון ב-2026.
- החלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים
- האיחוד שחתם הסכם שלום עם ישראל לא יוותר עליו כל כך מהר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נור-סולטן, הבירה הצעירה שנוסדה ב-1997 ותוכננה על ידי אדריכלים כמו נורמן פוסטר, משלבת עתידנות עם שורשים נוודיים ומציעה ביקור של יומיים-שלושה כחלק מטיול רחב יותר. העיר אירחה השנה מעל 500 אירועים בינלאומיים, כולל הופעה של ג'ניפר לופז וכנס קומיק-קון בהובלת אנדי סירקיס, מה שהוביל לעלייה של 13% בתיירות.
