גז טבעי
צילום: טוויטר

"עתודות הגז נותנות מענה ל-23 שנה - לכן יש עדיפות לשימור המצב הקיים"

מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות :"בוועדת הכלכלה עתודות הגז ללא תגליות חדשות נותנות מענה ל-23 שנה, לכן יש קושי לשנות רגולציה ועדיפות לשימור המצב הקיים"
אביחי טדסה | (10)
נושאים בכתבה משרד האנרגיה

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, קיימה היום דיון שעסק במדיניות הגז הטבעי וחיזוק הביטחון האנרגטי בישראל, על רקע מסקנות הוועדה הבין משרדית לבחינת מדיניות משק הגז הישראלי. לבקשת ח"כ נעמה לזימי הוועדה התייחסה גם לריכוזיות בשוק הגז הטבעי בישראל ובפגיעה האפשרית בצרכנים, על רקע שליטת שברון בתמר ולווייתן.


ח"כ נעמה לזימי פתחה את הדיון וביקשה הסבר בנוגע לעבודת הוועדה הבין משרדית, ושאלה אם קיימת התחייבות להשלמת עבודת המטה של הוועדה והאם יש כוונה להנפיק היתרי יצוא גז לפני סיומה. ח"כ לזימי העלתה גם את סוגיית קביעת המחיר לצרכן, "אם המחיר היה דומה לממוצע במדינות המייצאות זה היה חוסך 5-12 אחוז מתעריף החשמל לצרכן, האם מתבצע פיקוח על רווחיות חברות הגז כדי לראות שאין רווחיות עודפת?" אמרה.


מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות ויו"ר הוועדה הבין משרדית, יוסי דיין, התייחס לדברים שנאמרו וציין כי קיימת אי הבנה ויש גופים ובעלי עניין שמפיצים לטענתו דיסאינפורמציה. דיין הוסיף כי החל הליך שימוע והוועדה פרסמה מסקנות ביניים אך בתוך הוועדה קיימות מחלוקות ועדיין לא גובשה עמדה סופית אחידה. "עד סוף השבוע הזה מסתיימת הגשת הערות הציבור, כבר קבענו מועדים לדיון בהתייחסויות, עד נובמבר נביא את זה להחלטת ממשלה" אמר. היו"ר ביטן ביקש שהמסקנות יובאו קודם לדיון בוועדה לפני החלטת ממשלה ודיין התייחס לכך בחיוב.


לדבריו של דיין למחיר הגז יש השפעה והשלכה על מחיר החשמל וכי מאז ינואר 2022 נשמרה רמת מחיר נמוכה ויציבה למרות שינויים בעולם. דיין הזכיר שהמשק הכניס לאוצר למעלה מ-25 מיליארד שקלים בהכנסות ישירות עד כה, "התחרות האמיתית היא להגדיל היצע ולהוסיף מאגרים", אמר. דיין הוסיף כי הוועדה הגיעה למסקנה שעתודות הגז ללא תגליות חדשות נותנים מענה לשוק הגז לפחות ל-23 שנה, "כרגע הקושי הוא לשנות רגולציה לטובת שנתיים בעתיד ספקולטיביות ושימור המצב הקיים ביחס לתגליות קיימות ידו על העליונה" אמר. דיין ציין גם כי הוועדה גיבשה טיוטת דוח שמטרתה לשקף את כלל העמדות, גם במקרים של דעות מיעוט, ושהדוח יובא גם לדיון בוועדת הכלכלה, בהתאם לבקשת ח"כ ביטן.


ח"כ יסמין פרידמן, התייחסה לדבריו וציינה שהתחזית היא שגם אם יתגלו מאגרי גז נוספים מדובר במאגרים קטנים וכי בעבר התקיימה תחרות בזכות פעילותה של חברה קטנה אך אין לה אפשרות יותר לחתום על חוזים, ולכן נותרו בשוק שני מאגרים הנשלטים ע"י אותה חברה. "איך תהייה תחרות אם חברת החשמל תקבל ב-2030 שתי הצעות מחיר מאותה חברה?" אמרה. דיין השיב לדבריה ואמר כי מתקיים משא ומתן בימים אלה, "מסתמן שהמחיר לא יעלה בצורה שהוא לא צריך לעלות. המחיר הולך להיות כמו שפחות או יותר רצינו" אמר.


נציג אגף תקציבים, נעם שרלו, ציין: "היו פרסומים כאילו יש מחלוקות דרמטיות, אני לא חש ככה. בסוף יש הסכמה קיימת הסכמה רחבה בוועדה על האתגר התחרותי". שרלו הוסיף, כי אם לא ימצאו מאגרים נוספים, כיום קיימים שני מאגרים בתפעול אותו ספק ויש להחליט בכובד ראש מה הצעד הנכון אל מול התחרות.


יו"ר הוועדה שבחנה את המדיניות הפיסקאלית בנושא משאבי נפט וגז בישראל, פרופ' איתן שישינסקי, ציין כי הוא כתב שלוש פעמים לוועדה ולא זכה לתשובה. שישינסקי הוסיף כי מסקנות הביניים לא מספקות, וכי לדעתו השאלה היא מתי ולמי תהיינה עתודות גז פנויות. לדבריו של שישינסקי, בארץ המחיר ליחידת חום הוא בין 4 ל-5 דולר ובייצוא המחיר הוא 6.5 דולר, אך אם לא יעשה כלום תהייה עליית מחירים וכל דולר יעלה למשק הישראלי מיליארדי דולרים, "כ-20 מיליארד שקל בתל"ג לכן חשוב לשמור על רמת המחירים הזו" אמר.

קיראו עוד ב"בארץ"


יו"ר איגוד הגז הטבעי, עו"ד רוויטל סוויד, התייחסה לחששות שעלו בדיון בנוגע למחירים, תחרותיות ויצוא הגז, וציינה כי לאורך העשור האחרון מחירי הגז בישראל דווקא נמצאים במגמת ירידה, והמחירים בישראל מהנמוכים בעולם. לדבריה של סוויד, כל צרכן שרוצה יכול לרכוש משלושה מאגרים שמתחרים על החוזה, וכי קיימת תחרותיות, "את המחיר לא קובעת שברון ואסור לה להתערב בתנאים המסחריים, לכן לא נישאר עם חברה אחת ומונופול" אמרה. סוויד הוסיפה כי 70% מעתודות גז נשארות לשוק המקומי. מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, רמי רוזן, התייחס לייצוא ואמר: "נלחמים בעיקר מול הפחמיות ולא ניתן למדינת ישראל להיתקע בעתיד בלי גז".


סמנכ"לית אגף כלכלה במשרד החוץ, יעל רביד צדק, ציינה כי משאבי אנרגיה הם גם נכס דיפלומטי והוסיפה כי בשל כך יש חובת התייעצות עם שר החוץ לפי מתן רישיון ייצוא. מנכ"לית לובי 99, עו"ד לינור דויטש, ציינה כי משרד האוצר הוציא הערכה שיכולה לחסוך למשק 45 מיליארד שקל. דויטש הוסיפה כי לפי הנתונים של משרד האנרגיה עד 2040 ייגמר הגז, "אם נחכה ועוד שנתיים נחליט לייצא לא ייגרם נזק, אבל אם תחליט עכשיו לייצא ולא יימצאו מאגרים נוספים אז עלול להיגרם נזק" אמרה. היו"ר ביטן סיכם את הדיון ואמר כי יכנס את הוועדה לישיבה נוספת, בה ידונו השאלות העקרוניות שהוצגו בישיבה הנוכחית.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    אנונימי 10/06/2025 12:27
    הגב לתגובה זו
    אם היינו מייצאים את כל הגז לאירופה זה שנה של הצריכה שלהם יענו כלום. הכל צריך להשאר לישראל ובמקביל לפתח חלופות 23 שנה זה כלום. כור גרעיני לוקח 15 שנה לבנות ואף אחד לא ימכור לנו
  • 8.
    אנונימיYL 10/06/2025 10:12
    הגב לתגובה זו
    אני לא בא בדרישה ל ממונים כולל השר לחולל מהפכה הרי במי מדובר צוות מקצועי ש רועד מ פחד בכל הצעה רצינית ש יגיש לשר .שכל מחשבתו לרצות את החשוד ו לדאוג לבחירות הבאות...כיבודים ושמירה על טובתו של הקבלן מ נתניה חבל שכך
  • 7.
    אסף 10/06/2025 08:54
    הגב לתגובה זו
    אותם חמורים שמבחינתם כל הגז היה נשאר באדמה מנסים עכשיו להסביר שחייבים לשמור עליו במקום לפתח מנגנון ליצור אלטרנטיבה טובה ומהירה.זה היה צריך לקרות כבר ב2030 ולא ב3050 ואז היה ניתן להשתמש בהרבה פחות גז בישראל ליייצא הרבה יותר ולמהכסף להמשיך לפתח אלטרנטיבות. אבל מעדיפים לאונן ולקטר
  • 6.
    הפוך לגמור את הגז כמה שיותר מהר מהתמלוגים לפתח אנרגיה חלופית ואגירה! (ל"ת)
    אדם חושב 10/06/2025 00:40
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אנונימי 09/06/2025 22:28
    הגב לתגובה זו
    אותם גופים שכל תכליתם לתקוע את המשק והמדינה. השקרים שגופי הסביבה סיפרו לציבור על מאגר לוויתן וסיפורי האימה שלהם לגבי הזהיום התגלו כשקר ובלוז אחד גדול..והם עדיין ממשיכים..
  • 4.
    יותם 09/06/2025 19:27
    הגב לתגובה זו
    תמיד חדה ולעניין ובעד אינטרסים של הציבור
  • 3.
    אנונימידרככ 09/06/2025 18:00
    הגב לתגובה זו
    חכו שהמקדח של שברון יבוא למתחת לגז בלוויתן
  • 2.
    יש גז ל 50 שנה ייצור חשמל מהשמש רק 10% במקום 40% (ל"ת)
    עושה חשבון 09/06/2025 16:52
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 09/06/2025 16:25
    הגב לתגובה זו
    את רבה את המריבה של אתמול. מה עם מתווה הבנקים קרטל של חמש חברות. תהי כבר מנהיגה ולא דמגוגית קיבנימאט!
  • אנונימי 10/06/2025 07:51
    הגב לתגובה זו
    מהבוס יאיר היהיר הגנרל הכושל . והכל על חשבוננו
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.