טראמפ איראן (דאלי)
טראמפ איראן (דאלי)

ממשל טראמפ עוצר את הלחץ הכלכלי על איראן: שינוי כיוון או מהלך זמני?

רוי שיינמן | (8)

ממשל טראמפ הפסיק באופן מפתיע את מדיניות "מקסימום הלחץ" על איראן, ולא הטיל סנקציות חדשות מאז אמצע מאי, כך דווח בוול סטריט ג'ורנל. בעוד חלק מהגורמים רואים בכך מהלך זמני, אחרים חוששים משינוי מדיניות לא מתוכנן שהפתיע בכירים בממשל.

הפסקת מדיניות הלחץ

מדיניות "מקסימום הלחץ", שהושקה ב-2018 לאחר הנסיגה של איראן מהסכם הגרעין, נועדה לשתק את כלכלת איראן, להגביל את תוכנית הגרעין ולבלום את תמיכתה
בפרוקסי טרור. עם חזרת טראמפ לשלטון, הוא חידש את המדיניות, תוך התמקדות בהפסקת יצוא הנפט האיראני, בעיקר לסין. ואולם, מאז אמצע מאי לא הוטלו סנקציות חדשות, בניגוד לקצב האינטנסיבי קודם לכן. בוול סטריט ג'ורנל מציינים כי אנשים בממשל טוענים כי זו הפוגה טכנית, אך בכירים
אחרים מודאגים מחוסר תיאום וחוששים משינוי כיוון.

העצירה עשויה לנבוע מכמה גורמים. ייתכן שטראמפ, מספק "מתנות" במסגרת המו"מ כדי להפיג את המתח הבסיסי בי הצדדים וכדי להציג לאיראנים מה הם יכולים להרוויח כלכלית אם יהיה הסכם על הגרעין. הצדדים מדברים קרוב לחודש ובעוד שטראמפ הציג התקדמות מרשימה וכיוון חיובי, האיראנים הפגינו קשיחות וחוסר גמישות. טראמפ אומנם אמר בעבר כי איראן לא תתקדם לנשק גרעיני, אך ישראל חוששת שיסופקו במסגרת מו"מ מול האיראנים יכולות לאיראן שיאפשרו לה להגיע מהר לנשק גרעיני, וכל זה כשהם גם יזכו למעין חיבוק עולמי במידה ויהיה הסכם. זה גם מפחית את הסיכוי שישראל תוכל לתקוף את הגרעין האיראני. בפועל על פי הדיווחים היא רצתה לעשות זאת לפני מספר חודשים וטראמפ עצר אותה.


סיבה אפשרית נוספת להקלות בלחץ הכלכלי היא אולי חוסר היכולת לעקוב אחרי מסלול הנפט שאיראן מייצאת. כמו כן, ייתכן כי ההפסקה באכיפה נובעת מכך שרוב הנפט של איראן מגיע לסין ונראה שארה"ב מנסה להגיע לשיחות עם הסינים בנושאי המכסים בלי הפרעות קשות ומיוחדות.

ההפוגה עשויה להעניק לאיראן אוויר לנשימה. יצוא הנפט האיראני, שהתאושש ל-1.9 מיליון חביות ביום, עשוי להימשך ללא הפרעה, ולממן גם פעילות של חות'ים, חיזבאללה ומיליציות בעיראק. עם זאת, הסנקציות הקיימות ממשיכות להגביל את הגישה של איראן לשווקים פיננסיים, ומגבירות את המחסור בתרופות ובציוד רפואי. 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    לרון 03/06/2025 12:30
    הגב לתגובה זו
    עם קים וכל השאר זו לא חכמה גדולה ועם אירן זו בכלל סכנהולהוריד לחץ זה להגביר סיכון! וגרעין מלחמתיבלי אשליות עצמיות בבר יש להם 99%בוודאותאם בימי אהוד ברק היו במרחק חודשים מגרעין ובאי הצלחת נתניהו אז מה המצב עכשיו!!! לא ברור הטרור ממשיך במשחקו לפחות אוקראינה הצליחה נכון להיום!
  • 6.
    אנונימי 02/06/2025 14:54
    הגב לתגובה זו
    מה לנו כי נלין היצור הכתום הוא שקרן פתולוגי רמאי וגנב כך היה וכך יהיה הוא לא באמת סופר את ישראל ולא את ארהב עצמה החלאה הזו ממשיכה להיות
  • 5.
    אנונימי 02/06/2025 13:44
    הגב לתגובה זו
    באיחור של שנים אך בהגיון רב ארהב מבקשת לחדש קשר עם העולם המוסלמי וליצור בסיס רחב עוד יותר לעתיד הקהילה הבינלאומית. ישראל תמשיך להסתגר ב4 אמותיה. עם סגולה
  • 4.
    לא צריכים להמתין לאור ירוק מטראמפ כדי להפציץ את הכור האיראני .ישראל הייתה צריכה להפציץ מזמן את הכור. (ל"ת)
    אנונימי 02/06/2025 13:16
    הגב לתגובה זו
  • כל עוד ביבי ראש ממשלה כור איראני לא יופצץ (ל"ת)
    אנונימי 02/06/2025 21:31
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    טרמפ הרבה דיבור מעט מעט מעשים (ל"ת)
    עושה חשבון 02/06/2025 12:07
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מישל 02/06/2025 11:22
    הגב לתגובה זו
    לפחות משהו טוב לפני הפרישה הוא חייב לעשות מה יש לו להפסיד הרי ימיו ספורים .
  • 1.
    השלב הבא עצירת משלוחי נשק לישראל (ל"ת)
    אנונימי 02/06/2025 11:03
    הגב לתגובה זו
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.