רשות המסים
צילום: רשות המסים

בעל עסקים בשוק מחנה יהודה חשוד בהעלמת הכנסות בסך של 2.4 מיליון שקל

רשות המסים דיווחה כי בעל החנות, יהודה אוחיון, חשוד בהסתרת הכנסות בהיקף של מיליוני שקלים, תוך ניהול פעילות במזומן ושימוש בקופות רושמות לא מדווחות

אביחי טדסה | (10)

רשות המסים, באמצעות מחלקת פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום, מנהלת באחרונה חקירה בנוגע להעלמת הכנסות של מיליוני שקלים על ידי יהודה אוחיון, בעלים של חנות חמוצים, סלטים וביצים משוק מחנה יהודה בירושלים. לפני חג הפסח עברה החקירה לשלב הגלוי, כאשר חוקרי היחידה ערכו חיפושים ותפסו מסמכים וקופות רושמות בביתו של החשוד ובעסקו. במקביל, נלקח החשוד לחקירה ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים.


החשד נגד בעל החנות, יהודה אוחיון, עלה בעקבות ביקורת שנערכה על ידי היחידה הארצית לניהול ספרים ברשות המסים. בביקורת עלה חשד כי בעל העסק לא מדווח לרשות המסים על הכנסותיו המלאות. כמו כן, נמצא כי מתוך שלוש הקופות שנמצאות בעסק, רק קופה אחת מדווחת לרשויות המס. עוד עולה מהחקירה, כי בעסק מועסק עובד משנת 2019, המקבל משכורת חודשית בסך כולל של 10,000 בחודש במזומן וסכום זה אינו מדווח כלל לאורך השנים.


בנוסף, נמצא כי החשוד שוכר שתי חנויות האחת ליד השנייה בסך כולל של 26,000 שקל לחודש במשך שנים רבות, ומשלם על השימוש בהן במזומן, מבלי לדווח על ההוצאה לרשות המסים. בנוסף לעסק זה, החשוד הינו בעלים של עסק למכירת ביצים ומטוגנים. במהלך חיפוש עם יחידת הפיצוח של משרד החקלאות עלה חשד כי החשוד מבריח ביצים לא מפוקחות ועל הכנסות ממכירת הביצים הללו אינו מצהיר כלל. מבדיקה מול המייצגת שלו בפני רשויות המס נמצא כי משנת 2021 החשוד לא דיווח כלל על עיסוק ממכירת ביצים ולא דיווח כלל על הכנסות מפעילות זו. מהשוואה בין דיווחי החשוד לרשויות המס עולה כי החשוד העלים הכנסות בסך כולל של כ-2,400,000 שקל בשנים 2016 עד 2024.


מקרה זה מצטרף לחשדות דומים שעלו לאחרונה גם נגד בעלי עסקים אחרים בתחום המזון. כך, לפני כחודש, נפתחה חקירה נגד רוני מורן, בעל חנות הפירות והירקות "פרי העונה" ברחובות, בחשד שניהל מערכת רישום מקבילה לקופה הרושמת והסתיר הכנסות בהיקף של יותר מ-11 מיליון שקל. גם במקרה ההוא, מדובר באי דיווח שיטתי לאורך שנים, תוך שימוש במסמכים ידניים ומזומנים, תבנית פעולה שרשות המסים מנסה למגר.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    מוסלחיון 21/04/2025 01:27
    הגב לתגובה זו
    הדבר היחיד שמפתיע שמדובר רק ב 2.4 מיליון שנשמע סכום פעוט לדוכן שעובד עשרות שנים
  • 9.
    אנונימי 20/04/2025 23:17
    הגב לתגובה זו
    מס הכנסה זה גוף עלוב שמסוגל להמודד רק עם עסקים קטנים וכך נותן לחבריו הגדולים לעשות כרצונם שמור עלי אשמור עליך ככה מתנהלת המדינה המחורבנת הזאת
  • 8.
    בסטיונר 20/04/2025 22:43
    הגב לתגובה זו
    עכשיו אני מסודר.מזל שבשוק הכרמל לא נטפלים למוכרים קטנים.אבל אם מוכרים פרות יקרים כמו דובדבנים תותים ברמה גבוהה עושים ימבא כסף.
  • 7.
    אחיה שוק 20/04/2025 20:24
    הגב לתגובה זו
    זה שהוא לא מדווח על הוצאות שכירות זו בעיה של המשכיר יותר משלו.בעיקרון עדיף לו לדווח על זה כי זה מקטין את הרווח.
  • 6.
    אמת 20/04/2025 19:36
    הגב לתגובה זו
    כסף שחור מניע את הכלכלה שלא יעבדו עליכם . כשיעלם המזומן לגמרי . לא יהיה לכם יותר שליטה על הכסף שאתם עובדים בשבילו . ולא הם לא צריכים להתאמץ כי כולכם מעדיפים לשלם בכסף לא קיים
  • 5.
    אנונימי 20/04/2025 17:26
    הגב לתגובה זו
    לא יתכן שככה יעצרו חברי מרכז ליכוד. חייבים רפורמה. חייבים משילות. מקורבי שלטון ככה נחקרים בושה
  • 4.
    עושה חשבון 20/04/2025 16:52
    הגב לתגובה זו
    רשות המס מפגרת אחרי העולם . כל העולם עבר מזמן להוצאת חשבונית מאפליקציה של רשות המס .כל העוסקים על כל סכום . רק בישראל יש עוד חשבונית ידנית . מישהו מרוויח מזה בממשלה .
  • 3.
    אנונימי 20/04/2025 14:30
    הגב לתגובה זו
    מוזר רק השכירות ששילם על החנויות 26 אלף לחודש ל8 שנים שילם מעל 3 מיליוןוזאת הוצאה מוכרת במס
  • 2.
    אנונימי 20/04/2025 14:06
    הגב לתגובה זו
    סלאב ביביסט
  • 1.
    תנחשו עוד כמה כאלה יש במחנה יהודה..אני מהמר ש..יותר מארבעה... (ל"ת)
    אנונימי 20/04/2025 13:11
    הגב לתגובה זו
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.