מס בתחפושת

האם תשלומי ביטוח לאומי ימשיכו לעלות? הנה התוכנית החדשה של האוצר

אדיר בן עמי | (6)
נושאים בכתבה ביטוח לאומי

משרד האוצר מקדם שינוי דרמטי בתחום הביטוח הלאומי, הצפוי להיכנס לתוקף בשנת 2026. כבר השנה, כזכור היתה עלייה בתשלומי ביטוח בריאות וביטוח לאומי וזה צפוי להימשך גם בשנה הבאה. השינוי נוגע להצמדת תקרת השכר המופחתת לביטוח לאומי למדד המחירים לצרכן במקום לשכר הממוצע במשק, מהלך שעשוי להשפיע על מאות אלפי עובדים ומעסיקים בישראל. השכר הממוצע במשק עולה יותר מהמדד והמשמעות שהרף צפוי לעלות בשיעור נמוך יותר. כלומר הוא יהיה נמוך יותר בשל ההצמדה למדד מאשר הצמדה לשכר הממוצע. מה זה אומר? 



העובדים ישלמו יותר

נכון להיום, תקרת השכר המופחתת עומדת על 7,522 שקלים, וכל שכר מעל לסכום זה מחויב במדרגת תשלום גבוהה פי שלושה מאשר השכר מתחת לרף. לפי החישוב החדש, ההצמדה למדד המחירים לצרכן במקום לשכר הממוצע תגרום לכך שהתקרה תעלה בקצב איטי יותר, ובהתאמה סכום הביטוח הלאומי שישולם יהיה גבוה יותר (ככל שהתקרה נמוכה יותר כך הביטוח הלאומי גבוה יותר). מדובר בעצם על עובדים רבים יותר שישלמו לפי המדרגה הגבוהה ככל אחד מהם ישלם יותר. אם נסתמך על העבר ונגזור ממנו את מה שיהיה בעתיד על מדד המחירים והעלייה בשכר הממוצע, הרי שמדובר על תוספת של מאות שקלים בודדים בשנה לכל עובד. 


השפעה מצטברת בטווח הארוך

על פי הערכות אם הפער בין המדד לשכר הממוצע ישמר בעתיד, הרי שהעלות לעובד תהיה כ-10 שקלים בחודש ולמעסיק כ-5 שקלים בחודש. אבל זו רק ההתחלה: בתוך חמש שנים, העלות עשויה להגיע ל-50 עד 100 שקל לעובד וכ-50 שקלים למעסיק. מדובר על נזק-תשלום לעובד של 600 עד 1,200 שקלים. 


התשלום הזה מקומם ככל שיהיה הוא תשלום של "אין ברירה". לא משנה איך האוצר יקרא לזה ומאיפה הוא ייקח את תשלומי הביטוח הנוספים, הוא חייב לקחת אותן כי הביטוח הלאומי בגירעון ענק וחייבים לפעול בשני אופנים - לגבות יותר ולקצץ בקצבאות. אחרת הגירעון ילך ויגדל מדי שנה. 

שאלות ותשובות

מה המטרה של השינוי?
משרד האוצר טוען שהשינוי נחוץ להתאמה בין גידול ההכנסות לבין גידול ההוצאות, במיוחד לאור העלייה בהוצאות הביטחון לשנים הקרובות.

כיצד השינוי ישפיע על העובדים?
עובדים בעלי הכנסה בינונית ומעלה ייאלצו לשלם סכומים גבוהים יותר מדי חודש. בטווח הארוך, מדובר בפגיעה של אלפי שקלים בשנה.

מה אפשר לעשות כדי להקל על הפגיעה?
ההסתדרות קוראת לדיאלוג בין האוצר לבין ארגוני העובדים, כדי למצוא פתרון שיפחית את הפגיעה, כגון קביעת מדרגות מס נוספות או הגדלת תקרת ההכנסה המופחתת.

קיראו עוד ב"בארץ"

האם מדובר בשינוי בלתי נמנע?
לא בהכרח. מדובר בהחלטה פוליטית וכלכלית שניתן לשנות או לעכב, במיוחד אם תהיה התנגדות ציבורית רחבה.


תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    דעה 26/01/2025 21:46
    הגב לתגובה זו
    הכל קומבינה גדולה. הארנונה לא מוצמדת כל מיסוי שאי פעם המציעו בישראל לא מוצמד. ואותו כל שני וחמישי מגדילים אותו. את המדד המחירים מורידים כן מורידים בכוונת מכוון!!!!! כך שיוצא שתמיד מה שלא תעשו השכר הראלי ירד. אני כבר לא מסוגל שוקל לעבור מכאן. הסיגריות דלק.. הכי יקר בעולם.
  • הארנונה צמודה למדד במלואה (ל"ת)
    קוקוריקו 27/01/2025 07:51
    הגב לתגובה זו
  • דעה 27/01/2025 08:58
    אתן לך נקודת מפתח להבנה הטייס האוטומטי. מחיר הארנונה יעלה תמיד יותר מהמדד המסולף או מהמדד שכר העובדים ברשויות הציבוריות. עיוות שכולם משלמים יותר. לזה עוד נותנים לרשויות אישור העלאה חריגה שהפך נורמה.
  • 1.
    העובדים משלמים על הפרזיטים החרדים בושה לממשלה (ל"ת)
    דפנה 26/01/2025 20:18
    הגב לתגובה זו
  • ומה עם הערבים שמה כולם עובדיםממש לא (ל"ת)
    שי.ע 26/01/2025 20:43
    הגב לתגובה זו
  • הם עובדים אבל בשחור!!! (ל"ת)
    אבי 26/01/2025 22:17
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה

רן קידר |

פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.  

זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה. 

שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.

החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.

על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.

בני לנדא
צילום: יחצ

המלאך המושיע של בית הדפוס הדיגיטלי של לנדא: קרן פימי

הקרן צפויה להזרים 80 מיליון דולר ל"לנדא קורפוריישן" שהצליחה לצבור חובות של כ-1.7 מיליארד שקל; אם המתווה יאושר פימי תהפוך לבעלים המלאים ותנסה להחזיר את בית הדפוס למסלול

מנדי הניג |

לנדא קורפוריישן חברת ההדפסה הדיגיטלית שהקים בני לנדא ושנתפסה במשך שנים כאחת ההבטחות הגדולות בתחום, נקלעה למשבר עמוק שהביא אותה לצו עיכוב הליכים ולחובות בהיקף עתק. חברת "לנדא דיגיטל פרינטינג", שהוקמה על ידי בני לנדא אחרי שמכר את אינדיגו ל‑HP תמורת 850 מיליון דולר, פנתה בסוף יוני להליך של עיכוב הליכים במטרה לקבל הגנה זמנית מנושים ולמצוא רוכש חדש שיחלץ אותה מהמשבר, עכשיו היא מתקרבת לעסקה שעשויה להיות גלגל ההצלה שלה וגם של למעלה מ-4,500 העובדים, קרן פימי מתכננת להזרים 80 מיליון דולר, למחוק את המניות הקיימות ולקבל לידיים את השליטה.

היקף החובות של לנדא עומד כיום על קרוב ל-1.7 מיליארד שקל, מתוכם היא חייבת כ-1.4 מיליארד למשקיעים ובעלי מניות וכ-300 מיליון נוספים לספקים ולבנקים. מול זה, הנכסים של ביתהדפוס הדיגיטלי בלי "הקניין הרוחני" מוערכים בכ-420 מיליון שקל. במסגרת העסקה המסתמנת, לפחות 20 מיליון דולר מתוך הכספים שתזרים פימי ינותבו כדי לפרוע בצורה חלקית את החובות העוצמים וכדי לממן את ההליכים המשפטיים. המהלך יובא לאישור הנושים, ואחרי זה להכרעת בית המשפט.

החברה פיתחה טכנולוגיה להדפסת דיו מבוסס מים, והגנה את הפיתוחים שלה בפטנטים. הטכנולוגיה רלוונטית לדפוס המסחרי, להדפסת אריזות והוצאה לאור. לנדא פרינטינג הציגה את עצמה לאורך השנים כמי שיכולה לשנות את פני הענף, אבל בפועל היא לא הצליחה להמיר את ההבטחות להכנסות יציבות. ההשקעות העצומות בפיתוח ובייצור הכבידו עליה, וכל הכנסה הופנתה לכיסוי חובות. החובות הלכו ותפחו, מבלי שיישאר מרווח להשקיע בצמיחה.

פימי לא רק לוקחת שליטה - היא לוקחת את ההגה לידיים  

קרן פימי שנכנסת כעת לתמונה היא מהקרנות הגדולות והמנוסות בישראל, וכזו שיודעת להתמודד בדיוק עם מצבים מהסוג הזה. הקרן, שהוקמה ב-1996 על ידי ישי דוידי, מנהלת כיום הון של למעלה מ-8 מיליארד דולר ומתמחה בהשבחת חברות שנמצאות בצומת קריטית. בשונה ממשקיעים פסיביים שמסתפקים בהזרמת הון, פימי פועלת מתוך תפיסה אקטיבית – היא לוקחת שליטה, מחליפה הנהלות במידת הצורך, מתערבת בניהול השוטף ומובילה מהלכים שמטרתם לשפר תפעולית וניהולית את החברות שבהן היא מחזיקה.

לאורך השנים השקיעה פימי ביותר מ-100 חברות בתעשייה ובטכנולוגיה, על פי רוב בפימי מחפשים חברות ישראליות או עם זיקה לישראל.  רשימת ההשקעות שלה ארוכה ומוכרת: קמהדע, ריטליקס, ריווליס, נובולוג, מגל, תמי 4, המלט, אורמת, סקופ, חמת, גילת, מטרו מוטור, תדיראן קשר, פורמולה סיסטמס, נייר חדרה, רפא, עמיעד ועוד עשרות חברות נוספות.