דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי. 

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.

עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה. 

בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל. 

המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

• מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
• לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.

איפה המחירים בישראל בכל זאת גבוהים? ניחשתם נכון, במזון, כמובן. אמנם חלק מההסבר למחירי המזון הנמוכים יותר באירופה הוא סבסוד כבד שניתן לענפי החקלאות במסגרת האיחוד האירופי, והוא מהווה אחד ממוקדי התקציב המרכזיים של האיחוד. זה מתבטא במיוחד בדגנים, פירות וירקות, חלב ומוצריו, יין, שמן זית וגידולי מספוא. אך בישראל, מצד שני, האקלים יותר נוח לגידולים חקלאיים. 

ישראל היא גם "אי" במובן הגיאוגרפי של טיסות לחו"ל והמחירים קפצו לשמיים, תרתי משמע, בזמן המלחמה. גם בסעיף זה כמעט בכל מדינות ה-OECD משלמים פחות. אך מדד המחירים לצרכן כולל עוד רכיבים. מחירי שירותי הבריאות בישראל, למשל, נמוכים באופן משמעותי מאשר ברוב המדינות המפותחות (והם זמינים יותר ואיכותם גבוהה יותר). מחירי התקשורת. גם עלות החשמל שהיא רכיב מרכזי.

מה הסיבות לכך? 

ישנה את רפורמת כחלון, לפני למעלה מעשור, שהצניחה את מחירי התקשורת שאנו משלמים בישראל לרמה מהנמוכות בעולם המערבי. זה קשור גם לגז, כמובן. נס כלכלי שקרה לנו ומצאנו כמויות אדירות ממנו בים ממש לידינו. עלויות החשמל בישראל נמוכות באופן דרמטי מאשר הממוצע במדינות אירופה. למעשה בישראל עלות החשמל היא בערך שליש מאשר באירופה. נוסיף לכך שמדינות אירופה מהוות שני שליש מה-OECD וזה כבר מסביר הרבה בתמונת השוואת האינפלציות, בסעיף המרכזי הזה. 

אני נוטה להעריך שחלק מסוים מן ההסבר לאינפלציה הנמוכה יחסית בישראל קשור גם להייטק. 

מה עניין הייטק לאינפלציה? שער הדולר. רוב היבוא לישראל צמוד לשער הדולר (או האירו מול השקל, שגם הוא נגזר משער הדולר מול השקל). שעריהם של שני מטבעות אלו נחלשו במהלך רוב השנים מול השקל, בגלל זרימת כספים בהיקף אדיר להייטק ישראלי, דולרים שהומרו לשקלים ולחצו את הדולר למטה. לכן ליבואנים הישראליים היו פחות תירוצים להעלות מחירים (לא שצריך לדאוג להם).

• למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
• מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בכל מקרה, המסקנות כאן מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.

הכותב הינו ד"ר אדם רויטר - יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה"