הקבלנים לוחצים: התחלות הבנייה יירדו מ-46 אלף בשנת 2000 ל-26.8 אלף בלבד בשנת 2010
התאחדות הקבלנים והבונים בישראל עומדת להציג בהמשך השבוע תחזיות חדשות, לפיהן לא רק בשנת 2009 תהיה האטה בהתחלות הבנייה. המגמה הזו תימשך גם אל תוך שנת 2010, שצפוייה לרשום שפל חדש בהתחלות הבנייה מזה עשור.
בעוד היקף התחלות הבנייה צפוי השנה לרדת ל-27.6 אלף יחידות דיור חדשות (לעומת 30.4 אלף התחלות בנייה ב-2008), בשנת 2010 יירדו התחלות הבנייה לרמתן הנמוכה ביותר מזה עשור ויעמדו על כ-26.8 אלף יחידות דיור חדשות בלבד.
בעשור האחרון חלה ירידה מתמדת במספר התחלות הבנייה בישראל, לפי נתוני הלמ"ס, מכ-46 אלף דירות בשנת 2000 לכ-30 אלף דירות חדשות ב-2008. המגמה ממשיכה, כאמור, ב-2009, ותגיע לשפל חדש ב-2010. עם זאת, התאחדות הקבלנים צופה כי ב-2011 ייבנו מעל 28 אלף יחידות דיור חדשות.
עוד עולה מהדו"ח, כי מלאי הדירות המוצעות למכירה בישראל כיום עומד על 9868 דירות. המלאי אוזל בחלקים מסוימים של הארץ באופן משמעותי: ירידה של 33% במלאי הדירות נרשמה בדרום וירידה של 23% נרשמה בחיפה. זאת בהשוואה לתל אביב, בה המלאי נותר ללא שינוי.
והמחירים? המחירים אינם יורדים, אומר יוסי גורדון, מנכ"ל התאחדות הקבלנים, בראיון ל-Bizportal: "ירידת המחירים היחידה היא בשוק דירות היוקרה. הירידות הן משמעותיות ועומדות על כ-20%. עם זאת, חשוב לזכור, כי מתוך 30,000 דירות חדשות שנבנו בישראל בשנת 2008, רק כ-200 יחידות דיור הן דירות יוקרה, והן עולות 2 מיליון שקלים ומעלה".
בשוק העממי יותר, בו הדירות עולות 800 אלף שקלים עד 1.4 מיליון שקלים, "כמעט ולא היתה ירידת מחירים", אומר גורדון. "היו חודשיים של מבצעים - דצמבר 2008 וינואר 2009". הוא מודה ש"אפשר לקרוא לזה ירידת מחירים - יש בזה הנחה. אך, מחיר הדירה עצמה לא ירד". הוא מוסיף: "מבצעים זה משהו שהיה ויהיה תמיד", אומר גורדון. "חלק מהמבצעים זה לעבוד על הפסיכולוגיה. לא מדובר ביותר מ-5% ממחיר הדירה".
לאחר העצירה המוחלטת במכירת הדירות בחודשים האמורים, בחודש פברואר ומרץ חזרו המכירות, והן צפויות להתגבר אחרי הפסח, כפי שקורה מדי שנה, אומר גורדון. "הגידול באוכלוסייה עומד על כ- 37,000 משקי בית חדשים בשנה", אומר גורדון. "הביקוש הוא יציב, אנשים צריכים פתרונות דיור. הם אולי ייקנו דירה קטנה יותר, אבל הם ייקנו."
בכל זאת, הקבלנים תקועים היום עם כמעט 10 אלפים דירות. המצב הגיע לכדי כך, שבשבוע שעבר אישרה ועדת הכספים של הכנסת לקבלנים להשכיר דירות חדשות שלא נמכרו מבלי לשלם מע"מ לתקופה של שנתיים (
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
