הקבלנים לוחצים: התחלות הבנייה יירדו מ-46 אלף בשנת 2000 ל-26.8 אלף בלבד בשנת 2010
התאחדות הקבלנים והבונים בישראל עומדת להציג בהמשך השבוע תחזיות חדשות, לפיהן לא רק בשנת 2009 תהיה האטה בהתחלות הבנייה. המגמה הזו תימשך גם אל תוך שנת 2010, שצפוייה לרשום שפל חדש בהתחלות הבנייה מזה עשור.
בעוד היקף התחלות הבנייה צפוי השנה לרדת ל-27.6 אלף יחידות דיור חדשות (לעומת 30.4 אלף התחלות בנייה ב-2008), בשנת 2010 יירדו התחלות הבנייה לרמתן הנמוכה ביותר מזה עשור ויעמדו על כ-26.8 אלף יחידות דיור חדשות בלבד.
בעשור האחרון חלה ירידה מתמדת במספר התחלות הבנייה בישראל, לפי נתוני הלמ"ס, מכ-46 אלף דירות בשנת 2000 לכ-30 אלף דירות חדשות ב-2008. המגמה ממשיכה, כאמור, ב-2009, ותגיע לשפל חדש ב-2010. עם זאת, התאחדות הקבלנים צופה כי ב-2011 ייבנו מעל 28 אלף יחידות דיור חדשות.
עוד עולה מהדו"ח, כי מלאי הדירות המוצעות למכירה בישראל כיום עומד על 9868 דירות. המלאי אוזל בחלקים מסוימים של הארץ באופן משמעותי: ירידה של 33% במלאי הדירות נרשמה בדרום וירידה של 23% נרשמה בחיפה. זאת בהשוואה לתל אביב, בה המלאי נותר ללא שינוי.
והמחירים? המחירים אינם יורדים, אומר יוסי גורדון, מנכ"ל התאחדות הקבלנים, בראיון ל-Bizportal: "ירידת המחירים היחידה היא בשוק דירות היוקרה. הירידות הן משמעותיות ועומדות על כ-20%. עם זאת, חשוב לזכור, כי מתוך 30,000 דירות חדשות שנבנו בישראל בשנת 2008, רק כ-200 יחידות דיור הן דירות יוקרה, והן עולות 2 מיליון שקלים ומעלה".
בשוק העממי יותר, בו הדירות עולות 800 אלף שקלים עד 1.4 מיליון שקלים, "כמעט ולא היתה ירידת מחירים", אומר גורדון. "היו חודשיים של מבצעים - דצמבר 2008 וינואר 2009". הוא מודה ש"אפשר לקרוא לזה ירידת מחירים - יש בזה הנחה. אך, מחיר הדירה עצמה לא ירד". הוא מוסיף: "מבצעים זה משהו שהיה ויהיה תמיד", אומר גורדון. "חלק מהמבצעים זה לעבוד על הפסיכולוגיה. לא מדובר ביותר מ-5% ממחיר הדירה".
לאחר העצירה המוחלטת במכירת הדירות בחודשים האמורים, בחודש פברואר ומרץ חזרו המכירות, והן צפויות להתגבר אחרי הפסח, כפי שקורה מדי שנה, אומר גורדון. "הגידול באוכלוסייה עומד על כ- 37,000 משקי בית חדשים בשנה", אומר גורדון. "הביקוש הוא יציב, אנשים צריכים פתרונות דיור. הם אולי ייקנו דירה קטנה יותר, אבל הם ייקנו."
בכל זאת, הקבלנים תקועים היום עם כמעט 10 אלפים דירות. המצב הגיע לכדי כך, שבשבוע שעבר אישרה ועדת הכספים של הכנסת לקבלנים להשכיר דירות חדשות שלא נמכרו מבלי לשלם מע"מ לתקופה של שנתיים (
בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית
אחרי קרוב לשנתיים ללא הפחתה: בנק ישראל מוריד את הריבית ב-0.25% ל-4.25% על רקע אינפלציה של 2.5% בתוך היעד והרגיעה הביטחונית; מה יהיה בהמשך? אל תצפו להורדה נוספת בקרוב
הריבית המוניטרית בישראל יורדת היום ב-0.25% ל-4.25%. ההחלטה מתקבלת אחרי 14 ישיבות רצופות שבהן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה נעה סביב 2.5% ונשארת בתוך היעד, עם תחזית של כ-2.2% ל-12 החודשים הקרובים. במקביל, שער הדולר נחלש בכ-10% מתחילת השנה, מה שגם סייע לצמצום הלחצים על מחירי היבוא והתקררות האינפלציה.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון עמד מול ביקורת מאוד גדולה ולא הוריד את הריבית עד עכשיו - כשמסתכלים לאחור אפשר מצד אחד להבין את השמרנות שלו, אבל נראה שמדובר בשמרנות יתר. כשמסתכלים קדימה וקוראים את הדוח מלווה את הפחתת הריבית שכולל את הסיכויים והסיכונים ומצב המשק, מבינים שיש סיכוי טוב שהריבית במפגש הבא - בתחילת ינואר - לא תרד.
ההפחתה הנוכחית של הריבית לא תשפיע עלייכם באופן משמעותי. החזרי משכנתא ממוצעים ירדו ב-70 שקל בממוצע, תשלמו קצת פחות על הלווואת, תקבלו קצת פחות על פיקדונות ואפיקים סולידיים. הרחבה: הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
וכדאי "לחזור על החומר" - מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות
- 10 דברים חשובים על אגרות חוב - מדריך למשקיעים
- נשיאת הפד של בוסטון מתנגדת להורדת ריבית נוספת בדצמבר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האינפלציה ירדה ל-2.5% - בתוך תחום היעד
הסיבה המרכזית לכך שהנגיד שמר על ריבית גבוהה היא האינפלציה. זו ורדת כבר חודשים ארוכים והיא מספר חודשים בגבול "המותר". זה לצד גורמים נוספים הביאו את בנק ישראל להוריד ריבית. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר ב-0.5% לאחר ירידה של 0.6% בספטמבר. "האינפלציה השנתית עומדת בשני המדדים האחרונים על 2.5%", ציין הבנק. בניכוי אנרגיה ופירות וירקות, שיעור האינפלציה השנתי עומד על 2.7%. נתון מעניין במיוחד הוא ש"קצב אינפלציית הבלתי סחירים ירד ל-3.0%, ובמקביל, קצב אינפלציית הסחירים נותר יציב ועומד על 1.5% ב-12 החודשים האחרונים".
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
