הקבלנים לוחצים: התחלות הבנייה יירדו מ-46 אלף בשנת 2000 ל-26.8 אלף בלבד בשנת 2010
התאחדות הקבלנים והבונים בישראל עומדת להציג בהמשך השבוע תחזיות חדשות, לפיהן לא רק בשנת 2009 תהיה האטה בהתחלות הבנייה. המגמה הזו תימשך גם אל תוך שנת 2010, שצפוייה לרשום שפל חדש בהתחלות הבנייה מזה עשור.
בעוד היקף התחלות הבנייה צפוי השנה לרדת ל-27.6 אלף יחידות דיור חדשות (לעומת 30.4 אלף התחלות בנייה ב-2008), בשנת 2010 יירדו התחלות הבנייה לרמתן הנמוכה ביותר מזה עשור ויעמדו על כ-26.8 אלף יחידות דיור חדשות בלבד.
בעשור האחרון חלה ירידה מתמדת במספר התחלות הבנייה בישראל, לפי נתוני הלמ"ס, מכ-46 אלף דירות בשנת 2000 לכ-30 אלף דירות חדשות ב-2008. המגמה ממשיכה, כאמור, ב-2009, ותגיע לשפל חדש ב-2010. עם זאת, התאחדות הקבלנים צופה כי ב-2011 ייבנו מעל 28 אלף יחידות דיור חדשות.
עוד עולה מהדו"ח, כי מלאי הדירות המוצעות למכירה בישראל כיום עומד על 9868 דירות. המלאי אוזל בחלקים מסוימים של הארץ באופן משמעותי: ירידה של 33% במלאי הדירות נרשמה בדרום וירידה של 23% נרשמה בחיפה. זאת בהשוואה לתל אביב, בה המלאי נותר ללא שינוי.
והמחירים? המחירים אינם יורדים, אומר יוסי גורדון, מנכ"ל התאחדות הקבלנים, בראיון ל-Bizportal: "ירידת המחירים היחידה היא בשוק דירות היוקרה. הירידות הן משמעותיות ועומדות על כ-20%. עם זאת, חשוב לזכור, כי מתוך 30,000 דירות חדשות שנבנו בישראל בשנת 2008, רק כ-200 יחידות דיור הן דירות יוקרה, והן עולות 2 מיליון שקלים ומעלה".
בשוק העממי יותר, בו הדירות עולות 800 אלף שקלים עד 1.4 מיליון שקלים, "כמעט ולא היתה ירידת מחירים", אומר גורדון. "היו חודשיים של מבצעים - דצמבר 2008 וינואר 2009". הוא מודה ש"אפשר לקרוא לזה ירידת מחירים - יש בזה הנחה. אך, מחיר הדירה עצמה לא ירד". הוא מוסיף: "מבצעים זה משהו שהיה ויהיה תמיד", אומר גורדון. "חלק מהמבצעים זה לעבוד על הפסיכולוגיה. לא מדובר ביותר מ-5% ממחיר הדירה".
לאחר העצירה המוחלטת במכירת הדירות בחודשים האמורים, בחודש פברואר ומרץ חזרו המכירות, והן צפויות להתגבר אחרי הפסח, כפי שקורה מדי שנה, אומר גורדון. "הגידול באוכלוסייה עומד על כ- 37,000 משקי בית חדשים בשנה", אומר גורדון. "הביקוש הוא יציב, אנשים צריכים פתרונות דיור. הם אולי ייקנו דירה קטנה יותר, אבל הם ייקנו."
בכל זאת, הקבלנים תקועים היום עם כמעט 10 אלפים דירות. המצב הגיע לכדי כך, שבשבוע שעבר אישרה ועדת הכספים של הכנסת לקבלנים להשכיר דירות חדשות שלא נמכרו מבלי לשלם מע"מ לתקופה של שנתיים (
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
