הקבלנים לוחצים: התחלות הבנייה יירדו מ-46 אלף בשנת 2000 ל-26.8 אלף בלבד בשנת 2010
התאחדות הקבלנים והבונים בישראל עומדת להציג בהמשך השבוע תחזיות חדשות, לפיהן לא רק בשנת 2009 תהיה האטה בהתחלות הבנייה. המגמה הזו תימשך גם אל תוך שנת 2010, שצפוייה לרשום שפל חדש בהתחלות הבנייה מזה עשור.
בעוד היקף התחלות הבנייה צפוי השנה לרדת ל-27.6 אלף יחידות דיור חדשות (לעומת 30.4 אלף התחלות בנייה ב-2008), בשנת 2010 יירדו התחלות הבנייה לרמתן הנמוכה ביותר מזה עשור ויעמדו על כ-26.8 אלף יחידות דיור חדשות בלבד.
בעשור האחרון חלה ירידה מתמדת במספר התחלות הבנייה בישראל, לפי נתוני הלמ"ס, מכ-46 אלף דירות בשנת 2000 לכ-30 אלף דירות חדשות ב-2008. המגמה ממשיכה, כאמור, ב-2009, ותגיע לשפל חדש ב-2010. עם זאת, התאחדות הקבלנים צופה כי ב-2011 ייבנו מעל 28 אלף יחידות דיור חדשות.
עוד עולה מהדו"ח, כי מלאי הדירות המוצעות למכירה בישראל כיום עומד על 9868 דירות. המלאי אוזל בחלקים מסוימים של הארץ באופן משמעותי: ירידה של 33% במלאי הדירות נרשמה בדרום וירידה של 23% נרשמה בחיפה. זאת בהשוואה לתל אביב, בה המלאי נותר ללא שינוי.
והמחירים? המחירים אינם יורדים, אומר יוסי גורדון, מנכ"ל התאחדות הקבלנים, בראיון ל-Bizportal: "ירידת המחירים היחידה היא בשוק דירות היוקרה. הירידות הן משמעותיות ועומדות על כ-20%. עם זאת, חשוב לזכור, כי מתוך 30,000 דירות חדשות שנבנו בישראל בשנת 2008, רק כ-200 יחידות דיור הן דירות יוקרה, והן עולות 2 מיליון שקלים ומעלה".
בשוק העממי יותר, בו הדירות עולות 800 אלף שקלים עד 1.4 מיליון שקלים, "כמעט ולא היתה ירידת מחירים", אומר גורדון. "היו חודשיים של מבצעים - דצמבר 2008 וינואר 2009". הוא מודה ש"אפשר לקרוא לזה ירידת מחירים - יש בזה הנחה. אך, מחיר הדירה עצמה לא ירד". הוא מוסיף: "מבצעים זה משהו שהיה ויהיה תמיד", אומר גורדון. "חלק מהמבצעים זה לעבוד על הפסיכולוגיה. לא מדובר ביותר מ-5% ממחיר הדירה".
לאחר העצירה המוחלטת במכירת הדירות בחודשים האמורים, בחודש פברואר ומרץ חזרו המכירות, והן צפויות להתגבר אחרי הפסח, כפי שקורה מדי שנה, אומר גורדון. "הגידול באוכלוסייה עומד על כ- 37,000 משקי בית חדשים בשנה", אומר גורדון. "הביקוש הוא יציב, אנשים צריכים פתרונות דיור. הם אולי ייקנו דירה קטנה יותר, אבל הם ייקנו."
בכל זאת, הקבלנים תקועים היום עם כמעט 10 אלפים דירות. המצב הגיע לכדי כך, שבשבוע שעבר אישרה ועדת הכספים של הכנסת לקבלנים להשכיר דירות חדשות שלא נמכרו מבלי לשלם מע"מ לתקופה של שנתיים (
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
