הקבלנים לוחצים: התחלות הבנייה יירדו מ-46 אלף בשנת 2000 ל-26.8 אלף בלבד בשנת 2010
התאחדות הקבלנים והבונים בישראל עומדת להציג בהמשך השבוע תחזיות חדשות, לפיהן לא רק בשנת 2009 תהיה האטה בהתחלות הבנייה. המגמה הזו תימשך גם אל תוך שנת 2010, שצפוייה לרשום שפל חדש בהתחלות הבנייה מזה עשור.
בעוד היקף התחלות הבנייה צפוי השנה לרדת ל-27.6 אלף יחידות דיור חדשות (לעומת 30.4 אלף התחלות בנייה ב-2008), בשנת 2010 יירדו התחלות הבנייה לרמתן הנמוכה ביותר מזה עשור ויעמדו על כ-26.8 אלף יחידות דיור חדשות בלבד.
בעשור האחרון חלה ירידה מתמדת במספר התחלות הבנייה בישראל, לפי נתוני הלמ"ס, מכ-46 אלף דירות בשנת 2000 לכ-30 אלף דירות חדשות ב-2008. המגמה ממשיכה, כאמור, ב-2009, ותגיע לשפל חדש ב-2010. עם זאת, התאחדות הקבלנים צופה כי ב-2011 ייבנו מעל 28 אלף יחידות דיור חדשות.
עוד עולה מהדו"ח, כי מלאי הדירות המוצעות למכירה בישראל כיום עומד על 9868 דירות. המלאי אוזל בחלקים מסוימים של הארץ באופן משמעותי: ירידה של 33% במלאי הדירות נרשמה בדרום וירידה של 23% נרשמה בחיפה. זאת בהשוואה לתל אביב, בה המלאי נותר ללא שינוי.
והמחירים? המחירים אינם יורדים, אומר יוסי גורדון, מנכ"ל התאחדות הקבלנים, בראיון ל-Bizportal: "ירידת המחירים היחידה היא בשוק דירות היוקרה. הירידות הן משמעותיות ועומדות על כ-20%. עם זאת, חשוב לזכור, כי מתוך 30,000 דירות חדשות שנבנו בישראל בשנת 2008, רק כ-200 יחידות דיור הן דירות יוקרה, והן עולות 2 מיליון שקלים ומעלה".
בשוק העממי יותר, בו הדירות עולות 800 אלף שקלים עד 1.4 מיליון שקלים, "כמעט ולא היתה ירידת מחירים", אומר גורדון. "היו חודשיים של מבצעים - דצמבר 2008 וינואר 2009". הוא מודה ש"אפשר לקרוא לזה ירידת מחירים - יש בזה הנחה. אך, מחיר הדירה עצמה לא ירד". הוא מוסיף: "מבצעים זה משהו שהיה ויהיה תמיד", אומר גורדון. "חלק מהמבצעים זה לעבוד על הפסיכולוגיה. לא מדובר ביותר מ-5% ממחיר הדירה".
לאחר העצירה המוחלטת במכירת הדירות בחודשים האמורים, בחודש פברואר ומרץ חזרו המכירות, והן צפויות להתגבר אחרי הפסח, כפי שקורה מדי שנה, אומר גורדון. "הגידול באוכלוסייה עומד על כ- 37,000 משקי בית חדשים בשנה", אומר גורדון. "הביקוש הוא יציב, אנשים צריכים פתרונות דיור. הם אולי ייקנו דירה קטנה יותר, אבל הם ייקנו."
בכל זאת, הקבלנים תקועים היום עם כמעט 10 אלפים דירות. המצב הגיע לכדי כך, שבשבוע שעבר אישרה ועדת הכספים של הכנסת לקבלנים להשכיר דירות חדשות שלא נמכרו מבלי לשלם מע"מ לתקופה של שנתיים (
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
