פיצוץ בין כיל לפולקסווגן: הקונצרן דורש שכיל תרכוש את חלקו במגנזיום ים המלח
קונצרן הרכבים הגרמני פולקסווגן המחזיק ב-35% מחברת מגנזיום ים המלח המוחזקת בשיעור של 65% ע"י כיל, הודיעה לענקית הדשנים הישראלית כי היא מעוניינת להעביר לה את מניותיה בחברת המגנזיום.
פולקסווגן טוענת כי על פי הסכם שיתוף הפעולה שנחתם בין הצדדים בשנת 1996, היא זכאית להעביר לכיל את מניותיה בחברה. בכיל דחו את טענות פולקסווגן ואלו מצידם התפטרו מדירקטוריון חברת המגנזיום.
פולקסווגן מנסה להפעיל סעיף בחוזה
בכיל טוענים, כי לפולקסווגן אין זכות לממש את זכות ההעברה לעת הזאת והיא ממשיכה להיות מחוייבת למלא אחר התחיבויותיה לחברת המגנזיום, לבנקים ולצדדים שלישיים. נציין, כי המפעל מעסיק כ-380 עובדים, תושבי הנגב, ובנוסף מפרנס מאות משפחות של נותני שירותים מאזור זה. לחברה חובות לבנקים בסכום העולה על 100 מיליון דולרים.
פולקסווגן אף הגדילה לעשות והודיעה כי היא רואה את עצמה משוחררת ממחויבויות כספיות של החברה, וזאת למרות שרק לפני כחודש הודיע נציג פולקסווגן כי חברתו מתחייבת לתמוך בגירעונות החברה לשנה הקרובה.
כיל סבורה כי הצעד החד-צדדי שבו נקטה חברת פולקסווגן אינו עומד במבחן משפטי, ומעבר לכך אינו עולה בקנה אחד עם אתיקה עסקית מקובלת, ובפרט מצד חברה בעלת מוניטין כפולקסווגן. עוד הוסיפו בכימיקלים לישראל כי כיל תעמוד בכל התחייבויותיה לחברת המגנזיום בהתאם לחלקה וכי הם מצפים כי גם השותפים יימלאו אחרי ההתחייבויות שלהם. במקביל כבר בוחנת כיל נקיטת צעדים משפטיים כדי לחייב את השותפים לעמוד בהתחייבויותיהם.
על פי הסכם בין כיל לחברת פולקסוואגן (כפי שפורסם בביאור של הדוחות הכספיים לשנת 2007) יש לכיל זכות סירוב ראשונה במקרה שפולקסוואגן תרצה למכור את מניותיה בחברת המגנזיום. בנוסף, אם פולקסוואגן תרצה למכור את כל או חלק ממניותיה בחברת המגנזיום, ולא תמצא קונה בתום לב, עליה להודיע על כך לכיל, ואזי על כיל לרכוש מניות אלה במחיר שייקבע על פי 75% מהשווי המאזני (ההון העצמי) של חברת המגנזיום.
חברה מפסידה - חשש לאי מיחזור הלוואות
מכיל נמסר, כי מגעים וישיבות שהתקיימו בין הצדדים עד לימים האחרונים, כדי להביא לפתרון המחלוקת לא הביאו, עד כה, לפתרון מוסכם. כיל בוחנת את צעדיה בעקבות כך.
את שנת 2007 סיימה מגנזיום עם הפסד בסך של 39.9 מיליון דולר. ההשקעות המצטברות של כיל בחברת מגנזיום ים המלח הסתכמו ב-1.094 מיליארד שקל, נכון ל-31 בדצמבר 2007.
לאורך שנות פעילותה, צברה חברת המגנזיום גירעונות כספיים. לחברה חובות לבנקים המסתכמים בכ- 100 מיליון דולר, אשר אמורים להתחדש ברובם עד סוף שנה זו. הצעד החד-צדדי בו נקטה פולקסווגן עלול לפגוע באופן קשה במאות עובדי החברה, לסכן את חידוש ההלוואות האמורות להיות מחודשות בימים אלו, ולפגוע ביחסיה של חברת המגנזיום עם המערכת הבנקאית אשר העמידה הלוואות למפעל במשך כל השנים תוך ידיעה שכיל ופולקסווגן ניצבות איתן מאחורי החברה.
חברת מגנזיום עוסקת בייצור מגנזיום ובשיווקו. החברה הוקמה בשנת 1994 ע"י מפעלי ים המלח, חברה בת בבעלות מלאה של קונצרן כי"ל. קונצרן פולקסווגן הגרמני הצטרף לחברת המגנזיום כשותף אסטרטגי בסוף 1995. החברה החלה בייצור מסחרי בשנת 1997.
נציין, כי חברת המגנזיום, פועלת מכוח חכירת משנה ממי"ה וחייבת בתשלום תמלוגים לממשלת ישראל על בסיס חומר הגלם (קרנליט) המשמש לייצור מגנזיום מתכתי. מדינת ישראל זכאית לבחון מחדש את נוסחת התמלוגים בגין המגנזיום. סך התמלוגים ששולמו לממשלה בשנים 2007, 2006 ו-2005 הגיעו לכדי 20 מיליון דולר, 35 מיליון דולר וכ-27 מיליון דולר, בהתאמה.
תגובת כיל
בכיל נדהמו לקבל מכתב מחברת פולקסווגן המודיע על החלטתם לפרוש מן הבעלות (35%) על מפעל המגנזיום. מכיל נמסר כי: "אנו נעמוד מאחורי כל ההתחייבויות שלנו לחברה ואנו מצפים כי גם השותפים הגרמניים יעשו כן".
מפעל מגנזיום ים המלח

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
