פיצוץ בין כיל לפולקסווגן: הקונצרן דורש שכיל תרכוש את חלקו במגנזיום ים המלח
קונצרן הרכבים הגרמני פולקסווגן המחזיק ב-35% מחברת מגנזיום ים המלח המוחזקת בשיעור של 65% ע"י כיל, הודיעה לענקית הדשנים הישראלית כי היא מעוניינת להעביר לה את מניותיה בחברת המגנזיום.
פולקסווגן טוענת כי על פי הסכם שיתוף הפעולה שנחתם בין הצדדים בשנת 1996, היא זכאית להעביר לכיל את מניותיה בחברה. בכיל דחו את טענות פולקסווגן ואלו מצידם התפטרו מדירקטוריון חברת המגנזיום.
פולקסווגן מנסה להפעיל סעיף בחוזה
בכיל טוענים, כי לפולקסווגן אין זכות לממש את זכות ההעברה לעת הזאת והיא ממשיכה להיות מחוייבת למלא אחר התחיבויותיה לחברת המגנזיום, לבנקים ולצדדים שלישיים. נציין, כי המפעל מעסיק כ-380 עובדים, תושבי הנגב, ובנוסף מפרנס מאות משפחות של נותני שירותים מאזור זה. לחברה חובות לבנקים בסכום העולה על 100 מיליון דולרים.
פולקסווגן אף הגדילה לעשות והודיעה כי היא רואה את עצמה משוחררת ממחויבויות כספיות של החברה, וזאת למרות שרק לפני כחודש הודיע נציג פולקסווגן כי חברתו מתחייבת לתמוך בגירעונות החברה לשנה הקרובה.
כיל סבורה כי הצעד החד-צדדי שבו נקטה חברת פולקסווגן אינו עומד במבחן משפטי, ומעבר לכך אינו עולה בקנה אחד עם אתיקה עסקית מקובלת, ובפרט מצד חברה בעלת מוניטין כפולקסווגן. עוד הוסיפו בכימיקלים לישראל כי כיל תעמוד בכל התחייבויותיה לחברת המגנזיום בהתאם לחלקה וכי הם מצפים כי גם השותפים יימלאו אחרי ההתחייבויות שלהם. במקביל כבר בוחנת כיל נקיטת צעדים משפטיים כדי לחייב את השותפים לעמוד בהתחייבויותיהם.
על פי הסכם בין כיל לחברת פולקסוואגן (כפי שפורסם בביאור של הדוחות הכספיים לשנת 2007) יש לכיל זכות סירוב ראשונה במקרה שפולקסוואגן תרצה למכור את מניותיה בחברת המגנזיום. בנוסף, אם פולקסוואגן תרצה למכור את כל או חלק ממניותיה בחברת המגנזיום, ולא תמצא קונה בתום לב, עליה להודיע על כך לכיל, ואזי על כיל לרכוש מניות אלה במחיר שייקבע על פי 75% מהשווי המאזני (ההון העצמי) של חברת המגנזיום.
חברה מפסידה - חשש לאי מיחזור הלוואות
מכיל נמסר, כי מגעים וישיבות שהתקיימו בין הצדדים עד לימים האחרונים, כדי להביא לפתרון המחלוקת לא הביאו, עד כה, לפתרון מוסכם. כיל בוחנת את צעדיה בעקבות כך.
את שנת 2007 סיימה מגנזיום עם הפסד בסך של 39.9 מיליון דולר. ההשקעות המצטברות של כיל בחברת מגנזיום ים המלח הסתכמו ב-1.094 מיליארד שקל, נכון ל-31 בדצמבר 2007.
לאורך שנות פעילותה, צברה חברת המגנזיום גירעונות כספיים. לחברה חובות לבנקים המסתכמים בכ- 100 מיליון דולר, אשר אמורים להתחדש ברובם עד סוף שנה זו. הצעד החד-צדדי בו נקטה פולקסווגן עלול לפגוע באופן קשה במאות עובדי החברה, לסכן את חידוש ההלוואות האמורות להיות מחודשות בימים אלו, ולפגוע ביחסיה של חברת המגנזיום עם המערכת הבנקאית אשר העמידה הלוואות למפעל במשך כל השנים תוך ידיעה שכיל ופולקסווגן ניצבות איתן מאחורי החברה.
חברת מגנזיום עוסקת בייצור מגנזיום ובשיווקו. החברה הוקמה בשנת 1994 ע"י מפעלי ים המלח, חברה בת בבעלות מלאה של קונצרן כי"ל. קונצרן פולקסווגן הגרמני הצטרף לחברת המגנזיום כשותף אסטרטגי בסוף 1995. החברה החלה בייצור מסחרי בשנת 1997.
נציין, כי חברת המגנזיום, פועלת מכוח חכירת משנה ממי"ה וחייבת בתשלום תמלוגים לממשלת ישראל על בסיס חומר הגלם (קרנליט) המשמש לייצור מגנזיום מתכתי. מדינת ישראל זכאית לבחון מחדש את נוסחת התמלוגים בגין המגנזיום. סך התמלוגים ששולמו לממשלה בשנים 2007, 2006 ו-2005 הגיעו לכדי 20 מיליון דולר, 35 מיליון דולר וכ-27 מיליון דולר, בהתאמה.
תגובת כיל
בכיל נדהמו לקבל מכתב מחברת פולקסווגן המודיע על החלטתם לפרוש מן הבעלות (35%) על מפעל המגנזיום. מכיל נמסר כי: "אנו נעמוד מאחורי כל ההתחייבויות שלנו לחברה ואנו מצפים כי גם השותפים הגרמניים יעשו כן".
מפעל מגנזיום ים המלח
מתקן להשבת פסולת לאנרגיה, קרדיט: גרוקבשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
3 הצעות נתקבלו במכרז בינלאומי ראשון מסוגו בישראל להקמת מתקן להשבת אנרגיה מפסולת שיוקם בנאות חובב ויטפל בכ-300 אלף טון פסולת בשנה
במסגרת יוזמה תקדימית של משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה הוגשו 3 הצעות: חברת אלקטרה, קבוצת דניה-משאב אנרגיה וקבוצת שפיר-בלוג'ן-דקל, כאשר כל קבוצה כוללת שותף בינלאומי, שהוא מומחה עולמי בתחום השבת האנרגיה, האחראי על הטמעת הידע והטכנולוגיה הדרושים להקמת המתקן. לכאשר יוקם, המתקן אמור לטפל בכ-300 אלף טון פסולת ולייצר אנרגיה בהספק של כ-30 מגה ואט לתקופה של כ-25 שנה, שלאחריה יועבר המתקן לבעלות המדינה.
במסגרת הפרויקט, המקודם בהמשך להחלטת הממשלה מס' 1895 מאוקטובר 2022, אושרה תכנית לתשתית לאומית (תת"ל 107) להקמת מתקן להשבת אנרגיה מפסולת בנאות חובב. מדובר במתקן הראשון מסוגו בישראל לטיפול בפסולת, אשר כולל מתקן למיון הפסולת, שיפריד את הפסולת לרכיבים שניתנים למיחזור. השאריות שלא ניתן למחזר אותן, יישרפו לצורך ייצור קיטור, שיפעיל טורבינה ויפיק כ-30 מגה-ואט חשמל. המתקן יוקם ויופעל בהתאם לדירקטיבה האירופית העדכנית המחמירה להשבת אנרגיה מפסולת משנת 2019, כנהוג במאות מתקנים עירוניים דומים באירופה, תוך יישום התקנים והטכנולוגיות הסביבתיים המתקדמים בעולם.
בישראל, כ-80% מהפסולת מוטמנת, כאשר הטמנת פסולת היא הפתרון הנחות והמזהם ביותר, כאשר הפסולת המוטמנת משחררת לאוויר גז מתאן, אחד מגזי החממה המזהמים ביותר- פי 2.5 מפחמן דו חמצני שנפלט ממכוניות. האתר הגדול ביותר להטמנת פסולת הוא אתר דודאים שנמצא בקירוב לבסיס חיל האוויר בחצרים ובעבר הועלו תלונות כי הפסולת באתר מושכת אליה אלפי ציפורים שמחפשות מזון באתר ומסכנות את מטוסי החיל. מציאות זו מחייבת מציאת חלופות בדחיפות, כאשר מדיניות המשרד להגנת הסביבה מכוונת לצמצום ייצור הפסולת, להגדלת כמויות הפסולות המועברות למחזור ולצמצום ההטמנה. השלמת שלב הגשת ההצעות במכרז מהווה ציון דרך חשוב בקידום חלופות מתקדמות להטמנת הפסולת, שיהוו חלק חשוב ממערך של פעולות ומתקנים ליצירת משק פסולת סביבתי ומתקדם כנהוג במדינות מתקדמות אחרות.
המתקן יספק שירותי טיפול פסולת למחוז דרום בלבד. במסגרת הסכם חתום בין עיריית באר שבע למדינה, סוכם כי כלל הפסולת העירונית המיוצרת בעיר, תעבור לטיפול במתקן זה. המתקן צפוי לחתום על הסכמים דומים עם רשויות מקומיות נוספות. המכרז יציע חסכון בעלויות השינוע לרשויות המקומיות שישתמשו בו ויצמצם באופן ניכר את העלויות הסביבתיות. מתקני השבת אנרגיה מטפלים בשאריות הפסולת שאינה ניתנת למחזור באופן סביבתי יותר משיטת ההטמנה הנהוגה כיום. יישום מדיניות של טיפול בפסולת, המשלבת הגדלת המחזור והשבה לאנרגיה תגרום לצמצום ההטמנה, הפחתת המפגעים הנגרמים ממנה ולשיפור ברווחת ואיכות חייהם של התושבים. המתקן הראשון בנאות חובב מהווה חלוץ מרשת של מתקני תשתית מסוגים שונים שאגף החשב הכללי והמשרד להגנת הסביבה מקדמים, בשיתוף השלטון המקומי והאזורי בכל רחב הארץ.
- מערכות בנייה מתקדמת - כל מה שלא חשבתם עליו
- סלינגר: "רשות שוק ההון יוזמת ומקדמת השקעות חברתיות של המוסדיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המכרז נוהל בשיטת PPP (Public Private Partnership) על ידי ועדת המכרזים הבין משרדית לפרויקטי BOT בתחום הפסולת בראשות הגב' אושרת דוד, סגנית בכירה לחשב הכללי לתחום התשתיות, ובהשתתפות נציגי משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה, והחברה הממשלתית ענבל, ובשיתוף פעולה ובתיאום עם עיריית באר שבע. המתקן ימומן מכספי קרן הניקיון בניהול המשרד להגנת הסביבה.
קבלת טיפול רפואי בקופה קרדיט: chat gptלמרות השקעה נמוכה, מערכת הבריאות בישראל היא מהיעילות בעולם
למרות השקעה נמוכה מהממוצע במדינות ה-OECD, בישראל קיימת מערכת בריאות שנמצאת ברמה גבוהה שמקבלת ציונים טובים ברוב המדדים
מערכת הבריאות הכותרות נוטות להכות במערכת הבריאות בישראל על כך שההשקעה בה נמוכה מדי ביחס למדינו המערב. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה בשבוע שעבר נתונים שהראו כי ההוצאה הלאומית על בריאות בשנת 2024 עמדה על כ‑7.3% מהתוצר, כאשר ההוצאה לנפש הגיעה לכ‑3,900 דולר לפי שווי כוח הקנייה. מדובר ברמה נמוכה בהשוואה לרוב מדינות רבות ב‑OECD, אך ראו זה פלא: ישראל בכל זאת מובילה בשירות הרפואי שהיא מעניקה לאזרחים ובפער, משאר המדינות שאנחנו נוטים להשוות את עצמנו אליהן.
שיעור הכיסוי הביטוחי הוא מהגבוהים בעולם, כאשר כל תושב מקבל סל שירותים אחיד הכולל גם טיפולים שגרתיים, ניתוחים ועד לתרופות מצילות חיים. נוסף על כך, מערכות המידע הרפואיות של קופות החולים נחשבות למתקדמות במיוחד, כך שהיסטוריית הטיפול הרפואי נגישה לרופאים בזמן אמת. מדובר ביתרון שמאפשר קיצור תהליכים, הפחתת טעויות ושיפור איכות הטיפול.
המצב הזה גורם לכך שישראל מציגה נתונים טובים ביחס למדינות מפותחות בלא מעט תחומים, כמו רפואה מונעת ושיעורי תמותה נמוכים ממחלות מסוימות. ישראל מדגימה מודל שבו יעילות ניהולית מצמצמת את השפעת מגבלות התקציב. מערכת הקהילה מפותחת, והשילוב בין רפואה מתקדמת ושירותים דיגיטליים מאפשרים שמירה על רמת טיפול טובה, גם אם לא בכל הפרמטרים ישראל מובילה. כנראה ניהול ממוקד, תמריצים תפעוליים ופריסת שירותים רחבה הם חלק מהגורמים המאפשרים לה להמשיך להציג ביצועים טובים בתחומים מסוימים.
תוחלת החיים של האוכלוסייה בישראל הגיעה לכ-83.8 שנים, מה ששם אותנו במקום 4 בדירוג ה-OECD בתוחלת החיים. נגישות וטיפול: בספר Health in a Glance 2023 של ארגון ה-OECD מצוין כי ישראל מפגינה ביצועים טובים במדדים של איכות וטיפול בהשוואה למדינות בהכנסה גבוהה. הדוח מצוטט כי "המערכת מתפעלת ביצועים טובים יותר מהממוצע ב-OECD ברוב המדדים הנוגעים לזמן המתנה, איכות וטיפול רפואי". בשל ההוצאה הנמוכה יחסית לעומת ביצועים לא רעים, ניתן לומר כי קיימת אפקטיביות במערכת: כלומר, "מה שמתקבל ביחס למה שמושקע" הוא גבוה באופן יחסי. היעילות הזו מתאפשרת הודות למבנה מערכת הבריאות והשירות שניתן לציבור דרך קופות החולים. רפואה בקהילה דרך הקופות פועלת בהיקף רחב, כך שעומס משמעותי מוסת מבתי החולים ונותר במרפאות המשמשות מקור מרכזי לטיפול שוטף. זה מסביר כנראה כיצד ישראל מצליחה להישאר באזור ביצועים איכותיים בחלק ממדדי השירות והאיכות, כולל רפואה מונעת, טיפול במחלות כרוניות ושמירה על קשר טיפולי הדוק בין רופא למטופל. הרפואה בקהילה. לפי הדו״ח של Observatory, כ-41% מההוצאה על בריאות בישראל מוקצית לטיפול בקהילה ומניעה. במילים אחרות, קיימת תשתית ארגונית יעילה שמאפשרת להפיק תועלת גבוהה יחסית מכל שקל שהממשלה משקיעה במערכת הבריאות.
