פיצוץ בין כיל לפולקסווגן: הקונצרן דורש שכיל תרכוש את חלקו במגנזיום ים המלח

תגובת כיל: "פולקסווגן, בצעד בוטה ואגרסיבי, מתנערת מאחריותה". החברה הגרמנית טוענת כי על פי הסכם שיתוף הפעולה שנחתם בין הצדדים בשנת 1996, היא זכאית להעביר לכיל את מניותיה בחברה
אריאל אטיאס |

קונצרן הרכבים הגרמני פולקסווגן המחזיק ב-35% מחברת מגנזיום ים המלח המוחזקת בשיעור של 65% ע"י כיל, הודיעה לענקית הדשנים הישראלית כי היא מעוניינת להעביר לה את מניותיה בחברת המגנזיום.

פולקסווגן טוענת כי על פי הסכם שיתוף הפעולה שנחתם בין הצדדים בשנת 1996, היא זכאית להעביר לכיל את מניותיה בחברה. בכיל דחו את טענות פולקסווגן ואלו מצידם התפטרו מדירקטוריון חברת המגנזיום.

פולקסווגן מנסה להפעיל סעיף בחוזה

בכיל טוענים, כי לפולקסווגן אין זכות לממש את זכות ההעברה לעת הזאת והיא ממשיכה להיות מחוייבת למלא אחר התחיבויותיה לחברת המגנזיום, לבנקים ולצדדים שלישיים. נציין, כי המפעל מעסיק כ-380 עובדים, תושבי הנגב, ובנוסף מפרנס מאות משפחות של נותני שירותים מאזור זה. לחברה חובות לבנקים בסכום העולה על 100 מיליון דולרים.

פולקסווגן אף הגדילה לעשות והודיעה כי היא רואה את עצמה משוחררת ממחויבויות כספיות של החברה, וזאת למרות שרק לפני כחודש הודיע נציג פולקסווגן כי חברתו מתחייבת לתמוך בגירעונות החברה לשנה הקרובה.

כיל סבורה כי הצעד החד-צדדי שבו נקטה חברת פולקסווגן אינו עומד במבחן משפטי, ומעבר לכך אינו עולה בקנה אחד עם אתיקה עסקית מקובלת, ובפרט מצד חברה בעלת מוניטין כפולקסווגן. עוד הוסיפו בכימיקלים לישראל כי כיל תעמוד בכל התחייבויותיה לחברת המגנזיום בהתאם לחלקה וכי הם מצפים כי גם השותפים יימלאו אחרי ההתחייבויות שלהם. במקביל כבר בוחנת כיל נקיטת צעדים משפטיים כדי לחייב את השותפים לעמוד בהתחייבויותיהם.

על פי הסכם בין כיל לחברת פולקסוואגן (כפי שפורסם בביאור של הדוחות הכספיים לשנת 2007) יש לכיל זכות סירוב ראשונה במקרה שפולקסוואגן תרצה למכור את מניותיה בחברת המגנזיום. בנוסף, אם פולקסוואגן תרצה למכור את כל או חלק ממניותיה בחברת המגנזיום, ולא תמצא קונה בתום לב, עליה להודיע על כך לכיל, ואזי על כיל לרכוש מניות אלה במחיר שייקבע על פי 75% מהשווי המאזני (ההון העצמי) של חברת המגנזיום.

חברה מפסידה - חשש לאי מיחזור הלוואות

מכיל נמסר, כי מגעים וישיבות שהתקיימו בין הצדדים עד לימים האחרונים, כדי להביא לפתרון המחלוקת לא הביאו, עד כה, לפתרון מוסכם. כיל בוחנת את צעדיה בעקבות כך.

את שנת 2007 סיימה מגנזיום עם הפסד בסך של 39.9 מיליון דולר. ההשקעות המצטברות של כיל בחברת מגנזיום ים המלח הסתכמו ב-1.094 מיליארד שקל, נכון ל-31 בדצמבר 2007.

לאורך שנות פעילותה, צברה חברת המגנזיום גירעונות כספיים. לחברה חובות לבנקים המסתכמים בכ- 100 מיליון דולר, אשר אמורים להתחדש ברובם עד סוף שנה זו. הצעד החד-צדדי בו נקטה פולקסווגן עלול לפגוע באופן קשה במאות עובדי החברה, לסכן את חידוש ההלוואות האמורות להיות מחודשות בימים אלו, ולפגוע ביחסיה של חברת המגנזיום עם המערכת הבנקאית אשר העמידה הלוואות למפעל במשך כל השנים תוך ידיעה שכיל ופולקסווגן ניצבות איתן מאחורי החברה.

חברת מגנזיום עוסקת בייצור מגנזיום ובשיווקו. החברה הוקמה בשנת 1994 ע"י מפעלי ים המלח, חברה בת בבעלות מלאה של קונצרן כי"ל. קונצרן פולקסווגן הגרמני הצטרף לחברת המגנזיום כשותף אסטרטגי בסוף 1995. החברה החלה בייצור מסחרי בשנת 1997.

נציין, כי חברת המגנזיום, פועלת מכוח חכירת משנה ממי"ה וחייבת בתשלום תמלוגים לממשלת ישראל על בסיס חומר הגלם (קרנליט) המשמש לייצור מגנזיום מתכתי. מדינת ישראל זכאית לבחון מחדש את נוסחת התמלוגים בגין המגנזיום. סך התמלוגים ששולמו לממשלה בשנים 2007, 2006 ו-2005 הגיעו לכדי 20 מיליון דולר, 35 מיליון דולר וכ-27 מיליון דולר, בהתאמה.

תגובת כיל

בכיל נדהמו לקבל מכתב מחברת פולקסווגן המודיע על החלטתם לפרוש מן הבעלות (35%) על מפעל המגנזיום. מכיל נמסר כי: "אנו נעמוד מאחורי כל ההתחייבויות שלנו לחברה ואנו מצפים כי גם השותפים הגרמניים יעשו כן".

מפעל מגנזיום ים המלח

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבעהדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבע

אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום

ענקית השבבים תעתיק את פעילותה למתחם חדש בפארק ההייטק גב-ים בהיקף של כ-3,000 מ"ר; המרכז יורחב עד אמצע 2026 ויתמקד בפיתוח טכנולוגיות AI

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנבידיה באר שבע

ענקית השבבים אנבידיה (NVIDIA Corp. 2.25%  ) מודיעה על הרחבת מרכז המחקר והפיתוח בבאר שבע פי שלושה. המתחם החדש, שייבנה בפארק ההייטק גב-ים בעיר, יתפרס על שטח של כ-3,000 מ"ר ועתיד להתחיל לפעול במתכונת מלאה עד סוף המחצית הראשונה של 2026. במקביל, מתכננת החברה לגייס מאות עובדים חדשים באזור הדרום - ובהם מפתחי שבבים, מהנדסי חומרה ותוכנה, ארכיטקטים ובוגרי תארים מתקדמים במדעי המחשב וההנדסה.

מעבר להיבט העסקי, המהלך הזה של אנבידיה צפוי להשפיע על תעסוקת ההייטק בדרום ועל יצירת סביבת עבודה נוחה ואיכותית יותר למהנדסים שרחוקים מהמרכז. יש לזה פוטנציאל לשנות את מפת ההייטק במדינה, אחרי שחברות גלובליות מעדיפות להתרכז סביב תל אביב והרצליה רבתי, להחלטה של אנבידיה להשקיע דווקא בבאר שבע יש משמעות רחבה - לא רק מבחינת פיתוח טכנולוגי, אלא גם כחלק ממאמץ לחזק את הפריפריה על ידי תעשיית ההייטק.

האתר החדש ממוקם בבניין החמישי שמקימה גב-ים בפארק ההייטק בבאר שבע, בו פועלות גם חברות כמו מיקרוסופט ואלביט וכן יחידות תקשוב של צה"ל. סמיכותו לאוניברסיטת בן גוריון ולבית החולים סורוקה ממחישה את התבססות האזור כאחד ממוקדי החדשנות המרכזיים בדרום. מדובר באחד ממהלכי ההתרחבות המשמעותיים של אנבידיה מחוץ לגוש דן, ומבחינת העיר באר שבע - צעד נוסף בדרך לביסוס מעמדה כעיר טכנולוגית בצמיחה.

עמית קריג, סגן נשיא בכיר באנבידיה ומנהל מרכז המו"פ בישראל, אמר כי "הרחבת מרכז הפיתוח בבאר שבע משקפת את המחויבות שלנו להגיע אל המהנדסות והמהנדסים הטובים ביותר - בכל מקום שבו הם נמצאים. הסייט החדש ישמש בית מקצועי למאות אנשי פיתוח נוספים מהדרום, שייקחו חלק בפיתוח טכנולוגיות חומרה ותוכנה פורצות דרך ויקדמו חדשנות עולמית בבינה מלאכותית."

ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', הוסיף כי "מדובר בבשורה חשובה לעיר ולנגב כולו. ההחלטה של אנבידיה מבטאת אמון באקו-סיסטם הבאר-שבעי ותיצור מאות מקומות עבודה חדשים, שיחזקו את ההון האנושי בעיר וימשיכו להציב את באר שבע בחזית החדשנות הישראלית."

טראמפ ונתניהו (X)טראמפ ונתניהו (X)

טראמפ מודה למדינות המפרץ על התחייבות לשיקום עזה - אבל, המימוש בספק

מאיפה יגיעו 100 מיליארד דולר לשיקום עזה, ומהם התנאים להזרמת הכסף?  

משה כסיף |
נושאים בכתבה דונלד טראמפ עזה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע בנאום בפני הכנסת כי "מדינות ערביות ומוסלמיות" התחייבו להשקיע עשרות מיליארדי דולרים בשיקום רצועת עזה. טראמפ, שתיאר את הרצועה כ"אתר הריסות" שנחרב בעקבות שנתיים לחימה בין ישראל לחמאס, הביע תודה למדינות המפרץ על תמיכתן בתוכנית השלום שלו, שהובילה להסכם הפסקת אש ראשוני. "הן התחייבו לתמוך בשיקום בטוח של עזה ומעבר לה", אמר טראמפ, והוסיף כי ארה"ב תשתתף במאמץ באמצעות כוח בינלאומי שיפקח על התהליך.

אולם, מאחורי ההצהרות האופטימיות מסתתרת מציאות מורכבת: הערכות עלויות השיקום נעות בין בכ-100 מיליארד דולר, וההתחייבויות נתקלות באתגרים פוליטיים, כלכליים וגיאופוליטיים שמרחיקים את המימוש בפועל.


קריאה חשובה: מי ישלם את הנזק בעזה? והאם זה יכול להתגלגל לתקציב של ישראל?

על פי דוחות האו"ם והבנק העולמי, הנזק כולל הריסת 55 מיליון טון פסולת, פגיעה במערכות מים, חשמל וביוב, וצורך בשיקום כולל, הקמת נמל ימי, תחנות כוח ותשתיות תעשייתיות. הערכה ראשונית בפברואר 2025 עמדה על 53 מיליארד דולר, אך עדכונים מלפני מספר חודשים העלו אותה ל-70 מיליארד, ואף ל-100 מיליארד אם כוללים שיקום כלכלי ארוך ותמיכה באוכלוסייה.

טראמפ, הציג תוכנית "20 נקודות" לשלום בעזה, הכוללת פירוז חמאס, הקמת כוח ביטחון בינלאומי בהובלת ארה"ב (עם 200 חיילים אמריקאיים), ושיקום כלכלי שיימומן בעיקר על ידי מדינות המפרץ. התוכנית זכתה לתמיכה ראשונית ממדינות ערב, אך כפי הנראה,  ההתחייבויות הן בעיקר הצהרתיות, והמימוש תלוי בתנאים קשיחים.


תנאים פוליטיים וכלכליים מקשים על יישום