פיצוץ בין כיל לפולקסווגן: הקונצרן דורש שכיל תרכוש את חלקו במגנזיום ים המלח

תגובת כיל: "פולקסווגן, בצעד בוטה ואגרסיבי, מתנערת מאחריותה". החברה הגרמנית טוענת כי על פי הסכם שיתוף הפעולה שנחתם בין הצדדים בשנת 1996, היא זכאית להעביר לכיל את מניותיה בחברה
אריאל אטיאס |

קונצרן הרכבים הגרמני פולקסווגן המחזיק ב-35% מחברת מגנזיום ים המלח המוחזקת בשיעור של 65% ע"י כיל, הודיעה לענקית הדשנים הישראלית כי היא מעוניינת להעביר לה את מניותיה בחברת המגנזיום.

פולקסווגן טוענת כי על פי הסכם שיתוף הפעולה שנחתם בין הצדדים בשנת 1996, היא זכאית להעביר לכיל את מניותיה בחברה. בכיל דחו את טענות פולקסווגן ואלו מצידם התפטרו מדירקטוריון חברת המגנזיום.

פולקסווגן מנסה להפעיל סעיף בחוזה

בכיל טוענים, כי לפולקסווגן אין זכות לממש את זכות ההעברה לעת הזאת והיא ממשיכה להיות מחוייבת למלא אחר התחיבויותיה לחברת המגנזיום, לבנקים ולצדדים שלישיים. נציין, כי המפעל מעסיק כ-380 עובדים, תושבי הנגב, ובנוסף מפרנס מאות משפחות של נותני שירותים מאזור זה. לחברה חובות לבנקים בסכום העולה על 100 מיליון דולרים.

פולקסווגן אף הגדילה לעשות והודיעה כי היא רואה את עצמה משוחררת ממחויבויות כספיות של החברה, וזאת למרות שרק לפני כחודש הודיע נציג פולקסווגן כי חברתו מתחייבת לתמוך בגירעונות החברה לשנה הקרובה.

כיל סבורה כי הצעד החד-צדדי שבו נקטה חברת פולקסווגן אינו עומד במבחן משפטי, ומעבר לכך אינו עולה בקנה אחד עם אתיקה עסקית מקובלת, ובפרט מצד חברה בעלת מוניטין כפולקסווגן. עוד הוסיפו בכימיקלים לישראל כי כיל תעמוד בכל התחייבויותיה לחברת המגנזיום בהתאם לחלקה וכי הם מצפים כי גם השותפים יימלאו אחרי ההתחייבויות שלהם. במקביל כבר בוחנת כיל נקיטת צעדים משפטיים כדי לחייב את השותפים לעמוד בהתחייבויותיהם.

על פי הסכם בין כיל לחברת פולקסוואגן (כפי שפורסם בביאור של הדוחות הכספיים לשנת 2007) יש לכיל זכות סירוב ראשונה במקרה שפולקסוואגן תרצה למכור את מניותיה בחברת המגנזיום. בנוסף, אם פולקסוואגן תרצה למכור את כל או חלק ממניותיה בחברת המגנזיום, ולא תמצא קונה בתום לב, עליה להודיע על כך לכיל, ואזי על כיל לרכוש מניות אלה במחיר שייקבע על פי 75% מהשווי המאזני (ההון העצמי) של חברת המגנזיום.

חברה מפסידה - חשש לאי מיחזור הלוואות

מכיל נמסר, כי מגעים וישיבות שהתקיימו בין הצדדים עד לימים האחרונים, כדי להביא לפתרון המחלוקת לא הביאו, עד כה, לפתרון מוסכם. כיל בוחנת את צעדיה בעקבות כך.

את שנת 2007 סיימה מגנזיום עם הפסד בסך של 39.9 מיליון דולר. ההשקעות המצטברות של כיל בחברת מגנזיום ים המלח הסתכמו ב-1.094 מיליארד שקל, נכון ל-31 בדצמבר 2007.

לאורך שנות פעילותה, צברה חברת המגנזיום גירעונות כספיים. לחברה חובות לבנקים המסתכמים בכ- 100 מיליון דולר, אשר אמורים להתחדש ברובם עד סוף שנה זו. הצעד החד-צדדי בו נקטה פולקסווגן עלול לפגוע באופן קשה במאות עובדי החברה, לסכן את חידוש ההלוואות האמורות להיות מחודשות בימים אלו, ולפגוע ביחסיה של חברת המגנזיום עם המערכת הבנקאית אשר העמידה הלוואות למפעל במשך כל השנים תוך ידיעה שכיל ופולקסווגן ניצבות איתן מאחורי החברה.

חברת מגנזיום עוסקת בייצור מגנזיום ובשיווקו. החברה הוקמה בשנת 1994 ע"י מפעלי ים המלח, חברה בת בבעלות מלאה של קונצרן כי"ל. קונצרן פולקסווגן הגרמני הצטרף לחברת המגנזיום כשותף אסטרטגי בסוף 1995. החברה החלה בייצור מסחרי בשנת 1997.

נציין, כי חברת המגנזיום, פועלת מכוח חכירת משנה ממי"ה וחייבת בתשלום תמלוגים לממשלת ישראל על בסיס חומר הגלם (קרנליט) המשמש לייצור מגנזיום מתכתי. מדינת ישראל זכאית לבחון מחדש את נוסחת התמלוגים בגין המגנזיום. סך התמלוגים ששולמו לממשלה בשנים 2007, 2006 ו-2005 הגיעו לכדי 20 מיליון דולר, 35 מיליון דולר וכ-27 מיליון דולר, בהתאמה.

תגובת כיל

בכיל נדהמו לקבל מכתב מחברת פולקסווגן המודיע על החלטתם לפרוש מן הבעלות (35%) על מפעל המגנזיום. מכיל נמסר כי: "אנו נעמוד מאחורי כל ההתחייבויות שלנו לחברה ואנו מצפים כי גם השותפים הגרמניים יעשו כן".

מפעל מגנזיום ים המלח

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו

משבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?

ענת גלעד |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.

המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%,  כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.

בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.

הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.