פיצוץ בין כיל לפולקסווגן: הקונצרן דורש שכיל תרכוש את חלקו במגנזיום ים המלח
קונצרן הרכבים הגרמני פולקסווגן המחזיק ב-35% מחברת מגנזיום ים המלח המוחזקת בשיעור של 65% ע"י כיל, הודיעה לענקית הדשנים הישראלית כי היא מעוניינת להעביר לה את מניותיה בחברת המגנזיום.
פולקסווגן טוענת כי על פי הסכם שיתוף הפעולה שנחתם בין הצדדים בשנת 1996, היא זכאית להעביר לכיל את מניותיה בחברה. בכיל דחו את טענות פולקסווגן ואלו מצידם התפטרו מדירקטוריון חברת המגנזיום.
פולקסווגן מנסה להפעיל סעיף בחוזה
בכיל טוענים, כי לפולקסווגן אין זכות לממש את זכות ההעברה לעת הזאת והיא ממשיכה להיות מחוייבת למלא אחר התחיבויותיה לחברת המגנזיום, לבנקים ולצדדים שלישיים. נציין, כי המפעל מעסיק כ-380 עובדים, תושבי הנגב, ובנוסף מפרנס מאות משפחות של נותני שירותים מאזור זה. לחברה חובות לבנקים בסכום העולה על 100 מיליון דולרים.
פולקסווגן אף הגדילה לעשות והודיעה כי היא רואה את עצמה משוחררת ממחויבויות כספיות של החברה, וזאת למרות שרק לפני כחודש הודיע נציג פולקסווגן כי חברתו מתחייבת לתמוך בגירעונות החברה לשנה הקרובה.
כיל סבורה כי הצעד החד-צדדי שבו נקטה חברת פולקסווגן אינו עומד במבחן משפטי, ומעבר לכך אינו עולה בקנה אחד עם אתיקה עסקית מקובלת, ובפרט מצד חברה בעלת מוניטין כפולקסווגן. עוד הוסיפו בכימיקלים לישראל כי כיל תעמוד בכל התחייבויותיה לחברת המגנזיום בהתאם לחלקה וכי הם מצפים כי גם השותפים יימלאו אחרי ההתחייבויות שלהם. במקביל כבר בוחנת כיל נקיטת צעדים משפטיים כדי לחייב את השותפים לעמוד בהתחייבויותיהם.
על פי הסכם בין כיל לחברת פולקסוואגן (כפי שפורסם בביאור של הדוחות הכספיים לשנת 2007) יש לכיל זכות סירוב ראשונה במקרה שפולקסוואגן תרצה למכור את מניותיה בחברת המגנזיום. בנוסף, אם פולקסוואגן תרצה למכור את כל או חלק ממניותיה בחברת המגנזיום, ולא תמצא קונה בתום לב, עליה להודיע על כך לכיל, ואזי על כיל לרכוש מניות אלה במחיר שייקבע על פי 75% מהשווי המאזני (ההון העצמי) של חברת המגנזיום.
חברה מפסידה - חשש לאי מיחזור הלוואות
מכיל נמסר, כי מגעים וישיבות שהתקיימו בין הצדדים עד לימים האחרונים, כדי להביא לפתרון המחלוקת לא הביאו, עד כה, לפתרון מוסכם. כיל בוחנת את צעדיה בעקבות כך.
את שנת 2007 סיימה מגנזיום עם הפסד בסך של 39.9 מיליון דולר. ההשקעות המצטברות של כיל בחברת מגנזיום ים המלח הסתכמו ב-1.094 מיליארד שקל, נכון ל-31 בדצמבר 2007.
לאורך שנות פעילותה, צברה חברת המגנזיום גירעונות כספיים. לחברה חובות לבנקים המסתכמים בכ- 100 מיליון דולר, אשר אמורים להתחדש ברובם עד סוף שנה זו. הצעד החד-צדדי בו נקטה פולקסווגן עלול לפגוע באופן קשה במאות עובדי החברה, לסכן את חידוש ההלוואות האמורות להיות מחודשות בימים אלו, ולפגוע ביחסיה של חברת המגנזיום עם המערכת הבנקאית אשר העמידה הלוואות למפעל במשך כל השנים תוך ידיעה שכיל ופולקסווגן ניצבות איתן מאחורי החברה.
חברת מגנזיום עוסקת בייצור מגנזיום ובשיווקו. החברה הוקמה בשנת 1994 ע"י מפעלי ים המלח, חברה בת בבעלות מלאה של קונצרן כי"ל. קונצרן פולקסווגן הגרמני הצטרף לחברת המגנזיום כשותף אסטרטגי בסוף 1995. החברה החלה בייצור מסחרי בשנת 1997.
נציין, כי חברת המגנזיום, פועלת מכוח חכירת משנה ממי"ה וחייבת בתשלום תמלוגים לממשלת ישראל על בסיס חומר הגלם (קרנליט) המשמש לייצור מגנזיום מתכתי. מדינת ישראל זכאית לבחון מחדש את נוסחת התמלוגים בגין המגנזיום. סך התמלוגים ששולמו לממשלה בשנים 2007, 2006 ו-2005 הגיעו לכדי 20 מיליון דולר, 35 מיליון דולר וכ-27 מיליון דולר, בהתאמה.
תגובת כיל
בכיל נדהמו לקבל מכתב מחברת פולקסווגן המודיע על החלטתם לפרוש מן הבעלות (35%) על מפעל המגנזיום. מכיל נמסר כי: "אנו נעמוד מאחורי כל ההתחייבויות שלנו לחברה ואנו מצפים כי גם השותפים הגרמניים יעשו כן".
מפעל מגנזיום ים המלח
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
יפית גריאני (רמי זרנגר)יפית גריאני נבחרה להוביל את כאל בעיצומו של תהליך מכירה
מובילה את החברה בתקופת מעבר לבעלי בית חדשים, עם פרשת דלק שעדיין לא לגמרי נסגרה
דירקטוריון חברת כרטיסי האשראי כאל מאשר היום (1 בדצמבר 2025) את מינויה של יפית גריאני לתפקיד המנכ"לית. המינוי, שייכנס לתוקף לאחר קבלת אישור בנק ישראל, מגיע בשיאו של תהליך מכירה מורכב: בנק דיסקונט מוכר את החזקותיו, 72% ממניות כאל, לקבוצת יוניון-הראל של ג'ורג' חורש בתמורה ל-3.75 עד 4 מיליארד שקל, בהתאם לעמידה ביעדי רווחיות מוגדרים בשנים 2026-2028.
גריאני (57), כיהנה בעבר כמשנה למנכ"ל ישראכרט ובתפקידי ניהול בכירים בדיסקונט, ומחליפה את לוי הלוי שכיהן כמנכ"ל מאז 2018. ועדת האיתור בחנה שבעה מועמדים בכירים, בהם רם גב מבנק הפועלים ואורי וטרמן משופרסל, ובחרה בגריאני על בסיס ניסיונה הבנקאי, ההיכרות העמוקה עם כאל והתמיכה שקיבלה ממנכ"ל דיסקונט, אורי לוין.
בין דיסקונט לבעלי הבית החדשים
המינוי ממקם את גריאני בדיוק על קו התפר בין בעלת השליטה היוצאת לבין הקבוצה שנכנסת. בפועל, היא נדרשת לנהל בתקופה אחת גם את סגירת הקשר עם דיסקונט וגם את התאמת הארגון לציפיות של יוניון-הראל, כשמחיר העסקה עצמו קשור ישירות ליכולת של כאל לשמור על
רווחיות לאורך השנים הקרובות. זה יוצר מציאות ניהולית שבה כל החלטה תפעולית, החל בהוצאות וכלה בהתרחבות לאשראי חוץ בנקאי, נבחנת גם דרך ההשפעה שלה על מנגנון התמורה בעסקה.
המינוי מתרחש ברקע עסקה שעדיין ממתינה לאישורי רשות התחרות ובנק ישראל. הרגולטורים בוחנים במיוחד את הקשרים בין קבוצת יוניון לרשת סופר־פארם, ואת האופן שבו הם משתלבים עם שיתוף הפעולה האסטרטגי של כאל עם מועדון BE של שופרסל. ההחלטות הניהוליות שתקבל גריאני בתקופה הקרובה עשויות להשפיע ישירות הן על עמידת החברה ביעדים התפעוליים והן על השווי הסופי שיקבל דיסקונט בעסקה.
- הבינלאומי מצטרף לעסקת כאל: מוכר את מלוא ההחזקה תמורת 1.056 מיליארד שקל
- למה דיסקונט מתעקש למכור את כאל בזול?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להרחבה: דיסקונט מוכר את כאל להראל וג'ורג' חורש תמורת עד 4 מיליארד שקל
