סיפור מעלות ובזן: גרם לשבוע קטסטרופלי
רציתי להתחיל את הטור השבועי על שוק אגרות החוב בכך שאספר לכם שזה היה שבוע קטסטרופלי, ככל הנראה הנוראי מכולם במשבר הנוכחי, לפחות עד עתה, אלא שאז נזכרתי, שלמעשה, שלושת ימי המסחר הראשונים של השבוע היו סבירים, בהתחשב בתקופה כמובן, והם אף נתמכו בהורדת הריבית המפתיעה של בנק ישראל בשיעור של חצי אחוז, לרמתה הנמוכה אי פעם (3%), ורק שני ימי המסחר האחרונים, או אם תרצו שאדייק השעה וחצי האחרונות של יום רביעי, ויום חמישי, הם אלו שהשאירו בי ובמשקיעים את הרושם שהזכרתי בפתיח.
אז מה קרה כאן בעצם?
אני אתמצת את התשובה בציטוט מהחלטתם של כלכלני חברת הדירוג מעלות להוריד את הדרוג של חברת בזן בלא פחות מ 3! דרגות, בבת אחת, ובנוסף ל"קנח" ב"אופק שלילי" לדרוג.
"הורדת הדירוג משקפת את העלייה ברמת הסיכון הפיננסי של החברה לנוכח תחזיות לירידת המרווחים בענף הזיקוק ובענף הפטרוכימיה...... וגו'". לאחר מכן מוסיפים הכלכלנים כמובן את המצב העסקי הכללי ואת השקעותיה הצפויות של החברה.
בכל הכבוד הראוי לכלכלנים החרוצים, נראה לי שהורדת הדרוג ב 3 דרגות, נובעת בין היתר מסיבות נוספות לאלו שנמנו כאן או בעבודה עצמה.
כידוע, יכולת חיזוי, במיוחד לגבי העתיד, היא דבר קשה מאד עד בלתי אפשרי.
כך למשל, אזכיר לקוראי הנאמנים את התחזיות על כך ש "הנפט בדרך ל 200$" (כשהוא נסחר ב 147$ כמובן....) או ש"האורז בעולם עומד להיגמר" (זה הזמן להעלות חיוך קל על שפתותיכם) וגם התחזיות של "המומחים הגדולים" לגבי שער החליפין או אפילו שיעור האינפלציה החודשי מתבררות בדרך כלל
כ- איך נגדיר זאת בעדינות? לא ממש מדויקות.....
והנה, המשפט הפותח בהסברים להורדת הדרוג ( 3 דרגות להזכירכם!) מתחיל בתחזית לגבי ירידת המרווחים בענף הזיקוק והפטרוכימיה.
רגע של וידוי אישי
אישית, אילו הייתי יכול לתת תחזיות לגבי מרווחי הזיקוק (וגם להיות צודק כמובן) כנראה שלא הייתי כאן. יתכן שהייתי בהוואי, כשכוס משקה טרופי לצידי ויתכן דווקא, שהייתי בוחר לבלות באיי סיישל. מה שבטוח הוא, שלא הייתי בוחר להיות שכיר, שמבצע עבודות דרוג בעבור חברות המבקשות להנפיק את אגרות החוב שלהן לשוק.
אם לחזור להורדת הדרוג ונימוקיה, אומר בפשטות שאני מתקשה להאמין ביכולת, של אדם כלשהו, ולא משנה מיהו והיכן הוא עובד, לתת תחזיות בתחומים כאלה.
נראה, שמעלות הפנימה, בעצמה רבה, יש לומר, את הביקורת שהוטחה בה לאחרונה על הפיגור הגדול בהורדות הדרוג (למשל במקרה ארזים), לאחר שהשוק כבר ביצע לחברות את הורדות הדרוג דה פקטו, והפעם בחרה להקדים אותו, הן במקרה בז"ן והן בהורדות הדרוג לחברות גי.טי.סי וקרדן שאף להן הורד הדרוג בלא פחות מ-3 דרגות.
דא עקא, שהורדת הדרוג הגיעה אל השוק בתקופה בה הוא עצבני וחסר כל סבלנות להודעות מהסוג הנ"ל, כך שאל ירידת המחירים הדרסטית באגרות החוב של חברת בז"ן הצטרפו, מיידית, אגרות החוב של פז, החברה לישראל, מכתשים אגן ואחרות, ש"חשודות" בעיני המשקיעים כאלו ההולכות להיות הבאות בתור בסבב הורדות הדרוג, ואלו האחרונים בחרו לזרוק אותן לשוק עוד בטרם בוצעו ההורדות בפועל, אם בכלל יתבצעו.
בהעדרם של קונים משמעותיים צללו אגרות חוב אלו, ובעקבותיהן גם כמעט כל אגרות החוב במדדי התל בונד השונים בשיעורים ניכרים ביותר, שהגיעו עד לכדי עשרות אחוזים ביומיים אלו, כך ששבוע המסחר באגרות החוב הקונצרניות הסתיים בצבע אחד- אדום בוהק.
אולם אם באגרות החוב מסוגן של פז או בז"ן עדיין ניתן להגדיר את המסחר כ-שוק, הרי שברוב אגרות החוב הקונצרניות, ובעיקר אלו הבלתי מדורגות, המונח שוק כבר לא מתאר דבר. למעשה מדובר במכירת חיסול כללית, ללא כל הבחנה, על מנת לספק את הצורך הדחוף במזומנים עבור אלו הפודים את כספם מן הקרנות/הקופות או כל מכשיר אחר שבאמצעותו השקיעו בתחום.
קוראיו הקבועים של הטור ( דיווחים עקשניים עומדים על כך שיש שניים או שלושה כאלה) זוכרים בוודאי שבשבוע שעבר הבטחתי את רשימת אגרות החוב ה"מוצלחות ביותר", אלו הנסחרות במחירים של 6 אג' ,10 אג', 15 אג', 20 אג' וכ"ו. רציתי לסגור את הרשימה ב"קידומת 2" מה שאומר שאגרת חוב במחיר של 30 אג' ניצלת מכניסה לרשימה, אולם השבוע האחרון ועמו המשך קריסת השערים גרמו לכך שהרשימה התארכה כל כך עד כדי חשש שאורכה עלול להכביד על תעבורת האינטרנט.
כדאי, אם כן, שאעשה שיקול מחדש, ואולי נסיים את הרשימה ב 20 אג', למרבה הצער גם זו לא תהיה רשימה קצרה כלל ועיקר.
נסיים, למרות הכל, במשהו אופטימי, במידת מה, ולא, הפעם אינני מתכוון לרכישות בעלי העניין שהיו, גם בשבוע זה, אגרסיביות מאד. שוק אגרות החוב הממשלתי הפגין, גם השבוע, עצמה רבה בהתחשב בסערה שפקדה את שוק המניות ושוק אגרות החוב הקונצרני.
השבוע, לאחר שבמשך שבועיים הניב תשואות נחותות בהשוואה לאגרות החוב הצמודות למדד, חזר השוק השקלי ולקח את המושכות כשרשם עליות לכל אורכו. אגרות החוב הממשלתיות צמודות המדד אמנם רשמו ירידות, אך בהחלט ניתן לומר שמדובר היה בירידות שערים מתונות יחסית, כך שאם נסכם את התנהגות שוק אגרות החוב הממשלתי השבוע, ניתן לומר שהמדינה זוכה לאמון המשקיעים. בינתיים.

החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
יפית גריאני (רמי זרנגר)יפית גריאני נבחרה להוביל את כאל בעיצומו של תהליך מכירה
מובילה את החברה בתקופת מעבר לבעלי בית חדשים, עם פרשת דלק שעדיין לא לגמרי נסגרה
דירקטוריון חברת כרטיסי האשראי כאל מאשר היום (1 בדצמבר 2025) את מינויה של יפית גריאני לתפקיד המנכ"לית. המינוי, שייכנס לתוקף לאחר קבלת אישור בנק ישראל, מגיע בשיאו של תהליך מכירה מורכב: בנק דיסקונט מוכר את החזקותיו, 72% ממניות כאל, לקבוצת יוניון-הראל של ג'ורג' חורש בתמורה ל-3.75 עד 4 מיליארד שקל, בהתאם לעמידה ביעדי רווחיות מוגדרים בשנים 2026-2028.
גריאני (57), כיהנה בעבר כמשנה למנכ"ל ישראכרט ובתפקידי ניהול בכירים בדיסקונט, ומחליפה את לוי הלוי שכיהן כמנכ"ל מאז 2018. ועדת האיתור בחנה שבעה מועמדים בכירים, בהם רם גב מבנק הפועלים ואורי וטרמן משופרסל, ובחרה בגריאני על בסיס ניסיונה הבנקאי, ההיכרות העמוקה עם כאל והתמיכה שקיבלה ממנכ"ל דיסקונט, אורי לוין.
בין דיסקונט לבעלי הבית החדשים
המינוי ממקם את גריאני בדיוק על קו התפר בין בעלת השליטה היוצאת לבין הקבוצה שנכנסת. בפועל, היא נדרשת לנהל בתקופה אחת גם את סגירת הקשר עם דיסקונט וגם את התאמת הארגון לציפיות של יוניון-הראל, כשמחיר העסקה עצמו קשור ישירות ליכולת של כאל לשמור על
רווחיות לאורך השנים הקרובות. זה יוצר מציאות ניהולית שבה כל החלטה תפעולית, החל בהוצאות וכלה בהתרחבות לאשראי חוץ בנקאי, נבחנת גם דרך ההשפעה שלה על מנגנון התמורה בעסקה.
המינוי מתרחש ברקע עסקה שעדיין ממתינה לאישורי רשות התחרות ובנק ישראל. הרגולטורים בוחנים במיוחד את הקשרים בין קבוצת יוניון לרשת סופר־פארם, ואת האופן שבו הם משתלבים עם שיתוף הפעולה האסטרטגי של כאל עם מועדון BE של שופרסל. ההחלטות הניהוליות שתקבל גריאני בתקופה הקרובה עשויות להשפיע ישירות הן על עמידת החברה ביעדים התפעוליים והן על השווי הסופי שיקבל דיסקונט בעסקה.
- הבינלאומי מצטרף לעסקת כאל: מוכר את מלוא ההחזקה תמורת 1.056 מיליארד שקל
- למה דיסקונט מתעקש למכור את כאל בזול?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להרחבה: דיסקונט מוכר את כאל להראל וג'ורג' חורש תמורת עד 4 מיליארד שקל
