סיפור מעלות ובזן: גרם לשבוע קטסטרופלי
רציתי להתחיל את הטור השבועי על שוק אגרות החוב בכך שאספר לכם שזה היה שבוע קטסטרופלי, ככל הנראה הנוראי מכולם במשבר הנוכחי, לפחות עד עתה, אלא שאז נזכרתי, שלמעשה, שלושת ימי המסחר הראשונים של השבוע היו סבירים, בהתחשב בתקופה כמובן, והם אף נתמכו בהורדת הריבית המפתיעה של בנק ישראל בשיעור של חצי אחוז, לרמתה הנמוכה אי פעם (3%), ורק שני ימי המסחר האחרונים, או אם תרצו שאדייק השעה וחצי האחרונות של יום רביעי, ויום חמישי, הם אלו שהשאירו בי ובמשקיעים את הרושם שהזכרתי בפתיח.
אז מה קרה כאן בעצם?
אני אתמצת את התשובה בציטוט מהחלטתם של כלכלני חברת הדירוג מעלות להוריד את הדרוג של חברת בזן בלא פחות מ 3! דרגות, בבת אחת, ובנוסף ל"קנח" ב"אופק שלילי" לדרוג.
"הורדת הדירוג משקפת את העלייה ברמת הסיכון הפיננסי של החברה לנוכח תחזיות לירידת המרווחים בענף הזיקוק ובענף הפטרוכימיה...... וגו'". לאחר מכן מוסיפים הכלכלנים כמובן את המצב העסקי הכללי ואת השקעותיה הצפויות של החברה.
בכל הכבוד הראוי לכלכלנים החרוצים, נראה לי שהורדת הדרוג ב 3 דרגות, נובעת בין היתר מסיבות נוספות לאלו שנמנו כאן או בעבודה עצמה.
כידוע, יכולת חיזוי, במיוחד לגבי העתיד, היא דבר קשה מאד עד בלתי אפשרי.
כך למשל, אזכיר לקוראי הנאמנים את התחזיות על כך ש "הנפט בדרך ל 200$" (כשהוא נסחר ב 147$ כמובן....) או ש"האורז בעולם עומד להיגמר" (זה הזמן להעלות חיוך קל על שפתותיכם) וגם התחזיות של "המומחים הגדולים" לגבי שער החליפין או אפילו שיעור האינפלציה החודשי מתבררות בדרך כלל
כ- איך נגדיר זאת בעדינות? לא ממש מדויקות.....
והנה, המשפט הפותח בהסברים להורדת הדרוג ( 3 דרגות להזכירכם!) מתחיל בתחזית לגבי ירידת המרווחים בענף הזיקוק והפטרוכימיה.
רגע של וידוי אישי
אישית, אילו הייתי יכול לתת תחזיות לגבי מרווחי הזיקוק (וגם להיות צודק כמובן) כנראה שלא הייתי כאן. יתכן שהייתי בהוואי, כשכוס משקה טרופי לצידי ויתכן דווקא, שהייתי בוחר לבלות באיי סיישל. מה שבטוח הוא, שלא הייתי בוחר להיות שכיר, שמבצע עבודות דרוג בעבור חברות המבקשות להנפיק את אגרות החוב שלהן לשוק.
אם לחזור להורדת הדרוג ונימוקיה, אומר בפשטות שאני מתקשה להאמין ביכולת, של אדם כלשהו, ולא משנה מיהו והיכן הוא עובד, לתת תחזיות בתחומים כאלה.
נראה, שמעלות הפנימה, בעצמה רבה, יש לומר, את הביקורת שהוטחה בה לאחרונה על הפיגור הגדול בהורדות הדרוג (למשל במקרה ארזים), לאחר שהשוק כבר ביצע לחברות את הורדות הדרוג דה פקטו, והפעם בחרה להקדים אותו, הן במקרה בז"ן והן בהורדות הדרוג לחברות גי.טי.סי וקרדן שאף להן הורד הדרוג בלא פחות מ-3 דרגות.
דא עקא, שהורדת הדרוג הגיעה אל השוק בתקופה בה הוא עצבני וחסר כל סבלנות להודעות מהסוג הנ"ל, כך שאל ירידת המחירים הדרסטית באגרות החוב של חברת בז"ן הצטרפו, מיידית, אגרות החוב של פז, החברה לישראל, מכתשים אגן ואחרות, ש"חשודות" בעיני המשקיעים כאלו ההולכות להיות הבאות בתור בסבב הורדות הדרוג, ואלו האחרונים בחרו לזרוק אותן לשוק עוד בטרם בוצעו ההורדות בפועל, אם בכלל יתבצעו.
בהעדרם של קונים משמעותיים צללו אגרות חוב אלו, ובעקבותיהן גם כמעט כל אגרות החוב במדדי התל בונד השונים בשיעורים ניכרים ביותר, שהגיעו עד לכדי עשרות אחוזים ביומיים אלו, כך ששבוע המסחר באגרות החוב הקונצרניות הסתיים בצבע אחד- אדום בוהק.
אולם אם באגרות החוב מסוגן של פז או בז"ן עדיין ניתן להגדיר את המסחר כ-שוק, הרי שברוב אגרות החוב הקונצרניות, ובעיקר אלו הבלתי מדורגות, המונח שוק כבר לא מתאר דבר. למעשה מדובר במכירת חיסול כללית, ללא כל הבחנה, על מנת לספק את הצורך הדחוף במזומנים עבור אלו הפודים את כספם מן הקרנות/הקופות או כל מכשיר אחר שבאמצעותו השקיעו בתחום.
קוראיו הקבועים של הטור ( דיווחים עקשניים עומדים על כך שיש שניים או שלושה כאלה) זוכרים בוודאי שבשבוע שעבר הבטחתי את רשימת אגרות החוב ה"מוצלחות ביותר", אלו הנסחרות במחירים של 6 אג' ,10 אג', 15 אג', 20 אג' וכ"ו. רציתי לסגור את הרשימה ב"קידומת 2" מה שאומר שאגרת חוב במחיר של 30 אג' ניצלת מכניסה לרשימה, אולם השבוע האחרון ועמו המשך קריסת השערים גרמו לכך שהרשימה התארכה כל כך עד כדי חשש שאורכה עלול להכביד על תעבורת האינטרנט.
כדאי, אם כן, שאעשה שיקול מחדש, ואולי נסיים את הרשימה ב 20 אג', למרבה הצער גם זו לא תהיה רשימה קצרה כלל ועיקר.
נסיים, למרות הכל, במשהו אופטימי, במידת מה, ולא, הפעם אינני מתכוון לרכישות בעלי העניין שהיו, גם בשבוע זה, אגרסיביות מאד. שוק אגרות החוב הממשלתי הפגין, גם השבוע, עצמה רבה בהתחשב בסערה שפקדה את שוק המניות ושוק אגרות החוב הקונצרני.
השבוע, לאחר שבמשך שבועיים הניב תשואות נחותות בהשוואה לאגרות החוב הצמודות למדד, חזר השוק השקלי ולקח את המושכות כשרשם עליות לכל אורכו. אגרות החוב הממשלתיות צמודות המדד אמנם רשמו ירידות, אך בהחלט ניתן לומר שמדובר היה בירידות שערים מתונות יחסית, כך שאם נסכם את התנהגות שוק אגרות החוב הממשלתי השבוע, ניתן לומר שהמדינה זוכה לאמון המשקיעים. בינתיים.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
