סיפור מעלות ובזן: גרם לשבוע קטסטרופלי

ערן סטפק, מנהל השקעות בכיר בבית ההשקעות מיטב, על השבוע שעבר על הבורסה בת"א
ערן סטפק |

רציתי להתחיל את הטור השבועי על שוק אגרות החוב בכך שאספר לכם שזה היה שבוע קטסטרופלי, ככל הנראה הנוראי מכולם במשבר הנוכחי, לפחות עד עתה, אלא שאז נזכרתי, שלמעשה, שלושת ימי המסחר הראשונים של השבוע היו סבירים, בהתחשב בתקופה כמובן, והם אף נתמכו בהורדת הריבית המפתיעה של בנק ישראל בשיעור של חצי אחוז, לרמתה הנמוכה אי פעם (3%), ורק שני ימי המסחר האחרונים, או אם תרצו שאדייק השעה וחצי האחרונות של יום רביעי, ויום חמישי, הם אלו שהשאירו בי ובמשקיעים את הרושם שהזכרתי בפתיח.

אז מה קרה כאן בעצם?

אני אתמצת את התשובה בציטוט מהחלטתם של כלכלני חברת הדירוג מעלות להוריד את הדרוג של חברת בזן בלא פחות מ 3! דרגות, בבת אחת, ובנוסף ל"קנח" ב"אופק שלילי" לדרוג.

"הורדת הדירוג משקפת את העלייה ברמת הסיכון הפיננסי של החברה לנוכח תחזיות לירידת המרווחים בענף הזיקוק ובענף הפטרוכימיה...... וגו'". לאחר מכן מוסיפים הכלכלנים כמובן את המצב העסקי הכללי ואת השקעותיה הצפויות של החברה.

בכל הכבוד הראוי לכלכלנים החרוצים, נראה לי שהורדת הדרוג ב 3 דרגות, נובעת בין היתר מסיבות נוספות לאלו שנמנו כאן או בעבודה עצמה.

כידוע, יכולת חיזוי, במיוחד לגבי העתיד, היא דבר קשה מאד עד בלתי אפשרי.

כך למשל, אזכיר לקוראי הנאמנים את התחזיות על כך ש "הנפט בדרך ל 200$" (כשהוא נסחר ב 147$ כמובן....) או ש"האורז בעולם עומד להיגמר" (זה הזמן להעלות חיוך קל על שפתותיכם) וגם התחזיות של "המומחים הגדולים" לגבי שער החליפין או אפילו שיעור האינפלציה החודשי מתבררות בדרך כלל

כ- איך נגדיר זאת בעדינות? לא ממש מדויקות.....

והנה, המשפט הפותח בהסברים להורדת הדרוג ( 3 דרגות להזכירכם!) מתחיל בתחזית לגבי ירידת המרווחים בענף הזיקוק והפטרוכימיה.

רגע של וידוי אישי

אישית, אילו הייתי יכול לתת תחזיות לגבי מרווחי הזיקוק (וגם להיות צודק כמובן) כנראה שלא הייתי כאן. יתכן שהייתי בהוואי, כשכוס משקה טרופי לצידי ויתכן דווקא, שהייתי בוחר לבלות באיי סיישל. מה שבטוח הוא, שלא הייתי בוחר להיות שכיר, שמבצע עבודות דרוג בעבור חברות המבקשות להנפיק את אגרות החוב שלהן לשוק.

אם לחזור להורדת הדרוג ונימוקיה, אומר בפשטות שאני מתקשה להאמין ביכולת, של אדם כלשהו, ולא משנה מיהו והיכן הוא עובד, לתת תחזיות בתחומים כאלה.

נראה, שמעלות הפנימה, בעצמה רבה, יש לומר, את הביקורת שהוטחה בה לאחרונה על הפיגור הגדול בהורדות הדרוג (למשל במקרה ארזים), לאחר שהשוק כבר ביצע לחברות את הורדות הדרוג דה פקטו, והפעם בחרה להקדים אותו, הן במקרה בז"ן והן בהורדות הדרוג לחברות גי.טי.סי וקרדן שאף להן הורד הדרוג בלא פחות מ-3 דרגות.

דא עקא, שהורדת הדרוג הגיעה אל השוק בתקופה בה הוא עצבני וחסר כל סבלנות להודעות מהסוג הנ"ל, כך שאל ירידת המחירים הדרסטית באגרות החוב של חברת בז"ן הצטרפו, מיידית, אגרות החוב של פז, החברה לישראל, מכתשים אגן ואחרות, ש"חשודות" בעיני המשקיעים כאלו ההולכות להיות הבאות בתור בסבב הורדות הדרוג, ואלו האחרונים בחרו לזרוק אותן לשוק עוד בטרם בוצעו ההורדות בפועל, אם בכלל יתבצעו.

בהעדרם של קונים משמעותיים צללו אגרות חוב אלו, ובעקבותיהן גם כמעט כל אגרות החוב במדדי התל בונד השונים בשיעורים ניכרים ביותר, שהגיעו עד לכדי עשרות אחוזים ביומיים אלו, כך ששבוע המסחר באגרות החוב הקונצרניות הסתיים בצבע אחד- אדום בוהק.

אולם אם באגרות החוב מסוגן של פז או בז"ן עדיין ניתן להגדיר את המסחר כ-שוק, הרי שברוב אגרות החוב הקונצרניות, ובעיקר אלו הבלתי מדורגות, המונח שוק כבר לא מתאר דבר. למעשה מדובר במכירת חיסול כללית, ללא כל הבחנה, על מנת לספק את הצורך הדחוף במזומנים עבור אלו הפודים את כספם מן הקרנות/הקופות או כל מכשיר אחר שבאמצעותו השקיעו בתחום.

קוראיו הקבועים של הטור ( דיווחים עקשניים עומדים על כך שיש שניים או שלושה כאלה) זוכרים בוודאי שבשבוע שעבר הבטחתי את רשימת אגרות החוב ה"מוצלחות ביותר", אלו הנסחרות במחירים של 6 אג' ,10 אג', 15 אג', 20 אג' וכ"ו. רציתי לסגור את הרשימה ב"קידומת 2" מה שאומר שאגרת חוב במחיר של 30 אג' ניצלת מכניסה לרשימה, אולם השבוע האחרון ועמו המשך קריסת השערים גרמו לכך שהרשימה התארכה כל כך עד כדי חשש שאורכה עלול להכביד על תעבורת האינטרנט.

כדאי, אם כן, שאעשה שיקול מחדש, ואולי נסיים את הרשימה ב 20 אג', למרבה הצער גם זו לא תהיה רשימה קצרה כלל ועיקר.

נסיים, למרות הכל, במשהו אופטימי, במידת מה, ולא, הפעם אינני מתכוון לרכישות בעלי העניין שהיו, גם בשבוע זה, אגרסיביות מאד. שוק אגרות החוב הממשלתי הפגין, גם השבוע, עצמה רבה בהתחשב בסערה שפקדה את שוק המניות ושוק אגרות החוב הקונצרני.

השבוע, לאחר שבמשך שבועיים הניב תשואות נחותות בהשוואה לאגרות החוב הצמודות למדד, חזר השוק השקלי ולקח את המושכות כשרשם עליות לכל אורכו. אגרות החוב הממשלתיות צמודות המדד אמנם רשמו ירידות, אך בהחלט ניתן לומר שמדובר היה בירידות שערים מתונות יחסית, כך שאם נסכם את התנהגות שוק אגרות החוב הממשלתי השבוע, ניתן לומר שהמדינה זוכה לאמון המשקיעים. בינתיים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

מנורה מבטחים: ארי קלמן, ערן גריפל ויהודה בן אסאייג
צילום: גיא חמוי

היו"ר, המנכ"ל והסמנכל"ית - הצמרת של מנורה נחקרה באזהרה

המשטרה בודקת קשרים בין סוכן הביטוח עזרא גבאי לחברות הביטוח, ובראשן מנורה מבטחים והראל; במנורה מדגישים כי מדובר באנשי מקצוע ומצהירים על שיתוף פעולה מלא עם החוקרים

מנדי הניג |

החקירה המשטרתית בפרשת השחיתות בהסתדרות הגיעה גם לצמרת אחת מחברות הביטוח הגדולות בישראל. שלושה מבכירי מנורה מבטחים מנורה מב החז -27.39%   נחקרו באזהרה, אחרי שחוקרי יאח"ה הגיעו למשרדי החברה וביקשו מסמכים במסגרת תיק החקירה המכונה "יד לוחצת יד". במשטרה מגדירים את החשדות כעבירות מתחום השחיתות הציבורית, והבדיקה נוגעת, בין היתר, לקשרים עם סוכן הביטוח עזרא גבאי, שנמצא בלב הפרשה.

שלושת הבכירים שנחקרו הם ארי קלמן, מנכ"ל מנורה מבטחים, יהודה בן אסייג, לשעבר מנכ"ל מנורה ביטוח וכיום יו"ר החברה, ואורית קרמר, סמנכ"לית תחום הבריאות במנורה ביטוח. החקירה בוצעה באזהרה, והמשטרה אינה מפרטת בשלב זה את חלקם המדויק של השלושה בפרשה או את היקף המעורבות הנבדקת בעניינם.

במנורה מבטחים מסרו בתגובה כי מדובר באנשי מקצוע מוערכים, "כאמור, שלושת בכירי החברה התבקשו על ידי המשטרה להגיע לחקירה וכך כמובן עשו. השלושה הם אנשי מקצוע מוערכים בעלי ניסיון רב של עשרות שנים ומוניטין מצוין. מנורה ואנשיה ימשיכו לשתף פעולה כנדרש ויספקו כל מידע שיתבקש, כפי שנעשה עד כה".

על פי הערכות, החקירה מתמקדת בין היתר בפעילותו של סוכן הביטוח עזרא גבאי, שעבד בהיקפים משמעותיים עם מנורה מבטחים ועם חברת הראל. לפי החשד, גבאי ניצל קשרים עם ראשי ועדי עובדים בהסתדרות כדי לקדם מינויים של מקורבים כדירקטורים בחברות ממשלתיות וציבוריות. בתמורה, כך על פי החשד, הופנו עובדים לאותה סוכנות ביטוח שבבעלותו.

עוד עולה כי גבאי עשה, לכאורה, שימוש בקשריו עם יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, במטרה להשפיע על מינויים בחברות שונות. בתמורה, על פי החשד, התקבלו כספים וטובות הנאה נוספות. בר־דוד נעצר במסגרת הפרשה והורחק מתפקידו.