סיפור מעלות ובזן: גרם לשבוע קטסטרופלי
רציתי להתחיל את הטור השבועי על שוק אגרות החוב בכך שאספר לכם שזה היה שבוע קטסטרופלי, ככל הנראה הנוראי מכולם במשבר הנוכחי, לפחות עד עתה, אלא שאז נזכרתי, שלמעשה, שלושת ימי המסחר הראשונים של השבוע היו סבירים, בהתחשב בתקופה כמובן, והם אף נתמכו בהורדת הריבית המפתיעה של בנק ישראל בשיעור של חצי אחוז, לרמתה הנמוכה אי פעם (3%), ורק שני ימי המסחר האחרונים, או אם תרצו שאדייק השעה וחצי האחרונות של יום רביעי, ויום חמישי, הם אלו שהשאירו בי ובמשקיעים את הרושם שהזכרתי בפתיח.
אז מה קרה כאן בעצם?
אני אתמצת את התשובה בציטוט מהחלטתם של כלכלני חברת הדירוג מעלות להוריד את הדרוג של חברת בזן בלא פחות מ 3! דרגות, בבת אחת, ובנוסף ל"קנח" ב"אופק שלילי" לדרוג.
"הורדת הדירוג משקפת את העלייה ברמת הסיכון הפיננסי של החברה לנוכח תחזיות לירידת המרווחים בענף הזיקוק ובענף הפטרוכימיה...... וגו'". לאחר מכן מוסיפים הכלכלנים כמובן את המצב העסקי הכללי ואת השקעותיה הצפויות של החברה.
בכל הכבוד הראוי לכלכלנים החרוצים, נראה לי שהורדת הדרוג ב 3 דרגות, נובעת בין היתר מסיבות נוספות לאלו שנמנו כאן או בעבודה עצמה.
כידוע, יכולת חיזוי, במיוחד לגבי העתיד, היא דבר קשה מאד עד בלתי אפשרי.
כך למשל, אזכיר לקוראי הנאמנים את התחזיות על כך ש "הנפט בדרך ל 200$" (כשהוא נסחר ב 147$ כמובן....) או ש"האורז בעולם עומד להיגמר" (זה הזמן להעלות חיוך קל על שפתותיכם) וגם התחזיות של "המומחים הגדולים" לגבי שער החליפין או אפילו שיעור האינפלציה החודשי מתבררות בדרך כלל
כ- איך נגדיר זאת בעדינות? לא ממש מדויקות.....
והנה, המשפט הפותח בהסברים להורדת הדרוג ( 3 דרגות להזכירכם!) מתחיל בתחזית לגבי ירידת המרווחים בענף הזיקוק והפטרוכימיה.
רגע של וידוי אישי
אישית, אילו הייתי יכול לתת תחזיות לגבי מרווחי הזיקוק (וגם להיות צודק כמובן) כנראה שלא הייתי כאן. יתכן שהייתי בהוואי, כשכוס משקה טרופי לצידי ויתכן דווקא, שהייתי בוחר לבלות באיי סיישל. מה שבטוח הוא, שלא הייתי בוחר להיות שכיר, שמבצע עבודות דרוג בעבור חברות המבקשות להנפיק את אגרות החוב שלהן לשוק.
אם לחזור להורדת הדרוג ונימוקיה, אומר בפשטות שאני מתקשה להאמין ביכולת, של אדם כלשהו, ולא משנה מיהו והיכן הוא עובד, לתת תחזיות בתחומים כאלה.
נראה, שמעלות הפנימה, בעצמה רבה, יש לומר, את הביקורת שהוטחה בה לאחרונה על הפיגור הגדול בהורדות הדרוג (למשל במקרה ארזים), לאחר שהשוק כבר ביצע לחברות את הורדות הדרוג דה פקטו, והפעם בחרה להקדים אותו, הן במקרה בז"ן והן בהורדות הדרוג לחברות גי.טי.סי וקרדן שאף להן הורד הדרוג בלא פחות מ-3 דרגות.
דא עקא, שהורדת הדרוג הגיעה אל השוק בתקופה בה הוא עצבני וחסר כל סבלנות להודעות מהסוג הנ"ל, כך שאל ירידת המחירים הדרסטית באגרות החוב של חברת בז"ן הצטרפו, מיידית, אגרות החוב של פז, החברה לישראל, מכתשים אגן ואחרות, ש"חשודות" בעיני המשקיעים כאלו ההולכות להיות הבאות בתור בסבב הורדות הדרוג, ואלו האחרונים בחרו לזרוק אותן לשוק עוד בטרם בוצעו ההורדות בפועל, אם בכלל יתבצעו.
בהעדרם של קונים משמעותיים צללו אגרות חוב אלו, ובעקבותיהן גם כמעט כל אגרות החוב במדדי התל בונד השונים בשיעורים ניכרים ביותר, שהגיעו עד לכדי עשרות אחוזים ביומיים אלו, כך ששבוע המסחר באגרות החוב הקונצרניות הסתיים בצבע אחד- אדום בוהק.
אולם אם באגרות החוב מסוגן של פז או בז"ן עדיין ניתן להגדיר את המסחר כ-שוק, הרי שברוב אגרות החוב הקונצרניות, ובעיקר אלו הבלתי מדורגות, המונח שוק כבר לא מתאר דבר. למעשה מדובר במכירת חיסול כללית, ללא כל הבחנה, על מנת לספק את הצורך הדחוף במזומנים עבור אלו הפודים את כספם מן הקרנות/הקופות או כל מכשיר אחר שבאמצעותו השקיעו בתחום.
קוראיו הקבועים של הטור ( דיווחים עקשניים עומדים על כך שיש שניים או שלושה כאלה) זוכרים בוודאי שבשבוע שעבר הבטחתי את רשימת אגרות החוב ה"מוצלחות ביותר", אלו הנסחרות במחירים של 6 אג' ,10 אג', 15 אג', 20 אג' וכ"ו. רציתי לסגור את הרשימה ב"קידומת 2" מה שאומר שאגרת חוב במחיר של 30 אג' ניצלת מכניסה לרשימה, אולם השבוע האחרון ועמו המשך קריסת השערים גרמו לכך שהרשימה התארכה כל כך עד כדי חשש שאורכה עלול להכביד על תעבורת האינטרנט.
כדאי, אם כן, שאעשה שיקול מחדש, ואולי נסיים את הרשימה ב 20 אג', למרבה הצער גם זו לא תהיה רשימה קצרה כלל ועיקר.
נסיים, למרות הכל, במשהו אופטימי, במידת מה, ולא, הפעם אינני מתכוון לרכישות בעלי העניין שהיו, גם בשבוע זה, אגרסיביות מאד. שוק אגרות החוב הממשלתי הפגין, גם השבוע, עצמה רבה בהתחשב בסערה שפקדה את שוק המניות ושוק אגרות החוב הקונצרני.
השבוע, לאחר שבמשך שבועיים הניב תשואות נחותות בהשוואה לאגרות החוב הצמודות למדד, חזר השוק השקלי ולקח את המושכות כשרשם עליות לכל אורכו. אגרות החוב הממשלתיות צמודות המדד אמנם רשמו ירידות, אך בהחלט ניתן לומר שמדובר היה בירידות שערים מתונות יחסית, כך שאם נסכם את התנהגות שוק אגרות החוב הממשלתי השבוע, ניתן לומר שהמדינה זוכה לאמון המשקיעים. בינתיים.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
