ברננקי: "הירידה במחירי הסחורות והתחזקות הדולר יביאו לבלימת האינפלציה"

יו"ר ה'פד' אמר את הדברים בכנס הבנקאים המרכזיים בג'קסון הול. כותרת הכנס השנה: "סוגיות בענף הדיור, מימון ענף הדיור ומדיניות מוניטרית"
שהם לוי |

הכלכלה העולמית במשבר, האינפלציה גואה והבנקים המרכזיים מתוסכלים. זו האווירה שתלווה את פגישת הפסגה של הבנקאים המרכזיים אשר באו מ-4 קצוות תבל לעיר ג'קסון הול במדינת וויאומינג.

יו"ר ה'פד', בן שלום ברננקי, פתח את הוועידה היום (17:00, שעון ישראל) ומדבר על האסטרטגיה שלו בלוחמה במשבר האשראי. ברננקי התייחס בנאומו לנפילה האחרונה במחירי הסחורות ואמר כי היציבות שמפגין הדולר מעודדת וברוכה. עוד הוסיף יו"ר ה'פד' כי הירידה במחירי הסחורות והתחזקות הדולר צפויות לבלום את האינפלציה.

יו"ר ה'פד' התייחס בפתח הדברים להתפתחויות האחרונות במחירי הסחורות והדולר, לצד הצמיחה העצלה. בכנס הקודם שנערך בג'קסון הול אמר ברננקי לקובעי המדיניות ברחבי העולם והכלכלנים כי הבנק המרכזי האמריקני מחויב לשמור על יציבות מחירים מעבר לטווח הבינוני ועל ה'פד' לעקוב אחר האינפלציה באופן זהיר בעוד הצפי לעתיד מעורפל.

היום ערך ברננקי מעין סיכום של משבר האשראי שפרץ למעשה בחודש אוגוסט לפני שנה ואמר כי האפקטים על הכלכלה הרחבה הופכים גלויים יותר בצורה של חולשה בפעילות הכלכלית, ועלייה בשיעור האבטלה.

עוד נאומים בדרך: בכירי הבנקאים המרכזיים מהעולם

נגיד הבנק המרכזי האירופי, ז'אן קלוד-טרישה, יושב בינתיים בקהל יחד עם כ-40 ראשי בנקים מרכזיים נוספים מהעולם. ההאטה הכלכלית והאינפלציה הן גם מנות חלקן של מדינות אירופה ומדינות נוספות, כגון ישראל.

גם נגיד בנק ישראל, פרופסור סטנלי פישר, נמצא בג'קסון הול. כותרת הכנס השנה היא "סוגיות בענף הדיור, מימון ענף הדיור ומדיניות מוניטרית", והוא יעסוק בסוגיות הנוגעות למשבר הפיננסי העולמי, ההשלכות על הרגולציה בתחומים הפיננסיים, תפקידם של בנקים מרכזיים בעת משברים פיננסיים ועוד.

"כל מה שהבנקים המרכזיים יכולים לעשות היום זה למשוך זמן עד אשר המערכת הבנקאית תחלים", אמר לסוכנות בלומברג מיירון שולס מבית ההשקעות פלטינום גרוב. "הן לא יכולים להציע הרבה יותר מזה".

הוועידה המסורתית שנמשכת מ-1982 תסתיים מחר (ש'). ה'פד' חתך השנה את הריבית בקצה המהיר ביותר מזה כשני עשורים מרמה של 5.25% בספטמבר ל-2% באפריל, ותוך כדי הציל מוסדות פיננסיים שקרסו כדוגמת בית ההשקעות בית סטרנס. למרות מאמציו, הפרמיה שמשלמים הבנקים כדי ללוות כספים ל-3 חודשים על ריבית ה'פד' עלתה ל-0.77% - הגבוהה מאז חודש אפריל. בנוסף, הריבית על המשכנתאות ל-30 שנה בארה"ב עומדת על 6.47% - בדיוק היכן ששהתה לפני שנה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.