ארדואן טורקיה (X)
ארדואן טורקיה (X)

רעידת אדמה בתקשורת הטורקית: ארדואן משתלט על ענקית המדיה האברטורק

הממשל הטורקי מאשים את ענקית המדיה בשחיתות, אבל הסיבה האמיתית להשתלטות על האברטורק היא שהקו שלה אובייקטיבי ולא מסתדר עם האג'נדה של ארדואן; אחרי ששם בכלא את המתנגדים שלו, הוא נלחם בתקשורת "העויינת" ומחסל התנגדויות  

רן קידר | (33)
נושאים בכתבה ארדואן

מהלך דרמטי זעזע עולם התקשורת הטורקי כאשר הרשויות השתלטו על האברטורק (Haberturk), אחת מחברות השידור הגדולות והמשפיעות במדינה. הפעולה, שנעשתה במסגרת חקירת שחיתות רחבת היקף, כללה השתלטות על 121 חברות נוספות של קבוצת קאן הולדינג (Can Holding) ומעלה שאלות קשות על גורל חופש העיתונות במדינה.

ארדואן מחסל את ההתנגדות

רג'פ טאיפ ארדואן, נשיא טורקיה, לא בוחל בשום אמצעי כדי לחסל התנגדויות. המהלכים בשנה האחרונה העצימו, במיוחד כשהוא שם את יריבו במעצר וקבע כי הוא עבר עבירות שלא מאפשרות לו להתמודד במירוץ לנשיאות נגדו, אבל במקביל הוא מחסל כל כיסי התנגדות נגד המשטר. תקשורת אובייקטיבית היא מבחינתו - גורם עויין. 

התביעה הטורקית הובילה מבצע מקיף שבמסגרתו הוצאו צווי מעצר לעשרה חשודים בכירים. נכסי הענק העסקית קאן הולדינג, הפועלת במגוון תחומים כולל מדיה, חינוך, אנרגיה, מלונאות, בריאות, בנייה ולוגיסטיקה, הועברו לניהול קרן הביטוח לפיקדונות הממלכתית (TMSF). בין הנכסים שעברו לשליטה ממשלתית נמצא גם ערוץ שואו טיוי (Show TV), קבוצת שידור מובילה בשוק הטורקי.

כוחות משטרה פעלו במהירות בשעות הבוקר המוקדמות ופשטו על משרדי הקבוצה באיסטנבול. הניהול עבר באופן מיידי לידי הקרן הממשלתית, אך באופן מפתיע השידורים נמשכו כסדרם ללא הפרעה. עובדי הערוץ מדווחים על אווירה מתוחה במיוחד במסדרונות, כשהעתיד המקצועי שלהם לוט בערפל.

החברה שנוסדה ב-1999 הפכה לאורך השנים לאחד ממקורות המידע המרכזיים בטורקיה. הקבוצה מפעילה ערוץ טלוויזיה מצליח, אתר חדשות עם מיליוני גולשים ועיתון יומי נפוץ. המעניין הוא שבשנים האחרונות הערוץ ספג ביקורת דווקא על קרבתו היתרה לממשלת ארדואן, במיוחד לאחר שינויי בעלות משמעותיים. עם זאת, הוא ביקר את ארדואן בשנה האחרונה על רקע הפעילות הקשה והמעצרים של מנהיגי אופוזיציה ורבים עדיין רואים בערוץ את אחד המעוזים האחרונים של עיתונות עצמאית יחסית, בנוף תקשורתי שרובו נשלט על ידי גורמים המקורבים למפלגת הצדק והפיתוח השלטת.

הקבוצה שנמצאת כעת תחת שליטה ממשלתית מעסיקה אלפי עובדים ופועלת במגוון רחב של ענפים. ההשתלטות צפויה להשפיע לא רק על תחומי התקשורת והמדיה. אלא גם על חברות הקבוצה בתחומים נוספים לרבות בתחומי האנרגיה, הבנייה והמלונאות. 

משקיעים זרים עוקבים בדאגה אחר ההתפתחויות, כשהחשש הוא שמהלכים כאלה פוגעים באמון בכלכלה הטורקית ומרתיעים השקעות עתידיות. הלירה הטורקית כבר הגיבה בירידה קלה מול הדולר בעקבות הפרסומים.

קיראו עוד ב"גלובל"

הכלי החדש של השלטון: איך הפכה קרן ממשלתית לזרוע השתלטות

קרן הביטוח לפיקדונות הממלכתית (TMSF) הפכה בשנים האחרונות לכלי מרכזי בידי הממשלה להשתלטות על נכסים פרטיים. תחת הכסות של מאבק בשחיתות או בטרור, הקרן השתלטה על עשרות חברות והעבירה רבות מהן לידי גורמים המקורבים לשלטון במחירי מציאה. המבקרים טוענים שהמנגנון הזה מאפשר לממשלה לפעול תחת מסווה של חוקיות תוך עקיפת הליכים משפטיים רגילים.

טורקיה מדורגת במקום עגום - 165 מתוך 180 מדינות במדד חופש העיתונות העולמי. המהלך הנוכחי מצטרף לשורה ארוכה של פעולות דומות מאז ניסיון ההפיכה הכושל ב-2016. עשרות עיתונים, ערוצי טלוויזיה ואתרי אינטרנט נסגרו או הועברו לשליטה ממשלתית בשנים האחרונות. המקרה הבולט ביותר היה ההשתלטות על עיתון זמאן (Zaman), שהיה בזמנו אחד העיתונים הגדולים במדינה. העיתון הפך בן לילה מכלי תקשורת עצמאי לשופר של הממשלה.

האיחוד האירופי, שטורקיה עדיין שואפת להצטרף אליו, הביע דאגה עמוקה מההתפתחויות. בהצהרה רשמית נאמר כי חופש התקשורת הוא ערך יסודי בכל דמוקרטיה וכי טורקיה נדרשת לכבד את המחויבויות שלה בתחום זה.

מפלגת העם הרפובליקנית, המפלגה המרכזית באופוזיציה, מיהרה לגנות את המהלך וטענה שמדובר בניסיון נוסף להשתיק את מה שנותר מהתקשורת החופשית במדינה. אלא שבמציאות הפוליטית הנוכחית, כשמפלגת השלטון שולטת ברוב מוסדות המדינה, יכולת ההשפעה של האופוזיציה מוגבלת ביותר.


השאלה המרכזית כעת היא מה יעלה בגורל האברטורק. האם הערוץ ימשיך לפעול כמקור חדשות מרכזי או יהפוך לעוד כלי תעמולה בידי השלטון? ניסיון העבר מלמד שחברות שנתפסו על ידי TMSF נמכרות לעתים קרובות למקורבים לשלטון במחירים נמוכים משמעותית משווין האמיתי.

עיתונאי הערוץ חוששים מגל פיטורים שעלול לפקוד את כל מי שלא יישר קו עם המדיניות הממשלתית החדשה. חלקם כבר שוקלים אפשרויות חלופיות, בידיעה שהמרחב לעיתונות ביקורתית הולך ומצטמצם. פרטים נוספים על החקירה וההאשמות הספציפיות נגד בעלי קאן הולדינג צפויים להתפרסם בימים הקרובים. המידע הזה עשוי לשפוך אור על המניעים האמיתיים מאחורי המהלך ולהבהיר האם מדובר בחקירה לגיטימית או בתירוץ להשתלטות פוליטית.

תגובות לכתבה(33):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 22.
    רפאל 12/09/2025 13:24
    הגב לתגובה זו
    חבל על כל התורקים החילוניים.
  • 21.
    א. נוני 12/09/2025 10:02
    הגב לתגובה זו
    היו שנים שישראל העבירה ידע צבאיבטחוני לטורקיה.יש חשש שכעת טורקיה תעביר ידע פוליטישלטוני לישראל.ז ה י ר ו ת !!!!!
  • 20.
    קרטון מגל 12/09/2025 08:56
    הגב לתגובה זו
    לא אתפלא אם ביבי יבטל את כל הערוצים פרט לערוץ הצפון קוריאניטורקי 14
  • 19.
    אנונימי 12/09/2025 08:32
    הגב לתגובה זו
    לא להאמין שטורקיה חברה בברית נטוכמה איוולת בסופו של דבר המוסלמים ישלטו באירופה ובאמריקה. זו התוכנית שלהם. וזה מסוכן.
  • 18.
    אנונימי 12/09/2025 07:56
    הגב לתגובה זו
    אותו רעיון....ההוא משופם השני סגול ראש אבל מדיניות אותה אחת. הרס הדמוקרטיה וחורבן המדינה
  • 17.
    אנונימי 12/09/2025 07:45
    הגב לתגובה זו
    תחנה מצחינה אנטי ישראלית אני בטוח יהיה יותר גרוע אלגזירה טורקית
  • 16.
    אנונימי 12/09/2025 06:48
    הגב לתגובה זו
    אין כמו המדינה שלנו דמוקרטיה כל אחד מגיע לפנל בדימוס ואומר מה שעל ליבו ואנחנו האזרחים לוקחים הכל בכיף ובאהבה ולא כועסים וגם ראש הממשלה שלנו מילה לא מדבר פשוט כי יש לנו מנהיג שעובד למען המדינה 247 ולא קשוב לכל השטויות האלה שפו למדינה שלנו
  • מודד 12/09/2025 10:35
    הגב לתגובה זו
    יש מדד שם ישראל מדרדרת משנה לשנה בשלטון ההרס בראשות לקחיהו.
  • בן 12/09/2025 08:33
    הגב לתגובה זו
    בשבת הלשון צריכה לנוח
  • אנונימי 12/09/2025 21:17
    ערוץ 14 הוא הערוץ האובייקטיבי היחידכל השאר ערוצי תרעלה
  • 15.
    אנונימי 12/09/2025 05:54
    הגב לתגובה זו
    וזו המשמעות של ניסיון ההפיכה המשפטית שהייתה בישראל.
  • 14.
    בא 12/09/2025 05:26
    הגב לתגובה זו
    במאמרים באינטרנט
  • 13.
    בא 12/09/2025 05:21
    הגב לתגובה זו
    יה כבר......מהמאה השביעית ...ומה האיציאולוגיה של העולם הנוצרי...שהם פרוטסטנטים יהודים..או הבודהיסטים ההומואים
  • 12.
    למד מביבי (ל"ת)
    ילדי לוחמים 12/09/2025 02:28
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    ארדואן מתנהג כמו היטלר. (ל"ת)
    אדם חושב 12/09/2025 02:22
    הגב לתגובה זו
  • פפפ 12/09/2025 08:10
    הגב לתגובה זו
    חבריו בסוריה.
  • 10.
    דמוש 12/09/2025 00:17
    הגב לתגובה זו
    תעמולה 14 הכת הביביסטית לא מספקת את נתניהו. שלח זרועות תמנון לערוץ 15. שימו לב ל נדידת הכתבים מתעמולה 14 לערוץ 15
  • אנונימי 12/09/2025 21:19
    הגב לתגובה זו
    עובדה שהציבור השפוי בורח מערוצי התרעלה 11 13 ואפילו ערוץ 12
  • בן 12/09/2025 08:34
    הגב לתגובה זו
    לכן אני בנטפליקס
  • 9.
    אנונימי 11/09/2025 23:27
    הגב לתגובה זו
    ארדואן מקדים את ביבי בשנה
  • 8.
    ליברל 11/09/2025 23:25
    הגב לתגובה זו
    ארדואן הוא לא רודן... אני מאמין שאפשר פשוט לדבר איתו והוא יחזיר את הערוץ לשליטה עצמאית...
  • פפפ 12/09/2025 08:00
    הגב לתגובה זו
    ואם קטאר..ואירן ..והחותים..ותימן..ואלגריה אם אני לא טועה ..ועם האיסלמיסטים הטריים בסוריה שרק לאחרונה לקחו את השליטה שם...בטח שכחתי מישהו..
  • 7.
    זאנדוליבילבול 11/09/2025 23:18
    הגב לתגובה זו
    לא מבייש את המוניטין העותמאני המפוקפק !!! תרח זקן !!! כשימות תהיה מלחמת אזרחים בטורקיה !!!מייחל למותו האיטי בייסורים
  • 6.
    איך ביבי מקנא בו עכשיו (ל"ת)
    אנונימי 11/09/2025 22:53
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    יפה למד ממני (ל"ת)
    ביבי 11/09/2025 22:44
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אנונימי 11/09/2025 22:22
    הגב לתגובה זו
    שותקים כמו דג
  • בא 12/09/2025 05:23
    הגב לתגובה זו
    עם... העניין שהפלסטינים שם חיים ...והגיבור שהפיל את זה עלינו הוא מוסלמי לוקח שוחד מקטר....אז גם אנחנו כמו דגים...
  • 3.
    אורי 11/09/2025 22:08
    הגב לתגובה זו
    אצלנו נחטפנו עי עבריין נמלט שקרן ומושחת שהפך את ישראל למדינה מצורעת ודחויה בסכנה קיומית .
  • אין שכל אין דאגות (ל"ת)
    אדם חושב 12/09/2025 02:23
    הגב לתגובה זו
  • אדם חושב שאין לו שכל (ל"ת)
    מעניין 12/09/2025 07:52
  • אנונימי 12/09/2025 01:22
    הגב לתגובה זו
    ממש אין חופש עיתונות בישראל..
  • 2.
    יש סימנים... (ל"ת)
    ראחתלוקום 11/09/2025 21:43
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בקרוב אצלנו (ל"ת)
    רועי 11/09/2025 21:36
    הגב לתגובה זו
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.