11 בספטמבר 2006 - פייסבוק נפתחת לקהל הרחב

ב-11 בספטמבר 2006 פתחה פייסבוק את שעריה לכלל הציבור, ובכך סימנה את תחילתה של תקופה חדשה בעולם הדיגיטלי. עד אז, השימוש ברשת החברתית היה מוגבל לסטודנטים באוניברסיטאות בארה"ב, אבל באותו יום הוסרה ההגבלה וכל אדם מגיל 13 עם כתובת דוא"ל יכול היה להירשם. זה אולי לא נשמע כמו רעידת אדמה בזמנו, אבל תוך זמן קצר פייסבוק הפכה לפלטפורמה שמארגנת קשרים אישיים, פרסום עסקי, תקשורת פוליטית וסחר עולמי.

המהלך יצר שינוי עמוק במודל הכלכלה הדיגיטלית: מידע אישי הפך למטבע לכל דבר, וחברות מסחריות למדו לזהות מגמות, להריץ קמפיינים ולהשתמש במידע לצורך ניתוחים עסקיים. זו הייתה גם יריית פתיחה לעידן חדש של פרסום ממוקד, מהירות הפצת מידע והיווצרות קהילות וירטואליות.

פייסבוק הפכה במהירות לכוח כלכלי אדיר. היא הניעה גל חדש של סטארטאפים טכנולוגיים, שינתה את הדרך שבה צעירים צורכים מידע ויצרה סביבת פרסום מבוזרת שמאתגרת את המדיה המסורתית. עם זאת, התהליך גם עורר ביקורת: חדירה לפרטיות, פערי מידע, ומניפולציות פסיכולוגיות הפכו לחלק בלתי נפרד מהשיח הציבורי. בתוך עשור, פייסבוק כבר לא הייתה רק חברה טכנולוגית, אלא גם שחקן מרכזי בשווקים הפיננסיים, בפוליטיקה ובחיי היומיום של מאות מיליונים.

• סולאיר עם הסכם למכירת חשמל בסך 350 מיליון דולר
• אי הוודאות בבנקים המרכזיים: המניות צ'יליאניות משודרגות למשקל יתר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הפתיחה לקהל הרחב סימנה גם את תחילתה של הכלכלה מבוססת הפיד: זמן גלילה הפך למשאב, אלגוריתמים קבעו סדרי עדיפויות, ויכולת ההשפעה של הרשתות החברתיות חדרה גם לשוקי ההון, קמעונאות, חינוך ותעסוקה.

11 בספטמבר 2001 - שני מגדלי התאומים קרסו, וול סטריט נסגרה לכמה ימים

ב-11 בספטמבר 2001 התרסקו שני מטוסי נוסעים לתוך מגדלי מרכז הסחר העולמי בניו-יורק, והובילו לקריסתם המוחלטת תוך פחות משעתיים. קרוב ל-3,000 בני אדם נהרגו באירוע, שהפך לפיגוע הקטלני בהיסטוריה של ארה"ב. בין הקורבנות היו גם עובדים של חברות ענק שישבו במגדלים, כולל אמריקן אקספרס, קנטור פיצג'רלד, מורגן סטנלי, דויטשה בנק ואחרות. בנוסף, פגיעות נרשמו גם במטה הפנטגון ובניסיון לפגוע בבניין נוסף שכשל.

האירוע זעזע את השווקים הפיננסיים: המסחר בוול סטריט הופסק למספר ימים - דבר שלא קרה כדוגמתו מאז הופסק המסחר בוול סטריט לחמישה חודשים במהלך מלמת העולם הראשונה, מדדי מניות צנחו בשיעורים חדים, ומגזרים שלמים קרסו, במיוחד תחבורה, ביטוח, תיירות ואבטחה. שוק המט"ח חווה טלטלה, והדולר נחלש מול מטבעות מרכזיים. הפד' נאלץ להתערב, הוריד את הריבית, ונקט שורה של צעדים כדי למנוע משבר אשראי.

• המהלך שהפך את לונדון לבירת פיננסים אירופית, ומה קרה היום לפני 28 שנה
• היום לפני: נעצר בעליה של חברת הנפט הגדולה ברוסיה ואדידס חותכת את השת"פ עם הראפר הבעייתי
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• היום השחור בבורסות מצית את השפל הגדול ומיקרוסופט מביעה אמון...

הפיגועים הובילו לתמורות עמוקות גם ברמה הכלכלית העולמית: מדיניות הביטחון שונתה, הוגבר הפיקוח על תנועות כספים, וחברות רבות נדרשו לבצע שינויים בטכנולוגיות אבטחה ותפעול. זה היה רגע שבו העולם העסקי הבין עד כמה הוא פגיע, לא רק לשווקים, אלא גם לגורמים חיצוניים כמו טרור. מאז, שיקולי ביטחון הפכו לחלק מהשיקול הפיננסי, ותחומים כמו סייבר, ביטוח סיכונים ומודיעין כלכלי זכו לחשיבות עצומה.

במקביל, ארה"ב פתחה במהירות במלחמה באפגניסטן, והחלה תקופה חדשה של הוצאות צבאיות גבוהות והשפעה נרחבת של מערכת הביטחון על המדיניות הכלכלית. גם שוק ההון האמריקאי שינה את פניו, כאשר חברות טכנולוגיה, ביטחוניות וסייבר זכו לדחיפה חזקה, בעוד תעשיות מסורתיות איבדו גובה.

11 בספטמבר 1973 - הפיכה צבאית בצ'ילה, מאות הרוגים

ב־11 בספטמבר 1973 התחוללה הפיכה צבאית בצ'ילה שבה הופל שלטונו של הנשיא הסוציאליסטי סלבדור איינדה. ההפיכה הובילה למותם של מאות אזרחים וחיילים ביום אחד, והסתיימה בהשתלטות מלאה של הגנרל אוגוסטו פינושֶה על המדינה. זו לא הייתה רק מהפכה פוליטית, אלא גם שינוי כלכלי חריף ומיידי: המשטר החדש נקט מדיניות ניאו-ליברלית, הפך את מודל הפעולה של המשק והחל ביישום רפורמות עמוקות.

כלכלת צ'ילה נבנתה מחדש על בסיס עקרונות של שוק חופשי. חברות ממשלתיות הופרטו, הפיקוח על מחירים בוטל, הסחר החופשי הורחב והבנקים הוזרמו לתוך המערכת הכלכלית הפרטית. מדובר היה בשינוי חד במיוחד, במדינה שבעשור הקודם נשענה על הלאמות, תכנון מרכזי והתערבות ממשלתית נרחבת.

עם השנים, צ'ילה הפכה לכלכלה יציבה יחסית באמריקה הלטינית, ונתפסה בעיני כלכלנים רבים כמודל של מעבר משלטון ריכוזי לכלכלה פתוחה. עם זאת, העלות החברתית הייתה כבדה: שיעורי האבטלה זינקו, אי־שוויון התרחב, זכויות עובדים נשחקו, והחופש האקדמי והאזרחי צומצם. ההפיכה הכלכלית של פינו־שֶט עדיין נחשבת לאירוע מכונן בוויכוח על גבולות השוק החופשי ותפקיד המדינה בכלכלה.

ההשלכות הורגשו גם בזירה הגלובלית: צ'ילה הפכה למדינה ששימשה כמעין "ניסוי" בתאוריות של כלכלה חופשית בעידן המלחמה הקרה. מוסדות פיננסיים בינלאומיים עודדו את הרפורמות, בעוד מבקרים התריעו מפני דיכוי והשלכות חברתיות חמורות.