ב-2019 פנה קיבוץ בארות יצחק לבית המשפט המחוזי בתל אביב בתביעה יוצאת דופן נגד שתי חברות טכנולוגיה - באטמ, חברה ציבורית שנסחרת בבורסות תל אביב ולונדון, וכט טכנולוגיות. הקיבוץ טען כי החברות הפרו התחייבות ברורה וחד-משמעית לספק לו מערכת חדשנית, ייחודית ופורצת דרך שנועדה להתמודד עם בעיה רגישה במיוחד בענף הלול: השמדת עופות נגועים בדרך שתמנע התפשטות מחלות ותעמוד בתקנים סביבתיים מחמירים.

פסק הדין שניתן באחרונה, לאחר הליך משפטי שנמשך יותר מחמש שנים, חושף סיפור של הבטחות גדולות, ניסויים כושלים והאשמות הדדיות בין הצדדים. השופטת מתארת בפסק הדין כיצד נבנה מיזם שנשען על אמון הדדי ועל תקווה לחדשנות שתשנה את פני הענף, אך בסופו של יום קרס המהלך כולו. כבר בתחילת פסק הדין נכתב כי "המערכת שנועדה להיות אבן דרך בהתמודדות עם סוגיית השמדת עופות נגועים לא סופקה לקיבוץ בארות יצחק, והחברות הנתבעות לא עמדו בחובתן הבסיסית על פי ההסכם". עוד ציינה השופטת כי לאורך ההליך נחשפו פערים עמוקים בין ההבטחות החוזיות לבין המצב בשטח, כשהניסויים שבוצעו לא הצליחו להוכיח שהמערכת עומדת בדרישות המינימום.

אחת הקביעות המרכזיות בפסק הדין נוגעת לאופן שבו התנהלו הניסויים. בית המשפט קבע כי "הניסוי האחרון שבוצע הופסק בשל ליקויים שונים, שלא תוקנו מעולם". משפט זה חזר וצוטט כמה פעמים בדיון, והוא מגלם את התמונה הכוללת - מערכת שנוסתה שוב ושוב, אך מעולם לא הצליחה להגיע לשלב של תפקוד מלא ותקין.

הקיבוץ טען במהלך ההליך שנגרמו לו נזקים כבדים, הן כלכליים והן תפעוליים, בשל הסתמכותו על התחייבויות החברות. לדבריו, ההנהלה והחברים סמכו על באטמ וכט טכנולוגיות שיפתחו מערכת שתוכל לספק מענה לבעיה בוערת בענף הלול, אך במקום זאת נאלצו להתמודד עם כישלונות חוזרים ונשנים. הקיבוץ הדגיש כי, "בכל פעם שהמערכת לא תפקדה, הוסבר לנו כי מדובר בתקלה זמנית שתתוקן, אולם בפועל לא הוצגו לנו פתרונות ממשיים".

• באטמ מכרה פעילויות שאינן בליבת פעילותה
• באטמ עם הזמנה בהיקף של 1.5 מיליון דולר לפיתוח פתרון הצפנה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מן העבר השני, החברות ניסו לטעון כי מדובר בקשיים בלתי צפויים שהתגלו בשטח, וכי נעשו מאמצים ניכרים להביא את המערכת לכדי תפקוד מלא. לטענתן, יש לראות בכך חלק מהתהליך המחקרי והפיתוחי הרגיל של טכנולוגיה חדשה. אלא שבית המשפט לא קיבל את ההסבר הזה, וקבע בהכרעתו כי "התחייבות חוזית כלפי קיבוץ אינה יכולה להיבחן כאילו הייתה שלב במעבדה בלבד". השופטת הדגישה כי באטמ, בהיותה חברה ציבורית שנסחרת בשתי בורסות מרכזיות, מחויבת לסטנדרט גבוה של אמינות ומקצועיות. "חברה ציבורית אינה יכולה להרשות לעצמה כישלונות סדרתיים מבלי לתת דין וחשבון ללקוחותיה", היא כתבה בפסק הדין שפורסם.

פסק הדין אף התייחס לקשר שבין באטמ לכט טכנולוגיות, שותפות שבאה לידי ביטוי בהתחייבויות החוזיות כלפי הקיבוץ. השופטת קבעה בהכרעת הדין כי, "שתי החברות היו צד להסכם, ושתיהן נושאות באחריות להפרתו". בכך דחתה את ניסיונות ההגנה להטיל את האשמה על צד אחד בלבד. ההליך המשפטי היה רצוף בעדויות מומחים, מסמכים טכניים ותכתובות שהוצגו בפני בית המשפט. מתוכן עלה כי כבר בשלבים מוקדמים של הניסויים זוהו בעיות חמורות שלא טופלו. אחד המסמכים שהובא בפני השופטת חשף כי מהנדסי החברה התריעו על כשלים חוזרים, אך ההנהלה בחרה להמשיך ולהבטיח ללקוח כי בקרוב תתקבל מערכת תקינה.

פסק הדין מרחיב גם על המשמעות הרחבה יותר של כשלון המיזם. השופטת מציינת כי מדובר במערכת שהיתה עשויה להוות כלי חשוב במאבק הלאומי נגד מחלות בלולי העופות, וכי הכישלון פגע לא רק בקיבוץ בארות יצחק, אלא גם בתקווה לתרומה ציבורית משמעותית. במהלך הדיונים ניסו החברות לטעון כי חלק מהקשיים נבעו מדרישות ייחודיות של הקיבוץ, אך השופטת דחתה את הטענה הזו וקבעה כי, "לא הוצג בסיס עובדתי לכך שהדרישות של הקיבוץ חרגו מהמקובל בענף".

• טענה שלא ידעה על חובות של מיליון ש' בעסק של הבעל
• הפקח ניצח את העירייה: בית הדין הורה להשיבו לתפקידו
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?

בסיכומו של ההליך, קבעה השופטת כי באטמ וכט טכנולוגיות הפרו את ההסכם עם קיבוץ בארות יצחק, וכי הן אחראיות לנזקים שנגרמו לו. עם זאת, שאלת הפיצוי המדויק והיקפו טרם הוכרעה באופן סופי ותידון בהמשך. בין השורות עולה תחושה של החמצה גדולה. פרויקט שנועד לשלב חדשנות טכנולוגית עם צורך חקלאי דחוף נהפך למסכת של תקלות, ניסויים כושלים ואובדן אמון. השופטת סיכמה זאת במלים, "אין מדובר במיזם שנכשל בשל גורמים חיצוניים שאין לשלוט בהם, אלא בכישלון מובנה שנבע מהתנהלות הנתבעות, אשר לא סיפקו את אשר התחייבו לו".

מבאטמ נמסר כי, "החברה מאשרת את קבלת פסק הדין, אשר מצוי בבחינה, ושומרת על זכותה לערער בפני הערכאה המוסמכת, תוך בחינת כל יתר האפשרויות המשפטיות העומדות לרשותה".

למה בעצם היה חשוב כל כך לקיבוץ בארות יצחק לקבל את המערכת הזו?

מכיוון שבלולי עופות יש תמיד חשש להתפרצות מחלות קשות, כמו שפעת עופות, שיכולה למחוק לול שלם וגם להתפשט במהירות. המערכת שהובטחה לקיבוץ נועדה להשמיד עופות נגועים בצורה יעילה, מהירה ובטיחותית, בלי לזהם את הסביבה ובלי לפגוע בעובדים.

מה היתה הבעיה העיקרית עם המערכת שפיתחו באטמ וכט טכנולוגיות?

לפי פסק הדין, כל ניסוי שנעשה בה נתקל בתקלות. הניסוי האחרון אפילו הופסק באמצע בגלל ליקויים חמורים שלא תוקנו. כלומר במקום לקבל מערכת עובדת, הקיבוץ נשאר עם ציוד שלא באמת נותן פתרון.

האם החברות ניסו לתקן את הבעיות?

הן טענו שכן, ושמדובר בחלק מתהליך טבעי של פיתוח טכנולוגי חדש. ואולם השופטת אמרה שזה לא תירוץ, כי מול הקיבוץ היה חוזה ברור - לא ניסוי במעבדה.

למה בית המשפט הדגיש שבאטמ היא חברה ציבורית?

מפני שמחברה ציבורית, בייחוד כזו שנסחרת גם בבורסה בתל אביב וגם בלונדון, מצופה סטנדרט גבוה של אמינות ומקצועיות. כשחברה כזו מבטיחה משהו ללקוח, היא לא יכולה להרשות לעצמה כישלונות חוזרים בלי לספק מענה אמיתי.

מה טענו החברות להגנתן?

הן ניסו להגיד שהקשיים נגרמו בגלל דרישות מיוחדות של הקיבוץ, ושזה לא תלוי בהן. אבל השופטת קבעה חד-משמעית שלא הוצג שום בסיס לכך שהדרישות חרגו מהמקובל בענף.

אז מה יקרה עכשיו מבחינת הכסף?

פסק הדין קבע שהחברות אחראיות לנזקים שנגרמו לקיבוץ, אבל עדיין לא נקבע כמה בדיוק הן יצטרכו לשלם. סוגיית גובה הפיצוי תידון בהמשך.

האם זה מקרה חריג או שיש עוד פרויקטים כאלה?

זה די חריג, כי מדובר בפרויקט ייחודי ומורכב מאוד מבחינה טכנולוגית. אבל המקרה הזה בהחלט מהווה אזהרה לחברות אחרות - לא להתחייב לספק מוצר חדשני אם אין ביטחון שהוא באמת יעבוד.

ביולי הודיעה באטמ, חברה טכנולוגית המתמקדת בפיתוח, ייצור ושיווק מערכות תקשורת וסייבר מתקדמות וציוד רפואי לבדיקות מעבדה, על השלמת מכירתן של שלוש פעילויות שאינן חלק מליבת עסקיה. במהלך המחצית הראשונה של 2025 מכרה הקבוצה את Celitron, פעילות האקו-מד שלה בהונגריה, ואת Zer Laboratories, מעבדה לבדיקות אבחון טרום-לידתיות הפועלת בישראל. שתי הפעילויות האלה היו הפסדיות לאורך שנים, ולפיכך סווגו כפעילויות מופסקות בדו"חותיה הכספיים של החברה. באטמ ציינה כי הכינה את היחידות האלה למכירה ואף שקלה לסגור אותן לחלוטין במידה שלא תימצא להן קונה במהלך השנה. עם סגירת העסקות קיבלה החברה תמורה כספית בסכום של כ-383 אלף דולר, והיא צפויה להפחית באופן מהותי את הוצאות התפעול וההתחייבויות הנלוות לפעילויות האלה.