פס"ד: באטמ וכט טכנולוגיות כשלו מול בארות יצחק
שופטת המחוזי בתל אביב פסקה בתביעה שמתנהלת מ-2019 כי באטמ וכט טכנולוגיות לא עמדו בהתחייבותן לספק לקיבוץ בארות יצחק מערכת חדשנית להשמדת עופות נגועים, שהיתה אמורה ליצור מהפכה בענף הלולים. בית המשפט קבע כי הניסויים שבוצעו לא עמדו בדרישות, וכי הכשלים לא
תוקנו מעולם. החברות מצדן ניסו לטעון כי מדובר בקשיים בלתי צפויים שהתגלו בשטח, וכי נעשו מאמצים ניכרים להביא את המערכת לכדי תפקוד מלא
ב-2019 פנה קיבוץ בארות יצחק לבית המשפט המחוזי בתל אביב בתביעה יוצאת דופן נגד שתי חברות טכנולוגיה - באטמ BVC , חברה ציבורית שנסחרת בבורסות תל אביב ולונדון, וכט טכנולוגיות. הקיבוץ טען כי החברות הפרו התחייבות ברורה וחד-משמעית לספק לו מערכת חדשנית, ייחודית ופורצת דרך שנועדה להתמודד עם בעיה רגישה במיוחד בענף הלול: השמדת עופות נגועים בדרך שתמנע התפשטות מחלות ותעמוד בתקנים סביבתיים מחמירים.
פסק הדין שניתן באחרונה, לאחר הליך משפטי שנמשך יותר מחמש שנים, חושף סיפור של הבטחות גדולות, ניסויים כושלים והאשמות הדדיות בין הצדדים. השופטת מתארת בפסק הדין כיצד נבנה מיזם שנשען על אמון הדדי ועל תקווה לחדשנות שתשנה את פני הענף, אך בסופו של יום קרס המהלך כולו. כבר בתחילת פסק הדין נכתב כי "המערכת שנועדה להיות אבן דרך בהתמודדות עם סוגיית השמדת עופות נגועים לא סופקה לקיבוץ בארות יצחק, והחברות הנתבעות לא עמדו בחובתן הבסיסית על פי ההסכם". עוד ציינה השופטת כי לאורך ההליך נחשפו פערים עמוקים בין ההבטחות החוזיות לבין המצב בשטח, כשהניסויים שבוצעו לא הצליחו להוכיח שהמערכת עומדת בדרישות המינימום.
אחת הקביעות המרכזיות בפסק הדין נוגעת לאופן שבו התנהלו הניסויים. בית המשפט קבע כי "הניסוי האחרון שבוצע הופסק בשל ליקויים שונים, שלא תוקנו מעולם". משפט זה חזר וצוטט כמה פעמים בדיון, והוא מגלם את התמונה הכוללת - מערכת שנוסתה שוב ושוב, אך מעולם לא הצליחה להגיע לשלב של תפקוד מלא ותקין.
הקיבוץ טען במהלך ההליך שנגרמו לו נזקים כבדים, הן כלכליים והן תפעוליים, בשל הסתמכותו על התחייבויות החברות. לדבריו, ההנהלה והחברים סמכו על באטמ וכט טכנולוגיות שיפתחו מערכת שתוכל לספק מענה לבעיה בוערת בענף הלול, אך במקום זאת נאלצו להתמודד עם כישלונות חוזרים ונשנים. הקיבוץ הדגיש כי, "בכל פעם שהמערכת לא תפקדה, הוסבר לנו כי מדובר בתקלה זמנית שתתוקן, אולם בפועל לא הוצגו לנו פתרונות ממשיים".
- באטמ מכרה פעילויות שאינן בליבת פעילותה
- באטמ עם הזמנה בהיקף של 1.5 מיליון דולר לפיתוח פתרון הצפנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מן העבר השני, החברות ניסו לטעון כי מדובר בקשיים בלתי צפויים שהתגלו בשטח, וכי נעשו מאמצים ניכרים להביא את המערכת לכדי תפקוד מלא. לטענתן, יש לראות בכך חלק מהתהליך המחקרי והפיתוחי הרגיל של טכנולוגיה חדשה. אלא שבית המשפט לא קיבל את ההסבר הזה, וקבע בהכרעתו כי "התחייבות חוזית כלפי קיבוץ אינה יכולה להיבחן כאילו הייתה שלב במעבדה בלבד". השופטת הדגישה כי באטמ, בהיותה חברה ציבורית שנסחרת בשתי בורסות מרכזיות, מחויבת לסטנדרט גבוה של אמינות ומקצועיות. "חברה ציבורית אינה יכולה להרשות לעצמה כישלונות סדרתיים מבלי לתת דין וחשבון ללקוחותיה", היא כתבה בפסק הדין שפורסם.
פסק הדין אף התייחס לקשר שבין באטמ לכט טכנולוגיות, שותפות שבאה לידי ביטוי בהתחייבויות החוזיות כלפי הקיבוץ. השופטת קבעה בהכרעת הדין כי, "שתי החברות היו צד להסכם, ושתיהן נושאות באחריות להפרתו". בכך דחתה את ניסיונות ההגנה להטיל את האשמה על צד אחד בלבד. ההליך המשפטי היה רצוף בעדויות מומחים, מסמכים טכניים ותכתובות שהוצגו בפני בית המשפט. מתוכן עלה כי כבר בשלבים מוקדמים של הניסויים זוהו בעיות חמורות שלא טופלו. אחד המסמכים שהובא בפני השופטת חשף כי מהנדסי החברה התריעו על כשלים חוזרים, אך ההנהלה בחרה להמשיך ולהבטיח ללקוח כי בקרוב תתקבל מערכת תקינה.
פסק הדין מרחיב גם על המשמעות הרחבה יותר של כשלון המיזם. השופטת מציינת כי מדובר במערכת שהיתה עשויה להוות כלי חשוב במאבק הלאומי נגד מחלות בלולי העופות, וכי הכישלון פגע לא רק בקיבוץ בארות יצחק, אלא גם בתקווה לתרומה ציבורית משמעותית. במהלך הדיונים ניסו החברות לטעון כי חלק מהקשיים נבעו מדרישות ייחודיות של הקיבוץ, אך השופטת דחתה את הטענה הזו וקבעה כי, "לא הוצג בסיס עובדתי לכך שהדרישות של הקיבוץ חרגו מהמקובל בענף".
- הבעל הרוויח פי 4 - האשה דרשה חלוקת רכוש לא שוויונית
- רשם הוצל"פ הפחית את ריביות לחייבת אחרי 20 שנה
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- תיק ההונאה של 44 מיליון שקל - כך הונו יזמים 250 משקיעים...
בסיכומו של ההליך, קבעה השופטת כי באטמ וכט טכנולוגיות הפרו את ההסכם עם קיבוץ בארות יצחק, וכי הן אחראיות לנזקים שנגרמו לו. עם זאת, שאלת הפיצוי המדויק והיקפו טרם הוכרעה באופן סופי ותידון בהמשך. בין השורות עולה תחושה של החמצה גדולה. פרויקט שנועד לשלב חדשנות טכנולוגית עם צורך חקלאי דחוף נהפך למסכת של תקלות, ניסויים כושלים ואובדן אמון. השופטת סיכמה זאת במלים, "אין מדובר במיזם שנכשל בשל גורמים חיצוניים שאין לשלוט בהם, אלא בכישלון מובנה שנבע מהתנהלות הנתבעות, אשר לא סיפקו את אשר התחייבו לו".
למה בעצם היה חשוב כל כך לקיבוץ בארות יצחק לקבל את המערכת הזו?
מכיוון שבלולי עופות יש תמיד חשש להתפרצות מחלות קשות, כמו שפעת עופות, שיכולה למחוק לול שלם וגם להתפשט במהירות. המערכת שהובטחה לקיבוץ נועדה להשמיד עופות נגועים בצורה יעילה, מהירה ובטיחותית, בלי לזהם את הסביבה ובלי לפגוע בעובדים.
מה היתה הבעיה העיקרית עם המערכת שפיתחו באטמ וכט טכנולוגיות?
לפי פסק הדין, כל ניסוי שנעשה בה נתקל בתקלות. הניסוי האחרון אפילו הופסק באמצע בגלל ליקויים חמורים שלא תוקנו. כלומר במקום לקבל מערכת עובדת, הקיבוץ נשאר עם ציוד שלא באמת נותן פתרון.
האם החברות ניסו לתקן את הבעיות?
הן טענו שכן, ושמדובר בחלק מתהליך טבעי של פיתוח טכנולוגי חדש. ואולם השופטת אמרה שזה לא תירוץ, כי מול הקיבוץ היה חוזה ברור - לא ניסוי במעבדה.
למה בית המשפט הדגיש שבאטמ היא חברה ציבורית?
מפני שמחברה ציבורית, בייחוד כזו שנסחרת גם בבורסה בתל אביב וגם בלונדון, מצופה סטנדרט גבוה של אמינות ומקצועיות. כשחברה כזו מבטיחה משהו ללקוח, היא לא יכולה להרשות לעצמה כישלונות חוזרים בלי לספק מענה אמיתי.
מה טענו החברות להגנתן?
הן ניסו להגיד שהקשיים נגרמו בגלל דרישות מיוחדות של הקיבוץ, ושזה לא תלוי בהן. אבל השופטת קבעה חד-משמעית שלא הוצג שום בסיס לכך שהדרישות חרגו מהמקובל בענף.
אז מה יקרה עכשיו מבחינת הכסף?
פסק הדין קבע שהחברות אחראיות לנזקים שנגרמו לקיבוץ, אבל עדיין לא נקבע כמה בדיוק הן יצטרכו לשלם. סוגיית גובה הפיצוי תידון בהמשך.
האם זה מקרה חריג או שיש עוד פרויקטים כאלה?
זה די חריג, כי מדובר בפרויקט ייחודי ומורכב מאוד מבחינה טכנולוגית. אבל המקרה הזה בהחלט מהווה אזהרה לחברות אחרות - לא להתחייב לספק מוצר חדשני אם אין ביטחון שהוא באמת יעבוד.
ביולי הודיעה באטמ, ספקית גלובלית של תשתיות רשת, פתרונות סייבר וטכנולוגיות דיאגנוסטיקה, על השלמת מכירתן של שלוש פעילויות שאינן חלק מליבת עסקיה. במהלך המחצית הראשונה של 2025 מכרה הקבוצה את Celitron, פעילות האקו-מד שלה בהונגריה, ואת Zer Laboratories, מעבדה לבדיקות אבחון טרום-לידתיות הפועלת בישראל. שתי הפעילויות האלה היו הפסדיות לאורך שנים, ולפיכך סווגו כפעילויות מופסקות בדו"חותיה הכספיים של החברה. באטמ ציינה כי הכינה את היחידות האלה למכירה ואף שקלה לסגור אותן לחלוטין במידה שלא תימצא להן קונה במהלך השנה. עם סגירת העסקות קיבלה החברה תמורה כספית בסכום של כ-383 אלף דולר, והיא צפויה להפחית באופן מהותי את הוצאות התפעול וההתחייבויות הנלוות לפעילויות האלה.

תיק ההונאה של 44 מיליון שקל - כך הונו יזמים 250 משקיעים במיזמי נדל"ן פיקטיביים
כתב האישום: זיוף מסמכים, חברות קש בחו"ל ושימוש בכספי המשקיעים לרכישת רכבי יוקרה ונכסים פרטיים
פרקליטות מחוז תל אביב הגישה היום כתב אישום חמור נגד דוד כץ, עו"ד גיא אבני, דקל סלע וארבע חברות שבשליטתם, החושף פרשת הונאה מסועפת בהיקף של כ-44 מיליון שקל. על פי כתב האישום, בין השנים 2018-2021 שיווקו הנאשמים ארבעה מיזמי נדל"ן פיקטיביים תוך הטעיית כ-250 משקיעים באמצעות מצגי שווא מתוחכמים.
מיזם ספיר - הבטחות למעונות סטודנטים שלא היו ולא נבראו
המיזם הראשון, ממנו גויסו 7.7 מיליון שקל מ-27 משקיעים, הוצג כפרויקט להקמת מעונות סטודנטים במושב שובה הסמוך לנתיבות. על פי כתב האישום: "נאשמים 1-2, בצוותא עם מיימון, הציגו למשקיעים מצג שווא לפיו הזכויות במקרקעין שעליהם היה אמור לקום המיזם נרכשו על ידי סיגניצ'ר ספיר. בפועל, הזכויות במקרקעין לא נרכשו על ידי סיגנצ'ר ספיר או על ידי מי מהנאשמים או מיימון, או אחר מטעמם".
התרמית לא נעצרה בכך. הנאשמים הבטיחו למשקיעים "תשואה גבוהה ומובטחת של 8-11 אחוזים מיום חתימת המשקיעים על ההסכם" והציגו את המיזם כ"מפעל מאושר במסגרת החוק לעידוד השקעות הון", אך כפי שמציינת הפרקליטות: "נאשמים 1-3 ידעו שהמיזם לא הוכר כ'מפעל מאושר' וכי הם לא פנו כלל לרשויות הרלוונטיות בעניין זה".
עו"ד אבני, שהוצג כנאמן על כספי המשקיעים, "היה שותף בניהול המיזם, והפקיד את כספי המשקיעים בחשבון פקדונות על שמו... ולא בחשבון נאמנות כפי שהובטח למשקיעים". מתוך כספים אלה, "העביר נאשם 2 סך של 4 מיליון שקל לחשבונות בנק בשליטת מיימון, לטובת שימושים אישיים של מיימון ובני משפחתו".
- רשות המסים: נעצרו 5 אנשי ביטוח ופיננסים בחשד להונאת מס במיליוני שקלים
- שיקר לביטוח לאומי והעלים מסים במיליונים - סוף גנב לתליה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מיזם WildWood לונדון - 1,100 דונם של אשליות
המיזם השני, ששווק על ידי כץ ומיימון תחת קבוצת בראשית, גייס 7.9 מיליון שקל מ-54 משקיעים. הוא תואר כ"מיזם המצוי בבעלות תאגידי תיירות ופיננסים הצפוי להשתרע על פני למעלה מ-1,100 דונמים, ואמור לכלול, בין היתר, שלושה מתחמי מגורים, ספורט ותרבות הכוללים מאות יחידות דיור".

הבעל הרוויח פי 4 - האשה דרשה חלוקת רכוש לא שוויונית
בני זוג מבאר שבע נישאו ב-2008, גידלו יחד שני ילדים על הרצף האוטיסטי, ובשנים האחרונות התגרשו. האשה, שלא עבדה מחוץ לבית והשקיעה את זמנה בטיפול בילדים, טענה לאיזון רכוש לטובתה ביחס של 25%-75%. בית המשפט דחה את דרישתה אך קבע כי הבעל, מהנדס בכיר שהגיע לתפקיד
בכיר מאוד, יעביר לידיה 190 אלף שקל בשל הפערים הכלכליים שנוצרו ביניהם לאורך השנים
בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע פרסם באחרונה פסק דין שחתם פרק ארוך וסבוך בחייהם של בני זוג לשעבר. מאחורי ההכרעות המשפטיות הסתתר סיפור חיים יומיומי של זוגיות שנמשכה יותר מעשור, ילדים עם צרכים מיוחדים, הקרבה מקצועית מצד אחד וקריירה ניהולית מצליחה מצד שני. בעוד שהבעל התקדם לתפקידי מפתח בעבודתו והכנסתו גדלה והלכה, האשה בחרה להישאר בבית ולטפל בילדים - בחירה שהובילה בסופו של דבר גם לקרב משפטי על חלוקת הנכסים.
השניים נישאו ב-2008. היא היתה אז גרושה ואם לבן מתבגר, והוא רווק שעבד כמהנדס בתפקיד ניהולי. במהלך חיי הנישואים נולדו להם שני ילדים משותפים, שניהם אובחנו על הרצף האוטיסטי. לפי עדות האם, היא הקדישה את חייה לטיפול בילדים, למדה את תחום האוטיזם לעומקו, ליוותה את הילדים בטיפולים ובמסגרות החינוך, ואף ויתרה לחלוטין על קריירה עצמאית. לדבריה, חלוקת התפקידים היתה מוסכמת: "אני אטפל בילדים, והוא יתקדם בעבודה".
מנגד, האב טען כי לא מנע ממנה לצאת לעבודה, וכי "עצם הבחירה שלה להישאר בבית אינה ויתור שמזכה אותה בזכויות יתר". עוד הוא הדגיש כי גם הוא היה מעורב בגידול הילדים במידת האפשר, ולטענתו פעמים רבות יצא מוקדם מהעבודה כדי לקחת אותם לחוגים.
"נוצר פער ממשי וברור בין הצדדים"
האשה דרשה מבית המשפט לקבוע איזון רכוש בלתי שוויוני, באופן ש-75% מהנכסים המשותפים יחולקו לה ורק 25% יועברו לבעל. לטענתה, מדובר ב"נסיבות מיוחדות" לפי סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון, שכן היא הקריבה את כל עתידה המקצועי למען הילדים והבית, בעוד שהבעל התקדם ונהפך לסמנכ"ל בחברה ציבורית. כשהבינה שדרישתה עלולה להידחות, היא העלתה טענה חלופית: לחייב את הבעל בפיצוי בשל "פערי כושר השתכרות" ובשל "נכסי קריירה" שנצברו אצלו במהלך הנישואים. לטענתה, "במהלך הנישואין נוצר פער ממשי וברור בין הצדדים מבחינת יכולת צבירת זכויות סוציאליות", והיא עצמה איבדה את היכולת להשתכר ולחסוך לפנסיה.
- עברו לחדרים נפרדים אחרי הגירושים - האם זו זוגיות?
- האם דרשה בדיקת אבהות - הגרוש והמאהב סירבו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבעל טען שהאשה לא הוכיחה שוויתרה על קריירה קיימת או פוטנציאל ממשי, והוסיף כי היא יכלה לעבוד גם כשהילדים שהו במסגרות חינוך. בעדותו טען שהעדפתה להישאר בבית נבעה, "מעצלנות וחוסר רצון אישי", ולא מהכרח או הסכמה זוגית מחייבת. הוא הוסיף כי עבד לפרנסת המשפחה תוך כדי שהוא נושא בנטל הכלכלי כמעט לבדו, וכי חלק מהתקופות שבהן הציגה האשה תלושי שכר היו "פיקטיביות", כך לדבריו, בידיעתה ובידיעתו.