הנפקה IPO (CHATGPT)
הנפקה IPO (CHATGPT)

חברת הבלוקצ'יין שמזנקת 30% ביומה הראשון בבורסה

Figure, חברת האשראי מבוסס הבלוקצ'יין הונפקה לפי שווי של 5.3 מיליארד דולר ומזנקת אחרי הנפקה מוצלחת

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה הנפקה בלוקצ'יין

חברת Figure Technology Solutions Figure Technology Solutions Inc. -2.12%  , המפתחת פלטפורמות אשראי מבוססות בלוקצ'יין, החלה להיסחר היום בנאסדק תחת הסימול FIGR, לאחר שגייסה כ-787.5 מיליון דולר בהנפקה הראשונית שלה. במסגרת ההנפקה נמכרו כ-31.5 מיליון מניות על ידי החברה ומשקיעים קיימים במחיר של 25 דולר למניה, מעל לטווח השיווק שעמד על 20-22 דולר ברקע ביקושים חזקים, מה שהציב את שוויה של החברה על כ-5.3 מיליארד דולר, זינוק מרשים לעומת שווי של 3.2 מיליארד דולר בסבב הגיוס האחרון שלה ב-2021. המניה פתחה את המסחר בזינוק של כ-44% לרמה של 36 דולר, וכעת נסחרת סביב 32 דולר, עלייה של כ-30% לעומת מחיר ההנפקה.

Figure נוסדה ב-2018 על ידי מייק קאגני, לשעבר מנכ"ל סופי טכנולוגיות SoFi Technologies 0.78%  , וכיום מנוהלת על ידי מייקל טננבאום שנכנס לתפקיד ב-2024. החברה מתמקדת בשימוש בטכנולוגיות בלוקצ'יין כדי לייעל ולהאיץ תהליכי מתן אשראי, ובין היתר מציעה הלוואות מגובות הון ביתי (HELOC), הלוואות מגובות נכסי קריפטו וזירת מסחר לנכסים דיגיטליים. עד כה מימנה החברה הלוואות בהיקף מצטבר של יותר מ-16 מיליארד דולר, והיא טוענת כי תהליך אישור הלוואה אצלה קצר משמעותית מהמקובל בענף, כעשרה ימים בממוצע לעומת כ-42 ימים בשוק המסורתי.

החברה הציגה שיפור ניכר בתוצאותיה הפיננסיות, עם הכנסות של 190.6 מיליון דולר ורווח נקי של 29.1 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2025, לעומת הכנסות של 156 מיליון דולר והפסד של 15.6 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. בנתוני הגיוסים נרשם גם שיעור איכות אשראי גבוה, כאשר הלקוחות שקיבלו הלוואות HELOC דרך שותפיה של Figure במחצית הראשונה של השנה הציגו ציון אשראי ממוצע של 756, לעומת 749 בלקוחות הלוואות ישירות של החברה. בנוסף משלבת החברה טכנולוגיות בינה מלאכותית בתהליכי קבלת ההחלטות, כולל שימוש בכלים של OpenAI להערכת בקשות הלוואה וצ’אטבוט מבוסס Gemini של גוגל.

בין המשקיעים הבולטים בחברה נמנים Ribbit Capital, Morgan Creek Capital, DCM ו-Gemini Investments, לצד המיליארדר סטנלי דרוקנמילר שהביע עניין ברכישת מניות בשווי של עד 50 מיליון דולר. קאגני עצמו שומר על שליטה הדוקה באמצעות מניות Class B שמקנות לו עשרה קולות למניה, ובכך יוסיף להחזיק בכ-68.6% מזכויות ההצבעה גם לאחר ההנפקה. ההנפקה בוצעה בהובלת גולדמן זאקס, ג'פריס ובנק אוף אמריקה.

תקופה נפלאה להנפיק

הנפקת Figure מתבצעת על רקע גאות בשוק המניות בארה"ב, בדגש על התאוששות בשוק ההנפקות לאחר תקופה ממושכת של קיפאון וירידה באמון המשקיעים בחברות צמיחה וקריפטו. לפי נתוני בלומברג, מדובר בשבוע העמוס ביותר השנה מבחינת היקף הנפקות, כשבהמשך צפויה גם הנפקת בורסת הקריפטו Gemini שכבר העלתה את טווח המחירים המבוקש למניה ברקע הביקוש הגדול. עצם העובדה שחברה מהתחום עולה לבורסה כשהיא כבר רווחית, בניגוד לרבות מהשחקניות בענף שעדיין מציגות הפסדים, מעניקה ל-Figure יתרון וממקם אותה בחזית גל חדש של כניסת חברות בלוקצ'יין לשוק הציבורי, הפעם עם דגש על מודלים עסקיים מבוססי הכנסות ורווחיות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.