פרדוקס התחכום והיישום - ענייני פק"מ

מיכה צ'רניאק, מנכ"ל בית ההשקעות להבה, על מדיניות ההשקעה של המשקיע הממוצע
מיכה צ'רניאק |

מתוחכם, ערמומי, בעל כישורי מסחר חדים, סתגלן – אני מניח שבמילים אלו או קרובות לכך נתפס בעיני עצמו המשקיע הישראלי, כי הרי אנו עם סגולה, עם שיודע להסתגל למצבים משתנים ובעלי יכולת חשיבה מהירה חדה וייחודית. ולכן רק טבעי שכך גם נתפס המשקיע הישראלי בעיני יצרני המוצרים הפיננסים לאמור בתי ההשקעות השונים שמציעים למשקיע הישראלי מגוון אין סופי של מוצרי השקעה בוורסיות שונות ובעטיפות מיוחדות, הכול בכדי שמר ישראלי יבחר בהם, "במוצר התל בונדי כספי ממונף סקנדינווי פלטיניום בריבוע שלהם".

אך הפרדוקס של התחכום מכה במשקיע הישראלי שוב ושוב ובסופו של דבר כשאנו מסתכלים כיצד משקיעים רוב המשקיעים בשוק ההון את כספם בימים אלו, כאשר הם מובלים ע"י יועצי ההשקעות והמשווקים הפיננסים, אנו רואים שמר ישראלי חוזר לפק"מ ותוכניות החיסכון הטובות והישנות.

הפק"מ או בשמו הנוצץ והחדשני קרן כספית או מק"מ, מציע ריבית אטרקטיבית ומובטחת של כ-4.2% ללא הצמדה ולפני עמלות ומיסים.

החיסכון או בשמו החדש התל-בונד הוא גרוע הרבה יותר ונותן תשואה של מדד +4.2% באג"ח קונצרניות (בינתיים יציבות)ולטווח של מעל 5 שנים. אפיק השקעה נחות ומסוכן.

אז למה? למה מתרחש הפרדוקס הזה מול עיננו המשתאות, הרי כל בר דעת הבין כבר לפני שנה שמחירי המניות גבוהים מדי ותשואה של אג"ח קונצרניות יזמיות במזרח אירופה בתחום הנדל"ן לא אמורים להיסחר בתשואה של מדד +5%, כן רבותי וגבירותיי אלו שמשווקים לכם היום את מוצרי ההשקעה הדפנסיביים, הכספיים והתל בונדים הם אותם יועצים ומנהלים שהשקיעו ומשקיעים את כספכם בקרנות 8020, שדחפו אתכם לסטרקצ'רים שעד היום אתם לא מבינים את משמעותם.

הכסף שלכם הוא באחריותכם, ורק אתם תישאו בנזקים של יישום צעדי ההשקעה שלכם, אני באמת מאמין שבכל אחד ואחת מאיתנו יש את היכולת לייצר תיק השקעות מאוזן ונכון לצרכיו אם רק נעצור לרגע ונעמיק במחשבה על הצרכים שלנו, ונביט לרגע על הסביבה הכלכלית ונסיק מסקנות שנכונות לנו, כי הרי בשביל להפסיד כסף אין לנו צורך באחרים, אנחנו עושים את זה מצויין לבד.

כדי שלא רק אתפס כמטיף בלבד אלה גם תראו שאני מבצע, אני חוזר על ההצעה שלי מהטור שלי מלפני שלושה שבועות והיא:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חותים
צילום: טוויטר
מלחמה

הסיבה שהחות'ים הצליחו לפגוע בשדה התעופה; והאם אפשר למנוע את הפגיעות בהמשך?

שאלות ותשובות על הטכניקה של החות'ים להגביר את הפגיעות; ומה ישראל עושה בעניין

רן קידר |
נושאים בכתבה כטב"ם חות'ים

החות'ים, ארגון מורדים שיעי מתימן, המזוהה עם איראן, מנהלים מלחמה מקומית מול כוחות הקואליציה הסעודית, אך בהמשך למלחמה בעזה הם פועלים נגד ישראל, בעיקר באמצעות שיגור כטב"מים וטילים בליסטיים. ישראל מגיבה וגורמת לפגיעות וחיסולים רבים כשלאחרונה חוסלה ההנהגה הפוליטית של החות'ים (להבדיל מההנהגה הצבאית). בימים האחרונים שיגרו החות'ים כטב"מים שהצליחו לעבור את ההגנות של הצבא וחיל האוויר. אתמול נפגע על ידי כטב"מ שדה התעופה רמון. 


 

מה קרה באירוע האחרון?
היום  שיגרו החות'ים כטב"ם שחדר לשטח ישראל ויורט לאחר כחצי שעה מעל אזור ים המלח. יום קודם לכן פגע כטב"ם בנמל התעופה רמון, ללא התרעה מוקדמת, הפעם השנייה בחודשים האחרונים שבה החות'ים מצליחים לפגוע בנמל תעופה בישראל. הפעם הקודמת היתה בצמוד לנתב"ג. 

מדוע לא הופעלה אזעקה בזמן התקיפה ברמון?
מערכת ההתרעה לא זיהתה את הכטב"ם בזמן כסכנה ולכן לא הופעלה אזעקה. תחקיר ראשוני העלה כי הכטב"ם זוהה במערכות אך לא סווג כעוין. בצה"ל הדגישו כי לא מדובר בתקלה טכנית אלא באתגר מבצעי.

במה שונה כטב"ם מטיל או רקטה?
רקטות וטילים נעים במסלול בליסטי קבוע שקל יחסית לחזות. כטב"ם לעומת זאת קטן יותר, טס נמוך, מתמרן ומשנה מסלול, מה שמקשה מאוד על זיהויו. בנוסף, שטח החתך המכ"מי שלו נמוך,  ולכן ההחזר ממערכות המכ"ם חלש וקשה לגילוי.

כמה פעמים הצליחו החות'ים לפגוע בישראל?
מאז פתיחת המלחמה היו שש פגיעות של כטב"מים וטילים חות'יים בישראל. האירוע הקשה ביותר היה ביולי 2024, אז פגע כטב"ם בבניין בתל אביב וגרם למותו של אזרח. שתי פגיעות היו בנמלי תעופה, בנתב"ג ובשדה רמון.