היצע אדיר באג"חים הלא מדורגים: בעלי השליטה קונים אבל מחירי הניירות לא זזים

בעלי השליטה רוכשים במיליונים אבל מחירי הניירות לא מגיבים. "יש שבירה משמעותית בחודש האחרון"
יוסי פינק |

מחירי האג"חים רושמים בחודשים האחרונים ירידות שערים חדות וכמובן זינוק בתשואות. מדדי התל-בונד 20 ו-40 מתקרבים להשלים ירידה שבועית של כ-2% והתמונה נראית רע הרבה יותר באג"חים הלא מדורגים, שם אפשר למצוא ניירות שהתשואה בהן זינקה בשבועות האחרונים בעשרות אחוזים.

"יש שבירה משמעותית בחודש האחרון ואנחנו רואים פדיונות גדולים מאוד בקרנות האג"חים. התחושה היא של בהלה מצד המשקיעים. המכירות הן בכל הניירות ואין שום סלקטיביות", כך אומר היום מיכה צ'רניאק, מנכ"ל להבה בית השקעות שמתייחס לפידיונות המאסיבים באג"חים הנרשמים בשבועות האחרונים.

צ'רניאק הוסיף, כי "לפי כמות ההיצעים בניירות הקטנים, אין ספק שהמוסדיים הם אלו שעומדים מאחורי המכירות, הבעיה היא שמלבד בעלי העניין, אין בעצם מי שיקלוט את הניירות הללו".

דוגמה למצב היא האג"ח של אלעזרא (אלעזרא אגח" א'), חברת האחזקות שמחזיקה בחברות כגון אלבר וחברת הביטוח הכשרת הישוב. ב-13 ביולי החליט דירקטוריון החברה על רכישת האג"ח בהיקף של 20 מיליון נקוב (כ-10 מיליון שקלים) ובניגוד ללא מעט חברות אחרות שמחליטות אבל לא ממהרות לרכוש, אלעזרא הוציאה אל הפועל באופן ממש מיידי את ההחלטה ורכשה בשבוע האחרון את כל ה-20 מיליון ערך נקוב. המעניין הוא שאת הרכישה ביצעה אלעזרא לפי שער של 46 אגורות ולמרות הרכישה הגדולה בזמן כה קצר, הנייר לא זז ונסחר כעת ברמה של 48 אגורות. המסקנה המתבקשת היא שכנראה מדובר בשוק חזק של מוכרים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.