אי סי איי מפטרת 580 עובדים: תעביר לפלקסטרוניקס 530 מתוכם

חתמה על הסכם להעברת פעילות שרשרת האספקה לחברת פלקסטרוניקס. רפי מאור, נשיא ומנכ"ל אי סי איי: "לעובדי שרשרת האספקה היה חלק משמעותי בשיעורי הצמיחה והצלחת החברה בשנים האחרונות"
אריאל אטיאס |

חברת אי.סי.איי טלקום, ספקית גלובלית לפתרונות גישה ותמסורת, הודיעה היום, כי חתמה על על חתימת הסכם להעברת מירב פעילות שרשרת האספקה לחברת פלקסטרוניקס (סימול: FLEX), מה שכולל בתוכו את מרבית פעילות שרשרת האספקה, הייצור והאינטגרציה של אי סי אי וכיוצא מזה פיטורים של 580 עובדים.

נזכיר, כי אי.סי.איי טלקום, חברה בורסאית לשעבר, הינה חברה פרטית כיום, זאל לאחר שנרכשה על ידי קבוצות Swarth ו-Ashmore.

ההסכם עם פלקסטרוניקס מהווה נדבך נוסף בתהליך הרה-ארגון עליו הודיעה אי סי איי באוקטובר 2007, שמטרתו התאמת מבנה ואופן פעילות החברה למגמות הרווחות בשווקים בהם היא פועלת. "מיקור חוץ של תהליך שרשרת האספקה הוא סטנדרט מקובל ומחויב המציאות בתעשיית התקשורת הגלובאלית בה אנו פועלים, ולכן ההסכם עליו חתמנו חשוב לשימור יכולתנו להצליח בשנים הבאות בשוק התחרותי והמורכב בו פועלת החברה" ציין היום רפי מאור, נשיא ומנכ"ל אי סי איי.

במסגרת ההסכם, יפוטרו 580 עובדי שרשרת האספקה של אי סי איי, כאשר 530 מתוכם ישולבו באתרי אופקים ופתח תקוה בחברת פלקסטרוניקס ישראל כעובדים מן המניין . מהחברה נמסר, כי בתהליך המשא ומתן פעלה אי סי איי במרץ ונחישות על מנת להבטיח שהעובדים העוברים יישארו בתפקידיהם הנוכחיים ועם תנאי שכר דומים לאלה בהם הועסקו באי סי איי. בכפוף לתנאים בהסכם ובהנחה שלא יחולו שינויים מהותיים בהזמנות העבודה שלה לפלקסטרוניקס, הצליחה אי סי איי להשיג הבטחת תעסוקה של לפחות שלוש שנים עבור עובדי שרשרת האספקה באופקים ושנה עבור עובדי שרשרת האספקה בפתח תקוה. 50 העובדים הנותרים יסיימו את עבודתם בחברה ולא ישתלבו בחברת פלקסטרוניקס.

רפי מאור, נשיא ומנכ"ל אי סי איי, הוסיף: "לעובדי שרשרת האספקה של אי סי איי היה חלק משמעותי בשיעורי הצמיחה והצלחת החברה בשנים האחרונות. מסירותם היוותה חלק חשוב ביכולתה של החברה לספק ללקוחותיה מוצרים בטווחי זמן קצרים וברמת השירות הגבוהה לה הם מצפים. פרידה מהם אינה צעד קל וכמובן שהיא כואבת, אבל הכרחית להמשך צמיחת אי סי איי ומתוך ראיה לטווח ארוך."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.