אי סי איי מפטרת 580 עובדים: תעביר לפלקסטרוניקס 530 מתוכם
חברת אי.סי.איי טלקום, ספקית גלובלית לפתרונות גישה ותמסורת, הודיעה היום, כי חתמה על על חתימת הסכם להעברת מירב פעילות שרשרת האספקה לחברת פלקסטרוניקס (סימול: FLEX), מה שכולל בתוכו את מרבית פעילות שרשרת האספקה, הייצור והאינטגרציה של אי סי אי וכיוצא מזה פיטורים של 580 עובדים.
נזכיר, כי אי.סי.איי טלקום, חברה בורסאית לשעבר, הינה חברה פרטית כיום, זאל לאחר שנרכשה על ידי קבוצות Swarth ו-Ashmore.
ההסכם עם פלקסטרוניקס מהווה נדבך נוסף בתהליך הרה-ארגון עליו הודיעה אי סי איי באוקטובר 2007, שמטרתו התאמת מבנה ואופן פעילות החברה למגמות הרווחות בשווקים בהם היא פועלת. "מיקור חוץ של תהליך שרשרת האספקה הוא סטנדרט מקובל ומחויב המציאות בתעשיית התקשורת הגלובאלית בה אנו פועלים, ולכן ההסכם עליו חתמנו חשוב לשימור יכולתנו להצליח בשנים הבאות בשוק התחרותי והמורכב בו פועלת החברה" ציין היום רפי מאור, נשיא ומנכ"ל אי סי איי.
במסגרת ההסכם, יפוטרו 580 עובדי שרשרת האספקה של אי סי איי, כאשר 530 מתוכם ישולבו באתרי אופקים ופתח תקוה בחברת פלקסטרוניקס ישראל כעובדים מן המניין . מהחברה נמסר, כי בתהליך המשא ומתן פעלה אי סי איי במרץ ונחישות על מנת להבטיח שהעובדים העוברים יישארו בתפקידיהם הנוכחיים ועם תנאי שכר דומים לאלה בהם הועסקו באי סי איי. בכפוף לתנאים בהסכם ובהנחה שלא יחולו שינויים מהותיים בהזמנות העבודה שלה לפלקסטרוניקס, הצליחה אי סי איי להשיג הבטחת תעסוקה של לפחות שלוש שנים עבור עובדי שרשרת האספקה באופקים ושנה עבור עובדי שרשרת האספקה בפתח תקוה. 50 העובדים הנותרים יסיימו את עבודתם בחברה ולא ישתלבו בחברת פלקסטרוניקס.
רפי מאור, נשיא ומנכ"ל אי סי איי, הוסיף: "לעובדי שרשרת האספקה של אי סי איי היה חלק משמעותי בשיעורי הצמיחה והצלחת החברה בשנים האחרונות. מסירותם היוותה חלק חשוב ביכולתה של החברה לספק ללקוחותיה מוצרים בטווחי זמן קצרים וברמת השירות הגבוהה לה הם מצפים. פרידה מהם אינה צעד קל וכמובן שהיא כואבת, אבל הכרחית להמשך צמיחת אי סי איי ומתוך ראיה לטווח ארוך."
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
