זינוקים באג"ח ה"זבל" - המגמה תימשך?
שבוע מסחר במגמה מעורבת באג"ח הממשלתי והפכפך מאד באג"ח החברות , חתם את שנת 2007. אגרות החוב השקליות נסחרו השבוע ללא שינויים גדולים כמעט בכל ימות השבוע ובמצטבר הן סיימו בעליות שערים קלות מאד. כך ננעלה תשואת השחר לשנתיים ב-5.30% שחר ל 5 שנים נושק (מלמטה) לתשואה של 6% ואילו השחר הארוך ביותר במח"מ של למעלה מ 11 שנים נסחר בתשואה של 6.45%.
לעומת השחרים, בצמודי המדד הממשלתיים הארוכים נרשמה מגמה ברורה של ירידות שערים ותשואתם של האגח"ים במח"מ 11-12 שנים נסגרה על 3.68%, לעומת 3.60% בסוף השבוע שעבר כך שהם ירדו כ-1% במהלך השבוע . בשאר הטווחים לפדיון המגמה היתה מעורבת עם נטיה לירידות.
כאמור, מסחר הפכפך וסוער מאד המשיך לאפיין את אגרות החוב הקונצרניות, ובפרט את תת הסקטור המכונה אג"ח "זבל".
בעוד שבימים הראשונים של השבוע, שהיו גם הימים האחרונים של שנת 2007, המשיכה המגמה השלילית של השבועות והחודשים האחרונים, החל מיום שלישי ה- 1.1.08 החליטו הפעילים שהשנה החדשה צריכה להיפתח ברגל ימין ויד נעלמה החלה לדחוף את המחירים באגרסיביות כלפיי מעלה.
עם זאת, קוראיו הנאמנים של הטור זוכרים בוודאי שבשבועות האחרונים הבאתי כאן מדי שבוע רשימה ארוכה של אגח"ים שהירידות השבועיות שלהם היו חדות ביותר, לעיתים אף דו ספרתיות, כך שיש לזכור שלאגח"ים הנ"ל יש מרחב רב לתיקון.
כך למשל זינקו בשבוע האחרון אגרות החוב של דיירקט קפיטל בלמעלה מ-5% (שתי הסדרות) גלובוס גרופ עלתה ב-11% בשלושת הימים האחרונים בלבד (החל מה 1.1.08), ואילו הגדילו לעשות אגרות החוב של חברת דיידלנד שזינקו ב-15% , כשגם במקרה הזה מדובר בשלושת ימי המסחר האחרונים בלבד. עוד בלטו אגרות החוב להמרה של חברת חלל שעלו בשיעורים של בין% 4 ל 6% וזאת בעקבות הצעת רכש חלקית למניות החברה.
האם המגמה הנ"ל תימשך או שמדובר רק בתיקון טכני לאחר ירידות השערים החדות – ימים יגידו. אישית, אני שב וחוזר על דעתי שגם אחרי עליות השערים החדות נראה כי בשוק האג"ח הקונצרני ישנן הזדמנויות רבות לקבע תשואות ריאליות יפות מאד ברמת סיכון הגיונית, אבל כל זאת בתנאי שמדובר במשקיע סבלני לטווח ארוך , שלא מתרגש מרכבת ההרים הזאת.
מאת: ערן סטפק, מנהל קרנות בכיר בבית ההשקעות מיטב.

האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
הדיונים הסגורים של הוועדה המוניטרית מה-19-20 לאוגוסט חושפים: כל ששת החברים תמכו בהשארת הריבית על 4.5% - בשוק הכלכלנים חלוקים כשרבים ואפילו הרוב סברו שהגיע הזמן להפחתה - אז איך ייתכן שבתוך בנק ישראל כולם חושבים אותו דבר?
בנק ישראל החליט לאחרונה להותיר את הריבית על כנה ברמה של 4.5% כשכל ששת חברי הועדה המוניטרית, כמו שמגלים הפרוטקולים, תמכו בהחלטה פה אחד. הדיונים של הועדה נערכו יום לפני ההחלטה וביום ההחלטה עצמו, גם בפורום רחב וגם בפורום מצומצם כשלחברים מוצגים כל נתוני
המאקרו הרלוונטים כדי לאפשר להם לקבל החלטה מושכלת.
אמנם זה היה צפוי שבנק ישראל ישאיר את הריבית ללא שינוי, בבנק ישראל גם היסטורית מעדיפים לחכות (ולחקות) את מה שעושים בבנק הפדרלי האמריקאי והסיכויים אז להורדת ריבית בארה"ב באותו החודש היו נמוכים. אבל מה שכן מפתיע זו תמימות הדעים. זה שאפילו חבר אחד לא הביע התנגדות. התנגדות לכאן ולכאן, אנחנו רק רואים התיישרות למה שהנגיד מכווין, במה שנראה כמו סוג של דיקטטורה מחשבתית.
הנתונים שהוצגו לוועדה
אי אפשר לטעון שחברי הועדה לא נחשפו לנתונים, מדובר באנשי מקצוע שמעורים היטב בכלכלה המקומית וגם העולמית ובנוסף לזה הם קיבלו סקירה מלאה של המצב לפני שניגשו להצביע. הצבעה שבסופה כאמור הם החליטו "פה אחד" לא להוריד או להעלות ריבית.
הוועדה שהתכנסה ב-19 לאוגוסט דנה בסביבת האינפלציה שהסתכמה בחודש יולי ב־3.1%, קצת מעל לגבול היעד העליון של הבנק. גם הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה הם עדיין סביב מרכז היעד, כשלטווחים ארוכים יותר הן יציבות. שהדאיג אולי את חברי הועדה זה בעיקר המתיחות והרחבת הלחימה שהחמירה את המצב הגיאופוליטי, כמו גם אפשרות להרעה מסוימת בתנאי הסחר העולמיים בעקבות מלחמות הסחר של טראמפ.
- הורדת הריבית מתרחקת: המציאות הבטחונית מכתיבה את הקצב
- מודיס והדירוג, ריבית בנק ישראל ושאר ירקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברבעון השני נרשמה ירידה של 3.5% בתוצר הכולל ו־6.2% בתוצר העסקי. בבנק הדגישו שהמספרים הללו משקפים בראש ובראשונה את השיתוק הכלכלי שקרה במהלך מבצע "עם כלביא". ובאמת אחרי ההכרעה המהירה מול איראן, אפשר היה לראות התאוששות: הצריכה בכרטיסי
אשראי חזרה לעלות, היבוא והיצוא גדלו, וגם סקרי המגמות של הלמ"ס במגזר העסקי הראו עלייה בציפיות להמשך שיפור.