זינוקים באג"ח ה"זבל" - המגמה תימשך?
שבוע מסחר במגמה מעורבת באג"ח הממשלתי והפכפך מאד באג"ח החברות , חתם את שנת 2007. אגרות החוב השקליות נסחרו השבוע ללא שינויים גדולים כמעט בכל ימות השבוע ובמצטבר הן סיימו בעליות שערים קלות מאד. כך ננעלה תשואת השחר לשנתיים ב-5.30% שחר ל 5 שנים נושק (מלמטה) לתשואה של 6% ואילו השחר הארוך ביותר במח"מ של למעלה מ 11 שנים נסחר בתשואה של 6.45%.
לעומת השחרים, בצמודי המדד הממשלתיים הארוכים נרשמה מגמה ברורה של ירידות שערים ותשואתם של האגח"ים במח"מ 11-12 שנים נסגרה על 3.68%, לעומת 3.60% בסוף השבוע שעבר כך שהם ירדו כ-1% במהלך השבוע . בשאר הטווחים לפדיון המגמה היתה מעורבת עם נטיה לירידות.
כאמור, מסחר הפכפך וסוער מאד המשיך לאפיין את אגרות החוב הקונצרניות, ובפרט את תת הסקטור המכונה אג"ח "זבל".
בעוד שבימים הראשונים של השבוע, שהיו גם הימים האחרונים של שנת 2007, המשיכה המגמה השלילית של השבועות והחודשים האחרונים, החל מיום שלישי ה- 1.1.08 החליטו הפעילים שהשנה החדשה צריכה להיפתח ברגל ימין ויד נעלמה החלה לדחוף את המחירים באגרסיביות כלפיי מעלה.
עם זאת, קוראיו הנאמנים של הטור זוכרים בוודאי שבשבועות האחרונים הבאתי כאן מדי שבוע רשימה ארוכה של אגח"ים שהירידות השבועיות שלהם היו חדות ביותר, לעיתים אף דו ספרתיות, כך שיש לזכור שלאגח"ים הנ"ל יש מרחב רב לתיקון.
כך למשל זינקו בשבוע האחרון אגרות החוב של דיירקט קפיטל בלמעלה מ-5% (שתי הסדרות) גלובוס גרופ עלתה ב-11% בשלושת הימים האחרונים בלבד (החל מה 1.1.08), ואילו הגדילו לעשות אגרות החוב של חברת דיידלנד שזינקו ב-15% , כשגם במקרה הזה מדובר בשלושת ימי המסחר האחרונים בלבד. עוד בלטו אגרות החוב להמרה של חברת חלל שעלו בשיעורים של בין% 4 ל 6% וזאת בעקבות הצעת רכש חלקית למניות החברה.
האם המגמה הנ"ל תימשך או שמדובר רק בתיקון טכני לאחר ירידות השערים החדות – ימים יגידו. אישית, אני שב וחוזר על דעתי שגם אחרי עליות השערים החדות נראה כי בשוק האג"ח הקונצרני ישנן הזדמנויות רבות לקבע תשואות ריאליות יפות מאד ברמת סיכון הגיונית, אבל כל זאת בתנאי שמדובר במשקיע סבלני לטווח ארוך , שלא מתרגש מרכבת ההרים הזאת.
מאת: ערן סטפק, מנהל קרנות בכיר בבית ההשקעות מיטב.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
