פישר הותיר את הריבית ללא שינוי: בהתאם לציפיות

הריבית נותרה על 4% "כחלק מהמדיניות לשמור על יציבות המחירים, בהתאם ליעד האינפלציה של 1% עד 3% לשנה". עוד נמסר בהודעה: הבנק ימשיך לתמוך במכלול המטרות של המדיניות המקרו-כלכלית, במיוחד בעידוד התעסוקה והצמיחה. כמו כן, ימשיך לתמוך ביציבות המערכת הפיננסית"
ישראל הס |

נגיב הבנק המרכזי בישראל הותיר היום את הריבית במשק הישראלי על 4% וזאת כפי שעשה בהחלטה מלפני חודש. בניגוד לפעמים קודמות, הפעם קיימת אחדות דעים בקרב האנליסטים, כי הריבית תיוותר על כנה ברמה של 4%.

הגורמים העיקריים להחלטה, לפי פרסום הבנק המרכזי:

"כפי שעולה מהצפיות משוק ההון, תחזיות החזאים הפרטיים ותוצאות המודלים של בנק ישראל, נראה כי רמת הריבית הנוכחית, בחודש זה, עקבית עם עמידה ביעד יציבות המחירים ב-12 החודשים הבאים".

"מבחינת הגורמים המשפיעים על התפתחות האינפלציה - המשך הצמיחה במשק טומנת בחובה לחצים על המחירים המתבטאים בעלייה במחירים המקומיים. בנוסף, מחירי האנרגיה והמזון בעולם עולים. מנגד, ההשפעות של היחלשות הדולר בעולם על התפתחות של מחירים מסוימים במשק הישראלי ממתנות".

"מעבר לכך, ההשלכות של המשבר בשווקים הפיננסיים על ההתפתחות של הכלכלה העולמית ב-2008 עשויות לפעול להתמתנות בקצב האינפלציה בישראל".

עוד נמסר בהודעה, כי בנק ישראל ימשיך לעקוב מקרוב אחרי ההתפתחויות במשק מתוך מטרה להשיג את יעד יציבות המחירים. בכפוף לכך, הבנק ימשיך לתמוך במכלול המטרות של המדיניות המקרו-כלכלית, במיוחד בעידוד התעסוקה והצמיחה. כמו כן, ימשיך הבנק לתמוך ביציבות המערכת הפיננסית.

נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר ב-0.1%, מעט מעל ההערכות המוקדמות. ב-12 החודשים האחרונים עלה המדד ב-2.2% ומתחילת השנה ב-2.4%.

התחזיות לאינפלציה: החזאים המקומיים צופים, בממוצע, כי בשנת 2007 תגיע האינפלציה ל-2.5% וב-12 החודשים הקרובים – ל-2.2%. כמו כן, צופים החזאים כי ריבית בנק ישראל תעלה בחצי נקודת אחוז בממוצע עד סוף 2008. הציפיות משוק ההון, הן שהאינפלציה ב-12 החודשים הקרובים תהיה 1.2%, כמו בחודש הקודם. במקביל, נגזרות צפיות לאי שינוי בריבית בנק ישראל בחודשים הקרובים. מהמודלים של בנק ישראל, עולה כי ברמת הריבית הנוכחית, בחודש זה, צפויה האינפלציה ב-12 החודשים הקרובים להימצא בתוך יעד יציבות המחירים.

הערכות אנליסטים טרם העדכון

ירון זר, מנהל מחלקת המחקר של ישיר בית השקעות, העריך כי "נגיד בנק ישראל יותיר את שיעור ריבית הבסיס ברמה של 4% ולא יורידה בעיקר עקב העליה המפתיעה במדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר בשיעור של 0.1%".

ממחלקת המחקר של מיטב נמסר, כי "להערכתנו, יותיר הנגיד את הריבית על כנה, ברמה של 4.0%, כשהפרמטרים העיקריים התומכים בכך הינם הורדת הריבית בארה"ב בחודש שעבר והערכות בנוגע להפחתה נוספת בשיעור של 0.25% עד סוף השנה, כמו גם הערכות בנוגע לעמידת המשק בטווח יעד האינפלציה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.