בתי ההשקעות: מחלתו של אולמרט לא תשפיע על הבורסה
ראש הממשלה, אהוד אולמרט, הודיע בצהריים במסיבת עיתונאים מיוחדת שכינס בלשכתו כי הוא סובל מסרטן הערמונית. "התגלו אצלי סימנים ראשונים של גידול סרטני בבלוטת הערמונית", אמר אולמרט. עתה ראש הממשלה צפוי לעבור הליך רפואי להסרת הגידול. "רופאיי מסרו לי כי סיכויי הריפוי הם מלאים, ואין בגידול כדי לסכן חיים או לפגוע בתפקודי או כשירותי", הדגיש אולמרט.
אולמרט דיבר במסיבת העיתונים כשלצדו שני רופאיו האישיים, ד"ר שלמה שגב ופרופסור קובי רמון, שבדקו אותו וגילו את הגידול. בפתח דבריו ציין ראש הממשלה כי בשנים האחרונות הוא נוהג לעבור בדיקות סקירה שגרתיות, אשר באחרונה שבהן התגלו סימנים ראשוניים לגידול. "בסוף השבוע האחרון קיבלתי את תוצאות הבדיקות", ציין אולמרט.
בחר לדווח לציבור
"מדובר בגידול מיקרוסקופי נטול גרורות, אשר ניתן להסירו בטיפול כירורגי קצר", הוסיף אולמרט. "לא יהיה צורך בהקרנות או בטיפול כימותרפי". הוא הדגיש בדבריו כי החליט בעצמו לפנות לציבור ולדווח על מצבו. "נכון שלא חלה עליי כל חובה לדווח לציבור על מצב הבריאותי", הזכיר אולמרט את העובדה כי החוק בנושא לא עבר בכנסת. "רציתי ביוזמתי להביא לציבור את המצב באופן מלא".
ראש הממשלה סיפר כי הטיפול שיעבור כדי לטפל במחלה תוכנן להתבצע כבר בחודשים הקרובים. "אהיה כשיר למלא את תפקידי באופן מלא לפני הטיפול וכבר שעות אחדות לאחריו", הסביר. "בכוונתי להמשיך בעבודתי ולהקדיש את כל כולי לניהול ענייני המדינה".
במהלך מסיבת העיתונאים דווח כי בצהריים עודכנה שרת החוץ וממלאת מקום ראש הממשלה, ציפי לבני, שנמצאת עתה בסין, בפרטי מחלתו של אולמרט. הודעה דומה נמסרה גם לנשיא המדינה, ליושבת ראש הכנסת ולמספר גורמים נוספים.
בתום ההודעה האישית ענו רופאיו האישיים על שאלות העיתונאים, וציינו כי הביופסיה (הבדיקה בה התגלה הגידול) נערכה ב-19 בחודש. "ראש הממשלה נמצא שנים רבות במעקב שגרתי, כאדם פרטי וגם כראש ממשלה", אמרו. "תוך כדי מעקב הגענו למסקנה שזה הזמן לברר את האפשרות של רמזים של גידול בערמונית".
"לא מחייב טיפול דחוף"
הם הוסיפו כי הניתוח, שייעשה תחת הרדמה מקומית או מלאה, לא יתבצע באופן מיידי. "מקובל להמתין מספר שבועות לאחר הביופסיה, מטעמים הקשורים לטכניקה הניתוחית", הסבירו. "הגידול, כפי שהתגלה אצל ראש הממשלה, הינו מוגבל שלא מהווה סיכון בטווח הקצר ולכן אינו מחייב טיפול דחוף וניתן להמתין כמה חודשים ללא כל סיכון".
הרופאים המשיכו והסבירו כי הגידול שהתגלה אצל ראש הממשלה "התגלה בשלב מוקדם, ונמצא במוקד בודד של גידול". הם ציינו כי יכולת ההתקדמות וההתפשטות של הגידול איטית מאוד, ולכן הוא לא מסכן את חייו של אולמרט.
הם ציינו כי ראש הממשלה קיבל הסבר מלא על כל האפשרויות הרפואיות העומדות בפניו. "לראש הממשלה הוסברו כלל הגישות הטיפוליות לגידול מסוג זה, וההחלטה הטיפולית היא בידיו", אמרו. "ניתן לבצע את הניתוח הזה גם בהרדמה אזורית וגם בהרדמה מלאה, ואז תהיה נבצרות זמנית".
במהלך מסיבת העיתונאים התייחסו הרופאים לדיווח על מחלה אחרת של אולמרט וציינו כי הוא סבל מ"שלבקת חוגרת לפני כחודש". הם הסבירו כי מדובר ב"וירוס שמקנן ברבים מאיתנו. זה לא מייצג שום חולי או ירידה בחיסוניות או כל קשר בכלל למה שיש לו כרגע. קל וחומר כשמדובר בגידול כמו שיש לו".
לא מהותי עבור שוק ההון
דוד לוי, סמנכ"ל השקעות במגדל שוקי הון אמר בעקבות מסיבת העיתונאים של אולמרט כי הודעה כזו לא משנה באופן מהותי את מצבה של הבורסה המקומית. כיום הבורסה מושפעת יותר מכל מתהליכים כלכליים עולמיים והפעילות העסקית של החברות הישראליות שרבות מהן פועלות בחו"ל יותר מאשר בארץ.
"ניתן לראות זאת היטב באירועים שעברנו שנה שעברה. הבורסה צלחה את מלחמת לבנון השנייה ואף עברה בקלילות את חילופי השלטון אך זה תמיד היה תלוי בהתפתחויות מאקרו כלכלית חיוביות. במילים אחרות, מה שחשוב זה הנתונים המאקרו כלכליים שיהיו חיוביים בארץ ובעולם. לכן, בטווח הקצר יכולה להיות השפעה להודעתו של אולמרט אך במבט קצת יותר רחוק אנו נחזור למגמה ארוכת הטווח כאשר המוקד הוא אירועים כלכליים במדינות העולם הגדול ובייחוד המצב הכלכלי בארה"ב".
לוי הוסיף, כי "עוד נתון חשוב מאוד שישפיע על הבורסה בתל-אביב בטווח הארוך היא כמובן כלכלת סין. חשוב להבין שהודעה כמו זו לפני מספר שנים הייתה עשויה לגרום לזעזוע בבורסה אך היום המצב שונה באופן מהותי בגלל הגלובליזציה. היבט שלילי שממנו יש לחשוש כמעה זה נושא קבלת החלטות בעקבות הודעתו של אולמרט. החלטות בממשלה עשויות להתעכב אך איננו רואים לכך השפעה אקוטית על כלכלת ישראל ובייחוד לאור העובדה שתקציב 2008, כך מסתמן, יעבור".
מבית ההשקעות תמיר פישמן נמסר, כי לאור מצבו הבריאותי של ראש הממשלה, פרסום מחלתו של אולמרט הינו אירוע מצער ברמה האישית, אך ברמה הכלכלית וברמת שוק ההון ניתן להגדירו כ-"non event". ניתן לומר כי רמות השיא אליהן הגיע הבורסה אתמול נקבעו למרות הדרג הפוליטי-מדיני ולא בזכותו, הבורסה נשענת על שיפור דרמטי ועקבי במצב החברות הנסחרות והמגזר העסקי, שעפ"י נתוני הלמ"ס הוא זה שמוביל את הצמיחה במשק, ומצליח להתעלם מקיפאון מדיני, שר אוצר (לשעבר) העומד בפני כתב אישום פלילי חמור וראש ממשלה תחת חקירת משטרה.
מ- 1996 עד היום נערכו בישראל חמש מערכות בחירות וכיהנו ארבעה ראשי ממשלה, אנו מאחלים לראש הממשלה בריאות ואריכות ימים, אך נראה כי כלכלת ישראל מתמודדת עם חוסר יציבות שלטוני מתמשך והמגזר העסקי בישראל מצליח לנתק עצמו ולהוביל את הכלכלה תוך הישענות על צמיחה גלובלית, עובדה שמשתקפת בהתנהגות הבורסה.

בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית
אחרי קרוב לשנתיים ללא הפחתה: בנק ישראל מוריד את הריבית ב-0.25% ל-4.25% על רקע אינפלציה של 2.5% בתוך היעד והרגיעה הביטחונית; מה יהיה בהמשך? אל תצפו להורדה נוספת בקרוב
הריבית המוניטרית בישראל יורדת היום ב-0.25% ל-4.25%. ההחלטה מתקבלת אחרי 14 ישיבות רצופות שבהן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה נעה סביב 2.5% ונשארת בתוך היעד, עם תחזית של כ-2.2% ל-12 החודשים הקרובים. במקביל, שער הדולר נחלש בכ-10% מתחילת השנה, מה שגם סייע לצמצום הלחצים על מחירי היבוא והתקררות האינפלציה.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון עמד מול ביקורת מאוד גדולה ולא הוריד את הריבית עד עכשיו - כשמסתכלים לאחור אפשר מצד אחד להבין את השמרנות שלו, אבל נראה שמדובר בשמרנות יתר. כשמסתכלים קדימה וקוראים את הדוח מלווה את הפחתת הריבית שכולל את הסיכויים והסיכונים ומצב המשק, מבינים שיש סיכוי טוב שהריבית במפגש הבא - בתחילת ינואר - לא תרד.
ההפחתה הנוכחית של הריבית לא תשפיע עלייכם באופן משמעותי. החזרי משכנתא ממוצעים ירדו ב-70 שקל בממוצע, תשלמו קצת פחות על הלווואת, תקבלו קצת פחות על פיקדונות ואפיקים סולידיים. הרחבה: הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
וכדאי "לחזור על החומר" - מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות
- 10 דברים חשובים על אגרות חוב - מדריך למשקיעים
- נשיאת הפד של בוסטון מתנגדת להורדת ריבית נוספת בדצמבר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האינפלציה ירדה ל-2.5% - בתוך תחום היעד
הסיבה המרכזית לכך שהנגיד שמר על ריבית גבוהה היא האינפלציה. זו ורדת כבר חודשים ארוכים והיא מספר חודשים בגבול "המותר". זה לצד גורמים נוספים הביאו את בנק ישראל להוריד ריבית. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר ב-0.5% לאחר ירידה של 0.6% בספטמבר. "האינפלציה השנתית עומדת בשני המדדים האחרונים על 2.5%", ציין הבנק. בניכוי אנרגיה ופירות וירקות, שיעור האינפלציה השנתי עומד על 2.7%. נתון מעניין במיוחד הוא ש"קצב אינפלציית הבלתי סחירים ירד ל-3.0%, ובמקביל, קצב אינפלציית הסחירים נותר יציב ועומד על 1.5% ב-12 החודשים האחרונים".
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
