בתי ההשקעות: מחלתו של אולמרט לא תשפיע על הבורסה
ראש הממשלה, אהוד אולמרט, הודיע בצהריים במסיבת עיתונאים מיוחדת שכינס בלשכתו כי הוא סובל מסרטן הערמונית. "התגלו אצלי סימנים ראשונים של גידול סרטני בבלוטת הערמונית", אמר אולמרט. עתה ראש הממשלה צפוי לעבור הליך רפואי להסרת הגידול. "רופאיי מסרו לי כי סיכויי הריפוי הם מלאים, ואין בגידול כדי לסכן חיים או לפגוע בתפקודי או כשירותי", הדגיש אולמרט.
אולמרט דיבר במסיבת העיתונים כשלצדו שני רופאיו האישיים, ד"ר שלמה שגב ופרופסור קובי רמון, שבדקו אותו וגילו את הגידול. בפתח דבריו ציין ראש הממשלה כי בשנים האחרונות הוא נוהג לעבור בדיקות סקירה שגרתיות, אשר באחרונה שבהן התגלו סימנים ראשוניים לגידול. "בסוף השבוע האחרון קיבלתי את תוצאות הבדיקות", ציין אולמרט.
בחר לדווח לציבור
"מדובר בגידול מיקרוסקופי נטול גרורות, אשר ניתן להסירו בטיפול כירורגי קצר", הוסיף אולמרט. "לא יהיה צורך בהקרנות או בטיפול כימותרפי". הוא הדגיש בדבריו כי החליט בעצמו לפנות לציבור ולדווח על מצבו. "נכון שלא חלה עליי כל חובה לדווח לציבור על מצב הבריאותי", הזכיר אולמרט את העובדה כי החוק בנושא לא עבר בכנסת. "רציתי ביוזמתי להביא לציבור את המצב באופן מלא".
ראש הממשלה סיפר כי הטיפול שיעבור כדי לטפל במחלה תוכנן להתבצע כבר בחודשים הקרובים. "אהיה כשיר למלא את תפקידי באופן מלא לפני הטיפול וכבר שעות אחדות לאחריו", הסביר. "בכוונתי להמשיך בעבודתי ולהקדיש את כל כולי לניהול ענייני המדינה".
במהלך מסיבת העיתונאים דווח כי בצהריים עודכנה שרת החוץ וממלאת מקום ראש הממשלה, ציפי לבני, שנמצאת עתה בסין, בפרטי מחלתו של אולמרט. הודעה דומה נמסרה גם לנשיא המדינה, ליושבת ראש הכנסת ולמספר גורמים נוספים.
בתום ההודעה האישית ענו רופאיו האישיים על שאלות העיתונאים, וציינו כי הביופסיה (הבדיקה בה התגלה הגידול) נערכה ב-19 בחודש. "ראש הממשלה נמצא שנים רבות במעקב שגרתי, כאדם פרטי וגם כראש ממשלה", אמרו. "תוך כדי מעקב הגענו למסקנה שזה הזמן לברר את האפשרות של רמזים של גידול בערמונית".
"לא מחייב טיפול דחוף"
הם הוסיפו כי הניתוח, שייעשה תחת הרדמה מקומית או מלאה, לא יתבצע באופן מיידי. "מקובל להמתין מספר שבועות לאחר הביופסיה, מטעמים הקשורים לטכניקה הניתוחית", הסבירו. "הגידול, כפי שהתגלה אצל ראש הממשלה, הינו מוגבל שלא מהווה סיכון בטווח הקצר ולכן אינו מחייב טיפול דחוף וניתן להמתין כמה חודשים ללא כל סיכון".
הרופאים המשיכו והסבירו כי הגידול שהתגלה אצל ראש הממשלה "התגלה בשלב מוקדם, ונמצא במוקד בודד של גידול". הם ציינו כי יכולת ההתקדמות וההתפשטות של הגידול איטית מאוד, ולכן הוא לא מסכן את חייו של אולמרט.
הם ציינו כי ראש הממשלה קיבל הסבר מלא על כל האפשרויות הרפואיות העומדות בפניו. "לראש הממשלה הוסברו כלל הגישות הטיפוליות לגידול מסוג זה, וההחלטה הטיפולית היא בידיו", אמרו. "ניתן לבצע את הניתוח הזה גם בהרדמה אזורית וגם בהרדמה מלאה, ואז תהיה נבצרות זמנית".
במהלך מסיבת העיתונאים התייחסו הרופאים לדיווח על מחלה אחרת של אולמרט וציינו כי הוא סבל מ"שלבקת חוגרת לפני כחודש". הם הסבירו כי מדובר ב"וירוס שמקנן ברבים מאיתנו. זה לא מייצג שום חולי או ירידה בחיסוניות או כל קשר בכלל למה שיש לו כרגע. קל וחומר כשמדובר בגידול כמו שיש לו".
לא מהותי עבור שוק ההון
דוד לוי, סמנכ"ל השקעות במגדל שוקי הון אמר בעקבות מסיבת העיתונאים של אולמרט כי הודעה כזו לא משנה באופן מהותי את מצבה של הבורסה המקומית. כיום הבורסה מושפעת יותר מכל מתהליכים כלכליים עולמיים והפעילות העסקית של החברות הישראליות שרבות מהן פועלות בחו"ל יותר מאשר בארץ.
"ניתן לראות זאת היטב באירועים שעברנו שנה שעברה. הבורסה צלחה את מלחמת לבנון השנייה ואף עברה בקלילות את חילופי השלטון אך זה תמיד היה תלוי בהתפתחויות מאקרו כלכלית חיוביות. במילים אחרות, מה שחשוב זה הנתונים המאקרו כלכליים שיהיו חיוביים בארץ ובעולם. לכן, בטווח הקצר יכולה להיות השפעה להודעתו של אולמרט אך במבט קצת יותר רחוק אנו נחזור למגמה ארוכת הטווח כאשר המוקד הוא אירועים כלכליים במדינות העולם הגדול ובייחוד המצב הכלכלי בארה"ב".
לוי הוסיף, כי "עוד נתון חשוב מאוד שישפיע על הבורסה בתל-אביב בטווח הארוך היא כמובן כלכלת סין. חשוב להבין שהודעה כמו זו לפני מספר שנים הייתה עשויה לגרום לזעזוע בבורסה אך היום המצב שונה באופן מהותי בגלל הגלובליזציה. היבט שלילי שממנו יש לחשוש כמעה זה נושא קבלת החלטות בעקבות הודעתו של אולמרט. החלטות בממשלה עשויות להתעכב אך איננו רואים לכך השפעה אקוטית על כלכלת ישראל ובייחוד לאור העובדה שתקציב 2008, כך מסתמן, יעבור".
מבית ההשקעות תמיר פישמן נמסר, כי לאור מצבו הבריאותי של ראש הממשלה, פרסום מחלתו של אולמרט הינו אירוע מצער ברמה האישית, אך ברמה הכלכלית וברמת שוק ההון ניתן להגדירו כ-"non event". ניתן לומר כי רמות השיא אליהן הגיע הבורסה אתמול נקבעו למרות הדרג הפוליטי-מדיני ולא בזכותו, הבורסה נשענת על שיפור דרמטי ועקבי במצב החברות הנסחרות והמגזר העסקי, שעפ"י נתוני הלמ"ס הוא זה שמוביל את הצמיחה במשק, ומצליח להתעלם מקיפאון מדיני, שר אוצר (לשעבר) העומד בפני כתב אישום פלילי חמור וראש ממשלה תחת חקירת משטרה.
מ- 1996 עד היום נערכו בישראל חמש מערכות בחירות וכיהנו ארבעה ראשי ממשלה, אנו מאחלים לראש הממשלה בריאות ואריכות ימים, אך נראה כי כלכלת ישראל מתמודדת עם חוסר יציבות שלטוני מתמשך והמגזר העסקי בישראל מצליח לנתק עצמו ולהוביל את הכלכלה תוך הישענות על צמיחה גלובלית, עובדה שמשתקפת בהתנהגות הבורסה.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
גלי צה"ל אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
