בתי ההשקעות: מחלתו של אולמרט לא תשפיע על הבורסה
ראש הממשלה, אהוד אולמרט, הודיע בצהריים במסיבת עיתונאים מיוחדת שכינס בלשכתו כי הוא סובל מסרטן הערמונית. "התגלו אצלי סימנים ראשונים של גידול סרטני בבלוטת הערמונית", אמר אולמרט. עתה ראש הממשלה צפוי לעבור הליך רפואי להסרת הגידול. "רופאיי מסרו לי כי סיכויי הריפוי הם מלאים, ואין בגידול כדי לסכן חיים או לפגוע בתפקודי או כשירותי", הדגיש אולמרט.
אולמרט דיבר במסיבת העיתונים כשלצדו שני רופאיו האישיים, ד"ר שלמה שגב ופרופסור קובי רמון, שבדקו אותו וגילו את הגידול. בפתח דבריו ציין ראש הממשלה כי בשנים האחרונות הוא נוהג לעבור בדיקות סקירה שגרתיות, אשר באחרונה שבהן התגלו סימנים ראשוניים לגידול. "בסוף השבוע האחרון קיבלתי את תוצאות הבדיקות", ציין אולמרט.
בחר לדווח לציבור
"מדובר בגידול מיקרוסקופי נטול גרורות, אשר ניתן להסירו בטיפול כירורגי קצר", הוסיף אולמרט. "לא יהיה צורך בהקרנות או בטיפול כימותרפי". הוא הדגיש בדבריו כי החליט בעצמו לפנות לציבור ולדווח על מצבו. "נכון שלא חלה עליי כל חובה לדווח לציבור על מצב הבריאותי", הזכיר אולמרט את העובדה כי החוק בנושא לא עבר בכנסת. "רציתי ביוזמתי להביא לציבור את המצב באופן מלא".
ראש הממשלה סיפר כי הטיפול שיעבור כדי לטפל במחלה תוכנן להתבצע כבר בחודשים הקרובים. "אהיה כשיר למלא את תפקידי באופן מלא לפני הטיפול וכבר שעות אחדות לאחריו", הסביר. "בכוונתי להמשיך בעבודתי ולהקדיש את כל כולי לניהול ענייני המדינה".
במהלך מסיבת העיתונאים דווח כי בצהריים עודכנה שרת החוץ וממלאת מקום ראש הממשלה, ציפי לבני, שנמצאת עתה בסין, בפרטי מחלתו של אולמרט. הודעה דומה נמסרה גם לנשיא המדינה, ליושבת ראש הכנסת ולמספר גורמים נוספים.
בתום ההודעה האישית ענו רופאיו האישיים על שאלות העיתונאים, וציינו כי הביופסיה (הבדיקה בה התגלה הגידול) נערכה ב-19 בחודש. "ראש הממשלה נמצא שנים רבות במעקב שגרתי, כאדם פרטי וגם כראש ממשלה", אמרו. "תוך כדי מעקב הגענו למסקנה שזה הזמן לברר את האפשרות של רמזים של גידול בערמונית".
"לא מחייב טיפול דחוף"
הם הוסיפו כי הניתוח, שייעשה תחת הרדמה מקומית או מלאה, לא יתבצע באופן מיידי. "מקובל להמתין מספר שבועות לאחר הביופסיה, מטעמים הקשורים לטכניקה הניתוחית", הסבירו. "הגידול, כפי שהתגלה אצל ראש הממשלה, הינו מוגבל שלא מהווה סיכון בטווח הקצר ולכן אינו מחייב טיפול דחוף וניתן להמתין כמה חודשים ללא כל סיכון".
הרופאים המשיכו והסבירו כי הגידול שהתגלה אצל ראש הממשלה "התגלה בשלב מוקדם, ונמצא במוקד בודד של גידול". הם ציינו כי יכולת ההתקדמות וההתפשטות של הגידול איטית מאוד, ולכן הוא לא מסכן את חייו של אולמרט.
הם ציינו כי ראש הממשלה קיבל הסבר מלא על כל האפשרויות הרפואיות העומדות בפניו. "לראש הממשלה הוסברו כלל הגישות הטיפוליות לגידול מסוג זה, וההחלטה הטיפולית היא בידיו", אמרו. "ניתן לבצע את הניתוח הזה גם בהרדמה אזורית וגם בהרדמה מלאה, ואז תהיה נבצרות זמנית".
במהלך מסיבת העיתונאים התייחסו הרופאים לדיווח על מחלה אחרת של אולמרט וציינו כי הוא סבל מ"שלבקת חוגרת לפני כחודש". הם הסבירו כי מדובר ב"וירוס שמקנן ברבים מאיתנו. זה לא מייצג שום חולי או ירידה בחיסוניות או כל קשר בכלל למה שיש לו כרגע. קל וחומר כשמדובר בגידול כמו שיש לו".
לא מהותי עבור שוק ההון
דוד לוי, סמנכ"ל השקעות במגדל שוקי הון אמר בעקבות מסיבת העיתונאים של אולמרט כי הודעה כזו לא משנה באופן מהותי את מצבה של הבורסה המקומית. כיום הבורסה מושפעת יותר מכל מתהליכים כלכליים עולמיים והפעילות העסקית של החברות הישראליות שרבות מהן פועלות בחו"ל יותר מאשר בארץ.
"ניתן לראות זאת היטב באירועים שעברנו שנה שעברה. הבורסה צלחה את מלחמת לבנון השנייה ואף עברה בקלילות את חילופי השלטון אך זה תמיד היה תלוי בהתפתחויות מאקרו כלכלית חיוביות. במילים אחרות, מה שחשוב זה הנתונים המאקרו כלכליים שיהיו חיוביים בארץ ובעולם. לכן, בטווח הקצר יכולה להיות השפעה להודעתו של אולמרט אך במבט קצת יותר רחוק אנו נחזור למגמה ארוכת הטווח כאשר המוקד הוא אירועים כלכליים במדינות העולם הגדול ובייחוד המצב הכלכלי בארה"ב".
לוי הוסיף, כי "עוד נתון חשוב מאוד שישפיע על הבורסה בתל-אביב בטווח הארוך היא כמובן כלכלת סין. חשוב להבין שהודעה כמו זו לפני מספר שנים הייתה עשויה לגרום לזעזוע בבורסה אך היום המצב שונה באופן מהותי בגלל הגלובליזציה. היבט שלילי שממנו יש לחשוש כמעה זה נושא קבלת החלטות בעקבות הודעתו של אולמרט. החלטות בממשלה עשויות להתעכב אך איננו רואים לכך השפעה אקוטית על כלכלת ישראל ובייחוד לאור העובדה שתקציב 2008, כך מסתמן, יעבור".
מבית ההשקעות תמיר פישמן נמסר, כי לאור מצבו הבריאותי של ראש הממשלה, פרסום מחלתו של אולמרט הינו אירוע מצער ברמה האישית, אך ברמה הכלכלית וברמת שוק ההון ניתן להגדירו כ-"non event". ניתן לומר כי רמות השיא אליהן הגיע הבורסה אתמול נקבעו למרות הדרג הפוליטי-מדיני ולא בזכותו, הבורסה נשענת על שיפור דרמטי ועקבי במצב החברות הנסחרות והמגזר העסקי, שעפ"י נתוני הלמ"ס הוא זה שמוביל את הצמיחה במשק, ומצליח להתעלם מקיפאון מדיני, שר אוצר (לשעבר) העומד בפני כתב אישום פלילי חמור וראש ממשלה תחת חקירת משטרה.
מ- 1996 עד היום נערכו בישראל חמש מערכות בחירות וכיהנו ארבעה ראשי ממשלה, אנו מאחלים לראש הממשלה בריאות ואריכות ימים, אך נראה כי כלכלת ישראל מתמודדת עם חוסר יציבות שלטוני מתמשך והמגזר העסקי בישראל מצליח לנתק עצמו ולהוביל את הכלכלה תוך הישענות על צמיחה גלובלית, עובדה שמשתקפת בהתנהגות הבורסה.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
