בתי ההשקעות: מחלתו של אולמרט לא תשפיע על הבורסה

ראש הממשלה עדכן היום במסיבת עיתונאים כי התגלו אצלו סימנים ראשונים של סרטן הערמונית, וכי יעברו בקרוב טיפול כירורגי; תמיר פישמן: "מדובר בארוע מצער ברמה האישית"

ראש הממשלה, אהוד אולמרט, הודיע בצהריים במסיבת עיתונאים מיוחדת שכינס בלשכתו כי הוא סובל מסרטן הערמונית. "התגלו אצלי סימנים ראשונים של גידול סרטני בבלוטת הערמונית", אמר אולמרט. עתה ראש הממשלה צפוי לעבור הליך רפואי להסרת הגידול. "רופאיי מסרו לי כי סיכויי הריפוי הם מלאים, ואין בגידול כדי לסכן חיים או לפגוע בתפקודי או כשירותי", הדגיש אולמרט.

אולמרט דיבר במסיבת העיתונים כשלצדו שני רופאיו האישיים, ד"ר שלמה שגב ופרופסור קובי רמון, שבדקו אותו וגילו את הגידול. בפתח דבריו ציין ראש הממשלה כי בשנים האחרונות הוא נוהג לעבור בדיקות סקירה שגרתיות, אשר באחרונה שבהן התגלו סימנים ראשוניים לגידול. "בסוף השבוע האחרון קיבלתי את תוצאות הבדיקות", ציין אולמרט.

בחר לדווח לציבור

"מדובר בגידול מיקרוסקופי נטול גרורות, אשר ניתן להסירו בטיפול כירורגי קצר", הוסיף אולמרט. "לא יהיה צורך בהקרנות או בטיפול כימותרפי". הוא הדגיש בדבריו כי החליט בעצמו לפנות לציבור ולדווח על מצבו. "נכון שלא חלה עליי כל חובה לדווח לציבור על מצב הבריאותי", הזכיר אולמרט את העובדה כי החוק בנושא לא עבר בכנסת. "רציתי ביוזמתי להביא לציבור את המצב באופן מלא".

ראש הממשלה סיפר כי הטיפול שיעבור כדי לטפל במחלה תוכנן להתבצע כבר בחודשים הקרובים. "אהיה כשיר למלא את תפקידי באופן מלא לפני הטיפול וכבר שעות אחדות לאחריו", הסביר. "בכוונתי להמשיך בעבודתי ולהקדיש את כל כולי לניהול ענייני המדינה".

במהלך מסיבת העיתונאים דווח כי בצהריים עודכנה שרת החוץ וממלאת מקום ראש הממשלה, ציפי לבני, שנמצאת עתה בסין, בפרטי מחלתו של אולמרט. הודעה דומה נמסרה גם לנשיא המדינה, ליושבת ראש הכנסת ולמספר גורמים נוספים.

בתום ההודעה האישית ענו רופאיו האישיים על שאלות העיתונאים, וציינו כי הביופסיה (הבדיקה בה התגלה הגידול) נערכה ב-19 בחודש. "ראש הממשלה נמצא שנים רבות במעקב שגרתי, כאדם פרטי וגם כראש ממשלה", אמרו. "תוך כדי מעקב הגענו למסקנה שזה הזמן לברר את האפשרות של רמזים של גידול בערמונית".

"לא מחייב טיפול דחוף"

הם הוסיפו כי הניתוח, שייעשה תחת הרדמה מקומית או מלאה, לא יתבצע באופן מיידי. "מקובל להמתין מספר שבועות לאחר הביופסיה, מטעמים הקשורים לטכניקה הניתוחית", הסבירו. "הגידול, כפי שהתגלה אצל ראש הממשלה, הינו מוגבל שלא מהווה סיכון בטווח הקצר ולכן אינו מחייב טיפול דחוף וניתן להמתין כמה חודשים ללא כל סיכון".

הרופאים המשיכו והסבירו כי הגידול שהתגלה אצל ראש הממשלה "התגלה בשלב מוקדם, ונמצא במוקד בודד של גידול". הם ציינו כי יכולת ההתקדמות וההתפשטות של הגידול איטית מאוד, ולכן הוא לא מסכן את חייו של אולמרט.

הם ציינו כי ראש הממשלה קיבל הסבר מלא על כל האפשרויות הרפואיות העומדות בפניו. "לראש הממשלה הוסברו כלל הגישות הטיפוליות לגידול מסוג זה, וההחלטה הטיפולית היא בידיו", אמרו. "ניתן לבצע את הניתוח הזה גם בהרדמה אזורית וגם בהרדמה מלאה, ואז תהיה נבצרות זמנית".

במהלך מסיבת העיתונאים התייחסו הרופאים לדיווח על מחלה אחרת של אולמרט וציינו כי הוא סבל מ"שלבקת חוגרת לפני כחודש". הם הסבירו כי מדובר ב"וירוס שמקנן ברבים מאיתנו. זה לא מייצג שום חולי או ירידה בחיסוניות או כל קשר בכלל למה שיש לו כרגע. קל וחומר כשמדובר בגידול כמו שיש לו".

לא מהותי עבור שוק ההון

דוד לוי, סמנכ"ל השקעות במגדל שוקי הון אמר בעקבות מסיבת העיתונאים של אולמרט כי הודעה כזו לא משנה באופן מהותי את מצבה של הבורסה המקומית. כיום הבורסה מושפעת יותר מכל מתהליכים כלכליים עולמיים והפעילות העסקית של החברות הישראליות שרבות מהן פועלות בחו"ל יותר מאשר בארץ.

"ניתן לראות זאת היטב באירועים שעברנו שנה שעברה. הבורסה צלחה את מלחמת לבנון השנייה ואף עברה בקלילות את חילופי השלטון אך זה תמיד היה תלוי בהתפתחויות מאקרו כלכלית חיוביות. במילים אחרות, מה שחשוב זה הנתונים המאקרו כלכליים שיהיו חיוביים בארץ ובעולם. לכן, בטווח הקצר יכולה להיות השפעה להודעתו של אולמרט אך במבט קצת יותר רחוק אנו נחזור למגמה ארוכת הטווח כאשר המוקד הוא אירועים כלכליים במדינות העולם הגדול ובייחוד המצב הכלכלי בארה"ב".

לוי הוסיף, כי "עוד נתון חשוב מאוד שישפיע על הבורסה בתל-אביב בטווח הארוך היא כמובן כלכלת סין. חשוב להבין שהודעה כמו זו לפני מספר שנים הייתה עשויה לגרום לזעזוע בבורסה אך היום המצב שונה באופן מהותי בגלל הגלובליזציה. היבט שלילי שממנו יש לחשוש כמעה זה נושא קבלת החלטות בעקבות הודעתו של אולמרט. החלטות בממשלה עשויות להתעכב אך איננו רואים לכך השפעה אקוטית על כלכלת ישראל ובייחוד לאור העובדה שתקציב 2008, כך מסתמן, יעבור".

מבית ההשקעות תמיר פישמן נמסר, כי לאור מצבו הבריאותי של ראש הממשלה, פרסום מחלתו של אולמרט הינו אירוע מצער ברמה האישית, אך ברמה הכלכלית וברמת שוק ההון ניתן להגדירו כ-"non event". ניתן לומר כי רמות השיא אליהן הגיע הבורסה אתמול נקבעו למרות הדרג הפוליטי-מדיני ולא בזכותו, הבורסה נשענת על שיפור דרמטי ועקבי במצב החברות הנסחרות והמגזר העסקי, שעפ"י נתוני הלמ"ס הוא זה שמוביל את הצמיחה במשק, ומצליח להתעלם מקיפאון מדיני, שר אוצר (לשעבר) העומד בפני כתב אישום פלילי חמור וראש ממשלה תחת חקירת משטרה.

מ- 1996 עד היום נערכו בישראל חמש מערכות בחירות וכיהנו ארבעה ראשי ממשלה, אנו מאחלים לראש הממשלה בריאות ואריכות ימים, אך נראה כי כלכלת ישראל מתמודדת עם חוסר יציבות שלטוני מתמשך והמגזר העסקי בישראל מצליח לנתק עצמו ולהוביל את הכלכלה תוך הישענות על צמיחה גלובלית, עובדה שמשתקפת בהתנהגות הבורסה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.