בתי ההשקעות: מחלתו של אולמרט לא תשפיע על הבורסה
ראש הממשלה, אהוד אולמרט, הודיע בצהריים במסיבת עיתונאים מיוחדת שכינס בלשכתו כי הוא סובל מסרטן הערמונית. "התגלו אצלי סימנים ראשונים של גידול סרטני בבלוטת הערמונית", אמר אולמרט. עתה ראש הממשלה צפוי לעבור הליך רפואי להסרת הגידול. "רופאיי מסרו לי כי סיכויי הריפוי הם מלאים, ואין בגידול כדי לסכן חיים או לפגוע בתפקודי או כשירותי", הדגיש אולמרט.
אולמרט דיבר במסיבת העיתונים כשלצדו שני רופאיו האישיים, ד"ר שלמה שגב ופרופסור קובי רמון, שבדקו אותו וגילו את הגידול. בפתח דבריו ציין ראש הממשלה כי בשנים האחרונות הוא נוהג לעבור בדיקות סקירה שגרתיות, אשר באחרונה שבהן התגלו סימנים ראשוניים לגידול. "בסוף השבוע האחרון קיבלתי את תוצאות הבדיקות", ציין אולמרט.
בחר לדווח לציבור
"מדובר בגידול מיקרוסקופי נטול גרורות, אשר ניתן להסירו בטיפול כירורגי קצר", הוסיף אולמרט. "לא יהיה צורך בהקרנות או בטיפול כימותרפי". הוא הדגיש בדבריו כי החליט בעצמו לפנות לציבור ולדווח על מצבו. "נכון שלא חלה עליי כל חובה לדווח לציבור על מצב הבריאותי", הזכיר אולמרט את העובדה כי החוק בנושא לא עבר בכנסת. "רציתי ביוזמתי להביא לציבור את המצב באופן מלא".
ראש הממשלה סיפר כי הטיפול שיעבור כדי לטפל במחלה תוכנן להתבצע כבר בחודשים הקרובים. "אהיה כשיר למלא את תפקידי באופן מלא לפני הטיפול וכבר שעות אחדות לאחריו", הסביר. "בכוונתי להמשיך בעבודתי ולהקדיש את כל כולי לניהול ענייני המדינה".
במהלך מסיבת העיתונאים דווח כי בצהריים עודכנה שרת החוץ וממלאת מקום ראש הממשלה, ציפי לבני, שנמצאת עתה בסין, בפרטי מחלתו של אולמרט. הודעה דומה נמסרה גם לנשיא המדינה, ליושבת ראש הכנסת ולמספר גורמים נוספים.
בתום ההודעה האישית ענו רופאיו האישיים על שאלות העיתונאים, וציינו כי הביופסיה (הבדיקה בה התגלה הגידול) נערכה ב-19 בחודש. "ראש הממשלה נמצא שנים רבות במעקב שגרתי, כאדם פרטי וגם כראש ממשלה", אמרו. "תוך כדי מעקב הגענו למסקנה שזה הזמן לברר את האפשרות של רמזים של גידול בערמונית".
"לא מחייב טיפול דחוף"
הם הוסיפו כי הניתוח, שייעשה תחת הרדמה מקומית או מלאה, לא יתבצע באופן מיידי. "מקובל להמתין מספר שבועות לאחר הביופסיה, מטעמים הקשורים לטכניקה הניתוחית", הסבירו. "הגידול, כפי שהתגלה אצל ראש הממשלה, הינו מוגבל שלא מהווה סיכון בטווח הקצר ולכן אינו מחייב טיפול דחוף וניתן להמתין כמה חודשים ללא כל סיכון".
הרופאים המשיכו והסבירו כי הגידול שהתגלה אצל ראש הממשלה "התגלה בשלב מוקדם, ונמצא במוקד בודד של גידול". הם ציינו כי יכולת ההתקדמות וההתפשטות של הגידול איטית מאוד, ולכן הוא לא מסכן את חייו של אולמרט.
הם ציינו כי ראש הממשלה קיבל הסבר מלא על כל האפשרויות הרפואיות העומדות בפניו. "לראש הממשלה הוסברו כלל הגישות הטיפוליות לגידול מסוג זה, וההחלטה הטיפולית היא בידיו", אמרו. "ניתן לבצע את הניתוח הזה גם בהרדמה אזורית וגם בהרדמה מלאה, ואז תהיה נבצרות זמנית".
במהלך מסיבת העיתונאים התייחסו הרופאים לדיווח על מחלה אחרת של אולמרט וציינו כי הוא סבל מ"שלבקת חוגרת לפני כחודש". הם הסבירו כי מדובר ב"וירוס שמקנן ברבים מאיתנו. זה לא מייצג שום חולי או ירידה בחיסוניות או כל קשר בכלל למה שיש לו כרגע. קל וחומר כשמדובר בגידול כמו שיש לו".
לא מהותי עבור שוק ההון
דוד לוי, סמנכ"ל השקעות במגדל שוקי הון אמר בעקבות מסיבת העיתונאים של אולמרט כי הודעה כזו לא משנה באופן מהותי את מצבה של הבורסה המקומית. כיום הבורסה מושפעת יותר מכל מתהליכים כלכליים עולמיים והפעילות העסקית של החברות הישראליות שרבות מהן פועלות בחו"ל יותר מאשר בארץ.
"ניתן לראות זאת היטב באירועים שעברנו שנה שעברה. הבורסה צלחה את מלחמת לבנון השנייה ואף עברה בקלילות את חילופי השלטון אך זה תמיד היה תלוי בהתפתחויות מאקרו כלכלית חיוביות. במילים אחרות, מה שחשוב זה הנתונים המאקרו כלכליים שיהיו חיוביים בארץ ובעולם. לכן, בטווח הקצר יכולה להיות השפעה להודעתו של אולמרט אך במבט קצת יותר רחוק אנו נחזור למגמה ארוכת הטווח כאשר המוקד הוא אירועים כלכליים במדינות העולם הגדול ובייחוד המצב הכלכלי בארה"ב".
לוי הוסיף, כי "עוד נתון חשוב מאוד שישפיע על הבורסה בתל-אביב בטווח הארוך היא כמובן כלכלת סין. חשוב להבין שהודעה כמו זו לפני מספר שנים הייתה עשויה לגרום לזעזוע בבורסה אך היום המצב שונה באופן מהותי בגלל הגלובליזציה. היבט שלילי שממנו יש לחשוש כמעה זה נושא קבלת החלטות בעקבות הודעתו של אולמרט. החלטות בממשלה עשויות להתעכב אך איננו רואים לכך השפעה אקוטית על כלכלת ישראל ובייחוד לאור העובדה שתקציב 2008, כך מסתמן, יעבור".
מבית ההשקעות תמיר פישמן נמסר, כי לאור מצבו הבריאותי של ראש הממשלה, פרסום מחלתו של אולמרט הינו אירוע מצער ברמה האישית, אך ברמה הכלכלית וברמת שוק ההון ניתן להגדירו כ-"non event". ניתן לומר כי רמות השיא אליהן הגיע הבורסה אתמול נקבעו למרות הדרג הפוליטי-מדיני ולא בזכותו, הבורסה נשענת על שיפור דרמטי ועקבי במצב החברות הנסחרות והמגזר העסקי, שעפ"י נתוני הלמ"ס הוא זה שמוביל את הצמיחה במשק, ומצליח להתעלם מקיפאון מדיני, שר אוצר (לשעבר) העומד בפני כתב אישום פלילי חמור וראש ממשלה תחת חקירת משטרה.
מ- 1996 עד היום נערכו בישראל חמש מערכות בחירות וכיהנו ארבעה ראשי ממשלה, אנו מאחלים לראש הממשלה בריאות ואריכות ימים, אך נראה כי כלכלת ישראל מתמודדת עם חוסר יציבות שלטוני מתמשך והמגזר העסקי בישראל מצליח לנתק עצמו ולהוביל את הכלכלה תוך הישענות על צמיחה גלובלית, עובדה שמשתקפת בהתנהגות הבורסה.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
