עוד מפתחות לWEB 2.0 נשלפו מקברו של ק. סי. הופקינס
דפדפתי בשלישית בדפי הסיכום החודשי של חשבון הוויזה שלי ולא יכולתי להתעלם ממספר הפעמים ומגודל הסכום שהצטבר מהישיבה ליד השולחנות ב"טל בייגל" – נראה שעד שמישהו אחר ילמד להכין "בייגלס" מקמח שיפון המרוחים בגבינת שמנת ודג הסלמון, בטעם מתחרה לזה שמוגש ב"טל בייגלס" נידונתי לבלות שעות רבות במשכנם ולחלק עמם את כספי.
יוסי ג. הגיע, התיישב מולי ותקע בפני את עיניו החקרניות במבט שעבר דרך משקפיו בעלי מסגרת בצבע נירוסטה. כמדומני שמאז שהכרתי את יוסי לפני שנים לא מעטות, במסגרת השרות בחיל הקשר, הוא מעולם לא החליף את המסגרת.
"כמה עלי לספר על הנושא שאני מעוניין לספר לקוראים שמגעים לדף הנחיתה ממלבן
הADWORD של GOOGL ?" שאל יוסי וקפץ מייד לנושא שיחתנו מבלי לבזבז שבריר שנייה על גינוני נימוסים. אכן כמסגרת המשקפיים שלו גם גינוניו לא השתנו במשך השנים.
"מה אתה חושב יוסי?" כהרגלי השבתי לו בשאלה.
"הייתי רוצה לספר לו את כל הסיפור כולו או לפחות עד שהוא יחליט האם לעשות את אשר אני מציע לו לעשות או לבחור באפשרות אחרת"
"ומה מפריע לך לעשות זאת יוסי?" המשכתי לשאול.
"כמות החומר בנושא ואורך הדף" ענה יוסי, "אני לא בטוח כמה חומר קורא יכול לקרוא בנושא בטרם יתעייף מהקריאה – וכמה פעמים הוא ילחץ על הקישוריות כדי לעבור לדפים נוספים לקבל חומר נוסף"
"יוסי, מהן סוגי הפעולות שאתה מציע לקוראי דף הנחיתה באתר, המגיעים לאחר שלחצו על מלבן ה ADWORD ?"
" תלוי במוצר, יש מוצרים שהייתי רוצה שייקנו ישר מהאתר, ומוצרים אחרים מצריכים התקשרות עם אנשים במשרד או קביעת פגישות אישיות"
"יוסי – בוא ונתמקד במטרה להפוך כל נוחת ללקוח. נראה כל אחת משלושת המטרות שמנית כמוצר" יוסי הניד ראשו בחיוב.
"יוסי, מה חייב לקרות במהלך תהליך הפיכת הנוחת ללקוח?"
ללא כל היסוס מנה יוסי "הוא חייב לוודא שאכן יש לו עניין בנושא כפי שהוצג במלבן, לוודא את כל פרטי הפרטים החשובים לו כדי להחליט, לראות הדגמה כל שהיא של המוצר או דרך פעילותו, לקבל סימוכין שאחרים כבר ניסו והיו מרוצים – ולבסוף לקבל עידוד בהחלטה לפעול כל שהוא מיידית" אני מודה שנהניתי לשמוע את יוסי חוזר על עיקריו של תוכן שיחותינו בזמן האחרון.
"ומה הסיכויים שהנוחת יעשה את הפעולה שאתה מציע לו לעשות בטרם יעבור את כל התהליך בטרם יחליט לפעול?"
יוסי הניד ראשו בשלילה ואמר "אני יודע שההסתברות היא פחותה בהרבה אם בכלל, ואני גם יודע שאילו שאכן הופכים ללקוחות יעברו את כל התהליך"
"הנה לך התשובה יוסי, אתה, חייב, ליצור באתר תצוגה של כל התהליך כולו באם אתה רוצה להשיג את מרב התוצאות מהשימוש בו. האתר חייב לאפשר לנוחת למצוא את כל החומר הנחוץ לו לצורך ההחלטה, מפרטי התועלת – דרך הפעולה – עדויות משתמשים – תנאי הרכישה – עידוד להחלטה מיידית – והבטחת השרות לאחר הרכישה – אינך חייב לדאוג שמא כמות המידע רבה מידי. להפך,נוחתים ימהרו לעזוב את האתר אם לא ימצאו את המידע הנחוץ להם."
למרות שיוסי נראה בנוח עם התשובה עדיין ריחפה שאלה על פניו.
" איך להציג את התהליך בצורה מסודרת בתפריט האתר, אנשים נוטים לקפוץ ממסך למסך לבחור ברצף מסכים ששוברים את רצף תהליך ההמרה וקשה להחזירם לתהליך?" הקשה יוסי.
"יוסי, מה אורכו של מסך האתר שלך?"
"למעשה אין סופי" ענה יוסי
"והנה לך התשובה – כל התהליך כולו צריך להיבנות על מסך מתמשך אחד כמסלול בלתי נפסק שבמהלכו קיימות נקודות לפעולה עבור אילו שכבר מוכנים"
אינני יודע איך אילן המלצר ידע לתזמן את הגשת הקפה והבייגל לרגע שהתאים להפסקה קלה. עוד מעלה שנחנו בה אנשי "טל ב.".
לפרקים קודמים לחץ,
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
