עוד מפתחות לWEB 2.0 נשלפו מקברו של ק. סי. הופקינס

פרסום חייב לספר את כל הסיפור כולו בקריאה ראשונה מכיון שאנשים אינם קוראים פרסום פעם שנייה – איך זה משפיע על אורך דפי האתר
רון אלכסנדרי |

דפדפתי בשלישית בדפי הסיכום החודשי של חשבון הוויזה שלי ולא יכולתי להתעלם ממספר הפעמים ומגודל הסכום שהצטבר מהישיבה ליד השולחנות ב"טל בייגל" – נראה שעד שמישהו אחר ילמד להכין "בייגלס" מקמח שיפון המרוחים בגבינת שמנת ודג הסלמון, בטעם מתחרה לזה שמוגש ב"טל בייגלס" נידונתי לבלות שעות רבות במשכנם ולחלק עמם את כספי.

יוסי ג. הגיע, התיישב מולי ותקע בפני את עיניו החקרניות במבט שעבר דרך משקפיו בעלי מסגרת בצבע נירוסטה. כמדומני שמאז שהכרתי את יוסי לפני שנים לא מעטות, במסגרת השרות בחיל הקשר, הוא מעולם לא החליף את המסגרת.

"כמה עלי לספר על הנושא שאני מעוניין לספר לקוראים שמגעים לדף הנחיתה ממלבן

הADWORD של GOOGL ?" שאל יוסי וקפץ מייד לנושא שיחתנו מבלי לבזבז שבריר שנייה על גינוני נימוסים. אכן כמסגרת המשקפיים שלו גם גינוניו לא השתנו במשך השנים.

"מה אתה חושב יוסי?" כהרגלי השבתי לו בשאלה.

"הייתי רוצה לספר לו את כל הסיפור כולו או לפחות עד שהוא יחליט האם לעשות את אשר אני מציע לו לעשות או לבחור באפשרות אחרת"

"ומה מפריע לך לעשות זאת יוסי?" המשכתי לשאול.

"כמות החומר בנושא ואורך הדף" ענה יוסי, "אני לא בטוח כמה חומר קורא יכול לקרוא בנושא בטרם יתעייף מהקריאה – וכמה פעמים הוא ילחץ על הקישוריות כדי לעבור לדפים נוספים לקבל חומר נוסף"

"יוסי, מהן סוגי הפעולות שאתה מציע לקוראי דף הנחיתה באתר, המגיעים לאחר שלחצו על מלבן ה ADWORD ?"

" תלוי במוצר, יש מוצרים שהייתי רוצה שייקנו ישר מהאתר, ומוצרים אחרים מצריכים התקשרות עם אנשים במשרד או קביעת פגישות אישיות"

"יוסי – בוא ונתמקד במטרה להפוך כל נוחת ללקוח. נראה כל אחת משלושת המטרות שמנית כמוצר" יוסי הניד ראשו בחיוב.

"יוסי, מה חייב לקרות במהלך תהליך הפיכת הנוחת ללקוח?"

ללא כל היסוס מנה יוסי "הוא חייב לוודא שאכן יש לו עניין בנושא כפי שהוצג במלבן, לוודא את כל פרטי הפרטים החשובים לו כדי להחליט, לראות הדגמה כל שהיא של המוצר או דרך פעילותו, לקבל סימוכין שאחרים כבר ניסו והיו מרוצים – ולבסוף לקבל עידוד בהחלטה לפעול כל שהוא מיידית" אני מודה שנהניתי לשמוע את יוסי חוזר על עיקריו של תוכן שיחותינו בזמן האחרון.

"ומה הסיכויים שהנוחת יעשה את הפעולה שאתה מציע לו לעשות בטרם יעבור את כל התהליך בטרם יחליט לפעול?"

יוסי הניד ראשו בשלילה ואמר "אני יודע שההסתברות היא פחותה בהרבה אם בכלל, ואני גם יודע שאילו שאכן הופכים ללקוחות יעברו את כל התהליך"

"הנה לך התשובה יוסי, אתה, חייב, ליצור באתר תצוגה של כל התהליך כולו באם אתה רוצה להשיג את מרב התוצאות מהשימוש בו. האתר חייב לאפשר לנוחת למצוא את כל החומר הנחוץ לו לצורך ההחלטה, מפרטי התועלת – דרך הפעולה – עדויות משתמשים – תנאי הרכישה – עידוד להחלטה מיידית – והבטחת השרות לאחר הרכישה – אינך חייב לדאוג שמא כמות המידע רבה מידי. להפך,נוחתים ימהרו לעזוב את האתר אם לא ימצאו את המידע הנחוץ להם."

למרות שיוסי נראה בנוח עם התשובה עדיין ריחפה שאלה על פניו.

" איך להציג את התהליך בצורה מסודרת בתפריט האתר, אנשים נוטים לקפוץ ממסך למסך לבחור ברצף מסכים ששוברים את רצף תהליך ההמרה וקשה להחזירם לתהליך?" הקשה יוסי.

"יוסי, מה אורכו של מסך האתר שלך?"

"למעשה אין סופי" ענה יוסי

"והנה לך התשובה – כל התהליך כולו צריך להיבנות על מסך מתמשך אחד כמסלול בלתי נפסק שבמהלכו קיימות נקודות לפעולה עבור אילו שכבר מוכנים"

אינני יודע איך אילן המלצר ידע לתזמן את הגשת הקפה והבייגל לרגע שהתאים להפסקה קלה. עוד מעלה שנחנו בה אנשי "טל ב.".

לפרקים קודמים לחץ,

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.