עוד מפתחות לWEB 2.0 נשלפו מקברו של ק. סי. הופקינס
דפדפתי בשלישית בדפי הסיכום החודשי של חשבון הוויזה שלי ולא יכולתי להתעלם ממספר הפעמים ומגודל הסכום שהצטבר מהישיבה ליד השולחנות ב"טל בייגל" – נראה שעד שמישהו אחר ילמד להכין "בייגלס" מקמח שיפון המרוחים בגבינת שמנת ודג הסלמון, בטעם מתחרה לזה שמוגש ב"טל בייגלס" נידונתי לבלות שעות רבות במשכנם ולחלק עמם את כספי.
יוסי ג. הגיע, התיישב מולי ותקע בפני את עיניו החקרניות במבט שעבר דרך משקפיו בעלי מסגרת בצבע נירוסטה. כמדומני שמאז שהכרתי את יוסי לפני שנים לא מעטות, במסגרת השרות בחיל הקשר, הוא מעולם לא החליף את המסגרת.
"כמה עלי לספר על הנושא שאני מעוניין לספר לקוראים שמגעים לדף הנחיתה ממלבן
הADWORD של GOOGL ?" שאל יוסי וקפץ מייד לנושא שיחתנו מבלי לבזבז שבריר שנייה על גינוני נימוסים. אכן כמסגרת המשקפיים שלו גם גינוניו לא השתנו במשך השנים.
"מה אתה חושב יוסי?" כהרגלי השבתי לו בשאלה.
"הייתי רוצה לספר לו את כל הסיפור כולו או לפחות עד שהוא יחליט האם לעשות את אשר אני מציע לו לעשות או לבחור באפשרות אחרת"
"ומה מפריע לך לעשות זאת יוסי?" המשכתי לשאול.
"כמות החומר בנושא ואורך הדף" ענה יוסי, "אני לא בטוח כמה חומר קורא יכול לקרוא בנושא בטרם יתעייף מהקריאה – וכמה פעמים הוא ילחץ על הקישוריות כדי לעבור לדפים נוספים לקבל חומר נוסף"
"יוסי, מהן סוגי הפעולות שאתה מציע לקוראי דף הנחיתה באתר, המגיעים לאחר שלחצו על מלבן ה ADWORD ?"
" תלוי במוצר, יש מוצרים שהייתי רוצה שייקנו ישר מהאתר, ומוצרים אחרים מצריכים התקשרות עם אנשים במשרד או קביעת פגישות אישיות"
"יוסי – בוא ונתמקד במטרה להפוך כל נוחת ללקוח. נראה כל אחת משלושת המטרות שמנית כמוצר" יוסי הניד ראשו בחיוב.
"יוסי, מה חייב לקרות במהלך תהליך הפיכת הנוחת ללקוח?"
ללא כל היסוס מנה יוסי "הוא חייב לוודא שאכן יש לו עניין בנושא כפי שהוצג במלבן, לוודא את כל פרטי הפרטים החשובים לו כדי להחליט, לראות הדגמה כל שהיא של המוצר או דרך פעילותו, לקבל סימוכין שאחרים כבר ניסו והיו מרוצים – ולבסוף לקבל עידוד בהחלטה לפעול כל שהוא מיידית" אני מודה שנהניתי לשמוע את יוסי חוזר על עיקריו של תוכן שיחותינו בזמן האחרון.
"ומה הסיכויים שהנוחת יעשה את הפעולה שאתה מציע לו לעשות בטרם יעבור את כל התהליך בטרם יחליט לפעול?"
יוסי הניד ראשו בשלילה ואמר "אני יודע שההסתברות היא פחותה בהרבה אם בכלל, ואני גם יודע שאילו שאכן הופכים ללקוחות יעברו את כל התהליך"
"הנה לך התשובה יוסי, אתה, חייב, ליצור באתר תצוגה של כל התהליך כולו באם אתה רוצה להשיג את מרב התוצאות מהשימוש בו. האתר חייב לאפשר לנוחת למצוא את כל החומר הנחוץ לו לצורך ההחלטה, מפרטי התועלת – דרך הפעולה – עדויות משתמשים – תנאי הרכישה – עידוד להחלטה מיידית – והבטחת השרות לאחר הרכישה – אינך חייב לדאוג שמא כמות המידע רבה מידי. להפך,נוחתים ימהרו לעזוב את האתר אם לא ימצאו את המידע הנחוץ להם."
למרות שיוסי נראה בנוח עם התשובה עדיין ריחפה שאלה על פניו.
" איך להציג את התהליך בצורה מסודרת בתפריט האתר, אנשים נוטים לקפוץ ממסך למסך לבחור ברצף מסכים ששוברים את רצף תהליך ההמרה וקשה להחזירם לתהליך?" הקשה יוסי.
"יוסי, מה אורכו של מסך האתר שלך?"
"למעשה אין סופי" ענה יוסי
"והנה לך התשובה – כל התהליך כולו צריך להיבנות על מסך מתמשך אחד כמסלול בלתי נפסק שבמהלכו קיימות נקודות לפעולה עבור אילו שכבר מוכנים"
אינני יודע איך אילן המלצר ידע לתזמן את הגשת הקפה והבייגל לרגע שהתאים להפסקה קלה. עוד מעלה שנחנו בה אנשי "טל ב.".
לפרקים קודמים לחץ,
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
