עוד מפתחות לWEB 2.0 נשלפו מקברו של ק. סי. הופקינס
דפדפתי בשלישית בדפי הסיכום החודשי של חשבון הוויזה שלי ולא יכולתי להתעלם ממספר הפעמים ומגודל הסכום שהצטבר מהישיבה ליד השולחנות ב"טל בייגל" – נראה שעד שמישהו אחר ילמד להכין "בייגלס" מקמח שיפון המרוחים בגבינת שמנת ודג הסלמון, בטעם מתחרה לזה שמוגש ב"טל בייגלס" נידונתי לבלות שעות רבות במשכנם ולחלק עמם את כספי.
יוסי ג. הגיע, התיישב מולי ותקע בפני את עיניו החקרניות במבט שעבר דרך משקפיו בעלי מסגרת בצבע נירוסטה. כמדומני שמאז שהכרתי את יוסי לפני שנים לא מעטות, במסגרת השרות בחיל הקשר, הוא מעולם לא החליף את המסגרת.
"כמה עלי לספר על הנושא שאני מעוניין לספר לקוראים שמגעים לדף הנחיתה ממלבן
הADWORD של GOOGL ?" שאל יוסי וקפץ מייד לנושא שיחתנו מבלי לבזבז שבריר שנייה על גינוני נימוסים. אכן כמסגרת המשקפיים שלו גם גינוניו לא השתנו במשך השנים.
"מה אתה חושב יוסי?" כהרגלי השבתי לו בשאלה.
"הייתי רוצה לספר לו את כל הסיפור כולו או לפחות עד שהוא יחליט האם לעשות את אשר אני מציע לו לעשות או לבחור באפשרות אחרת"
"ומה מפריע לך לעשות זאת יוסי?" המשכתי לשאול.
"כמות החומר בנושא ואורך הדף" ענה יוסי, "אני לא בטוח כמה חומר קורא יכול לקרוא בנושא בטרם יתעייף מהקריאה – וכמה פעמים הוא ילחץ על הקישוריות כדי לעבור לדפים נוספים לקבל חומר נוסף"
"יוסי, מהן סוגי הפעולות שאתה מציע לקוראי דף הנחיתה באתר, המגיעים לאחר שלחצו על מלבן ה ADWORD ?"
" תלוי במוצר, יש מוצרים שהייתי רוצה שייקנו ישר מהאתר, ומוצרים אחרים מצריכים התקשרות עם אנשים במשרד או קביעת פגישות אישיות"
"יוסי – בוא ונתמקד במטרה להפוך כל נוחת ללקוח. נראה כל אחת משלושת המטרות שמנית כמוצר" יוסי הניד ראשו בחיוב.
"יוסי, מה חייב לקרות במהלך תהליך הפיכת הנוחת ללקוח?"
ללא כל היסוס מנה יוסי "הוא חייב לוודא שאכן יש לו עניין בנושא כפי שהוצג במלבן, לוודא את כל פרטי הפרטים החשובים לו כדי להחליט, לראות הדגמה כל שהיא של המוצר או דרך פעילותו, לקבל סימוכין שאחרים כבר ניסו והיו מרוצים – ולבסוף לקבל עידוד בהחלטה לפעול כל שהוא מיידית" אני מודה שנהניתי לשמוע את יוסי חוזר על עיקריו של תוכן שיחותינו בזמן האחרון.
"ומה הסיכויים שהנוחת יעשה את הפעולה שאתה מציע לו לעשות בטרם יעבור את כל התהליך בטרם יחליט לפעול?"
יוסי הניד ראשו בשלילה ואמר "אני יודע שההסתברות היא פחותה בהרבה אם בכלל, ואני גם יודע שאילו שאכן הופכים ללקוחות יעברו את כל התהליך"
"הנה לך התשובה יוסי, אתה, חייב, ליצור באתר תצוגה של כל התהליך כולו באם אתה רוצה להשיג את מרב התוצאות מהשימוש בו. האתר חייב לאפשר לנוחת למצוא את כל החומר הנחוץ לו לצורך ההחלטה, מפרטי התועלת – דרך הפעולה – עדויות משתמשים – תנאי הרכישה – עידוד להחלטה מיידית – והבטחת השרות לאחר הרכישה – אינך חייב לדאוג שמא כמות המידע רבה מידי. להפך,נוחתים ימהרו לעזוב את האתר אם לא ימצאו את המידע הנחוץ להם."
למרות שיוסי נראה בנוח עם התשובה עדיין ריחפה שאלה על פניו.
" איך להציג את התהליך בצורה מסודרת בתפריט האתר, אנשים נוטים לקפוץ ממסך למסך לבחור ברצף מסכים ששוברים את רצף תהליך ההמרה וקשה להחזירם לתהליך?" הקשה יוסי.
"יוסי, מה אורכו של מסך האתר שלך?"
"למעשה אין סופי" ענה יוסי
"והנה לך התשובה – כל התהליך כולו צריך להיבנות על מסך מתמשך אחד כמסלול בלתי נפסק שבמהלכו קיימות נקודות לפעולה עבור אילו שכבר מוכנים"
אינני יודע איך אילן המלצר ידע לתזמן את הגשת הקפה והבייגל לרגע שהתאים להפסקה קלה. עוד מעלה שנחנו בה אנשי "טל ב.".
לפרקים קודמים לחץ,

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
.jpg)