עוד מפתחות לWEB 2.0 נשלפו מקברו של ק. סי. הופקינס

פרסום חייב לספר את כל הסיפור כולו בקריאה ראשונה מכיון שאנשים אינם קוראים פרסום פעם שנייה – איך זה משפיע על אורך דפי האתר
רון אלכסנדרי |

דפדפתי בשלישית בדפי הסיכום החודשי של חשבון הוויזה שלי ולא יכולתי להתעלם ממספר הפעמים ומגודל הסכום שהצטבר מהישיבה ליד השולחנות ב"טל בייגל" – נראה שעד שמישהו אחר ילמד להכין "בייגלס" מקמח שיפון המרוחים בגבינת שמנת ודג הסלמון, בטעם מתחרה לזה שמוגש ב"טל בייגלס" נידונתי לבלות שעות רבות במשכנם ולחלק עמם את כספי.

יוסי ג. הגיע, התיישב מולי ותקע בפני את עיניו החקרניות במבט שעבר דרך משקפיו בעלי מסגרת בצבע נירוסטה. כמדומני שמאז שהכרתי את יוסי לפני שנים לא מעטות, במסגרת השרות בחיל הקשר, הוא מעולם לא החליף את המסגרת.

"כמה עלי לספר על הנושא שאני מעוניין לספר לקוראים שמגעים לדף הנחיתה ממלבן

הADWORD של GOOGL ?" שאל יוסי וקפץ מייד לנושא שיחתנו מבלי לבזבז שבריר שנייה על גינוני נימוסים. אכן כמסגרת המשקפיים שלו גם גינוניו לא השתנו במשך השנים.

"מה אתה חושב יוסי?" כהרגלי השבתי לו בשאלה.

"הייתי רוצה לספר לו את כל הסיפור כולו או לפחות עד שהוא יחליט האם לעשות את אשר אני מציע לו לעשות או לבחור באפשרות אחרת"

"ומה מפריע לך לעשות זאת יוסי?" המשכתי לשאול.

"כמות החומר בנושא ואורך הדף" ענה יוסי, "אני לא בטוח כמה חומר קורא יכול לקרוא בנושא בטרם יתעייף מהקריאה – וכמה פעמים הוא ילחץ על הקישוריות כדי לעבור לדפים נוספים לקבל חומר נוסף"

"יוסי, מהן סוגי הפעולות שאתה מציע לקוראי דף הנחיתה באתר, המגיעים לאחר שלחצו על מלבן ה ADWORD ?"

" תלוי במוצר, יש מוצרים שהייתי רוצה שייקנו ישר מהאתר, ומוצרים אחרים מצריכים התקשרות עם אנשים במשרד או קביעת פגישות אישיות"

"יוסי – בוא ונתמקד במטרה להפוך כל נוחת ללקוח. נראה כל אחת משלושת המטרות שמנית כמוצר" יוסי הניד ראשו בחיוב.

"יוסי, מה חייב לקרות במהלך תהליך הפיכת הנוחת ללקוח?"

ללא כל היסוס מנה יוסי "הוא חייב לוודא שאכן יש לו עניין בנושא כפי שהוצג במלבן, לוודא את כל פרטי הפרטים החשובים לו כדי להחליט, לראות הדגמה כל שהיא של המוצר או דרך פעילותו, לקבל סימוכין שאחרים כבר ניסו והיו מרוצים – ולבסוף לקבל עידוד בהחלטה לפעול כל שהוא מיידית" אני מודה שנהניתי לשמוע את יוסי חוזר על עיקריו של תוכן שיחותינו בזמן האחרון.

"ומה הסיכויים שהנוחת יעשה את הפעולה שאתה מציע לו לעשות בטרם יעבור את כל התהליך בטרם יחליט לפעול?"

יוסי הניד ראשו בשלילה ואמר "אני יודע שההסתברות היא פחותה בהרבה אם בכלל, ואני גם יודע שאילו שאכן הופכים ללקוחות יעברו את כל התהליך"

"הנה לך התשובה יוסי, אתה, חייב, ליצור באתר תצוגה של כל התהליך כולו באם אתה רוצה להשיג את מרב התוצאות מהשימוש בו. האתר חייב לאפשר לנוחת למצוא את כל החומר הנחוץ לו לצורך ההחלטה, מפרטי התועלת – דרך הפעולה – עדויות משתמשים – תנאי הרכישה – עידוד להחלטה מיידית – והבטחת השרות לאחר הרכישה – אינך חייב לדאוג שמא כמות המידע רבה מידי. להפך,נוחתים ימהרו לעזוב את האתר אם לא ימצאו את המידע הנחוץ להם."

למרות שיוסי נראה בנוח עם התשובה עדיין ריחפה שאלה על פניו.

" איך להציג את התהליך בצורה מסודרת בתפריט האתר, אנשים נוטים לקפוץ ממסך למסך לבחור ברצף מסכים ששוברים את רצף תהליך ההמרה וקשה להחזירם לתהליך?" הקשה יוסי.

"יוסי, מה אורכו של מסך האתר שלך?"

"למעשה אין סופי" ענה יוסי

"והנה לך התשובה – כל התהליך כולו צריך להיבנות על מסך מתמשך אחד כמסלול בלתי נפסק שבמהלכו קיימות נקודות לפעולה עבור אילו שכבר מוכנים"

אינני יודע איך אילן המלצר ידע לתזמן את הגשת הקפה והבייגל לרגע שהתאים להפסקה קלה. עוד מעלה שנחנו בה אנשי "טל ב.".

לפרקים קודמים לחץ,

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.