ילין לפידות מובילה את הקופות במאי עם תשואה של 1.5%
חודש מאי אמנם התחיל בקול תרועה רמה כאשר מדדי המניות טיפסו לרמות שיא של כל הזמנים, אך בסיומו רשמו המדדים המובילים ירידות שערים. מה שהעיב על המסחר באחד העם והוביל לחודש שלילי, היו הירידות החדות שנרשמו בשווקים מתפתחים ומגמה שלילית שאפיינה גם את בורסת וול סטריט ובורסות אירופה.
בסיכום חודשי ירד מדד ת"א 25 בכ-1.5%, מדד ת"א 100 ירד בשיעור של כ-1.7% ומדד ת"א 75 ירד בשיעור של כ-1.1%. מדד מניות הטכנולוגיה, תל-טק 15, רשם ירידה חודשית חדה בשיעור של 6.8% ואילו מדד יתר 150 בלט לחיוב כאשר עלה ב-0.2%. כמו כן, יש לציין את מדד ת"א נדל"ן, שסיים את החודש בעלייה של 1.2%.
איגרות החוב הממשלתיות הצמודות למדד ירדו בחודש מאי בשיעור של כ- 0.3%, כאשר עיקר הירידה מתרכזת באג"ח הבינוניות והארוכות ל-5 עד 7 שנים ו-7 עד 10 שנים שהשילו 0.6% ו-0.5% בהתאמה. מדד איגרות החוב השקליות עלה בשיעור של כ-0.5% והוא מייצג עלייה של 0.6% בשחרים ועלייה של כ- 0.5% בגילונים. כמו כן, המק"מים עלו בשיעור המתבקש של כ-0.5%.
באפיק המט"ח, שמיוצג בשיעור נמוך יחסית בקופות הגמל, בדרך כלל 5% עד 10%, רשם הדולר התחזקות מול השקל בשיעור של 0.3%. צמודי המט"ח הקונצרניים נותרו ללא שינוי וצמודי המט"ח הממשלתי (איגרת אחת בלבד) ירדו בשיעור של 0.8%.
על רקע כל הנתונים, רשמה בחודש מאי תעשיית קופות הגמל למשקיעים תשואה נומינלית ברוטו שלילית אשר נעה בדרך כלל בטווח שבין 0.1%- עד 0.6%-, כאשר השונות בין תשואת הקופות המשיכה להיות גבוהה.
שלוש קופות הגמל לתגמולים הגדולות בתעשייה: גדיש של פועלים, עצמה של לאומי ותמר של דיסקונט, אשר בהן מרוכז רוב כספו של הציבור, רשמו כולן במאי תשואה נומינלית ברוטו שלילית: גדיש: 0.35%-, עצמה: 0.16%-, תמר: 0.31%-, ובממוצע כ-0.3%-.
תמונת המצב של תשואת הקופות הפרטיות במאי מציגה שונות הרבה יותר גבוהה. טווח התשואות הנומינליות ברוטו של קופות אלה נע בין 0.8%- עד 1.5%. בממוצע חודשי, 5 הגופים הגדולים הניבו תשואה נומינלית ברוטו ממוצעת חיובית של 0.3%.
רכיב המניות בחלק מהקופות הבנקאיות גבוה מזה שאצל רוב הגופים הפרטיים ומתקרב ל-30%.
הבולטים לטובה במאי: ילין לפידות עם תשואה 1.5%, סולומון עם 0.87% והלמן אלדובי עם 0.79%.
הבולטים לרעה: מרכנתיל עם תשואה שלילית של 0.78%, מזרחי נתיבות עם 0.66%- ואפסילון ותמיר פישמן 0.67%- ו-0.77%- בהתאמה.
מתחילת השנה
לאחר שב-2005 נסחר שוק המניות בכיוון אחד ברור מעלה, חמשת החודשים הראשונים של 2006 היו רווים באירועים דרמטיים שהובילו למסחר תנודתי והפכפך, אך בסיכומו של דבר הכיוון נותר צפונה. מתחילת השנה עלה מדד ת"א 25 ב-3.5% ואילו מדד ת"א 100 עלה ב-5.6%, מדד ת"א 75 עלה ב-14.2%, מדד יתר 150 עלה בשיעור של 17.7% ומדד תל-טק 15 ירד ב-4.1%.
ברמה הענפית בלטו בעיקר מניות הנדל"ן, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בעליית המדד המשקלל את תשואתן ב-40.3%.
באפיקים הסולידיים: עלייה בשיעור של 2.1% נרשמה בצמודי המדד. מנגד, באפיק השקלי עלה מדד השחרים מתחילת השנה ב-1%, הגילונים עלו בממוצע ב-2.4% והמק"מים עלו כמצופה מהם ב- 2%.
בשוק המט"ח התחזק השקל מול הדולר, מתחילת השנה, ב-1.8%. מול האירו פוחת השקל בשיעור חד של 6.7% ומול סל המטבעות פוחת השקל ב-0.9%.
התשואה הנומינלית ברוטו המצטברת של קופות הגמל בחמשת החודשים הראשונים של 2006 נעה בין 3.3% ל-3.7%, כאשר 3 קופות הגמל הבנקאיות הגדולות השיגו מתחילת השנה תשואה נומינלית ברוטו ממוצעת של 3.5%, לעומת ממוצע של כ-5.5% בקרנות הפרטיות.
עוד נציין, חלק עיקרי מהתשואה החיובית נובע מהעליות של שוק המניות בשליש הראשון של השנה, והיתר מהתשואות שהניבו האפיקים הסולידיים.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
רווחים כלואים החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
רווחים כלואים החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
