ילין לפידות מובילה את הקופות במאי עם תשואה של 1.5%
חודש מאי אמנם התחיל בקול תרועה רמה כאשר מדדי המניות טיפסו לרמות שיא של כל הזמנים, אך בסיומו רשמו המדדים המובילים ירידות שערים. מה שהעיב על המסחר באחד העם והוביל לחודש שלילי, היו הירידות החדות שנרשמו בשווקים מתפתחים ומגמה שלילית שאפיינה גם את בורסת וול סטריט ובורסות אירופה.
בסיכום חודשי ירד מדד ת"א 25 בכ-1.5%, מדד ת"א 100 ירד בשיעור של כ-1.7% ומדד ת"א 75 ירד בשיעור של כ-1.1%. מדד מניות הטכנולוגיה, תל-טק 15, רשם ירידה חודשית חדה בשיעור של 6.8% ואילו מדד יתר 150 בלט לחיוב כאשר עלה ב-0.2%. כמו כן, יש לציין את מדד ת"א נדל"ן, שסיים את החודש בעלייה של 1.2%.
איגרות החוב הממשלתיות הצמודות למדד ירדו בחודש מאי בשיעור של כ- 0.3%, כאשר עיקר הירידה מתרכזת באג"ח הבינוניות והארוכות ל-5 עד 7 שנים ו-7 עד 10 שנים שהשילו 0.6% ו-0.5% בהתאמה. מדד איגרות החוב השקליות עלה בשיעור של כ-0.5% והוא מייצג עלייה של 0.6% בשחרים ועלייה של כ- 0.5% בגילונים. כמו כן, המק"מים עלו בשיעור המתבקש של כ-0.5%.
באפיק המט"ח, שמיוצג בשיעור נמוך יחסית בקופות הגמל, בדרך כלל 5% עד 10%, רשם הדולר התחזקות מול השקל בשיעור של 0.3%. צמודי המט"ח הקונצרניים נותרו ללא שינוי וצמודי המט"ח הממשלתי (איגרת אחת בלבד) ירדו בשיעור של 0.8%.
על רקע כל הנתונים, רשמה בחודש מאי תעשיית קופות הגמל למשקיעים תשואה נומינלית ברוטו שלילית אשר נעה בדרך כלל בטווח שבין 0.1%- עד 0.6%-, כאשר השונות בין תשואת הקופות המשיכה להיות גבוהה.
שלוש קופות הגמל לתגמולים הגדולות בתעשייה: גדיש של פועלים, עצמה של לאומי ותמר של דיסקונט, אשר בהן מרוכז רוב כספו של הציבור, רשמו כולן במאי תשואה נומינלית ברוטו שלילית: גדיש: 0.35%-, עצמה: 0.16%-, תמר: 0.31%-, ובממוצע כ-0.3%-.
תמונת המצב של תשואת הקופות הפרטיות במאי מציגה שונות הרבה יותר גבוהה. טווח התשואות הנומינליות ברוטו של קופות אלה נע בין 0.8%- עד 1.5%. בממוצע חודשי, 5 הגופים הגדולים הניבו תשואה נומינלית ברוטו ממוצעת חיובית של 0.3%.
רכיב המניות בחלק מהקופות הבנקאיות גבוה מזה שאצל רוב הגופים הפרטיים ומתקרב ל-30%.
הבולטים לטובה במאי: ילין לפידות עם תשואה 1.5%, סולומון עם 0.87% והלמן אלדובי עם 0.79%.
הבולטים לרעה: מרכנתיל עם תשואה שלילית של 0.78%, מזרחי נתיבות עם 0.66%- ואפסילון ותמיר פישמן 0.67%- ו-0.77%- בהתאמה.
מתחילת השנה
לאחר שב-2005 נסחר שוק המניות בכיוון אחד ברור מעלה, חמשת החודשים הראשונים של 2006 היו רווים באירועים דרמטיים שהובילו למסחר תנודתי והפכפך, אך בסיכומו של דבר הכיוון נותר צפונה. מתחילת השנה עלה מדד ת"א 25 ב-3.5% ואילו מדד ת"א 100 עלה ב-5.6%, מדד ת"א 75 עלה ב-14.2%, מדד יתר 150 עלה בשיעור של 17.7% ומדד תל-טק 15 ירד ב-4.1%.
ברמה הענפית בלטו בעיקר מניות הנדל"ן, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בעליית המדד המשקלל את תשואתן ב-40.3%.
באפיקים הסולידיים: עלייה בשיעור של 2.1% נרשמה בצמודי המדד. מנגד, באפיק השקלי עלה מדד השחרים מתחילת השנה ב-1%, הגילונים עלו בממוצע ב-2.4% והמק"מים עלו כמצופה מהם ב- 2%.
בשוק המט"ח התחזק השקל מול הדולר, מתחילת השנה, ב-1.8%. מול האירו פוחת השקל בשיעור חד של 6.7% ומול סל המטבעות פוחת השקל ב-0.9%.
התשואה הנומינלית ברוטו המצטברת של קופות הגמל בחמשת החודשים הראשונים של 2006 נעה בין 3.3% ל-3.7%, כאשר 3 קופות הגמל הבנקאיות הגדולות השיגו מתחילת השנה תשואה נומינלית ברוטו ממוצעת של 3.5%, לעומת ממוצע של כ-5.5% בקרנות הפרטיות.
עוד נציין, חלק עיקרי מהתשואה החיובית נובע מהעליות של שוק המניות בשליש הראשון של השנה, והיתר מהתשואות שהניבו האפיקים הסולידיים.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
טראמפ בישראל CHATGPTארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים
ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה
לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.
ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת
מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.
מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד
במהלך המגעים ביקשה
ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת
תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.
למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא
טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס
לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.
