חמש ודקה: קפלן שוב נותן שואו
* מי שלא ראה את אביגדור קפלן כועס, לא ראה כעס מימיו. טוב הגזמתי אבל אי אפשר היה להתעלם באמת מהצרות של קפלן עם אלי ארוך במפגש העיתונאים שקיים מנכ"ל כלל ביטוח ביום חמישי בבוקר בבית סוקלוב, לגורל חשיפת דוחותיה הכספיים של הקבוצה. הדוחות המוצלחים לא הצליחו להעלים את העובדה שכולם רצו לשמוע שוב, מה יש לקפלן לומר על הסיפור הכי חם בשוק.
קפלן כעס והתחמם בשקט, עד שנתן נאום - שאותו מומלץ לקרוא בידיעה על כך אצלנו ב-Bizportal.
* קבוצת יפעת החליטה לעשות פורים שמח במיוחד, וכוחות הבלונד נשלחו לשטח בכדי לבדוק את המצב. המסיבה שכללה את עובדי הקבוצה, לרבות עובדי קו מנחה, היתה פורימית וכללה תחרות תחפושות נושאת פרסים. אל המקום הראשון הגיעה, אילנה פרייברג, מנהלת מכירות מובילה שהתחפושת שלה זכתה למראות משתוממים – למראה היקף ההשקעה וההקפדה. כבלונדינית לברונטית – שאפו אילנה!
* ואפרופו אירועי פורים. גם באינטל חגגו את חג תחפושות. מסיבת התחפושות כללה הופעה של להקת הדורבנים, ולמהנדסי השבבים הוגשו פיתות, היה קבאב וטחינה ואוכל סיני. מקורותי בשטח מציינים שנרשם אירוע שגרתי למדי עם תחושת יובש קלה. מתכנתים, מה לעשות.
* שוב הלכתי השבוע ברחובות העיר הגדולה וחיפשתי אטרקציות – בשבילכם, כמובן. כך מצאתי את עצמי במרכז הופעה נרגשת במיוחד. מנכ"ל איפקס ניהול תיקים, ערן אורנשטיין, החליט לפשוט את חליפת העסקים ולנגן אל תוך הלילה עם להקת "האולפן השמח 4". אם ינקי מתקלט ורייפמן עומד עם הדרינק בעמדת הדי.ג'יי, אז שוק ההון מתחיל להיות שמח יותר – גם בזכות החברה של ד"ש איפקס. בקהל שהתגודד לו במרתפי הבימה בתל אביב, במועדון ההייניקן, נצפה מנכ"ל ד"ש איפקס, עידו נויברגר. יחדיו יכלו להקשיב לקאוורים תוססים לשירים של איפה הילד, גרינדיי, נושאי המגבעת, ועוד. היה שמייח.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
