השווקים בעולם מנסים להתרגל למצב חדש בתחום הריבית
שווקי ההון בעולם מנסים להסתגל למצב של ריביות עולות בכל העולם, כשבארה"ב הריבית הולכת לכיוון ה-5% לקראת סיום תהליך ההעלאות ובאירופה לכיוון ה-3%, ביפן לכיוון ה 0.5%-0.25% בשנה הקרובה. יש לזכור, כי עליית הריביות באה על רקע נתוני מאקרו חיוביים וכלכלות צומחות בקצבים גבוהים. ביפן המשקיעים ראו בהחלטת הבנק המרכזי לשנות את המדיניות המוניטארית המרחיבה כאיתות לחוזקה של הכלכלה היפנית ואמון, כי הכלכלה תמשיך לצמוח בקצב מהיר גם בשנים הקרובות.
בסיכום השבוע שעבר - מדד הניקיי המשיך בתנודתיות הגבוהה על פני הטווח הרחב בו הוא נע מתחילת השנה. לכן הרחבנו את טווח התחזית, ועד שהוא לא יצא מטווח זה קשה יהיה לקבוע את כיוונו. הותרנו את שאר הטווחים באותן רמות, כשמדד הסטוקס 50 הוא כרגע היחידי שמוגדר חיובי, אנו ממשיכים לתת דגש לרמת תמיכה של 1630 נק' בנאסד"ק 100, רמה שנבחנה שוב השבוע ורמות של 1230-1245 נק' ב- S&P 500.
טווחי המסחר הצפויים השווקים המובילים בעולם השבוע: S&P 500 בטווח של 1230-1320 נקודות. נאסד"ק 100 בטווח של 1630-1760 נקודות. ניקיי 225 בטווח של והדאו-גונס 50 האירופי בטווח של 3400-3550 נקודות.
השווקים המתעוררים עברו בשבוע האחרון מימוש חד על רקע הציפיות להמשך העלאת הריבית בכלכלות המובילות בעולם ומימוש שערים לאור העליות החדות מתחילת השנה.
יפן- מדד הניקיי רשם בשבוע האחרון עלייה של 2.89% תוך מסחר תנודתי, כשברקע החלטת הבנק המרכזי לשנות את המדיניות המוניטארית המרחיבה, בעקבות צפי ליציאת המשק היפני ממצב של דפלציה. הסיבות לשינוי המדיניות הנן צמיחת המשק היפני בלמעלה מ-5%, עליית שכר, אבטלה נמוכה, עלייה במדד המחירים לחודש ינואר (עלייה של 0.5%) ועלייה במדד המחירים ליצרן.
מדובר בחדשות טובות למשק היפני הנמצא במגמת צמיחה מזה למעלה מ-4 שנים, נגיד הבנק המרכזי ביפן אמר כי הריבית ביפן לא תעלה כל עוד לא מדובר במגמה של יציאה ממצב של דפלציה. כרגע הבנק המרכזי מתכוון להקטין את כמות הכסף המוזרמת למשק היפני ונראה כי הריבית תעלה ב-0.25% לקראת הרבעון האחרון של השנה. העלאת הריבית לשיעור של 0.5% לא תפגע בצמיחת הכלכלה היפנית אשר נהנית מעליה בייצוא, בהשקעות ההון ובצריכה הפרטית.
שוק המניות ביפן הגיב בחיוב לידיעה על ההרחבה המוניטארית וזינק בלמעלה מ-2.5% כשהמשקיעים רואים בהחלטת הבנק המרכזי לשנות את מדיניות הריבית איתות לחוזקה של הכלכלה היפנית ואמון כי הכלכלה תמשיך בקצב מהיר גם בשנים הקרובות.
בצד המניות הבולטות ניתן לציין את יצרניות הרכב שבלטו בעליות שערים בהובלת הונדה וטויוטה, ואת ענקית הקמעונאות איאון שעלתה ב-4.5%, לאור צפי לדוחות חיוביים ולאור הודעת החברה, כי בכוונתה לפתוח סניפי בנק בחנויותיה.
בצד נתוני המאקרו דווח, כי הזמנות למכונות חדשות בחודש ינואר רשמו ירידה של 6.2% יחסית לחודש קודם לעומת צפי לירידה של 5%, בחישוב שנתי מדובר בעלייה של 9.8% כשבשלושת החודשים הקודמים נרשמה עלייה. העדכון האחרון של השקעות הון לרבעון הרביעי הראה על עלייה של 8.8% לעומת צפי לעלייה של 9.5%.
באירופה: שבוע חיובי של עליות שערים, למרות החששות מפני עליית שערי הריבית בעולם, כאשר ב-11 מתוך 18 מדינות מערב אירופה נרשמו עליות שערים. המנוע מאחורי עליות השערים היה אופטימיות בנוגע למיזוגים ורכישות, המשך גידול ברווחיות בחברות וירידת מחירי האנרגיה.
מדד הסטוקס 50 רשם עלייה של 0.8%, ואילו מדדי הדקס, הפוטסי והקאק הוסיפו 1.5%, 0.8%, 1.2% בהתאמה.
התשואות על אג"ח באירופה עלו מתחילת השנה, כאשר התשואה של אג"ח לטווח בינוני וארוך עלו ב- 0.4% אל מול התשואות בתחילת השנה, העלייה בתשואות נובעת כתוצאה מעליית התשואות בארה"ב, עליית ריבית באירופה וספקולציות לגבי המשך עליית הריבית.
חברת התשתית הצרפתית SUEZ זינקה ב-9.5% (העלייה הגבוהה במדד הסטוקס 50) וזאת לאחר ירידה של 8% בשבוע הקודם, ENEL האיטלקית תנסה לרכוש את SUEZ למרות התנגדות ממשלת צרפת, הצעת הרכש תעמוד על 40 מיליארד יורו. כמו כן החברה דיווחה על זינוק של 48% ברווח בשנת 2005.
מיזוג נוסף מתרחש בענף הגזים התעשייתיים, כאשר היצרנית השנייה בגודלה בעולם לינדה הגרמנית תציע 14 מיליארד דולר עבור BOC הבריטית, היצרנית החמישית בגודלה בעולם.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
