השווקים בעולם מנסים להתרגל למצב חדש בתחום הריבית

ביו-בנק קרנות נאמנות סבורים, כי טווח המסחר במדד הניקיי צפוי להתרחב. המנוע מאחורי עליות השערים בשווקים המניות באירופה נראה כאופטימיות בנוגע למיזוגים ורכישות, המשך גידול ברווחיות בחברות וירידת מחירי האנרגיה

שווקי ההון בעולם מנסים להסתגל למצב של ריביות עולות בכל העולם, כשבארה"ב הריבית הולכת לכיוון ה-5% לקראת סיום תהליך ההעלאות ובאירופה לכיוון ה-3%, ביפן לכיוון ה 0.5%-0.25% בשנה הקרובה. יש לזכור, כי עליית הריביות באה על רקע נתוני מאקרו חיוביים וכלכלות צומחות בקצבים גבוהים. ביפן המשקיעים ראו בהחלטת הבנק המרכזי לשנות את המדיניות המוניטארית המרחיבה כאיתות לחוזקה של הכלכלה היפנית ואמון, כי הכלכלה תמשיך לצמוח בקצב מהיר גם בשנים הקרובות.

בסיכום השבוע שעבר - מדד הניקיי המשיך בתנודתיות הגבוהה על פני הטווח הרחב בו הוא נע מתחילת השנה. לכן הרחבנו את טווח התחזית, ועד שהוא לא יצא מטווח זה קשה יהיה לקבוע את כיוונו. הותרנו את שאר הטווחים באותן רמות, כשמדד הסטוקס 50 הוא כרגע היחידי שמוגדר חיובי, אנו ממשיכים לתת דגש לרמת תמיכה של 1630 נק' בנאסד"ק 100, רמה שנבחנה שוב השבוע ורמות של 1230-1245 נק' ב- S&P 500.

טווחי המסחר הצפויים השווקים המובילים בעולם השבוע: S&P 500 בטווח של 1230-1320 נקודות. נאסד"ק 100 בטווח של 1630-1760 נקודות. ניקיי 225 בטווח של והדאו-גונס 50 האירופי בטווח של 3400-3550 נקודות.

השווקים המתעוררים עברו בשבוע האחרון מימוש חד על רקע הציפיות להמשך העלאת הריבית בכלכלות המובילות בעולם ומימוש שערים לאור העליות החדות מתחילת השנה.

יפן- מדד הניקיי רשם בשבוע האחרון עלייה של 2.89% תוך מסחר תנודתי, כשברקע החלטת הבנק המרכזי לשנות את המדיניות המוניטארית המרחיבה, בעקבות צפי ליציאת המשק היפני ממצב של דפלציה. הסיבות לשינוי המדיניות הנן צמיחת המשק היפני בלמעלה מ-5%, עליית שכר, אבטלה נמוכה, עלייה במדד המחירים לחודש ינואר (עלייה של 0.5%) ועלייה במדד המחירים ליצרן.

מדובר בחדשות טובות למשק היפני הנמצא במגמת צמיחה מזה למעלה מ-4 שנים, נגיד הבנק המרכזי ביפן אמר כי הריבית ביפן לא תעלה כל עוד לא מדובר במגמה של יציאה ממצב של דפלציה. כרגע הבנק המרכזי מתכוון להקטין את כמות הכסף המוזרמת למשק היפני ונראה כי הריבית תעלה ב-0.25% לקראת הרבעון האחרון של השנה. העלאת הריבית לשיעור של 0.5% לא תפגע בצמיחת הכלכלה היפנית אשר נהנית מעליה בייצוא, בהשקעות ההון ובצריכה הפרטית.

שוק המניות ביפן הגיב בחיוב לידיעה על ההרחבה המוניטארית וזינק בלמעלה מ-2.5% כשהמשקיעים רואים בהחלטת הבנק המרכזי לשנות את מדיניות הריבית איתות לחוזקה של הכלכלה היפנית ואמון כי הכלכלה תמשיך בקצב מהיר גם בשנים הקרובות.

בצד המניות הבולטות ניתן לציין את יצרניות הרכב שבלטו בעליות שערים בהובלת הונדה וטויוטה, ואת ענקית הקמעונאות איאון שעלתה ב-4.5%, לאור צפי לדוחות חיוביים ולאור הודעת החברה, כי בכוונתה לפתוח סניפי בנק בחנויותיה.

בצד נתוני המאקרו דווח, כי הזמנות למכונות חדשות בחודש ינואר רשמו ירידה של 6.2% יחסית לחודש קודם לעומת צפי לירידה של 5%, בחישוב שנתי מדובר בעלייה של 9.8% כשבשלושת החודשים הקודמים נרשמה עלייה. העדכון האחרון של השקעות הון לרבעון הרביעי הראה על עלייה של 8.8% לעומת צפי לעלייה של 9.5%.

באירופה: שבוע חיובי של עליות שערים, למרות החששות מפני עליית שערי הריבית בעולם, כאשר ב-11 מתוך 18 מדינות מערב אירופה נרשמו עליות שערים. המנוע מאחורי עליות השערים היה אופטימיות בנוגע למיזוגים ורכישות, המשך גידול ברווחיות בחברות וירידת מחירי האנרגיה.

מדד הסטוקס 50 רשם עלייה של 0.8%, ואילו מדדי הדקס, הפוטסי והקאק הוסיפו 1.5%, 0.8%, 1.2% בהתאמה.

התשואות על אג"ח באירופה עלו מתחילת השנה, כאשר התשואה של אג"ח לטווח בינוני וארוך עלו ב- 0.4% אל מול התשואות בתחילת השנה, העלייה בתשואות נובעת כתוצאה מעליית התשואות בארה"ב, עליית ריבית באירופה וספקולציות לגבי המשך עליית הריבית.

חברת התשתית הצרפתית SUEZ זינקה ב-9.5% (העלייה הגבוהה במדד הסטוקס 50) וזאת לאחר ירידה של 8% בשבוע הקודם, ENEL האיטלקית תנסה לרכוש את SUEZ למרות התנגדות ממשלת צרפת, הצעת הרכש תעמוד על 40 מיליארד יורו. כמו כן החברה דיווחה על זינוק של 48% ברווח בשנת 2005.

מיזוג נוסף מתרחש בענף הגזים התעשייתיים, כאשר היצרנית השנייה בגודלה בעולם לינדה הגרמנית תציע 14 מיליארד דולר עבור BOC הבריטית, היצרנית החמישית בגודלה בעולם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.