השווקים בעולם מנסים להתרגל למצב חדש בתחום הריבית
שווקי ההון בעולם מנסים להסתגל למצב של ריביות עולות בכל העולם, כשבארה"ב הריבית הולכת לכיוון ה-5% לקראת סיום תהליך ההעלאות ובאירופה לכיוון ה-3%, ביפן לכיוון ה 0.5%-0.25% בשנה הקרובה. יש לזכור, כי עליית הריביות באה על רקע נתוני מאקרו חיוביים וכלכלות צומחות בקצבים גבוהים. ביפן המשקיעים ראו בהחלטת הבנק המרכזי לשנות את המדיניות המוניטארית המרחיבה כאיתות לחוזקה של הכלכלה היפנית ואמון, כי הכלכלה תמשיך לצמוח בקצב מהיר גם בשנים הקרובות.
בסיכום השבוע שעבר - מדד הניקיי המשיך בתנודתיות הגבוהה על פני הטווח הרחב בו הוא נע מתחילת השנה. לכן הרחבנו את טווח התחזית, ועד שהוא לא יצא מטווח זה קשה יהיה לקבוע את כיוונו. הותרנו את שאר הטווחים באותן רמות, כשמדד הסטוקס 50 הוא כרגע היחידי שמוגדר חיובי, אנו ממשיכים לתת דגש לרמת תמיכה של 1630 נק' בנאסד"ק 100, רמה שנבחנה שוב השבוע ורמות של 1230-1245 נק' ב- S&P 500.
טווחי המסחר הצפויים השווקים המובילים בעולם השבוע: S&P 500 בטווח של 1230-1320 נקודות. נאסד"ק 100 בטווח של 1630-1760 נקודות. ניקיי 225 בטווח של והדאו-גונס 50 האירופי בטווח של 3400-3550 נקודות.
השווקים המתעוררים עברו בשבוע האחרון מימוש חד על רקע הציפיות להמשך העלאת הריבית בכלכלות המובילות בעולם ומימוש שערים לאור העליות החדות מתחילת השנה.
יפן- מדד הניקיי רשם בשבוע האחרון עלייה של 2.89% תוך מסחר תנודתי, כשברקע החלטת הבנק המרכזי לשנות את המדיניות המוניטארית המרחיבה, בעקבות צפי ליציאת המשק היפני ממצב של דפלציה. הסיבות לשינוי המדיניות הנן צמיחת המשק היפני בלמעלה מ-5%, עליית שכר, אבטלה נמוכה, עלייה במדד המחירים לחודש ינואר (עלייה של 0.5%) ועלייה במדד המחירים ליצרן.
מדובר בחדשות טובות למשק היפני הנמצא במגמת צמיחה מזה למעלה מ-4 שנים, נגיד הבנק המרכזי ביפן אמר כי הריבית ביפן לא תעלה כל עוד לא מדובר במגמה של יציאה ממצב של דפלציה. כרגע הבנק המרכזי מתכוון להקטין את כמות הכסף המוזרמת למשק היפני ונראה כי הריבית תעלה ב-0.25% לקראת הרבעון האחרון של השנה. העלאת הריבית לשיעור של 0.5% לא תפגע בצמיחת הכלכלה היפנית אשר נהנית מעליה בייצוא, בהשקעות ההון ובצריכה הפרטית.
שוק המניות ביפן הגיב בחיוב לידיעה על ההרחבה המוניטארית וזינק בלמעלה מ-2.5% כשהמשקיעים רואים בהחלטת הבנק המרכזי לשנות את מדיניות הריבית איתות לחוזקה של הכלכלה היפנית ואמון כי הכלכלה תמשיך בקצב מהיר גם בשנים הקרובות.
בצד המניות הבולטות ניתן לציין את יצרניות הרכב שבלטו בעליות שערים בהובלת הונדה וטויוטה, ואת ענקית הקמעונאות איאון שעלתה ב-4.5%, לאור צפי לדוחות חיוביים ולאור הודעת החברה, כי בכוונתה לפתוח סניפי בנק בחנויותיה.
בצד נתוני המאקרו דווח, כי הזמנות למכונות חדשות בחודש ינואר רשמו ירידה של 6.2% יחסית לחודש קודם לעומת צפי לירידה של 5%, בחישוב שנתי מדובר בעלייה של 9.8% כשבשלושת החודשים הקודמים נרשמה עלייה. העדכון האחרון של השקעות הון לרבעון הרביעי הראה על עלייה של 8.8% לעומת צפי לעלייה של 9.5%.
באירופה: שבוע חיובי של עליות שערים, למרות החששות מפני עליית שערי הריבית בעולם, כאשר ב-11 מתוך 18 מדינות מערב אירופה נרשמו עליות שערים. המנוע מאחורי עליות השערים היה אופטימיות בנוגע למיזוגים ורכישות, המשך גידול ברווחיות בחברות וירידת מחירי האנרגיה.
מדד הסטוקס 50 רשם עלייה של 0.8%, ואילו מדדי הדקס, הפוטסי והקאק הוסיפו 1.5%, 0.8%, 1.2% בהתאמה.
התשואות על אג"ח באירופה עלו מתחילת השנה, כאשר התשואה של אג"ח לטווח בינוני וארוך עלו ב- 0.4% אל מול התשואות בתחילת השנה, העלייה בתשואות נובעת כתוצאה מעליית התשואות בארה"ב, עליית ריבית באירופה וספקולציות לגבי המשך עליית הריבית.
חברת התשתית הצרפתית SUEZ זינקה ב-9.5% (העלייה הגבוהה במדד הסטוקס 50) וזאת לאחר ירידה של 8% בשבוע הקודם, ENEL האיטלקית תנסה לרכוש את SUEZ למרות התנגדות ממשלת צרפת, הצעת הרכש תעמוד על 40 מיליארד יורו. כמו כן החברה דיווחה על זינוק של 48% ברווח בשנת 2005.
מיזוג נוסף מתרחש בענף הגזים התעשייתיים, כאשר היצרנית השנייה בגודלה בעולם לינדה הגרמנית תציע 14 מיליארד דולר עבור BOC הבריטית, היצרנית החמישית בגודלה בעולם.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
בינה מלאכותית גנרי AI generic סוף עידן כללי האצבע: הדוח שמכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים
הרגולטורים ממקדים את הפיקוח במערכות מסוכנות, מחייבים שקיפות ומשאירים את האחריות אצל הגוף הפיננסי. סיווג לפי רמת סיכון, דרישת הסבר כללית, ואחריות גם כשיש צד שלישי
הדוח הסופי של הצוות הבין משרדי לבחינת שימושי בינה מלאכותית בסקטור הפיננסי מתפרסם ביום רביעי ומציב כיוון רגולטורי די חד. אסדרה שמתרכזת קודם כל במערכות שמוגדרות כבעלות סיכון גבוה, ולא בניסיון להדק ברגים על כל שימוש טכנולוגי באשר הוא. נקודת המוצא היא שהבינה המלאכותית כבר בתוך המערכת, ולכן השאלה היא איפה היא עלולה לייצר פגיעה צרכנית, בעיות תחרות, או השפעה על יציבות.
הדוח מציף את נקודות החיכוך המוכרות, כמו פרטיות והטיה, אבל נכנס גם לעולמות של ניהול סיכונים ותפעול בפועל. בתוך זה הוא מתייחס גם לזירה שהולכת ותופסת נפח ככל שהכלים משתכללים, הונאות ודיסאינפורמציה שנכנסות דרך ערוצים דיגיטליים ונוגעות ישירות לפעילות פיננסית יומיומית.
לא כל מערכת באותו משקל, משקל הבינה המלאכותית יורד לקרקע
בבסיס ההמלצות נמצאת חלוקה לפי רמת סיכון. הדוח מפרט איך מעריכים סיכונים ביחס למערכות בינה מלאכותית שיכולות להשתלב בשירות לקוחות, בקבלת החלטות, בניטור חריגות, בחיתום, באשראי ובניהול סיכונים. ההבחנה הזאת מכוונת את הפיקוח למקומות שבהם יש השפעה מהותית על לקוח או על השוק, ולא רק שימוש טכני פנימי. בדוח גם יש עדכון לחלוקה עצמה, עם מעבר לשתי קטגוריות עבודה, סיכון נמוך-בינוני מול סיכון גבוה, כדי להקל על היישום.
כדי שזה לא יישאר ברמת עקרונות, הדוח מציג ארגז כלים שמדבר על תהליך קבלת החלטות, ניהול סיכונים, בקרה ופיקוח על מערכות בינה מלאכותית. הכיוון הוא להשאיר לגופים הפיננסיים גמישות יישום לפי אופי השירות ומהותיותו, אבל עם דרישות עבודה מסודרות של אחריות, תיעוד ושליטה.
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
- שווי של כ-8 מיליארד דולר: יצרנית השבבים סריבראס מצטרפת למתחרות אנבידיה בשוק ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מדגיש שהסיפור לא נגמר במדיניות על הנייר. הוא נשען גם על כללי ממשל תאגידי קיימים שמגדירים תפקידים לדירקטוריון ולהנהלה הבכירה כשמכניסים טכנולוגיות חדשות ומפתחים מערכות ומודלים, ומציף אפשרות להשלים את המעטפת בכלים ייעודיים לממשל בינה מלאכותית לפי הצורך.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")