השווקים בעולם מנסים להתרגל למצב חדש בתחום הריבית
שווקי ההון בעולם מנסים להסתגל למצב של ריביות עולות בכל העולם, כשבארה"ב הריבית הולכת לכיוון ה-5% לקראת סיום תהליך ההעלאות ובאירופה לכיוון ה-3%, ביפן לכיוון ה 0.5%-0.25% בשנה הקרובה. יש לזכור, כי עליית הריביות באה על רקע נתוני מאקרו חיוביים וכלכלות צומחות בקצבים גבוהים. ביפן המשקיעים ראו בהחלטת הבנק המרכזי לשנות את המדיניות המוניטארית המרחיבה כאיתות לחוזקה של הכלכלה היפנית ואמון, כי הכלכלה תמשיך לצמוח בקצב מהיר גם בשנים הקרובות.
בסיכום השבוע שעבר - מדד הניקיי המשיך בתנודתיות הגבוהה על פני הטווח הרחב בו הוא נע מתחילת השנה. לכן הרחבנו את טווח התחזית, ועד שהוא לא יצא מטווח זה קשה יהיה לקבוע את כיוונו. הותרנו את שאר הטווחים באותן רמות, כשמדד הסטוקס 50 הוא כרגע היחידי שמוגדר חיובי, אנו ממשיכים לתת דגש לרמת תמיכה של 1630 נק' בנאסד"ק 100, רמה שנבחנה שוב השבוע ורמות של 1230-1245 נק' ב- S&P 500.
טווחי המסחר הצפויים השווקים המובילים בעולם השבוע: S&P 500 בטווח של 1230-1320 נקודות. נאסד"ק 100 בטווח של 1630-1760 נקודות. ניקיי 225 בטווח של והדאו-גונס 50 האירופי בטווח של 3400-3550 נקודות.
השווקים המתעוררים עברו בשבוע האחרון מימוש חד על רקע הציפיות להמשך העלאת הריבית בכלכלות המובילות בעולם ומימוש שערים לאור העליות החדות מתחילת השנה.
יפן- מדד הניקיי רשם בשבוע האחרון עלייה של 2.89% תוך מסחר תנודתי, כשברקע החלטת הבנק המרכזי לשנות את המדיניות המוניטארית המרחיבה, בעקבות צפי ליציאת המשק היפני ממצב של דפלציה. הסיבות לשינוי המדיניות הנן צמיחת המשק היפני בלמעלה מ-5%, עליית שכר, אבטלה נמוכה, עלייה במדד המחירים לחודש ינואר (עלייה של 0.5%) ועלייה במדד המחירים ליצרן.
מדובר בחדשות טובות למשק היפני הנמצא במגמת צמיחה מזה למעלה מ-4 שנים, נגיד הבנק המרכזי ביפן אמר כי הריבית ביפן לא תעלה כל עוד לא מדובר במגמה של יציאה ממצב של דפלציה. כרגע הבנק המרכזי מתכוון להקטין את כמות הכסף המוזרמת למשק היפני ונראה כי הריבית תעלה ב-0.25% לקראת הרבעון האחרון של השנה. העלאת הריבית לשיעור של 0.5% לא תפגע בצמיחת הכלכלה היפנית אשר נהנית מעליה בייצוא, בהשקעות ההון ובצריכה הפרטית.
שוק המניות ביפן הגיב בחיוב לידיעה על ההרחבה המוניטארית וזינק בלמעלה מ-2.5% כשהמשקיעים רואים בהחלטת הבנק המרכזי לשנות את מדיניות הריבית איתות לחוזקה של הכלכלה היפנית ואמון כי הכלכלה תמשיך בקצב מהיר גם בשנים הקרובות.
בצד המניות הבולטות ניתן לציין את יצרניות הרכב שבלטו בעליות שערים בהובלת הונדה וטויוטה, ואת ענקית הקמעונאות איאון שעלתה ב-4.5%, לאור צפי לדוחות חיוביים ולאור הודעת החברה, כי בכוונתה לפתוח סניפי בנק בחנויותיה.
בצד נתוני המאקרו דווח, כי הזמנות למכונות חדשות בחודש ינואר רשמו ירידה של 6.2% יחסית לחודש קודם לעומת צפי לירידה של 5%, בחישוב שנתי מדובר בעלייה של 9.8% כשבשלושת החודשים הקודמים נרשמה עלייה. העדכון האחרון של השקעות הון לרבעון הרביעי הראה על עלייה של 8.8% לעומת צפי לעלייה של 9.5%.
באירופה: שבוע חיובי של עליות שערים, למרות החששות מפני עליית שערי הריבית בעולם, כאשר ב-11 מתוך 18 מדינות מערב אירופה נרשמו עליות שערים. המנוע מאחורי עליות השערים היה אופטימיות בנוגע למיזוגים ורכישות, המשך גידול ברווחיות בחברות וירידת מחירי האנרגיה.
מדד הסטוקס 50 רשם עלייה של 0.8%, ואילו מדדי הדקס, הפוטסי והקאק הוסיפו 1.5%, 0.8%, 1.2% בהתאמה.
התשואות על אג"ח באירופה עלו מתחילת השנה, כאשר התשואה של אג"ח לטווח בינוני וארוך עלו ב- 0.4% אל מול התשואות בתחילת השנה, העלייה בתשואות נובעת כתוצאה מעליית התשואות בארה"ב, עליית ריבית באירופה וספקולציות לגבי המשך עליית הריבית.
חברת התשתית הצרפתית SUEZ זינקה ב-9.5% (העלייה הגבוהה במדד הסטוקס 50) וזאת לאחר ירידה של 8% בשבוע הקודם, ENEL האיטלקית תנסה לרכוש את SUEZ למרות התנגדות ממשלת צרפת, הצעת הרכש תעמוד על 40 מיליארד יורו. כמו כן החברה דיווחה על זינוק של 48% ברווח בשנת 2005.
מיזוג נוסף מתרחש בענף הגזים התעשייתיים, כאשר היצרנית השנייה בגודלה בעולם לינדה הגרמנית תציע 14 מיליארד דולר עבור BOC הבריטית, היצרנית החמישית בגודלה בעולם.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש
סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023. מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.
לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.
- גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.
