השווקים בעולם מנסים להתרגל למצב חדש בתחום הריבית

ביו-בנק קרנות נאמנות סבורים, כי טווח המסחר במדד הניקיי צפוי להתרחב. המנוע מאחורי עליות השערים בשווקים המניות באירופה נראה כאופטימיות בנוגע למיזוגים ורכישות, המשך גידול ברווחיות בחברות וירידת מחירי האנרגיה

שווקי ההון בעולם מנסים להסתגל למצב של ריביות עולות בכל העולם, כשבארה"ב הריבית הולכת לכיוון ה-5% לקראת סיום תהליך ההעלאות ובאירופה לכיוון ה-3%, ביפן לכיוון ה 0.5%-0.25% בשנה הקרובה. יש לזכור, כי עליית הריביות באה על רקע נתוני מאקרו חיוביים וכלכלות צומחות בקצבים גבוהים. ביפן המשקיעים ראו בהחלטת הבנק המרכזי לשנות את המדיניות המוניטארית המרחיבה כאיתות לחוזקה של הכלכלה היפנית ואמון, כי הכלכלה תמשיך לצמוח בקצב מהיר גם בשנים הקרובות.

בסיכום השבוע שעבר - מדד הניקיי המשיך בתנודתיות הגבוהה על פני הטווח הרחב בו הוא נע מתחילת השנה. לכן הרחבנו את טווח התחזית, ועד שהוא לא יצא מטווח זה קשה יהיה לקבוע את כיוונו. הותרנו את שאר הטווחים באותן רמות, כשמדד הסטוקס 50 הוא כרגע היחידי שמוגדר חיובי, אנו ממשיכים לתת דגש לרמת תמיכה של 1630 נק' בנאסד"ק 100, רמה שנבחנה שוב השבוע ורמות של 1230-1245 נק' ב- S&P 500.

טווחי המסחר הצפויים השווקים המובילים בעולם השבוע: S&P 500 בטווח של 1230-1320 נקודות. נאסד"ק 100 בטווח של 1630-1760 נקודות. ניקיי 225 בטווח של והדאו-גונס 50 האירופי בטווח של 3400-3550 נקודות.

השווקים המתעוררים עברו בשבוע האחרון מימוש חד על רקע הציפיות להמשך העלאת הריבית בכלכלות המובילות בעולם ומימוש שערים לאור העליות החדות מתחילת השנה.

יפן- מדד הניקיי רשם בשבוע האחרון עלייה של 2.89% תוך מסחר תנודתי, כשברקע החלטת הבנק המרכזי לשנות את המדיניות המוניטארית המרחיבה, בעקבות צפי ליציאת המשק היפני ממצב של דפלציה. הסיבות לשינוי המדיניות הנן צמיחת המשק היפני בלמעלה מ-5%, עליית שכר, אבטלה נמוכה, עלייה במדד המחירים לחודש ינואר (עלייה של 0.5%) ועלייה במדד המחירים ליצרן.

מדובר בחדשות טובות למשק היפני הנמצא במגמת צמיחה מזה למעלה מ-4 שנים, נגיד הבנק המרכזי ביפן אמר כי הריבית ביפן לא תעלה כל עוד לא מדובר במגמה של יציאה ממצב של דפלציה. כרגע הבנק המרכזי מתכוון להקטין את כמות הכסף המוזרמת למשק היפני ונראה כי הריבית תעלה ב-0.25% לקראת הרבעון האחרון של השנה. העלאת הריבית לשיעור של 0.5% לא תפגע בצמיחת הכלכלה היפנית אשר נהנית מעליה בייצוא, בהשקעות ההון ובצריכה הפרטית.

שוק המניות ביפן הגיב בחיוב לידיעה על ההרחבה המוניטארית וזינק בלמעלה מ-2.5% כשהמשקיעים רואים בהחלטת הבנק המרכזי לשנות את מדיניות הריבית איתות לחוזקה של הכלכלה היפנית ואמון כי הכלכלה תמשיך בקצב מהיר גם בשנים הקרובות.

בצד המניות הבולטות ניתן לציין את יצרניות הרכב שבלטו בעליות שערים בהובלת הונדה וטויוטה, ואת ענקית הקמעונאות איאון שעלתה ב-4.5%, לאור צפי לדוחות חיוביים ולאור הודעת החברה, כי בכוונתה לפתוח סניפי בנק בחנויותיה.

בצד נתוני המאקרו דווח, כי הזמנות למכונות חדשות בחודש ינואר רשמו ירידה של 6.2% יחסית לחודש קודם לעומת צפי לירידה של 5%, בחישוב שנתי מדובר בעלייה של 9.8% כשבשלושת החודשים הקודמים נרשמה עלייה. העדכון האחרון של השקעות הון לרבעון הרביעי הראה על עלייה של 8.8% לעומת צפי לעלייה של 9.5%.

באירופה: שבוע חיובי של עליות שערים, למרות החששות מפני עליית שערי הריבית בעולם, כאשר ב-11 מתוך 18 מדינות מערב אירופה נרשמו עליות שערים. המנוע מאחורי עליות השערים היה אופטימיות בנוגע למיזוגים ורכישות, המשך גידול ברווחיות בחברות וירידת מחירי האנרגיה.

מדד הסטוקס 50 רשם עלייה של 0.8%, ואילו מדדי הדקס, הפוטסי והקאק הוסיפו 1.5%, 0.8%, 1.2% בהתאמה.

התשואות על אג"ח באירופה עלו מתחילת השנה, כאשר התשואה של אג"ח לטווח בינוני וארוך עלו ב- 0.4% אל מול התשואות בתחילת השנה, העלייה בתשואות נובעת כתוצאה מעליית התשואות בארה"ב, עליית ריבית באירופה וספקולציות לגבי המשך עליית הריבית.

חברת התשתית הצרפתית SUEZ זינקה ב-9.5% (העלייה הגבוהה במדד הסטוקס 50) וזאת לאחר ירידה של 8% בשבוע הקודם, ENEL האיטלקית תנסה לרכוש את SUEZ למרות התנגדות ממשלת צרפת, הצעת הרכש תעמוד על 40 מיליארד יורו. כמו כן החברה דיווחה על זינוק של 48% ברווח בשנת 2005.

מיזוג נוסף מתרחש בענף הגזים התעשייתיים, כאשר היצרנית השנייה בגודלה בעולם לינדה הגרמנית תציע 14 מיליארד דולר עבור BOC הבריטית, היצרנית החמישית בגודלה בעולם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.