קלאבמרקט
"פרשת התמוטטות רשת קלאבמרקט היא עדות נוספת לכישלון מתמשך של הפיקוח על הבנקים. המפקח נכשל בבקרה על מדיניות האשראי של הבנקים אל מול לווים גדולים, במיוחד בענף שכבר זמן רב מצביע על חוסר יציבות. נראה שהמפקח לא פעל מבעוד מועד לבדוק את היקפי האשראי של הבנקים, את שיקול הדעת במתן אשראי נדיב ואת בחינתו של אשראי עסקי בעייתי בקרב תאגידים גדולים וחברות ענק". כך אומרת ורד מולכו, מנכ"ל חברת ורד-דורות העוסקת בניהול תיקי ניירות ערך.
לדברי ורד מולכו, שמילאה בעבר תפקידים בכירים בבנק לאומי, הגירעון המתמשך של רשת קלאבמרקט לא נולד בשבועות האחרונים, אלא היה תהליך שנמשך כשנתיים. במצב כזה לא הייתה הצדקה לבנקים להמשיך ולספק אשראי לרשת במצוקה ובוודאי לא להגדיל אשראי להתרחבות הסניפים, ובפרט כאשר היה ברור שקיים הפסד תפעולי. על הבנקים היה לדרוש תוכנית התייעלות מבעוד מועד, שאולי הייתה מונעת או ממזערת את קריסת הרשת. מולכו הדגישה, כי חברות הנהנות מאשראי מחויבות להגיש דוחות כספיים לבנק מידי שנה בשנה. הבנק אמור לבדוק אותם במסגרת הפיקוח על הסיכונים ולבחון האם העסק נתון בבעיה. לא ברור עד כמה נבדקו את הדוחות ועד כמה אובחן שיש בעיה, אך ברור שגם המפקח על הבנקים התרשל במילוי תפקידו.
מולכו הדגישה כי מחדליו של המפקח על הבנקים מודגשים על רקע הצהרותיו שלו, כי אם הבנקים לא יבלמו את הגידול באשראי לחלק מהלווים, החשיפה שלהם תגדל ויציבותם תתערער. חשיפה כזו עלולה לפגוע לא רק בשיעורי הרווחיות של הבנקים, אלא להעמיד בסכנה את עצם קיומם. מולכו הוסיפה: "יש הכרח לבדוק את האשראי בקרב 'השמות הגדולים' באותה דקדקנות וקפדנות כפי שבודקים אצל לקוחות מהשורה ועסקים קטנים ובינוניים, כל זאת על מנת למנוע נפילות חוזרות ונשנות של הבנקים אל מול הלווים הגדולים".
ורד מולכו הוסיפה ואמרה כי "נראה שלא הבנקים ולא הפיקוח על הבנקים הפנימו את לקחי השנים האחרונות ובכללם את חגיגת האשראי לתאגידי הענק במגזר העסקי בשיעורי מימון גבוהים ובמרווחים נמוכים ואת ההפרשות לחובות מסופקים שרשמו קפיצת מדרגה בשנים האחרונות".
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
