בן כספית בניתוח פוליטי - "מתווה הגז תקוע יותר מאי פעם"
חגיגה גדולה הייתה אתמול במניות הגז בבורסה בת"א ברקע לדבריו של שר הנפט המצרי לפיהם תגלית הגז הענקית במצרים לא תשפיע על המו"מ שמנהלת מצרים עם ישראל בנוגע ליבוא גז למתקני ההנזלה (לכתבה המלאה). עם זאת, הדרך לייצוא הגז עדיין נראית ארוכה, ולא בגלל קשיים מצד מצרים ביום שאחרי התגלית של ENI. בן כספית פרסם הבוקר מאמר ב'מעריב' בו הוא מנתח פוליטית את הסיכוי להעביר את מתווה הגז בכנסת.
וכך כותב כספית: "מתווה הגז תקוע יותר מאי פעם. התסבוכת נראית בלתי ניתנת לפתירה. ביום שני התקיימה ישיבה של ראשי הסיעות בקואליציה, עם ראש הממשלה. נמדדו שם כמה צירי מתח: בין משה כחלון לאריה דרעי, בין בנימין נתניהו למשה כחלון ובין כולם לכולם. דרעי דורש להביא את מתווה הגז להצבעה בכנסת, אבל כחלון לא מוכן לגייס את "כולנו" להצביע בעד המתווה. הוא נותן חופש הצבעה ומזהיר את נתניהו: סיפור הגז עלול לפרק לו את הסיעה ובעצם לפרק את הקואליציה. דרעי זועם, גם נתניהו זועם, העניין הוא שנתניהו פוחד מכחלון פחד גדול (בעיקר אחרי הפרסום ב"מעריב־השבוע" על ציר המפגשים החשאי שלו עם יאיר לפיד), אז הוא נכנע לו. כשכחלון אמר לדרעי שההצבעה בכנסת לא חשובה, הרי הוא (דרעי) לא מתכוון לחתום על סעיף 52 בשום מקרה, דרעי ענה ואמר ש"אולי יחתום על הסעיף הזה שר כלכלה אחר". האמירה הזו הדהדה ברחבי החדר. דרעי נשבע אחר־כך שלא התכוון לשום דבר, אבל זה היה מאוחר מדי" - למאמר המלא
אגב, בשיחת הוועידה של קבוצת דלק (שלאחר פרסום הדו"חות) שהתקיימה ביום שאחרי ההודעה של ENI על התגלית במצרים, אמרו ראשי דלק כי "הבעיה שלנו היא עדיין ירושלים ולא מצרים" - לכתבה המלאה
והיום בבורסה בת"א, מניות הגז שוב צבועות אדום. רציו שזינקה אתמול מעל 8%, מאבד כעת 2.2%. אבנר שזינקה 7% מאבדת 1.4%. קבוצת דלק יורדת 2%.
בגרף, מדד הגז-נפט בת"א בשנה האחרונה:
רציו יהש 1.51%
- דרעי ניצח את כספית: העיתונאי ישלם 60 אלף שקל פיצוי על לשון הרע
- הפורמט החדש של פגוש את העיתונות פתח פער על אילה חסון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבנר יהש
- 14.אורן 05/09/2015 09:53הגב לתגובה זובכתבה לפני שבוע במעריב שואל את איש השב״כ למה לא הרגת את רוצח רבין הרי היית יוצא טוב ולא היית יושב בכלא באוירה של אותם ימים, וזו לא שאלה אלא נזיפה והבעת דעה!
- כמו תמיד, לצד מסוים מותרים כל מיני דברים.... (ל"ת)משה מנתיבות 05/09/2015 22:53הגב לתגובה זו
- 13.במדינה מתוקנת גילה ויחימוביץ היו מועמדים לדין פלילי (ל"ת)אהרון 05/09/2015 09:50הגב לתגובה זו
- 12.איתן 04/09/2015 14:39הגב לתגובה זוכנראה שכן. כל מה שכתבת נמס כמו גלידה בשמש. נמצא הפתרון והוא על אפך וחמתך ייושם ביום שני בכנסת. לא נותר לי אלא לשפוך אותך מקירבנו.
- 11.מהיכן 03/09/2015 15:28הגב לתגובה זומוצאים את כל "החכמים" ו"המבריקים" בעלי יכולת ניתוח והבנה הללו. זו פשוט יכולת מופלאה. למצוא קשקשנים בעלי מסוגלות עלובה ולהביא אותם כמומחים - זו יכולת מהממת. אך אני מניח כי דבריי אלה לא יפורסמו. כך למשל עוד תמצאו בין הכותרות את הכתבה של היצור האנטישמי, שונא ישראל ושואף לחיסולה, האדון חנין, מזה כבר שבועיים. ועדיין ביזפורטל לא הורידו את הזבל. זה באמת לא קשה להביא אנשים חכמים וישרים, שיהיו גם ציונים. אך הפרובוקציה מחייבת.
- אבי 05/09/2015 13:20הגב לתגובה זוכתבתי לא אחת על הכשרון המיוחד של ביזפורטל להציב בקידמת הבמה אווילים כדוגמת גורביץ, אנליסטים !?!? מטעם עצמם שמשנים דעתם כל שני ורביעי. לחילופין, "אנליסטים" שענינם בכותרות. מניה טסה, קורסת, צוללת ושאר סופרלטיבים. מזמן אינני מתייחס
- עצוב כמה שאתה צודק. (ל"ת)אבי 03/09/2015 15:55הגב לתגובה זו
- 10.אבי 03/09/2015 14:59הגב לתגובה זונתניהו לא פוחד מאף אחד אלא רק לעתידה וביטחונה של ישראל. בן כספית לא תרם כלום לישראל בלבד ליבוי שינאה ושיטנה.
- 9.אבי 03/09/2015 14:40הגב לתגובה זוללא לקוח עוגן מאובטח על ידי הממשלה וללא מימון לא יהיה פיתוח - היזמים חייבים להרויח טוב על ההימור ! הממשלה הפסידה הון עתק בכך שגירשה את ווידסייר . מי ישלם על כך ?
- 8.בן כספית פועל ממניעים פולטיים נטו משאלות לב שלו (ל"ת)עדי 03/09/2015 14:39הגב לתגובה זו
- 7.סוכן איראני\דמוקרטי 03/09/2015 14:15הגב לתגובה זורוצים לחבל בכלכלה בשביל שביבי יכנע לציר חמינאי\קרי.
- 6.רפי 03/09/2015 14:05הגב לתגובה זושטויות!הכול פוליטיקהביבי בוודאות יעביר את המיזםתורכיה תרצה לרכוש כי המחיר זול עבורה וזה ירגיע את היחסים עם חמאס שיקבלו נמל
- 5.כתבה פוליטת לא כלכלי 03/09/2015 13:59הגב לתגובה זוהכתבה צריכה להיות במדור הפוליטיקה ולא כלכלה כספית יאשים את נתניהו גם במזג האויר....
- 4.מאיר 03/09/2015 13:57הגב לתגובה זוולכן אף אחד לא רוצה לקחת אחריות. אם היו במתווה אמירות בסיסיות. מחיר יחידת אנרגיה בסביבות 3 דולר עם הצמדה למדד מחירים רלוונטי. פיתוח ליוויתן כולל הנחת קו צינור נוסף. במקרה כזה.. עניין הקרטל פחות רלוונטי. גם עניין היצוא והמיסוי פחות מעניינים. מה עוזר לנו שישינסקי כאשר המחיר מעל 5 דולר. הרי אנחנו הם אלו שמשלמים את המס..
- 3.טימטום בקנה מידה עולמי שעולה למדינה מיליארדים.חב (ל"ת)יאיר 03/09/2015 13:47הגב לתגובה זו
- 2.יעקב יגן 03/09/2015 13:39הגב לתגובה זואלוהים נותן אגוזים למי שאין שיניים
- 1.דוד 03/09/2015 13:33הגב לתגובה זוכחלון דרעי פשוט כרגיל רוצים להשיג המון לעצמם ולא אכפת להם מהמדינה
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותמבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים
המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים
וציבוריים
משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.
על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.
מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.
