אמיר ירון, נגיד בנק ישראל המיועד
צילום: בנק ישראל

אפקט המדד הנמוך - הריבית לא תעלה; הדירות יעלו

הירידה במדד יוני בשיעור של 0.6% מפחיתה מאוד את הסיכוי להעלאת ריבית; מחירי הדירות עלו בשיעור חד - 0.5%, הכלכלנים תמימי דעים: התעוררות בשוק הדירות
מורן ישעיהו | (25)

אמש פורסם מדד המחירים לצרכן לחודש יוני והוא הציג ירידה של 0.6% - ירידה חדה מהציפיות של הכלכלנים. המשמעות של המדד הנמוך היא אינפלציה שנתית נמוכה מהחזוי, וגם - סיכוי אפסי להעלאת הריבית בהמשך. במילים אחרות, הדילמה של הנגיד - פרופ' אמיר ירון נעלמה - אם בעבר לו ולחברי הוועדה שמחליטה על הריבית, עוד היו שאלות לגבי העלאת ריבית, נראה שהמדד מעלים את הספקות, ומקבע את הריבית.  

המדד הנמוך בולט על רקע העלייה במדד מחירי הדירות - 0.5%. העלייה הריאלית של מחירי הדירות היא מעל 1% בחודש. העלייה הזו מתגברת בחודשים האחרונים, והיא מזינה את עצמה כאשר יותר ויותר רוכשים פוטנציאלים שישבו על הגדר, חוזרים לשוק ורוכשים דירות. מעבר לכך, מדד נמוך, משפיע בעקיפין על העדפות המשקיעים שאמורים להקטין את ההשקעות מוטות מדד מחירים, ולהעלות את המשקל של יתר  ההשקעות (לרבות הנדל"ן).

הראל: תחזית ראשונית למדד בחודש יולי - 0.1%

"המדד הנמוך לא יאפשר לבנק ישראל להעלות את הריבית", אומר עפר קליין ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים, "האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים ירדה במהירות ל-0.8 אחוזים. מתחת ליעד של בנק ישראל. התורמים העיקריים לירידה במדד היו ירידה עונתית חדה בסעיפי ההלבשה-וההנעלה, לצד ירידה במחירי הפירות והירקות.

 

"התחזית הראשונית שלנו למדד יולי היא 0.1, כאשר עלייה עונתית במחירי הדיור (שכירות) תקוזז עם המשך ירידה עונתית במחירי ההלבשה וההנעלה והירידה במחירי הדלק. גם התחזית הראשונית למדד אוגוסט היא 0.1 אחוז עם סיכוי להפתעה כלפי מעלה מכיוון מחירי השכירות ומחירי הדלק. ב-12 החודשים הבאים אנו צופים אינפלציה של 1.2 אחוזים, כאשר אנחנו לא לוקחים בחשבון בחישוב זה עלייה אפשרית במע"מ במחצית הראשונה של שנת 2020 פעולה שיכולה להוסיף עוד 0.4-0.3 נקודות אחוז לאינפלציה.

 

"להערכתנו, למרות תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל לפיה הריבית יכולה לעלות כבר בחודש הבא, המדד הנמוך וירידת האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים מתחת לגבול התחתון של יעד האינפלציה, יחד עם התחזקותו של השקל ונתונים חלשים יותר גם בכלכלה הריאלית בארץ ובעולם, לא יאפשרו לבנק ישראל להעלות את הריבית בחודשים הקרובים".

מזרחי טפחות: הירידה החדה מפתיעה, הערכות היו שיירד ב-0.2%

גם בבנק מזרחי טפחות מופתעים מהירידה החדה במדד. "זו הפתעה גדולה שכן לכל היותר חשבו שיירד בשליש מכך (0.2%)", אומר רונן מנחם כלכלן המאקרו של מזרחי טפחות. "יתרה מכך - שישה סעיפים ירדו (רק אחד בחודש הקודם) וזה מראה על ירידה רוחבית ולא שסעיף אחד בלבד גרם לה. גם המדד ללא עונתיות ירד 0.5% וממחיש זאת היטב.

"חשוב לציין כי ב-12 החודשים האחרונים עלה מדד המחירים לצרכן 0.8% בלבד (1.5%+ בחודש שעבר) וכך קצב האינפלציה שוב מתחת לרף התחתון של היעד - לראשונה לאחר חמישה חודשים ודווקא לאחר מגמת עלייה בחודשים האחרונים.

קיראו עוד ב"צרכנות פיננסית"

"אלא שלא רק מדד יוני עצמו מפתיע, גם התבוננות בארבעת החודשים האחרונים מראה עליות שנתיות של 0.3% עד 0.6% בלבד לפי הגדרות שונות של המדד – נמוך בהרבה מנתוני החודש הקודם. לכך יש להוסיף את מדד המחירים ליצרן, שירד 0.8% בחודש הקודם וב-12 החודשים האחרונים עלה 0.3% בלבד (ללא כרייה וחציבה). נתון זה מלמד שאין לחץ מצד ההיצע.

"מהמדד עולה שהוזלה החדה של הירקות והפירות ותאוטה ניכרת של סעיף שכר הדירה השפיעו עליו. גם הנתון לפיו האינפלציה הבסיסית - המדד ללא סעיפי האנרגיה והמזון -  עלתה 1% ב-12 החודשים האחרונים גורם לנו לא למהר להכריז על תפנית שלילית. אולם, התמונה הכוללת מורכבת יותר".

"עליית מחירי הדירות מתחדשת"

בהתייחס לעלייה של 0.5% במחירי הדירות ציין מנחם כי "עליית מחירי הדירות דווקא מתחדשת לאחרונה. מדד מחירי הדירות בבעלות עלה 1.6% ב-12 החודשים האחרונים".

לדבריו, "התחדשות עליית מחירי הדיור, ככל שתימשך, יחד עם תיסוף השקל בימים האחרונים – חלקו עקב פיחות הדולר כנגד האירו וחלקו על רקע התחזית הכלכלית של בנק ישראל, שכללה במפתיע העלאת ריבית אחת ברבע השלישי של השנה – תסבך את גיבוש התפיסה של בנק ישראל לגבי סביבת האינפלציה ותאתגר את מדיניותו בחודשים הבאים. נראה כי גם בשוק ההון יצטרכו להתמודד עם תשואות פדיון נמוכות עוד יותר.

"כעת יש להמתין לנתוני צמיחת התוצר לרבע השני של השנה ולמדד יולי, שחשיבותו לקראת הודעת הריבית הבאה גדלה עוד יותר. הודעה זו תימסר ביום 28-8-19. לפי תחזית מחלקת המחקר של בנק ישראל, הריבית תעלה בתאריך זה. להערכתנו, בטח בעקבות מדד יוני, סביר יותר שתישאר ללא שינוי".

תגובות לכתבה(25):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 21.
    גם היום 17/07/2019 10:59
    הגב לתגובה זו
    הדולר לא עוצר ביו יין האחרונים. יגיב חזק אצלנו בקרוב הכל תומך
  • 20.
    התערבות ב.ישראל 17/07/2019 10:44
    הגב לתגובה זו
    יש לו כבר 120 מיליארד רזרבות. לא נראה לי שלא רוצה שימשיכו לרדת מה גם שזה מה שמביא שהוא יצירה לפי הצורך. הדולר עולה בעולם כבר יומיים אפילו די בחדות כך שרק ניעור קטן ויביכ את השןרטיסטים להתכסות המהירות
  • 19.
    ניר 17/07/2019 09:30
    הגב לתגובה זו
    כלכלנים של מדינת תל אביב
  • 18.
    דולר 17/07/2019 09:29
    הגב לתגובה זו
    לסמן ולשמור
  • 17.
    סימן שלאנשים אין כסף. (ל"ת)
    שחר 17/07/2019 08:43
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    יוסי 17/07/2019 06:57
    הגב לתגובה זו
    ממשיכים לעבוד עלינו
  • 15.
    קניות 16/07/2019 15:47
    הגב לתגובה זו
    מתחילים לרכוש.
  • 14.
    מדד השקר 16/07/2019 14:23
    הגב לתגובה זו
    עליית מדד בלי הכלה של עליית מדד הדירות ,זהו מדד שיקרי . בעשר שנים אחרונות עלו מחירי הדירות ב 130%. עליית המדד הרבה פחות מ 10 % . מסקנה מדד מעוקר עליית מחירי הדירות הוא מדד שיקרי ,וזה כדי לא לתת תוספות שכר לעובדי מדינה , או להעלות את הפנסיות בהתאם. איפה ההסתדרות שתגן על העובדים. להסצדרות יש מליארדים , מדוע הם לא משקיעים ברואה חשבון, כלכלן ועו׳׳ד כדי לדרוש עליות שכר רלוונטיות לשחיקת השכר עקב מדדדים שקריים .???? מה הם עושים בכספנו ????
  • משה 17/07/2019 10:03
    הגב לתגובה זו
    שישחקו את הפנסיות והשכר של עובדי המדינה הלא יעילים. תעברו לסקטור הפרטי ונראה אותכם קמים בבוקר לעבוד ולא לעבודה
  • 13.
    משה 16/07/2019 14:02
    הגב לתגובה זו
    רק רצה להעלות ריבית, כבר קיבל מדד שלילי חזק. סנדלו אותו בהלמס
  • 12.
    ואו 16/07/2019 13:55
    הגב לתגובה זו
    החלה ריצה מהירה של הדולר בעולם. דולר אינדקס, כבר עולה 0.33% סמל DXY
  • 11.
    למה 16/07/2019 12:22
    הגב לתגובה זו
    פורסם בישראל היום אתר האינטרנט Israel's deficit is at least 4.5%, Bank of Israel governor warns Governor of the Bank of Israel urges government to cut expenditure, raise taxes, and revoke unwarranted tax exemptions. האוצר חושש שיורידו לישראל את הדירוג? למה ההתעלמות הזאת
  • 10.
    קונים מטח? 16/07/2019 12:00
    הגב לתגובה זו
    מדד יוני הפתיע את השוק עם ירידה של 0.6% • רונן מנחם, מזרחי-טפחות: "לכל היותר חשבו שירד שליש מזה; סביר יותר שריבית בנק ישראל תישאר ללא שינוי"
  • 9.
    שולי 16/07/2019 11:35
    הגב לתגובה זו
    העיתונאי גורס "ירידה חדה מהצפיות של הכלכלנים." ומנגד "הכלכלנים תמימי דעים: התעוררות בשוק הדירות". אז אולי הציפיות שלהם גם הפעם בשוק הנדלן יהיו שגויות? אולי במקום לצטט או לדבר בשם כלכלנים עלומים, תציג עיתונאות חוקרת שנותנת את כל הצדדים לצד נתונים.
  • 8.
    ריצה 16/07/2019 11:21
    הגב לתגובה זו
    כבר 97.1 .גבוה שנתי .משהו חיובי קורה בדולר. ההשפעה תהיה חזקה על הדולר בארץ בהמשך.
  • 7.
    אדם 16/07/2019 11:04
    הגב לתגובה זו
    בפועל, המכירות בקנטים,המלאי בשמים,האשראי לוחץ והשוק מת!!
  • 6.
    USD INDEX 16/07/2019 11:01
    הגב לתגובה זו
    הדולר לפני קפיצה משמעותית. כל הגורמים באותו כיוון למעלה
  • 5.
    אבי 16/07/2019 10:42
    הגב לתגובה זו
    הביקוש למטבע חוץ ינסק.
  • 4.
    גם חודש הבא 16/07/2019 10:33
    הגב לתגובה זו
    לא תהיה ברירה אלא להוריד לריבית שלילית
  • 3.
    הדולר 16/07/2019 10:31
    הגב לתגובה זו
    חלק מהכלכלנים מדברים על ריבית שלילית
  • 2.
    רועי 16/07/2019 10:30
    הגב לתגובה זו
    מחירי הדירות בדרך לקריסה מאגר נתוני אשראי יסיים את החגיגה קריסה בקרוב מאוד חזרה למחירי2008
  • זוהר 16/07/2019 22:22
    הגב לתגובה זו
    בינתיים רק עולים.....
  • יוסי 17/07/2019 04:25
    הנגיד וקודמיו, רק מחמירים את המצב. כל עוד לא תעלה הריבית, הכסף ימשיך להיות זבל. אנשים ימשיכו לקחת הלוואות כמו מטורפים - על כל דבר, וימשיכו לקנות דירות במחירים הזויים! לצערי, כשהקריסה תבוא, הקריסה שהייתה בארה"ב ב 2008 תהיה כלום לעומתה! רק שאנחנו לא ארה"ב ואנחנו לא יכולים להדפיס טריליון דולר!!!
  • אז איזה מזל שאין לך דירה (ל"ת)
    פור 16/07/2019 13:24
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הומלס 16/07/2019 10:29
    הגב לתגובה זו
    הכלכלה גוססת - ריבית אפסית ומדד יורד? הצריכה אמורה להיות בשיא ולגרום ללחצים אינפלציונים, בפועל צריכה נסוגה, מחירים יורדים. זה סופו של כל בלון.
הלוואה חוץ בנקאי
צילום: FREEPIK

הלוואות בין פרטיים: האם המודל שביקש לאתגר את המערכת הפיננסית עדיין רלוונטי?

הלוואות חברתיות התחילו כהבטחה הגדולה של הכלכלה השיתופית, שרדו מגפה עולמית ומתמודדות עם סביבת ריבית מאתגרת. כיצד עובד המנגנון שהופך כל אזרח למלווה, ומהן האותיות הקטנות שהמשקיעים חייבים להכיר?


ענת גלעד |
נושאים בכתבה P2P


בישראל של סוף שנת 2025, תחום ההלוואות בין פרטיים הוא כבר מזמן לא "הבטחה טכנולוגית" אלא ענף בוגר שנמצא בעיצומו של מבחן הישרדות ומבחן אמון. המודל, שנולד מתוך זעם צרכני על הריכוזיות הבנקאית אחרי משבר 2008, הגיע לישראל לפני כעשור ופרח בסביבת ריבית אפסית. אך בשנת 2025, כשהריבית במשק גבוהה והאלטרנטיבות בבנקים אטרקטיביות, חוקי המשחק השתנו.

איך זה עובד בפועל?

הלוואה חברתית היא יציר טכנולוגי מורכב. הפלטפורמה (למשל טריא, BTB או בלנדר) מתפקדת כצומת המחברת בין אלפי מלווים לאלפי לווים, תוך שימוש במערכת חיתום המבוססת על בנקאות פתוחה.

החיתום הדיגיטלי: בניגוד לבנקאי שבוחן תלושי שכר, הפלטפורמה מקבלת גישה (בהסכמה) לנתוני חשבון הבנק המלאים של הלווה ב-180 הימים האחרונים. אלגוריתמים של AI מנתחים דפוסי התנהגות - האם הלווה נוטה לחרוג מהמסגרת? האם יש לו הוצאות הימורים? האם ההכנסה שלו יציבה? הדירוג נקבע בתוך שניות.

מנגנון הפיזור המולטי-לטרלי: השקעה של 100,000 ש"ח לא הולכת ללווה אחד, אלא נחתכת לאלפי "שברים". המערכות כיום יודעות לבצע פיזור אופטימלי לא רק בין אנשים, אלא בין מגזרים (עצמאים, שכירים, משכנתאות) כדי למנוע חשיפה לענף שעלול להיפגע, כמו ענף הבנייה או המסחר.

הריבית דריבית האוטומטית: הכוח הגדול של המודל הוא במיחזור הכספים. כל שקל של קרן או ריבית שחוזר מהלווה מוזרם מיד להלוואה חדשה, מה שיוצר אפקט של ריבית דריבית ללא שחיקה בגלל עמלות קנייה ומכירה כמו בשוק ההון.

הלוואות
צילום: FREEPIK

לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם

מדוע הריבית הנקובה היא רק קצה הקרחון של המחיר האמיתי, כיצד עמלות ומנגנוני הצמדה מייקרים את ההחזר בפועל, ואיך תוכלו להשוות בצורה מושכלת בין הצעות מהגופים המלווים כדי להימנע מהפתעות 

ענת גלעד |
נושאים בכתבה הלוואות עמלות


בעת בחינת הצעה למימון, הנתון הראשון שאליו העין נמשכת הוא הריבית הנקובה. עם זאת, בעולם ההלוואות ובמיוחד בתחום החוץ בנקאי, הריבית היא רק מרכיב אחד במשוואה. כדי להבין כמה ההלוואה שתכננתם לקחת עולה לכם באמת, יש להכיר את המנגנונים השקופים שמייקרים את העסקה, ואת המדדים שמאפשרים השוואה אמיתית בין הצעות שונות. 


העלות הראשונה - עמלת פתיחת תיק

המרכיב הראשון שמשפיע על כדאיות ההלוואה הוא עמלת פתיחת התיק או דמי הטיפול. מדובר בסכום הנגבה מראש במועד העמדת האשראי. בעוד שבמערכת הבנקאית עמלות אלו לרוב מוגדרות בתעריפונים מפוקחים (כך למשל, עמלת פתיחת תיק משכנתא עומדת על 360 ש"ח נכון לשנת 2025), 

בגופים חוץ בנקאיים המודל שונה משמעותית - שם מקובל לגבות עמלה בשיעור מסוים מסך הקרן, לרוב בין 1% ל 3%. המשמעות היא שחיקה מיידית של סכום ההלוואה: לווה המבקש 100,000 ש"ח עשוי לגלות שלחשבונו נכנס סכום נטו של 98,000 שקל בלבד, בעוד שהריבית מחושבת על מלוא הסכום המקורי. זהו למעשה קנס כניסה שמעלה משמעותית את עלות ההלוואה, במיוחד בהלוואות לתקופות קצרות.


מלכודת המדד

עלות נוספת שנוטים לשכוח היא הצמדת הקרן למדד המחירים לצרכן. בתקופות של אינפלציה, הלוואה צמודת מדד עלולה להפוך לנטל מתגלגל: גם אם הלווה משלם מדי חודש בחודשו, יתרת החוב שלו עשויה לתפוח בגלל עליית המדד. במצב כזה, הלווה משלם ריבית על סכום שהולך וגדל במקום לקטון, מה שמעלה את העלות הסופית מעבר לתכנון המקורי.

לכך מצטרפת שיטת החישוב של לוח הסילוקין. רוב ההלוואות מבוססות על לוח שפיצר, שבו ההחזר החודשי קבוע אך הרכב התשלום משתנה: בשנים הראשונות רוב התשלום מופנה לכיסוי הריבית ורק מיעוטו לכיסוי הקרן. המשמעות היא שאם לווה ירצה לפרוע את ההלוואה באמצע התקופה, הוא יגלה שיתרת החוב שלו כמעט ולא הצטמצמה, למרות ששילם סכומים נכבדים מדי חודש. הבנת מבנה לוח הסילוקין קריטית להבנת העלות לאורך זמן.