כרטיס אשראי
צילום: Freepik

האם כרטיס אשראי הוא האויב של החיסכון? כך תוכלו לשלוט בהוצאות שלכם

כרטיסי האשראי הפכו לחלק בלתי נפרד מחיי היומיום, אך האם הקלות שבה הם משמשים אותנו גובה מחיר כבד בניהול הכלכלי האישי?

אביחי טדסה |
נושאים בכתבה אשראי חיסכון

העלייה ביוקר המחיה בישראל, המונעת בין היתר מהאינפלציה ומהעלאת המע"מ, יוצרת עלויות גבוהות יותר כמעט בכל תחומי החיים: מזון, דיור, דלק ושירותים בסיסיים. במצב שבו ההכנסות לא גדלות באותו קצב כמו ההוצאות, שמירה על איזון כלכלי הופכת לאתגר של ממש. שימוש בכרטיס אשראי, המציע גמישות ונוחות, עלול דווקא להחמיר את המצב. כשכל כך קל לגהץ את הכרטיס או לשלם בלחיצת כפתור בטלפון הנייד, לא תמיד מרגישים את כובד ההוצאה בזמן אמת. יתרה מכך, המחשבה על התשלום האמיתי נדחקת לתחילת החודש הבא, מה שמוביל פעמים רבות להוצאות מעבר ליכולת הכלכלית.


הקלות שבאשראי: יתרונות שהופכים לבעיה


כרטיסי אשראי ופתרונות תשלום דיגיטליים הם ללא ספק מהירים ונוחים, אך דווקא הפשטות הזו היא זו שעלולה לגרום לבעיות. הנגישות לתשלום באפליקציות ובמכשירים ניידים מטשטשת את התחושה שאנחנו "מוציאים כסף". יתכן כי שכשאנו משלמים באשראי, אנחנו נוטים להוציא סכומים גדולים יותר לעומת מזומן, פשוט כי התחושה של אובדן כספי היא פחות מוחשית. בנוסף, קלות הדעת שבה ניתן לחלק תשלומים יוצרת אשליה של שליטה בהוצאות. בפועל, התשלומים הקטנים מתווספים יחד לסכומים גדולים שמקשים על חיסכון וגוררים חובות.


למה מזומן יכול להיות הפתרון? 


על אף שזה עשוי להיראות מיושן או לא מודרני, חזרה לשימוש במזומן עשויה להיות דרך יעילה לשמור על התקציב ולהגביל הוצאות מיותרות. כאשר אנו משלמים במזומן, הכסף שיוצא מהארנק שלנו מוחשי, והכמות המוגבלת בו מאלצת אותנו לחשוב פעמיים לפני כל רכישה. שיטה אחת שמומלץ לנסות היא קביעת תקציב שבועי/חודשי, והוצאת סכום מסוים במזומן עבור הוצאות יומיומיות. כך ניתן לדעת בדיוק כמה הוצאנו, ולמנוע את תחושת החוסר שליטה שמגיעה לעיתים עם גיהוץ הכרטיס.


השימוש במזומן לא חייב להיות מוחלט. אפשר לשלב בין גישות – להשתמש בכרטיס אשראי לצרכים קבועים כמו תשלומים על שירותים שוטפים, ובמזומן להוצאות משתנות כמו קניות יומיות. בעידן שבו הטכנולוגיה הופכת את הכל לפשוט וזמין, אולי דווקא חזרה ליסודות יכולה להוות פתרון יעיל להתמודדות עם הנטל הכלכלי. החשוב מכל הוא להכיר בהרגלי הצריכה שלנו, להבין היכן ניתן להשתפר, ולבחור בשיטה שתתאים באופן אישי לצרכים ולמטרות שלנו.


בעידן הדיגיטלי של היום, ישנם כלים טכנולוגיים רבים שמטרתם לסייע בניהול תקציב ובהגברת השליטה הכלכלית. אפליקציות לניהול הוצאות, טבלאות אקסל, או תוכנות עצמאיות לניהול תקציב, מאפשרות לעקוב אחר כל הוצאה בזמן אמת. כלים אלו יכולים לספק תמונת מצב ברורה על הרגלי הצריכה האישיים ולעזור בקביעת גבולות תקציביים. יתרון משמעותי נוסף הוא האפשרות להגדיר תזכורות להוצאות קבועות, כמו חשבונות או חובות מתוכננים, וכך להימנע מהפתעות לא נעימות בסוף החודש. הטכנולוגיה לא חייבת להיות חלק מהבעיה – היא יכולה להיות גם חלק מהפתרון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כסףכסף

האינפלציה תישאר, כך תקחו אותה בחשבון בתכנון הכלכלי

הטבות מס, שיעור חיסכון ופיזור: האינפלציה כאן כדי להישאר, וצריך לקחת אותה בחשבון בהשקעות ההון המשפחתי

זיו וולף |
נושאים בכתבה תכנון פיננסי

לאחר עשור בו האינפלציה היתה זיכרון רחוק, חמש השנים  הרי שהיום ברור שהיא כאן כדי להישאר. אחרי מגפת הקורונה, ההתאוששות הכלכלית המהירה, שיבושי שרשראות האספקה והמלחמות שפרצו באירופה ובמזרח התיכון – העולם נכנס לעידן חדש: כזה שבו מחירים עולים באופן עקבי, ועלויות הייצור גבוהות. לאלו התווספו גם המכסים בעקבות מלחמת הסחר, והשכר לא מדביק את הקצב.

בישראל, מדד המחירים לצרכן אמנם נראה מתון ביחס לעולם, קצב שנתי של 2.5%, המדדים בפועל מצביעים על מגמה של עליות מתמשכות בשכר הדירה ובמזון.

העשור הנוכחי נפתח שינוי גדול מאוד במדיניות המוניטרית: לאחר שנים של ריביות אפסיות, הבנקים המרכזיים העלו את הריבית בקצב חד, כדי לבלום את האינפלציה אך למרות העלאות הריבית, המחירים המשיכו לעלות. במילים אחרות: גם אם המדדים מתמתנים זמנית, הכוחות שמניעים את האינפלציה לא נעלמו. 

המשמעות למשקיע: החיסכון נשחק, ההשקעות חייבות לעבוד

בעידן של אינפלציה מתמשכת, הכסף בבנק מאבד מערכו מדי שנה. אם הריבית על פיקדון עומדת על 3%, והאינפלציה היא 4%, הרי שהתשואה הריאלית היא שלילית. כלומר, החיסכון נשחק. זו הסיבה שמשקיעים בכל העולם מחפשים אלטרנטיבות: נכסים ריאליים, שוק המניות, קרנות צמודות מדד, ופתרונות אלטרנטיביים כמו תשתיות ונדל"ן.

האסטרטגיה הפיננסית בעידן כזה דורשת איזון חדש בין השקעה בנכסים ששומרים על ערכם, כמו השקעה בנדל"ן, סחורות וזהב, לבין נכסי סיכון.  

כסףכסף

האינפלציה תישאר, כך תקחו אותה בחשבון בתכנון הכלכלי

הטבות מס, שיעור חיסכון ופיזור: האינפלציה כאן כדי להישאר, וצריך לקחת אותה בחשבון בהשקעות ההון המשפחתי

זיו וולף |
נושאים בכתבה תכנון פיננסי

לאחר עשור בו האינפלציה היתה זיכרון רחוק, חמש השנים  הרי שהיום ברור שהיא כאן כדי להישאר. אחרי מגפת הקורונה, ההתאוששות הכלכלית המהירה, שיבושי שרשראות האספקה והמלחמות שפרצו באירופה ובמזרח התיכון – העולם נכנס לעידן חדש: כזה שבו מחירים עולים באופן עקבי, ועלויות הייצור גבוהות. לאלו התווספו גם המכסים בעקבות מלחמת הסחר, והשכר לא מדביק את הקצב.

בישראל, מדד המחירים לצרכן אמנם נראה מתון ביחס לעולם, קצב שנתי של 2.5%, המדדים בפועל מצביעים על מגמה של עליות מתמשכות בשכר הדירה ובמזון.

העשור הנוכחי נפתח שינוי גדול מאוד במדיניות המוניטרית: לאחר שנים של ריביות אפסיות, הבנקים המרכזיים העלו את הריבית בקצב חד, כדי לבלום את האינפלציה אך למרות העלאות הריבית, המחירים המשיכו לעלות. במילים אחרות: גם אם המדדים מתמתנים זמנית, הכוחות שמניעים את האינפלציה לא נעלמו. 

המשמעות למשקיע: החיסכון נשחק, ההשקעות חייבות לעבוד

בעידן של אינפלציה מתמשכת, הכסף בבנק מאבד מערכו מדי שנה. אם הריבית על פיקדון עומדת על 3%, והאינפלציה היא 4%, הרי שהתשואה הריאלית היא שלילית. כלומר, החיסכון נשחק. זו הסיבה שמשקיעים בכל העולם מחפשים אלטרנטיבות: נכסים ריאליים, שוק המניות, קרנות צמודות מדד, ופתרונות אלטרנטיביים כמו תשתיות ונדל"ן.

האסטרטגיה הפיננסית בעידן כזה דורשת איזון חדש בין השקעה בנכסים ששומרים על ערכם, כמו השקעה בנדל"ן, סחורות וזהב, לבין נכסי סיכון.