כרטיס אשראי
צילום: Freepik

האם כרטיס אשראי הוא האויב של החיסכון? כך תוכלו לשלוט בהוצאות שלכם

כרטיסי האשראי הפכו לחלק בלתי נפרד מחיי היומיום, אך האם הקלות שבה הם משמשים אותנו גובה מחיר כבד בניהול הכלכלי האישי?

אביחי טדסה |
נושאים בכתבה אשראי חיסכון

העלייה ביוקר המחיה בישראל, המונעת בין היתר מהאינפלציה ומהעלאת המע"מ, יוצרת עלויות גבוהות יותר כמעט בכל תחומי החיים: מזון, דיור, דלק ושירותים בסיסיים. במצב שבו ההכנסות לא גדלות באותו קצב כמו ההוצאות, שמירה על איזון כלכלי הופכת לאתגר של ממש. שימוש בכרטיס אשראי, המציע גמישות ונוחות, עלול דווקא להחמיר את המצב. כשכל כך קל לגהץ את הכרטיס או לשלם בלחיצת כפתור בטלפון הנייד, לא תמיד מרגישים את כובד ההוצאה בזמן אמת. יתרה מכך, המחשבה על התשלום האמיתי נדחקת לתחילת החודש הבא, מה שמוביל פעמים רבות להוצאות מעבר ליכולת הכלכלית.


הקלות שבאשראי: יתרונות שהופכים לבעיה


כרטיסי אשראי ופתרונות תשלום דיגיטליים הם ללא ספק מהירים ונוחים, אך דווקא הפשטות הזו היא זו שעלולה לגרום לבעיות. הנגישות לתשלום באפליקציות ובמכשירים ניידים מטשטשת את התחושה שאנחנו "מוציאים כסף". יתכן כי שכשאנו משלמים באשראי, אנחנו נוטים להוציא סכומים גדולים יותר לעומת מזומן, פשוט כי התחושה של אובדן כספי היא פחות מוחשית. בנוסף, קלות הדעת שבה ניתן לחלק תשלומים יוצרת אשליה של שליטה בהוצאות. בפועל, התשלומים הקטנים מתווספים יחד לסכומים גדולים שמקשים על חיסכון וגוררים חובות.


למה מזומן יכול להיות הפתרון? 


על אף שזה עשוי להיראות מיושן או לא מודרני, חזרה לשימוש במזומן עשויה להיות דרך יעילה לשמור על התקציב ולהגביל הוצאות מיותרות. כאשר אנו משלמים במזומן, הכסף שיוצא מהארנק שלנו מוחשי, והכמות המוגבלת בו מאלצת אותנו לחשוב פעמיים לפני כל רכישה. שיטה אחת שמומלץ לנסות היא קביעת תקציב שבועי/חודשי, והוצאת סכום מסוים במזומן עבור הוצאות יומיומיות. כך ניתן לדעת בדיוק כמה הוצאנו, ולמנוע את תחושת החוסר שליטה שמגיעה לעיתים עם גיהוץ הכרטיס.


השימוש במזומן לא חייב להיות מוחלט. אפשר לשלב בין גישות – להשתמש בכרטיס אשראי לצרכים קבועים כמו תשלומים על שירותים שוטפים, ובמזומן להוצאות משתנות כמו קניות יומיות. בעידן שבו הטכנולוגיה הופכת את הכל לפשוט וזמין, אולי דווקא חזרה ליסודות יכולה להוות פתרון יעיל להתמודדות עם הנטל הכלכלי. החשוב מכל הוא להכיר בהרגלי הצריכה שלנו, להבין היכן ניתן להשתפר, ולבחור בשיטה שתתאים באופן אישי לצרכים ולמטרות שלנו.


בעידן הדיגיטלי של היום, ישנם כלים טכנולוגיים רבים שמטרתם לסייע בניהול תקציב ובהגברת השליטה הכלכלית. אפליקציות לניהול הוצאות, טבלאות אקסל, או תוכנות עצמאיות לניהול תקציב, מאפשרות לעקוב אחר כל הוצאה בזמן אמת. כלים אלו יכולים לספק תמונת מצב ברורה על הרגלי הצריכה האישיים ולעזור בקביעת גבולות תקציביים. יתרון משמעותי נוסף הוא האפשרות להגדיר תזכורות להוצאות קבועות, כמו חשבונות או חובות מתוכננים, וכך להימנע מהפתעות לא נעימות בסוף החודש. הטכנולוגיה לא חייבת להיות חלק מהבעיה – היא יכולה להיות גם חלק מהפתרון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הלוואה
צילום: Freepik

האם "הלוואה לכל מטרה" היא גלגל הצלה או הדרך המהירה לאבד את הבית?

בנק ישראל מקבע את ההקלות במינוף הנכס, והישראלים נוהרים להלוואות על חשבון הבית כדי לשרוד את יוקר המחיה. האם מדובר בפתרון רציונלי לחובות יקרים, או בסיכון לנכס היקר ביותר שלנו?

ענת גלעד |
ההודעה של בנק ישראל על קיבוע ההקלות במימון ועדכון אופן חישוב שווי הנכס סימנה את סופה של תקופת "הוראות השעה" ותחילתה של מציאות פיננסית חדשה. מה שהחל כצעד זמני בתקופות משבר, הפך כעת לנורמה קבועה: היכולת למנף את דירת המגורים עד ל-70% משוויה לצורך הלוואה לכל מטרה. 

במציאות שבה האינפלציה דוהרת, יוקר המחיה מרקיע שחקים והריביות בכרטיסי האשראי נוסקות לשיאים חדשים, משקי הבית בישראל כבר מזמן "מנזילים" את הקירות שלהם כדי לשרוד את החודש, מאחדים חובות יקרים לתוך המשכנתא ומחפשים אוויר לנשימה. אך מאחורי ההחזרים המפתים, מסתתרת מציאות מורכבת של מינוף יתר וסיכון גובר לנכס היקר ביותר של המשפחה הישראלית.

המתמטיקה של השעבוד: 7% מול 16%

ההחלטה להפוך את האפשרות לנטילת הלוואה לכל מטרה עד שיעור של 70% משווי הנכס להוראה קבועה משנה את כללי המשחק בשוק האשראי. בעבר השעבוד לצורך הלוואה שאינה משכנתא היה מוגבל ל-50% משווי הדירה. ההקלה הזמנית, שהחלה בסוף 2023 בעקבות פרוץ המלחמה, אפשרה הרחבה ל-70% עם תקרה של 200 אלף שקל מעל רף ה-50%. כעת, הקיבוע הופך את זה לנורמה, אך כולל מגבלות נוספות כמו חישוב יחס החזר כולל מההכנסה הפנויה. זאת, על רקע עלייה בתיק האשראי.

מתחילת 2022 ועד מחצית 2025, תיק ההלוואות לכל מטרה בשעבוד נכס עלה ב-33% והגיע ל-34 מיליארד שקל. ההודעה האחרונה מאותתת לציבור שהכלי הזה לגיטימי, לא זמני בלבד. בפועל, הציבור כבר מאמץ את האופציה. מתחילת 2025 נטלו משקי בית הלוואות משלימות מגובות דירה, המסווגות כהלוואות שלא למטרת מגורים, בהיקף של כ-6.6 מיליארד שקל. 

בנובמבר 2025 לבדו נלקחו הלוואות כאלה ב-622 מיליון שקל, עלייה של כ-15% לעומת נובמבר 2024. קצב הנטילה הזה משקף שינוי בהתנהגות הפיננסית, בעיקר בקרב משפחות עם נכסים קיימים שמחפשות נזילות. בספטמבר 2025, למשל, היקף המשכנתאות הכולל חצה 64 מיליארד שקל, עם עלייה של 16.4% מתחילת השנה, וחלק ניכר מזה כולל הלוואות משלימות. הסיבה העיקרית היא עלות הכסף.

הלוואה לכל מטרה מגובה בדירת מגורים ניתנת כיום בריבית ממוצעת של כ-7% במסלול לא צמוד למדד, בהתאם לריבית בנק ישראל שעומדת על 4.5% וריבית הפריים על 5.75% נכון לנובמבר 2025. זאת בהשוואה לאשראי צרכני דרך חברות כרטיסי אשראי, שמגיע לריביות של 15%-16% ואף יותר. הפער הזה הופך את השעבוד לרציונלי עבור רבים, במיוחד בתקופה של יוקר מחיה גבוה ומחירי דירות שירדו מעט בסוף 2025. לדוגמה, משפחה עם הכנסה פנויה של 20 אלף שקל יכולה להחזיר עד 8,000 שקל חודשית על כלל ההלוואות, מה שמאפשר פריסה נוחה יותר מאשר הלוואה צרכנית קצרת טווח. 

גם לבנקים יש אינטרס מובהק. נכס נדל"ני מספק בטוחה חזקה, שמפחיתה סיכונים ומאפשרת ריביות נמוכות יותר, פריסה ארוכה עד 30 שנה והקטנת הפרשות להפסדי אשראי. בסקר קציני אשראי של בנק ישראל לרבעון השני של 2025, נרשמה התמתנות בביקוש לאשראי לדיור, אך צפי לגידול מסוים באשראי צרכני, מה שמעיד על מעבר להלוואות מגובות נכס. עבור הלווים, זה אומר החזר חודשי נמוך יותר, למשל, הלוואה של 200 אלף שקל בריבית 7% ל-15 שנה תעלה כ-1,800 שקל לחודש, לעומת 2,500 שקל באשראי צרכני בריבית 15% ל-5 שנים.

הלוואה חוץ בנקאי
צילום: FREEPIK

הלוואות בין פרטיים: האם המודל שביקש לאתגר את המערכת הפיננסית עדיין רלוונטי?

הלוואות חברתיות התחילו כהבטחה הגדולה של הכלכלה השיתופית, שרדו מגפה עולמית ומתמודדות עם סביבת ריבית מאתגרת. כיצד עובד המנגנון שהופך כל אזרח למלווה, ומהן האותיות הקטנות שהמשקיעים חייבים להכיר?


ענת גלעד |
נושאים בכתבה P2P


בישראל של סוף שנת 2025, תחום ההלוואות בין פרטיים הוא כבר מזמן לא "הבטחה טכנולוגית" אלא ענף בוגר שנמצא בעיצומו של מבחן הישרדות ומבחן אמון. המודל, שנולד מתוך זעם צרכני על הריכוזיות הבנקאית אחרי משבר 2008, הגיע לישראל לפני כעשור ופרח בסביבת ריבית אפסית. אך בשנת 2025, כשהריבית במשק גבוהה והאלטרנטיבות בבנקים אטרקטיביות, חוקי המשחק השתנו.

איך זה עובד בפועל?

הלוואה חברתית היא יציר טכנולוגי מורכב. הפלטפורמה (למשל טריא, BTB או בלנדר) מתפקדת כצומת המחברת בין אלפי מלווים לאלפי לווים, תוך שימוש במערכת חיתום המבוססת על בנקאות פתוחה.

החיתום הדיגיטלי: בניגוד לבנקאי שבוחן תלושי שכר, הפלטפורמה מקבלת גישה (בהסכמה) לנתוני חשבון הבנק המלאים של הלווה ב-180 הימים האחרונים. אלגוריתמים של AI מנתחים דפוסי התנהגות - האם הלווה נוטה לחרוג מהמסגרת? האם יש לו הוצאות הימורים? האם ההכנסה שלו יציבה? הדירוג נקבע בתוך שניות.

מנגנון הפיזור המולטי-לטרלי: השקעה של 100,000 ש"ח לא הולכת ללווה אחד, אלא נחתכת לאלפי "שברים". המערכות כיום יודעות לבצע פיזור אופטימלי לא רק בין אנשים, אלא בין מגזרים (עצמאים, שכירים, משכנתאות) כדי למנוע חשיפה לענף שעלול להיפגע, כמו ענף הבנייה או המסחר.

הריבית דריבית האוטומטית: הכוח הגדול של המודל הוא במיחזור הכספים. כל שקל של קרן או ריבית שחוזר מהלווה מוזרם מיד להלוואה חדשה, מה שיוצר אפקט של ריבית דריבית ללא שחיקה בגלל עמלות קנייה ומכירה כמו בשוק ההון.