הקשר בין פיצוץ סכר נובה קחובקה לפיצוץ צינורות הגז נורדסטרים
אצבע מאשימה מכיוון מערב הופנתה מיידית אל הרוסים בעקבות החבלה בצינורות הגז נורדסטרים בספטמבר שעבר, זאת על אף חוסר הלוגיקה במהלך כזה מבחינתם - הם היו יכולים פשוט לסגור את המגופים.
לאחרונה התברר שהאוקראינים היו אלו שפוצצו ככל הנראה את הצינור, כדי ללחוץ על האירופאים עוד יותר. אותה אצבע מאשימה מופנית כעת שוב לרוסיה עם פיצוץ סכר נובה קחובקה. במקרה זה, אכן נראה שהרוסים הם האשמים, אך בעקבות הטעות הקודמת אחרי פיצוץ צינורות הגז, האצבע המאשימה יותר מהוססת.
פגיעה בתשתיות כגון כבישים וגשרים משבשת את קווי האספקה של האויב ואת ניסיונות ההתקדמות שלו. אלו נחשבים מטרות "לגיטימיות" בעת מלחמה. אך פגיעה בתשתיות החיוניות לתושבים בלתי מעורבים כגון תחנות כוח, סכרים ומאגרים, ודאי כאשר לפגיעה השלכות נרחבות על חייהם של התושבים לשנים רבות קדימה, היא שלב בלחימה בו הצדדים כבר ממש לא עושים חשבון בנוגע ליום שאחרי. במלחמת רוסיה - אוקראינה השלב הזה כבר נחצה מזמן ע"י הרוסים, אך הם הגיעו לשיא חדש עם פיצוץ סכר נובה קחובקה (במידה ופוצץ על ידם).
הסכר, שמצוי במחוז חרסון בדרום אוקראינה, סכר את מימיו של נהר הדנייפר לשם הפקת חשמל על בסיס אנרגיה הידרואלקטרית והיה במשך עשרות שנים מקור המים, לשתייה ולהשקיה למאות אלפי בני אדם. פיצוצו גרם להרס בקנה מידה נדיר אפילו במונחי המלחמה הזו - הוצפו עשרות כפרים ועשרות אלפי בני אדם נאלצו לעזוב את בתיהם, בנוסף לנזק אקולוגי רב. רוסיה ואוקראינה החליפו מיידית האשמות ביניהן.
- החשיבות בחיסול אנשי הכספים והמקרה האיראני
- מפחידים אותנו שהאיחוד האירופי יטיל חרם על ישראל – זה לא יקרה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשל קריסת הסכר שיוצר את מאגר קחובקה, הועלה אף חשש לאסון גרעיני במעלה הנהר, בתחנת הכוח של זפוריז'ה (הנשלטת בידי הרוסים), שהיא תחנת הכוח הגרעינית הגדולה באירופה, זאת עקב ירידה משמעותית במפלס המאגר, המשמש לקירור הכורים. מאגר קחובקה גם מספק מים כאמור לכל אזור דרום אוקראינה, ויש חשש ממחסור במים לשתייה וחקלאות באזורי חצי האי קרים, חרסון, זפוריז'יה ודנייפרו.
מי פוצץ את הסכר?
ההסבר המקובל הוא שבהצפת השטח הרוסים רוצים להקשות על מתקפה אוקראינית פוטנציאלית לכיוון חצי האי קרים. לחילופין, ברצונם להטביע את סדרת הביצורים הצבאיים שהאוקראינים בנו לאורך חלקו המערבי של הדנייפר. אך בפיצוץ כזה גם חסרונות מבחינתם: זהו מקור מים ראשון בחשיבותו לקרים, הנשלטת על ידם מאז 2014 והאזור כבר סובל מבצורת קשה. יתירה מזו, במידה והם שקלו לפתוח במתקפת נגד מכיוון קרים כדי להרחיב את החזית הפעילה מול האוקראינים, הצפת האזור תקשה עליהם. לכן גם פרשנות שמדובר באוקראינים מקובלת – אלו מבקשים לצמצם את קווי החזית הארוכים מאד גם כך ולמנוע מתקפת נגד רוסית. תשובה חד משמעית מי פוצץ את הסכר - עדיין אין.
מי פוצץ את צינורות הגז?
הערפל סביב מי פוצץ את סכר קחובקה עדיין עומד והוא מזכיר את ההאשמות ההדדיות ואת הדיונים סביב השאלה מי פוצץ את צינורות נורדסטרים שהובילו גז דרך מעמקי הים הבלטי מרוסיה לגרמניה.
- השקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע
- ארגון אופ״ק החליט להגביר את ייצור הנפט באוקטובר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- השקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים...
רוסיה ומדינות אירופה כאחת נפגעו מפיצוץ הצינורות והנהנים היחידים ממה שקרה היו בעצם האוקראינים, כי זה סיים באחת את התלות הגרמנית בגז הרוסי וחיסל את מנוף הלחץ הרוסי עליה. על אף חוסר ההיגיון בהאשמת הרוסים בפיצוץ צינורות הגז שלהם עצמם, כאשר היו יכולים פשוט לסגור את המגופים, המערב בכללותו האשים את הרוסים. אך מתברר שלא הרבה זמן לאחר האירוע כמה ממשלות מערביות כנראה כבר ידעו מי היו האחראים לפיצוץ. והיו אלו אכן האוקראינים. בצעד נועז מבחינתם, שהיה עלול לסכסך אותם קשות עם הגרמנים.
מסתבר שארה"ב קיבלה מידע מודיעיני מבעל ברית אירופאי לפיו הצבא האוקראיני מתכנן לפגוע בצינורות הגז עוד שלושה חודשים לפני שנפגעו. כך אמרו שלושה גורמים אמריקאים שונים ל-CNN. לפי הוושינגטון פוסט, המודיעין האמריקאי גם ציטט מקור באוקראינה ש"היה בסיס לחשוד בקייב בחבלה". המודיעין הוסיף כי מי שאולי היו אחראים דיווחו ישירות למפקד העליון של אוקראינה, ולרי זלוז'ני, "שהופקד על הנושא על מנת שנשיא אוקראינה, זלנסקי, לא יידע על המבצע". הצינורות היו שנויים במחלוקת עוד לפני תחילת המלחמה באוקראינה, מכיוון שעוררו חששות לגבי תלות אירופית בגז רוסי, חשש שאכן התממש לבסוף. לפי הוושינגטון פוסט המודיעין שקיבלה ארה"ב מבעל ברית אירופאי בשנה שעברה אמר ש-6 אנשי שירות כוחות המבצעים המיוחדים האוקראיניים מתכוונים להשתמש בזהות מזויפת כדי לשכור סירה ולהרוס או לפגוע בצינורות הגז בקרקעית הים הבלטי באמצעות "רכב תת מימי".
המתקפה על הצינורות בספטמבר 2022 גונתה על ידי כל מדינות המערב תוך הפניית אצבע מאשימה כלפי הרוסים. כעת מתברר שהאמריקאים ככל הנראה ידעו ושיחקו "משחק כפול".
* ד"ר אדם רויטר הוא יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה"
- 1.הסיפור יותר מורכב 20/06/2023 11:26הגב לתגובה זוארה"ב התנגדה לנורדסטורם2 כי חששה שגרמניה ואירופה תהיינה שבויות של רוסיה. רוסיה מצידה רצתה לנתק את הצינור, כדי שמחירי הגז באירופה יקפצו לשמיים כ"עונש" לנאט"ו. הרוסים רצו לפוצץ הצינור כדי שלא לשלם פיצויים על כך שהם לא מעבירים גז לפי החוזה

השקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע
הקרן שהיתה מיועדת לגופים מוסדיים, נפתחה למשקיעים פרטיים בכל סכום; על היתרון של תשתיות ומה התשואה של קרנות אחרות בתחום?
קרנות בתחום התשתית הפכו למאוד פופולאריות בעשור האחרון. גם אצלנו - משקיעים מוסדיים מזרימים הרבה כסף לפרויקטי תשתיות, רוכשים מניות של חברות תשתית, ובעצם מממנות את התחום החשוב הזה שמניע את הכלכלה. תשתית זו תקשורת, כבישים, אנרגיה, תחבורה וגם תשתיות טכנולוגיות ל-AI.
חלק גדול מההשקעות בתחום נעשה דרך קרנות השקעה, כשההשקעות בעיקרן לא סחירות - בפרויקטי ענק ממשלתיים וקונצרנים שמניבים תשואה טובה. ובכלל, תשתיות נחשב לתחום יציב יחסית עם סיכון נמוך ועם תשואה סבירה.
תשואת 19% בשנה: קרן BXINFRA של בלקסטון מובילה את שוק התשתיות
קרן BXINFRA של בלאקסטון רושמת תשואה מרשימה של 19.1% ב-12 החודשים האחרונים. התשואה כוללת עליית ערך נכסים והכנסות שוטפות, נטו לאחר דמי ניהול. זו תוצאה שמציבה את בלאקסטון בראש הטבלה מול המתחרות הגדולות. אפולו גלובל מנג'מנט רשמה תשואה שנתית ממוצעת של 6.61% בחמש השנים האחרונות. נשמע סביר, אבל ב-2025 היא במינוס 1.15% מתחילת השנה. הסיבה: אפולו התמקדה בתשתיות אנרגיה מסורתיות, רגישות לעליית הריבית.
KKR מציגה ביצועים טובים יותר עם תשואה ברוטו של 14% בשנה האחרונה. KKR בחרה באסטרטגיה שמרנית יותר, והניה תשואה של כ-7%.
בלקסטון מתמקדת באנרגיה מתחדשת) וב-QTS (מרכזי נתונים) והיא מנהלת 140 מיליארד דולר בתשתיות בלבד. זה יותר מהתיק של אפולו ו-KKR ביחד. דמי הניהול בקרן הפרטית הם 1.25% שנתי על הנכסים, ועואד 12.5% מרווחים מעל 5%. מבנה שמתמרץ ביצועים.
- הבעלים של אשטרום משקיעים בחברה; הבעלים של שפיר במימושים
- ברן: הסכם בהיקף 76 מיליון שקל בפרויקט מסחרי באשקלון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד עכשיו רק גופים מוסדיים יכלו להשתתף. מעכשיו זה פתוח גם למשקיעים פרטיים, אבל צריך לזכור שזו השקעה לא סחירה. ההשקה של הקרן למשקיעים פרטיים מתרחשת במסגרת הרגולציה החדשה של האיחוד האירופי, ELTIF 2.0, ששינתה את כללי המשחק בשוק ההשקעות האלטרנטיביות. ביטול רף ההשקעה המינימלי, מאפשר כעת גישה נרחבת יותר למשקיעים. המהלך מציב את בלאקסטון כמובילה במגמה גלובלית של דמוקרטיזציה של נכסים אלטרנטיביים.
משקיעים פרטיים יכולים לרכוש את הקרן