דליה אנרגיה במזכר הבנות מחייב עם אנרג'יאן לרכישת גז טבעי
הגז הטבעי מיועד בעיקרו לצורך הפעלת שתי תחנות הכוח היעילות מסוג H CLASS, "דליה 2" באתר צפית ו-"אבשל" במתחם אשכול; אספקת הגז צפויה להתחיל באפריל 2026
דליה חברות אנרגיה מדווחת היום כי חתמה על מזכר הבנות מחייב לרכישת גז טבעי עם אנרג'יאן אנרג'יאן 0.88% . הגז הטבעי מיועד בעיקרו לצורך הפעלת שתי תחנות כוח מהיעילות במשק הישראלי מסוג H CLASS שתוקמנה, "דליה 2" באתר צפית ו-"אבשל" במתחם אשכול וצפויות לפעול בשנת 2029 מזכר ההבנות הינו צעד משמעותי נוסף בדרך להקמת שתי תחנות הכוח הנוספות ולהגדלת כושר ייצור החשמל של דליה חברות אנרגיה ושל משק החשמל הישראלי.
מזכר ההבנות, מצטרף לשני מזכרי הבנות נוספים שנחתמו בשבועות האחרונים: הראשון, מזכר הבנות עם בנק לאומי ובנק דיסקונט להעמדת מסגרות אשראי בהיקף של כ- 4.25 מיליארד שקל (חוב בכיר), לצורך מימון הקמת יחידת ייצור נוספת במתחם צפית ("דליה 2") בהספק של כ- 850 מגה וואט, וזאת על פי האסדרה הקונבנציונאלית שהשימוע בגינה פורסם לאחרונה עם תעריף זמינות של 3.31 אגורות לקוט"ש לתקופה של 25 שנות הפעלה מסחרית. השני, מזכר הבנות עם בנק הפועלים להעמדת מסגרות אשראי בהיקף של כ- 5.3 מיליארד שקל (חוב בכיר) לצורך מימון הקמת יחידת ייצור נוספת במתחם אשכול ("אבשל") בהספק של כ- 850 מגה וואט, וזאת על פי האסדרה הייחודית לתחנת אשכול כפי שנקבעה בהליך לרכישת אתר אשכול מידי חברת החשמל, תוך מתן תעריף זמינות של כ-6.5 אגורות לקוט"ש לתקופה של 20 שנות הפעלה מסחרית.
עם השלמת הקמתן והפעלתן של שתי התחנות הנוספות, תחזיק דליה חברות אנרגיה בכושר ייצור משמעותי מכושר הייצור הקונבנציונלי במשק ובצי טורבינות מהיעילים במשק הישראלי, במיקומים הצמודים לרשתות הולכת החשמל והולכת הגז באופן המאפשר את ייצורו והעברתו לאזורי הביקוש והקטנת בעיית המחסור בחשמל במשק. בהתאם למזכר ההבנות שנחתם עם אנרג'יאן, היקף הגז המסופק ישתנה על פני שלוש תקופות. הראשונה, תחל ביום 1.4.26 והגז יסופק בעיקר לצרכים של דליה חברות אנרגיה בתחנות הקיימות בצפית ובאשכול. התקופה השנייה, תחל עם תחילת ההפעלה של "דליה 2" או של "אבשל". היקף הגז יגדל והוא ייועד בעיקרו לתחנות החדשות. בתקופה השלישית, שתחל בחודש יוני 2035 ותסתיים ביום 31.12.43, היקף הגז הנצרך יכפיל את עצמו ביחס לתקופה הקודמת. מזכר ההבנות מקנה לדליה חברות אנרגיה זכות מלאה ביחס לכל התקופות למכור לצד ג' את כל כמויות הגז שיסופקו.
יצוין כי, ההגעה לסגירות פיננסיות מותנית בהסרת חוסר הוודאות הרגולטורי והחלטות רשות החשמל, בין היתר, לעניין השימוע בדבר פיקוח על התעריפים המשלימים, מנגנון קביעת מחיר ה-SMP. הסכמי הגז המפורטים ייכנסו לתוקף עם חתימתם, אך ככל שלא תתבצע סגירה פיננסית של התחנה הראשונה מבין התחנות העתידיות ולא יתקבל אישור המלווים של אותה התחנה עד ליום 31.12.2025, תהיה לכל אחד מהצדדים זכות לבטל את הסכמי הגז.
- תש"י בדרך להיפרד מדליה אנרגיות ולמכור 5% בעד 500 מיליון שקל
- דליה וסימנס חתמו על הסכם לאספקת הציוד העיקרי להקמת פרויקט "דליה 2"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עובד דבי, מנכ"ל דליה חברות אנרגיות: "דליה חברות אנרגיה פועלת במלוא המרץ על מנת לממש במהירות את התכניות המאושרות להקמת שתי תחנות
כוח נוספות ומשמעותיות למשק הישראלי. הניסיון שצברנו בייזום, הקמה והפעלה של תחנות כוח מאפשר לנו לקדם באופן יעיל ומקצועי הן את הצד התכנוני, הן את הצד המימוני והן את ההקמה ובהמשך את הצד התפעולי. מזכר ההבנות לרכישת הגז עבור שתי תחנות הכוח העתידיות הינו צעד משמעותי
וחשוב לתחילת הקמתן וביסוסה של דליה חברות אנרגיה כיצרנית חשמל מהותית עבור המשק הישראלי, חרף הקשיים שבייזום וקידום הקמת תחנות כוח בעת הזו. עם תחילת ההפעלה דליה תחזיק באתרי צפית ואשכול בצי הטורבינות מהיעילים במשק הישראלי במיקומים הצמודים לרשתות הולכת החשמל והגז
באופן המאפשר את ייצורו והעברתו לאזורי הביקוש באופן שיתן מענה לצרכי האנרגיה ההולכים וגדלים של מדינת ישראל תוך הרחבת התחרות במשק החשמל לטובת הציבור. כאן המקום לחזור ולהזכיר שעל אף ההתקדמות המהירה והרצון מצד כל הגורמים לקדם את הקמת תחנות הכוח, ההתקדמות מותנית
בהסרת חוסר הוודאות הרגולטורית בנוגע ליכולת להחזר החוב לצד תשואה ראויה והוגנת לבעלים. וודאות רגולטורית כאמור הינה תנאי ליכולת לבצע סגירות פיננסיות ולממש את התכניות המאושרות להקמת תחנות כוח נוספות ולשחרר את צווארי הבקבוק שקיימים בהיצע התחנות במשק".
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותמבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים
המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים
וציבוריים
משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.
על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.
מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.
