ניר שטרן, סלקום סלולר
צילום: סיון פרג'
דוחות

פז: הרווח הנקי זינק פי 3 ל-250 מיליון שקל

הכנסות הקבוצה ממשיכות לרדת אבל הרווח ממשיך לעלות - ההכנסות ירדו ב-4.5% והסתכמו ב-3.06 מיליארד שקל והרווח זינק ב-227% ל-252 מיליון שקל
רוי שיינמן | (1)
נושאים בכתבה ניר שטרן פז נפט

קבוצת פז  פז נפט דיווחה על תוצאותיה לרבעון השני של השנה. ההכנסות ירדו ב-4.5% והסתכמו ב-3.06 מיליארד שקל בהשוואה להכנסות של 3.2 מיליארד שקל ברבעון המקביל. למרות הירידה בהכנסות החברה הציגה גידול של 227% ברווח הנקי שהסתכם ב-252 מיליון שקל ברבעון השני לעומת 77 מיליון שקל ברבעון המקביל. במהלך הרבעון החברה השלימה את מכירת פזקר.

ניר שטרן, מנכ

ניר שטרן, מנכ"ל פז; קרדיט: תמר מצפי

בנטרול מכירת פזקר, פז הציגה גידול של 21% ברווח הנקי ל-93 מיליון שקל לעומת 77 מיליון שקל, גידול של 10% ב ל- 300 מיליון שקל לעומת 270 מיליון שקל וגידול של 14% ברווח התפעולי ל-175 מיליון שקל לעומת 154 מיליון שקל.

החברה הציגה גידול של  11% בסך מכירות מגזר קמעונאות המזון שהסתכמו ב-844 מיליון שקל ברבעון הנוכחי לעומת 760 מיליון שקל אשתקד. החברה הציגה גידול של 14% ברווח הגולמי המתואם במגזר ששיעורו עומד על 37.2% וגידול של 21% ב- EBITDA שהסתכם ברבעון ב-119מיליון שקל לעומת 98 מיליון שקל אשתקד. שיעור הרווח התפעולי במגזר עמד על 8.1% (לעומת 7.1% אשתקד) והמכירות בחנויות זהות גדלו ב-4%.

סך מכירות מגזר אנרגיה לתחבורה הסתכמו ב-2.04 מיליארד שקל ברבעון , לעומת 2.25 מיליארד שקל אשתקד, קיטון של 9% שהחברה ייחסה למלחמת חרבות ברזל. הרווח הגולמי במגזר נותר ללא שינוי והסתכם ב-262 מיליון שקל. ה-EBITDA במגזר הסתכם ברבעון ב-106 מיליון שקל לעומת 102 מיליון שקל אשתקד.

מכירות מגזר גז ואנרגיות מתחדשות הסתכמו ב-191 מיליון שקל ברבעון הנוכחי לעומת 224  מיליון שקל אשתקד, קיטון של 15%.  ה-EBITDA במגזר הסתכם ברבעון ב-26 מיליון שקל לעומת 24 מיליון שקל אשתקד, גידול של 8%. הרווח הגולמי הסתכם ב-57 מיליון שקל ברבעון הנוכחי לעומת 59 מיליון שקל אשתקד, קיטון של 3%.

סך תזרים המזומנים החופשי של הקבוצה הסתכם ברבעון בכ-443 מיליון שקל (כולל מכירת פזקר). יתרת המזומנים נכון לסוף הרבעון עמדה על 1.02 מיליארד שקל והחוב נטו הסתכם בכ- 2.5 מיליארד שקל .    

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

"פז מסכמת רבעון מצוין של תנופת עשייה ושיפור בתוצאות העסקיות וזאת בתקופה בה נמשכת השפעת הלחימה על פעילות סחר הדלקים ותעופה", מסר מנכ"ל קבוצת פז ניר שטרן מסר. "אנו ממשיכים לבסס את מעמדנו כקבוצת קמעונאות איתנה אשר מייצרת ערך ללקוחות, לעובדים ולמשקיעים. דירקטוריון החברה החליט על חלוקת דיבידנד בסך 235 מיליון בגין תוצאות הרבעון ומתחילת השנה עומד הדיבידנד על 410 מיליון שקל".

מניית פז נסחרת לפי שווי של 3.92 מיליארד שקל אחרי עלייה של 31% מתחילת השנה ושל 48% ב-12 החודשים האחרונים.

מניית פז ב-12 החודשים האחרונים

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    dw 21/08/2024 18:42
    הגב לתגובה זו
    כל תחנת דלק זה בעצם מגרש פוטנציאלי לבניה. היה מעניין לשמוע "תזרים" צפוי של הפשרת תחנות לבניה בעשור הקרוב. תל אביבים למשל מכירים את התחנה ב-בבלי, שזה מגרש קו ראשון לנחל הירקון.
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?