לפני כחודש, הייתי בכנס באיטליה. בין המרצים בכנס היה פרופסור לורנס בול (Laurence Ball), שמשמש בין היתר, כיועץ לקרן המטבע הבינלאומית. בהרצאה שלו, לורנס בול ניתח את המסלול של אינפלציית הליבה. הוא התחיל את ההרצאה בלהודיע שאחד הדברים הכי קשים זה לחזות, בעיקר את העתיד. בכל זאת, הוא הציג מודל שמנסה להסביר את הגורמים לאינפלציית הליבה, ואת התחזית שלו לחודשים הקרובים.

> בכמה הריבית תרד ומה יקרה למניות ולאג"ח?

אחרי ההרצאה, ישבתי לארוחת צהריים איתו ועם סטפן צ'קטי (Stephen Cecchetti), שהיה ראש המחלקה הכלכלית והמוניטרית של הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (BIS). השיחה נסבה על התחזיות לאינפלציה. השורה התחתונה הייתה שהאינפלציה ירדה הרבה יותר מהר מכפי שהם היו מצפים, אבל להערכתם האינפלציה שעדיין נותרה היא מאוד "דביקה".

במילים אחרות, הם חשבו שהירידה המהירה באינפלציה נובעת מכך שהמגבלות על הייצור והתחבורה שהגבילו את המסחר הבינלאומי בתקופה שאחרי הקורונה הולכות ומשתחררות, ולכן חברות לא מרגישות צורך להעלות מחירים מעבר למה שהם כבר עלו. אז החלק של האינפלציה בארה"ב שיובא מחו"ל, הולך ומצטמצם. בסעיפים מסוימים, שבהם המחירים של סחורות בינלאומיות יורדים אחרי שהגיעו לשיא של כמה שנים הוא אפילו מביא לאינפלציה שלילית.

אבל החלק באינפלציה שעוד לא נעלם, הוא החלק שנובע מסיבות מקומיות – הזרמת הכסף על ידי הבנק המרכזי בתקופת הקורונה, המדיניות המרחיבה של הממשלה שמביאה לגידול בחוב הציבורי, והתחושה של חברות שהן יכולות להעלות מחירים כי גם המתחרים שלהם מעלים מחירים. את החלק הזה יהיה קשה להעלים. למעשה, לורנס בול העריך שהפד עשוי לבחור במדיניות שתכיל אינפלציה מעל ליעד במשך תקופה ארוכה יחסית, מכיוון שלהערכתו הורדה מהירה מדי של אינפלציית הליבה לאזור ה-2 אחוזים עשויה לגרום נזקים כבדים מדי לכלכלה. הוא טען שלסבול אינפלציה שגבוהה מהיעד באחוז או שניים למשך תקופה עדיף על פני הורדה מהירה של האינפלציה ל-2 אחוזים.

• מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
• למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כמה ימים אחרי שהכנס נגמר, התפרסם דו"ח האינפלציה של חודש יוני, והתברר שהאינפלציה אומנם ירדה בחדות מ-4% ל-3%, אבל אינפלציית הליבה ממשיכה לרדת בקצב די איטי. ביוני היא ירדה מקצב של כ-5% לכ-4.8%. הפד הגיב בעלייה של רבע אחוז נוסף בריבית, כדי לאותת שהוא מוטרד מהאיטיות שבה יורדת אינפלציית הליבה. 

הפד עשוי לעלות את הריבית מעט בהמשך, אם כי הדעות של הכלכלנים חלוקות וגם אם כן זו תהיה העלאה של רבע אחוז. הפד מנסה להוריד את אינפלציית הליבה, אבל לא להרוג אותה בחדות. זה אומר שאינפלציית הליבה בארה"ב תמשיך להיות מעל היעד במשך עוד תקופה ארוכה יחסית מה שיקשה על הפד להוריד את הריבית במהירות. גם אם הוא לא ירצה להעלות אותה עוד, יהיה לו קשה להצדיק ירידה חדה בריבית כל זמן שאינפלציית הליבה היא מעל ה-3 אחוזים.

זה אומר שאם לא תהיה הפתעה גדולה, או משבר כלכלי חדש, גם בעוד שנה הריבית בארה"ב תהיה כנראה בין 4.25% ל-4.75%. משם היא תמשיך כנראה לרדת, אבל זה היעד לעוד שנה. זה לא ריבית של 5.5% שיש היום, אבל זו עדיין ריבית לא נמוכה. 

• לקוחות של שופרסל עזבו לרמי לוי - ניתוח
• ישראל קנדה: ההכנסות גדלו בשל הכרה בפרויקטים אבל שחיקה נרשמה בשורה התחתונה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

כל עוד הריבית בארה"ב נמצאת סביב הרמות האלה, בנק ישראל יתקשה להוריד את הריבית בארץ. אבל ירידת ריבית שם היא הקדמה למהלך של בנק ישראל בהמשך שנת 2024. 

הדבר המדהים הוא שבנק ישראל מחזיק ריבית שהיא מתחת לריבית של הפד, האינפלציה בישראל היא קצת יותר מהירה מאשר האינפלציה בארה"ב, ושאנחנו לא רואים פיחות יותר משמעותי מכפי שאנחנו רואים עכשיו. אבל בנק ישראל לא יוכל להרשות לעצמו שהפער בין הריבית של הפד לריבית בארץ יתרחב, ולכן מעבר לכך שיש סיכוי טוב שהריבית תעלה בעוד רבע אחוז בספטמבר, הרי שכל עוד הפד מחזיק את הריבית גבוהה, גם בישראל הריבית תישאר (לפחות) באותו גובה של ריבית הפד'. זה אומר שגם בעוד שנה, הריבית בישראל צפויה להיות מעל 4%, אבל זה יכול להיות חדשות, אחרי הכל הריבית עכשיו 4.75%, עם סיכוי לעלייה. 

עבור מי שלוקחים הלוואות המשמעות היא ברורה – עלייה בעלויות. זה אומר שמי שלקחו משכנתאות בעבר שיש להם מרכיב של ריבית פריים, ימשיכו לשלם הרבה. זה גם אומר שהביקוש לדירות לא הולך לזנק בתקופה הקרובה. מצד שני, בגלל שעליית הריבית מכבידה גם על הקבלנים, יהיה להם קשה להוריד מחירים, והתוצאה תהיה שאנחנו נמשיך לראות ירידה בהתחלות הבניה.

הדבר הטוב הוא שרוב החברות מצליחות להמשיך ולפעול למרות העלייה בריבית. אז מה שקורה במשק זאת האטה מסוימת, אבל אנחנו עדיין רחוקים ממיתון. אם לא יהיו הפתעות, המצב בעוד שנה לא יהיה מאוד שונה מהיום – כואב, אבל פחות. חיים עם זה.