הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
דר אביחי שניר
צילום: משה בנימין
מאקרו כלכלה

תחזית ריבית לשנה הקרובה והאם נצטרך להתרגל לאינפלציה גבוהה מהיעד?

הזרמת הכסף על ידי בנקים מרכזים והמדיניות המרחיבה של ממשלות תומכות בהמשך אינפלציה; אז אל תצפו לנחיתה באינפלציה וגם לא בנחיתה בריבית. למחזיקי המשכנתאות יהיה עדיין כואב, אבל פחות
ד"ר אביחי שניר | (14)
נושאים בכתבה אינפלציה משכנתא ריבית

לפני כחודש, הייתי בכנס באיטליה. בין המרצים בכנס היה פרופסור לורנס בול (Laurence Ball), שמשמש בין היתר, כיועץ לקרן המטבע הבינלאומית. בהרצאה שלו, לורנס בול ניתח את המסלול של אינפלציית הליבה. הוא התחיל את ההרצאה בלהודיע שאחד הדברים הכי קשים זה לחזות, בעיקר את העתיד. בכל זאת, הוא הציג מודל שמנסה להסביר את הגורמים לאינפלציית הליבה, ואת התחזית שלו לחודשים הקרובים.

> בכמה הריבית תרד ומה יקרה למניות ולאג"ח?

אחרי ההרצאה, ישבתי לארוחת צהריים איתו ועם סטפן צ'קטי (Stephen Cecchetti), שהיה ראש המחלקה הכלכלית והמוניטרית של הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (BIS). השיחה נסבה על התחזיות לאינפלציה. השורה התחתונה הייתה שהאינפלציה ירדה הרבה יותר מהר מכפי שהם היו מצפים, אבל להערכתם האינפלציה שעדיין נותרה היא מאוד "דביקה".

במילים אחרות, הם חשבו שהירידה המהירה באינפלציה נובעת מכך שהמגבלות על הייצור והתחבורה שהגבילו את המסחר הבינלאומי בתקופה שאחרי הקורונה הולכות ומשתחררות, ולכן חברות לא מרגישות צורך להעלות מחירים מעבר למה שהם כבר עלו. אז החלק של האינפלציה בארה"ב שיובא מחו"ל, הולך ומצטמצם. בסעיפים מסוימים, שבהם המחירים של סחורות בינלאומיות יורדים אחרי שהגיעו לשיא של כמה שנים הוא אפילו מביא לאינפלציה שלילית.

אבל החלק באינפלציה שעוד לא נעלם, הוא החלק שנובע מסיבות מקומיות – הזרמת הכסף על ידי הבנק המרכזי בתקופת הקורונה, המדיניות המרחיבה של הממשלה שמביאה לגידול בחוב הציבורי, והתחושה של חברות שהן יכולות להעלות מחירים כי גם המתחרים שלהם מעלים מחירים. את החלק הזה יהיה קשה להעלים. למעשה, לורנס בול העריך שהפד עשוי לבחור במדיניות שתכיל אינפלציה מעל ליעד במשך תקופה ארוכה יחסית, מכיוון שלהערכתו הורדה מהירה מדי של אינפלציית הליבה לאזור ה-2 אחוזים עשויה לגרום נזקים כבדים מדי לכלכלה. הוא טען שלסבול אינפלציה שגבוהה מהיעד באחוז או שניים למשך תקופה עדיף על פני הורדה מהירה של האינפלציה ל-2 אחוזים.

כמה ימים אחרי שהכנס נגמר, התפרסם דו"ח האינפלציה של חודש יוני, והתברר שהאינפלציה אומנם ירדה בחדות מ-4% ל-3%, אבל אינפלציית הליבה ממשיכה לרדת בקצב די איטי. ביוני היא ירדה מקצב של כ-5% לכ-4.8%. הפד הגיב בעלייה של רבע אחוז נוסף בריבית, כדי לאותת שהוא מוטרד מהאיטיות שבה יורדת אינפלציית הליבה. 

הפד עשוי לעלות את הריבית מעט בהמשך, אם כי הדעות של הכלכלנים חלוקות וגם אם כן זו תהיה העלאה של רבע אחוז. הפד מנסה להוריד את אינפלציית הליבה, אבל לא להרוג אותה בחדות. זה אומר שאינפלציית הליבה בארה"ב תמשיך להיות מעל היעד במשך עוד תקופה ארוכה יחסית מה שיקשה על הפד להוריד את הריבית במהירות. גם אם הוא לא ירצה להעלות אותה עוד, יהיה לו קשה להצדיק ירידה חדה בריבית כל זמן שאינפלציית הליבה היא מעל ה-3 אחוזים.

זה אומר שאם לא תהיה הפתעה גדולה, או משבר כלכלי חדש, גם בעוד שנה הריבית בארה"ב תהיה כנראה בין 4.25% ל-4.75%. משם היא תמשיך כנראה לרדת, אבל זה היעד לעוד שנה. זה לא ריבית של 5.5% שיש היום, אבל זו עדיין ריבית לא נמוכה. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

כל עוד הריבית בארה"ב נמצאת סביב הרמות האלה, בנק ישראל יתקשה להוריד את הריבית בארץ. אבל ירידת ריבית שם היא הקדמה למהלך של בנק ישראל בהמשך שנת 2024. 

הדבר המדהים הוא שבנק ישראל מחזיק ריבית שהיא מתחת לריבית של הפד, האינפלציה בישראל היא קצת יותר מהירה מאשר האינפלציה בארה"ב, ושאנחנו לא רואים פיחות יותר משמעותי מכפי שאנחנו רואים עכשיו. אבל בנק ישראל לא יוכל להרשות לעצמו שהפער בין הריבית של הפד לריבית בארץ יתרחב, ולכן מעבר לכך שיש סיכוי טוב שהריבית תעלה בעוד רבע אחוז בספטמבר, הרי שכל עוד הפד מחזיק את הריבית גבוהה, גם בישראל הריבית תישאר (לפחות) באותו גובה של ריבית הפד'. זה אומר שגם בעוד שנה, הריבית בישראל צפויה להיות מעל 4%, אבל זה יכול להיות חדשות, אחרי הכל הריבית עכשיו 4.75%, עם סיכוי לעלייה. 

עבור מי שלוקחים הלוואות המשמעות היא ברורה – עלייה בעלויות. זה אומר שמי שלקחו משכנתאות בעבר שיש להם מרכיב של ריבית פריים, ימשיכו לשלם הרבה. זה גם אומר שהביקוש לדירות לא הולך לזנק בתקופה הקרובה. מצד שני, בגלל שעליית הריבית מכבידה גם על הקבלנים, יהיה להם קשה להוריד מחירים, והתוצאה תהיה שאנחנו נמשיך לראות ירידה בהתחלות הבניה.

הדבר הטוב הוא שרוב החברות מצליחות להמשיך ולפעול למרות העלייה בריבית. אז מה שקורה במשק זאת האטה מסוימת, אבל אנחנו עדיין רחוקים ממיתון. אם לא יהיו הפתעות, המצב בעוד שנה לא יהיה מאוד שונה מהיום – כואב, אבל פחות. חיים עם זה. 

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    כלכלן 10/08/2023 00:07
    הגב לתגובה זו
    ריבית גבוהה טובה לשכירים בעלי משכורת גבוהה משום שהיא מקלה עליהם ונותנת להם להרגיש יותר עשירים, בעוד שהיא מקשה על השכבות החלשות יותר שמרגישות יותר עניות. בקיצור, האמידים נהיים יותר מאושרים בעידן שבו האינפלציה והריביות גבוהות וזה דבר טוב וחיובי כי זה מדרבן את החלשים להתקדם בסולם העשירונים ולהשקיע יותר במצב הפיננסי שלהם. זה גם מדרבן נשים לחפש גברים שמצליחים יותר בעולם הכלכלי והפיננסי.
  • 7.
    הריבית תרד מהר 09/08/2023 22:01
    הגב לתגובה זו
    הריבית תרד הרבה יותר מהר ממה שמשערים זה המנוע לכלכלה זה המנוע של המדינה מיסים מנדלן תורידו כדי שאנשים יוכלו לגור תחת קורת גג סוף סוף
  • 6.
    עזור ושמור 08/08/2023 15:18
    הגב לתגובה זו
    כל.העולם בחובות אדירים, כולל המדינות המובילות, הריבית הזו לא כאן בכדי להישאר
  • 5.
    בישראל המדד "מהונדס",זה ידוע שנים. (ל"ת)
    ירון 08/08/2023 12:01
    הגב לתגובה זו
  • מני 09/08/2023 14:10
    הגב לתגובה זו
    גם כל בתי ההשקעות, קופות הגמל והפנסיה שחוזים את המדד בדיוק של עשירית או שתיים הם מהנדסים ?
  • משה 09/08/2023 10:58
    הגב לתגובה זו
    תבדוק באתר הלמס את כל מאות רכיבי המדד ותן דוגמא למחיר לא נכון שמופיע שם. ברור שאין לך דוגמא. אגב גם כל הגופים הפיננסיים שחוזים את המדד ומדייקים (אולי סטיה של עשירית או שתיים) גם הם כולם מהנדסים שמאלנים ?
  • 4.
    דביקה - מילה מכובסת לטעיתי בתחזית פפחחחח (ל"ת)
    משה ראשל"צ 08/08/2023 11:55
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אנונימי 08/08/2023 11:19
    הגב לתגובה זו
    בעתיד הלא רחוק יכאב מאוד מאוד. מחירי הדיור יזנקו, הקבלנים יגידו אמרנו לכם, ומחוסרי הדיור הטיפשים ימשיכו לשלם שכירות כל חייהם ולשבת בשקט.
  • לאן בדיוק הם יזנקו ומי יכול לשלם את מחירם גם כיום ? (ל"ת)
    משה 09/08/2023 10:58
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מה שתגידו 08/08/2023 11:19
    הגב לתגובה זו
    צפי כך צפי כך. מה שתואם למהנדסי המדד זה מה שיקרה. מסמנים חץ ומשחקים עם המספרים.
  • מני 09/08/2023 11:01
    הגב לתגובה זו
    גם שוק האג"ח שמגלמים את הציפיות לאינפלציה כולו מהונדס ? וגם כל הגופים הפיננסיים במדינה שחוזים את המדד וטועים פה ושם רק בעשירית או שתיים גם הם כולם מהנדסים במקצועם ? ואולי אתה המהונדס ?
  • כלכלן 10/08/2023 00:10
    באמצעות נפוטיזם ומינוי בני משפחה ומקורבים לתפקידי המפתח המרכזיים במוסדות פיננסיים ממשלתיים. אם הנדסת המדדים נכונה (ובהחלט אפשרי רק שאין כרגע הוכחה), אז יתכן מאד שגם הקונספירציה הזו... ליהודים יש הבנה בתהליכים עסקיים ובמנועי הצמיחה. אם הם חוזים קושי מסויים בכלכלה או התנהגות שמהווה עליהם איום, הם לא יבחלו באמצעים להנדס מדדים מלאכותית כדי להשפיע על כיוון המערכת המוניטרית.
  • 1.
    ZZ 08/08/2023 11:02
    הגב לתגובה זו
    שיגרור פוטנמיאל של בריחת כסף גדולה המארץ.. אז יעלו כאן ריבית מעל ארהב או.. שמבינים שישראל יותר בטוחה מארהב לפגוש את הכסף חזרה ללא תספורת...
  • יעקב 09/08/2023 18:24
    הגב לתגובה זו
    אז נראה מה יקרה שם, ואיפה אנו נהיה?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דניאל לייטנר תמיר פישמן

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים 


להמשך הכתבה לחץ כאן
יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.

אחרי הסתבכות תזרימית: יבולי שמש נמכרת ל-PowerGen של ג'נריישן קפיטל

זרוע האנרגיה המתחדשת של קרן ג'נריישן תרכוש את מלוא מניות יבולי שמש, תזרים הון לצמצום חוב ותשלם לבעלי המניות תמורה מותנית של עד 55 מיליון שקל; הרכישה עשויה להגדיל את כושר הייצור והאגירה של PowerGen בכ-505 מגה-ואט ובכ-1,350 מגה-ואט-שעה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ג'נריישן קפיטל

קרן ג'נריישן קפיטל ג'נריישן קפיטל 2.55%   ממשיכה להרחיב את פעילותה בתחום האנרגיה המתחדשת. הקרן דיווחה אמש כי זרוע האנרגיה שלה, PowerGen, חתמה על הסכם לרכישת מלוא הבעלות בחברת יבולי שמש אנרגיה מתחדשת. העסקה מצרפת ל-PowerGen פורטפוליו מניב קיים בישראל וצבר פרויקטים רחב בשלבי ייזום, עם דגש על מתקנים סולאריים משולבי אגירה ופעילות נוספת באירופה.

לפי מתווה העסקה, PowerGen תרכוש מהמוכרים את כל מניות יבולי שמש, כאשר בעלי המניות יהיו זכאים לתמורה מותנית בלבד של עד 20 מיליון שקל, בכפוף לעמידה באבני דרך בהקמת פרויקטים בישראל ובפולין. בנוסף, תרכוש PowerGen את הלוואות הבעלים של החברה בסכום כולל של עד 35 מיליון שקל, שחלקו מותנה בקידום משמעותי של פרויקט הייזום בפולין במהלך 2026. במקביל, PowerGen צפויה להזרים הון לתוך יבולי שמש לצורך כיסוי חובות לגורמים מממנים והקטנת המינוף, לצד האצה של קידום הפרויקטים שבייזום. אישור רשות התחרות כבר התקבל, והשלמת העסקה כפופה לקבלת אישורי הגופים המממנים.

יבולי שמש מחזיקה כיום בפורטפוליו מניב בישראל בהספק של כ-44 מגה-ואט. לצד זאת, החברה מקדמת צבר פרויקטים סולאריים משולבי אגירה בשלבי ייזום מתקדמים, בהספק של כ-150 מגה-ואט ובקיבולת אגירה של כ-850 מגה-ואט-שעה, וכן פרויקטים נוספים בשלבי ייזום מוקדמים יותר בהספק של כ-75 מגה-ואט וכ-500 מגה-ואט-שעה. מרבית הפרויקטים מיועדים לפעול תחת אסדרת מודל שוק ולהשתלב בשרשרת הערך של PowerGen. בפולין מחזיקה יבולי שמש בפרויקט רוח מניב בהספק של כ-48 מגה-ואט, עם אפשרות להרחבה, וכן בפרויקט נוסף המשלב רוח ו-PV שנמצא בשלבי ייזום.

בג'נריישן רואים ברכישת יבולי שמש מהלך שמרחיב את פורטפוליו נכסי האנרגיה של PowerGen ומחזק את פעילות הייצור והאספקה בישראל. העסקה משתלבת בשורת מהלכים אסטרטגיים שמקדמת החברה בניהולו של המנכ״ל דן קלינברגר, המחזיקה כיום (לפני העסקה) בצבר בשל של פרויקטים סולאריים בהספק של כ-247 מגה וואט ו-283 מגה וואט שעה, לצד נכסים בשלבים שונים של הקמה, פיתוח וייזום בהספק כולל של למעלה מ־1 ג׳יגה וואט ו־6 ג׳יגה וואט שעה. העסקה צפויה לחזק את מעמדה של החברה בשוק האנרגיות המתחדשות, ולהרחיב את פעילות הייצור והאספקה בישראל.