תחזית ריבית לשנה הקרובה והאם נצטרך להתרגל לאינפלציה גבוהה מהיעד?
לפני כחודש, הייתי בכנס באיטליה. בין המרצים בכנס היה פרופסור לורנס בול (Laurence Ball), שמשמש בין היתר, כיועץ לקרן המטבע הבינלאומית. בהרצאה שלו, לורנס בול ניתח את המסלול של אינפלציית הליבה. הוא התחיל את ההרצאה בלהודיע שאחד הדברים הכי קשים זה לחזות, בעיקר את העתיד. בכל זאת, הוא הציג מודל שמנסה להסביר את הגורמים לאינפלציית הליבה, ואת התחזית שלו לחודשים הקרובים.
> בכמה הריבית תרד ומה יקרה למניות ולאג"ח?
אחרי ההרצאה, ישבתי לארוחת צהריים איתו ועם סטפן צ'קטי (Stephen Cecchetti), שהיה ראש המחלקה הכלכלית והמוניטרית של הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (BIS). השיחה נסבה על התחזיות לאינפלציה. השורה התחתונה הייתה שהאינפלציה ירדה הרבה יותר מהר מכפי שהם היו מצפים, אבל להערכתם האינפלציה שעדיין נותרה היא מאוד "דביקה".
במילים אחרות, הם חשבו שהירידה המהירה באינפלציה נובעת מכך שהמגבלות על הייצור והתחבורה שהגבילו את המסחר הבינלאומי בתקופה שאחרי הקורונה הולכות ומשתחררות, ולכן חברות לא מרגישות צורך להעלות מחירים מעבר למה שהם כבר עלו. אז החלק של האינפלציה בארה"ב שיובא מחו"ל, הולך ומצטמצם. בסעיפים מסוימים, שבהם המחירים של סחורות בינלאומיות יורדים אחרי שהגיעו לשיא של כמה שנים הוא אפילו מביא לאינפלציה שלילית.
אבל החלק באינפלציה שעוד לא נעלם, הוא החלק שנובע מסיבות מקומיות – הזרמת הכסף על ידי הבנק המרכזי בתקופת הקורונה, המדיניות המרחיבה של הממשלה שמביאה לגידול בחוב הציבורי, והתחושה של חברות שהן יכולות להעלות מחירים כי גם המתחרים שלהם מעלים מחירים. את החלק הזה יהיה קשה להעלים. למעשה, לורנס בול העריך שהפד עשוי לבחור במדיניות שתכיל אינפלציה מעל ליעד במשך תקופה ארוכה יחסית, מכיוון שלהערכתו הורדה מהירה מדי של אינפלציית הליבה לאזור ה-2 אחוזים עשויה לגרום נזקים כבדים מדי לכלכלה. הוא טען שלסבול אינפלציה שגבוהה מהיעד באחוז או שניים למשך תקופה עדיף על פני הורדה מהירה של האינפלציה ל-2 אחוזים.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה ימים אחרי שהכנס נגמר, התפרסם דו"ח האינפלציה של חודש יוני, והתברר שהאינפלציה אומנם ירדה בחדות מ-4% ל-3%, אבל אינפלציית הליבה ממשיכה לרדת בקצב די איטי. ביוני היא ירדה מקצב של כ-5% לכ-4.8%. הפד הגיב בעלייה של רבע אחוז נוסף בריבית, כדי לאותת שהוא מוטרד מהאיטיות שבה יורדת אינפלציית הליבה.
הפד עשוי לעלות את הריבית מעט בהמשך, אם כי הדעות של הכלכלנים חלוקות וגם אם כן זו תהיה העלאה של רבע אחוז. הפד מנסה להוריד את אינפלציית הליבה, אבל לא להרוג אותה בחדות. זה אומר שאינפלציית הליבה בארה"ב תמשיך להיות מעל היעד במשך עוד תקופה ארוכה יחסית מה שיקשה על הפד להוריד את הריבית במהירות. גם אם הוא לא ירצה להעלות אותה עוד, יהיה לו קשה להצדיק ירידה חדה בריבית כל זמן שאינפלציית הליבה היא מעל ה-3 אחוזים.
זה אומר שאם לא תהיה הפתעה גדולה, או משבר כלכלי חדש, גם בעוד שנה הריבית בארה"ב תהיה כנראה בין 4.25% ל-4.75%. משם היא תמשיך כנראה לרדת, אבל זה היעד לעוד שנה. זה לא ריבית של 5.5% שיש היום, אבל זו עדיין ריבית לא נמוכה.
- נאייקס רוכשת את Lynkwell האמריקאית בכ-26 מיליון דולר
- אפולו פאוור יורדת לאחר הנפקה של כ-50 מיליון שקל ודילול של עד 22%
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...
כל עוד הריבית בארה"ב נמצאת סביב הרמות האלה, בנק ישראל יתקשה להוריד את הריבית בארץ. אבל ירידת ריבית שם היא הקדמה למהלך של בנק ישראל בהמשך שנת 2024.
הדבר המדהים הוא שבנק ישראל מחזיק ריבית שהיא מתחת לריבית של הפד, האינפלציה בישראל היא קצת יותר מהירה מאשר האינפלציה בארה"ב, ושאנחנו לא רואים פיחות יותר משמעותי מכפי שאנחנו רואים עכשיו. אבל בנק ישראל לא יוכל להרשות לעצמו שהפער בין הריבית של הפד לריבית בארץ יתרחב, ולכן מעבר לכך שיש סיכוי טוב שהריבית תעלה בעוד רבע אחוז בספטמבר, הרי שכל עוד הפד מחזיק את הריבית גבוהה, גם בישראל הריבית תישאר (לפחות) באותו גובה של ריבית הפד'. זה אומר שגם בעוד שנה, הריבית בישראל צפויה להיות מעל 4%, אבל זה יכול להיות חדשות, אחרי הכל הריבית עכשיו 4.75%, עם סיכוי לעלייה.
עבור מי שלוקחים הלוואות המשמעות היא ברורה – עלייה בעלויות. זה אומר שמי שלקחו משכנתאות בעבר שיש להם מרכיב של ריבית פריים, ימשיכו לשלם הרבה. זה גם אומר שהביקוש לדירות לא הולך לזנק בתקופה הקרובה. מצד שני, בגלל שעליית הריבית מכבידה גם על הקבלנים, יהיה להם קשה להוריד מחירים, והתוצאה תהיה שאנחנו נמשיך לראות ירידה בהתחלות הבניה.
הדבר הטוב הוא שרוב החברות מצליחות להמשיך ולפעול למרות העלייה בריבית. אז מה שקורה במשק זאת האטה מסוימת, אבל אנחנו עדיין רחוקים ממיתון. אם לא יהיו הפתעות, המצב בעוד שנה לא יהיה מאוד שונה מהיום – כואב, אבל פחות. חיים עם זה.
- 8.כלכלן 10/08/2023 00:07הגב לתגובה זוריבית גבוהה טובה לשכירים בעלי משכורת גבוהה משום שהיא מקלה עליהם ונותנת להם להרגיש יותר עשירים, בעוד שהיא מקשה על השכבות החלשות יותר שמרגישות יותר עניות. בקיצור, האמידים נהיים יותר מאושרים בעידן שבו האינפלציה והריביות גבוהות וזה דבר טוב וחיובי כי זה מדרבן את החלשים להתקדם בסולם העשירונים ולהשקיע יותר במצב הפיננסי שלהם. זה גם מדרבן נשים לחפש גברים שמצליחים יותר בעולם הכלכלי והפיננסי.
- 7.הריבית תרד מהר 09/08/2023 22:01הגב לתגובה זוהריבית תרד הרבה יותר מהר ממה שמשערים זה המנוע לכלכלה זה המנוע של המדינה מיסים מנדלן תורידו כדי שאנשים יוכלו לגור תחת קורת גג סוף סוף
- 6.עזור ושמור 08/08/2023 15:18הגב לתגובה זוכל.העולם בחובות אדירים, כולל המדינות המובילות, הריבית הזו לא כאן בכדי להישאר
- 5.בישראל המדד "מהונדס",זה ידוע שנים. (ל"ת)ירון 08/08/2023 12:01הגב לתגובה זו
- מני 09/08/2023 14:10הגב לתגובה זוגם כל בתי ההשקעות, קופות הגמל והפנסיה שחוזים את המדד בדיוק של עשירית או שתיים הם מהנדסים ?
- משה 09/08/2023 10:58הגב לתגובה זותבדוק באתר הלמס את כל מאות רכיבי המדד ותן דוגמא למחיר לא נכון שמופיע שם. ברור שאין לך דוגמא. אגב גם כל הגופים הפיננסיים שחוזים את המדד ומדייקים (אולי סטיה של עשירית או שתיים) גם הם כולם מהנדסים שמאלנים ?
- 4.דביקה - מילה מכובסת לטעיתי בתחזית פפחחחח (ל"ת)משה ראשל"צ 08/08/2023 11:55הגב לתגובה זו
- 3.אנונימי 08/08/2023 11:19הגב לתגובה זובעתיד הלא רחוק יכאב מאוד מאוד. מחירי הדיור יזנקו, הקבלנים יגידו אמרנו לכם, ומחוסרי הדיור הטיפשים ימשיכו לשלם שכירות כל חייהם ולשבת בשקט.
- לאן בדיוק הם יזנקו ומי יכול לשלם את מחירם גם כיום ? (ל"ת)משה 09/08/2023 10:58הגב לתגובה זו
- 2.מה שתגידו 08/08/2023 11:19הגב לתגובה זוצפי כך צפי כך. מה שתואם למהנדסי המדד זה מה שיקרה. מסמנים חץ ומשחקים עם המספרים.
- מני 09/08/2023 11:01הגב לתגובה זוגם שוק האג"ח שמגלמים את הציפיות לאינפלציה כולו מהונדס ? וגם כל הגופים הפיננסיים במדינה שחוזים את המדד וטועים פה ושם רק בעשירית או שתיים גם הם כולם מהנדסים במקצועם ? ואולי אתה המהונדס ?
- כלכלן 10/08/2023 00:10באמצעות נפוטיזם ומינוי בני משפחה ומקורבים לתפקידי המפתח המרכזיים במוסדות פיננסיים ממשלתיים. אם הנדסת המדדים נכונה (ובהחלט אפשרי רק שאין כרגע הוכחה), אז יתכן מאד שגם הקונספירציה הזו... ליהודים יש הבנה בתהליכים עסקיים ובמנועי הצמיחה. אם הם חוזים קושי מסויים בכלכלה או התנהגות שמהווה עליהם איום, הם לא יבחלו באמצעים להנדס מדדים מלאכותית כדי להשפיע על כיוון המערכת המוניטרית.
- 1.ZZ 08/08/2023 11:02הגב לתגובה זושיגרור פוטנמיאל של בריחת כסף גדולה המארץ.. אז יעלו כאן ריבית מעל ארהב או.. שמבינים שישראל יותר בטוחה מארהב לפגוש את הכסף חזרה ללא תספורת...
- יעקב 09/08/2023 18:24הגב לתגובה זואז נראה מה יקרה שם, ואיפה אנו נהיה?
"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"
המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול
בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס 0.91% ומג'יק מג'יק 1.76% נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026.
על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".
השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר
את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף
הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות
ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.
סינרגיה בעיקר בתחום הענן
בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך
וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות
קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.
- לפני המיזוג: מגי'ק עם הכנסות שיא, עלייה של 17% ברווח הנקי והעלאת תחזית
- לקראת המיזוג עם מג'יק: מטריקס סוגרת רבעון שיא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה.
בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס
וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.
מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור
המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח
אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".
במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה, בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.
הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית.
- ארית מציגה מרווחים של אנבידיה; איפה מסתתרת החולשה בדוחות?
- ארית במזכר הבנות עם חברה אירופית לשיווק וייצור מרעומים למדינות נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?
