אלחנן פלהיימר
צילום: אלחנן פלהיימר
חשיפת ביזפורטל

גנבו את הסטודנטים - אלחנן פלהיימר, יו"ר התאחדות הסטודנטים, התפטר מתפקידו באיסתא

בעקבות ביקורת ביזפורטל על העסקה המביכה של התאחדות הסטודנטים (מכרה מניות של איסתא בדיסקאונט של 24%) נפתחה בדיקה חיצונית של העסקה
נתן טגי | (10)

עם פרסום ההודעה על העסקה שפשפנו את העיניים - התאחדות הסטודנטים נותנת מתנה למוסדיים. היא מכרה מניות של איסתא בדיסקאונט של 24% על מחיר השוק. המשמעות  - מתנה של מעל 40 מיליון שקל לגופים מוסדיים. 

יו"ר ההתאחדות אלחנן פלהיימר הסביר שזו חגיגה גדולה, אבל זו היתה פשלה גדולה כפי שחשפנו זאת כאן:

עבדו על הסטודנטים, גנבו את הסטודנטים (כל סטודנט הפסיד מאות שקלים). קראנו לו להתפטר מתפקידו כיו"ר ההתאחדות - בינתיים הוא התפטר מתפקידו כדירקטור באיסתא. תופס מרחק מהסיפור. זה כנראה רק ההתחלה, הפרשה הזו לא עוזבת אותו ובכלל - היא עדיין דורשת חקירה. 

אנחנו לא יודעים, מה בדיוק גרם לפלהיימר לעשות את העסקה, אבל זו מכירה של תמים, טיפש או מושחת. אחרת, אין הסבר מדוע איסתא זרקה את המניות בדיסקאונט של 24% על מחיר השוק. ההתאחדות מכרה את המניות במחיר של 80 שקל למניה, כאשר המחיר בשוק עמד על 105.5 שקלים.  לרוב אגב, בחבילות גדולות יש דיסקאונט, אבל של אחוזים בודדים, במקרים חריגים מאוד זה יכול להתקרב ל-8%.

היועץ של התאחדות הסטודנטים היה פועלים אי.בי.אי שמנוהל על ידי עופר גרינבאום. האם במקביל לייעוץ עליו קיבל כסף, הוא סידר לחברים מהגופים המוסדיים רווחים גדולים. אתם זוכרים את השיטה של תן וקח - יש מקרים שההנפקות מתבררות כהשחלות, אז המוסדיים "דורשים" פיצוי. הנה דוגמה לפיצוי. 

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    סטונדט מודאג 25/08/2022 18:02
    הגב לתגובה זו
    אני רוצה להבין מי זה הפליימר הזה?? מי נתן לו את הסמכות לעשות הנחה של 50 מיליון שקל על הכסף של הסטודנטים??? יושבים שם בהתאחדות כל החבר'ה מהאגודות, אוכלים בורקסים ומאשרים ככה לשרוף לנו מיליוני שקלים?!?! איפה הפיקוח???
  • 9.
    אנונימי 25/08/2022 16:34
    הגב לתגובה זו
    לא הבנתם .הפושע הגדול זה אייביאיי ..לקח ילד עם חצקונים וסיפר לו סיפורי פוגי.אחכ הלך למוסדיים וסידר להם עסקה בוננזה.לקח עמלה שמנה.אמר להם תזכרו שציפרתי אתכם.חייבים לי בהנפקת ההשחלה הבאה.זה פועלים אייביאיי.תתחילו תחקירה שם.מדינת פח זבל.עם סגולה .העם הנבחר .עבריינים עם עניבות
  • 8.
    איפה הכסף ? למה הסטודנטים לא מקבלים כלום מהמחירה ? (ל"ת)
    חיים אלמליח 25/08/2022 13:36
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    לא הייתי קונה מעופר גרינבוים מכונית משומשת (ל"ת)
    25/08/2022 10:52
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    מבין2 25/08/2022 09:47
    הגב לתגובה זו
    פשוט לקחו למורים מאות מיליונים ששייכים להם ולא נותנים להם את המניות כבר עשרות שנים.
  • 5.
    אמסלם 25/08/2022 09:44
    הגב לתגובה זו
    איפה הרגולטור? איפה המשטרה?
  • 4.
    איש 25/08/2022 09:31
    הגב לתגובה זו
    מספיק לקרוא את ההיסטוריה הלא מאוד רחוקה שלו ואת זה שהבנאדם השתתף בלינץ' כלפי בנאדם אחר ולהבין איזה חומר אנושי נמצא שם בהתאחדות. הייתי יו"ר אגודה באחד מהמוסדות האקדמיים עוד לפני עשור וכבר אז הבנתי איזה חומר אנושי יש באגודות ואיזה חומר אנושי יש בהתאחדות. פשוט מביש.
  • 3.
    רוני 25/08/2022 09:25
    הגב לתגובה זו
    אין דין ואין דיין, אין רגולציה ואין הרתעה, הדלתות מסתובבות והגנבים חוגגים ושמחים...
  • 2.
    ברוקר 25/08/2022 08:01
    הגב לתגובה זו
    לקחו מתווך שעשה סיבוב
  • 1.
    דוידי 25/08/2022 07:56
    הגב לתגובה זו
    פריירים לא מתים הם רק מתחלפים
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסיים
דוחות

משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר

היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מניף

הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69%  , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.

וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.

כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.

מי הם הלקוחות של מניף? 

מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.

הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.

מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסיים
דוחות

משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר

היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מניף

הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69%  , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.

וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.

כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.

מי הם הלקוחות של מניף? 

מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.

הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.