ניתוח

זהירות מקרנות אג"ח שקליות - יסבו הפסדים וגם מנהלי הקרנות יקחו מכם דמי ניהול שמנים. אין בושה

שורה של גופים מוסדיים מנהלים קרנות נאמנות אג"חיות ממשלתיות שקליות עם דמי ניהול שהם שערורייה - התשואות הצפויות שליליות (במקרה הטוב אפסיות) בהינתן עלייה בריבית, זה לא מפריע לקרנות לקחת דמי ניהול של עד 1.27% - למה? כי אפשר 
נתנאל אריאל | (13)

חומרי הגלם הבסיסיים של שוק ההון ושל עולם ההשקעות בכלל הם חוב והון - אגרות חוב ומניות. אגרות החוב הן המכשיר הגדול ביותר - רוב ההשקעות של הציבור נמצאות באפיק הזה. באגרות החוב יש מספר מסלולים. העיקריים - אגרות חוב שקליות ואגרות חוב צמודות מדד. שני המסלולים האלו ענקיים - מאות מיליארדי שקלים, כאשר סיווג נוסף של הקרנות הוא לפי סוג המנפיק - המדינה או החברות. כשהמדינה-ממשלה מנפיקה, אגרות החוב בטוחות יותר, הנחת הבסיס היא שהמדינה תתקיים לעד ולכן הסיכון בהגדרה נמוך.

אגרות החוב ממשלתיות שקליות בסכומים של מאות מיליארדים נסחרות בבורסה כשהגופים העיקריים שמחזיקים בהן הם קרנות פנסיה, קופות גמל, קרנות השתלמות וקרנות נאמנות. המכשיר הזה, כפי שכתבנו כאן, הפך להיות במקרים מסוימים מסוכן. הריבית בדרך למעלה וזה יעלה את התשואות האפקטיביות - המשמעות, ירידה צפויה באגרות החוב האלו. ככל שאורך החיים של אגרת החוב ארוך יותר כך הסיכון גדול יותר וההפסד הפוטנציאלי גדול יותר. אגרות חוב ממשלתית לטווח של 10 שנים מספקות תשואה של 1.2%. זה לא נתפס.

מעבר לכך, אגרות החוב הממשלתיות לזמן קצר מספקות תשואה שלילית. המק"מ לדוגמה, שהוא סוג של אגרת חוב ממשלתית לתקופה של עד שנה, מספק הפסד של כמה עשיריות האחוז. 

סיכום ביניים: תובנה ראשונה - השקעה באגרות חוב לטווח ארוך מספקת תשואה נמוכה ביותר. תובנה שנייה - אגרות חוב לטווח ארוך מסוכנות בעולם של ריבית עולה. תובנה שלישית -  אגרות חוב לזמן קצר מייצרות הפסדים.

קחו את כל התובנות האלו ותגיעו למסקנה אחת - הדאונסייד באגרות חוב יכול להיות משמעותי, האפסייד קטן. ולמרות המסקנה הזו, מנהלי קרנות הנאמנות עושים מאיתנו צחוק - הם גובים דמי ניהול, לא נמוכים בכלל, על ניהול כספים בקרנות אג"ח ממשלתיות שקליות. כלומר לא רק שמלכתחילה הסיכוי לתשואה נמוך, לא די שכבר נרשמו הפסדים בעיקר בזמן האחרון, אתם מפסידים גם על דמי הניהול.

גופים כמו הראל, מגדל, קסם, פסגות, מיטב, ילין לפידות, אלטשולר, אייביאיי ומור גובים עד 1.27% בידיעה כמעט מוחלטת שהם יספקו למחזיקי הקרנות האלו הפסדים, בהמשך להפסדים בתקופה האחרונה. זה לא פייר, זה ניצול של תמימות, הישענות של הציבור על הגופים האלו. ככל שהקרנות לטווח קצר יותר כך זה אפילו יותר צורם וחצוף. אייביאיי מק"מ שבהגדרה מחזיקה מק"מ שמפסיד כסף, גובה 0.46%. זו אולי לא גניבה על פי החוק, אבל זה מאוד קרוב לזה. בולטת בהיקפים הכספיים בתחום היא פסגות עם שלוש קרנות גדולות, אך האמת שהיא ממש לא היחידה.

מנהלי הקרנות מחזיקים בתירוץ - אנחנו משלמים דמי הפצה לבנקים. זה נכון, מדובר על דמי הפצה של כ-0.25%-0.3%, אבל מה זה קשור? אם אתם כמנהלי השקעות סבורים שהמשקיעים הולכים להפסיד תסגרו את הקרנות האלו, לפחות לתקופה מסוימת. וגם - זה ממש לא מסביר את דמי הניהול שאתם רואים בטבלה:

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    חיים 20/01/2022 18:25
    הגב לתגובה זו
    כן ירבו כתבות כאלה בכל הסקטורים שיאירו את עניו של הציבור
  • 8.
    רק 20/01/2022 14:53
    הגב לתגובה זו
    אבל זה במחיר של נזילות .. זהב? ביטקוין? - משענת קנה רצוץ.
  • 7.
    כתבה כזו חכולה להתפרסם רק במדינה בה אין חינוך כלכלי! (ל"ת)
    צרי 20/01/2022 13:52
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אסי 20/01/2022 13:36
    הגב לתגובה זו
    שיתחילו העלאות הריבית בארהב , המשחק נגמר
  • 5.
    מומחה 20/01/2022 13:05
    הגב לתגובה זו
    שנים של ריבית אפס וחוסר אינפלציה ( אפילו שלילית) נתנו פתרון למשקיעים בפן הזה.אז שנה של אינפלציה שבעקבותה אולי עלית ריבית צריך להביא את מנהלי הקרנות לסגור / ולהחזיר את הכסף ללקוחות?! על מה ולמה? ובעוד שנה שנתיים שוב לפתוח... שיטת מצליח שכל כך נוהגים לגנות פה ובמקומות אחרים??? במספרי שוק הקרנות מנוהלים שם כספים זעומים. הרפורמה המיותרת בשוק הקרנות השנה גרמה נזק ללקוחות רבים בראיה עתידית ואתם בביזפורטל היללתם ושיבחתם. לא ניתן כמעט להקים קרן חדשה אם סגרת אחת דומה . איזה פופוליזם איזו בורות
  • היו פשוט חייבים להוריד דמי ניהול! (ל"ת)
    בילבי בת גרב 21/01/2022 00:02
    הגב לתגובה זו
  • ברגע שיהיו מכירות אגחהתשואה תגדל עד שהקרנות יניבו תשואה (ל"ת)
    טובה. אז למה לסגור?. 20/01/2022 22:09
    הגב לתגובה זו
  • מנש 20/01/2022 14:41
    הגב לתגובה זו
    "התשואות" בטבלה מדברות "בעד" עצמן
  • 4.
    חיים 20/01/2022 12:48
    הגב לתגובה זו
    להגברת התחרות שלא קיימת כלל.
  • 3.
    מבין2 20/01/2022 12:43
    הגב לתגובה זו
    חייב לשים על שיקלי וחברות הביטוח משקיעות בקרנות של עצמן. מעריך שאין הרבה אנשים עם חשבון מניות בבנק שקונים קרן נאמנות שיקלית כדי להפסיד כסף במקום לשים בעו"ש. למישהו יש עצה?
  • להעביר את הגמל לira (ל"ת)
    אברהם 20/01/2022 13:02
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    נכון 20/01/2022 12:37
    הגב לתגובה זו
    ואינם יכולים לקבוע לבתי ההשקעות את הרכב הקרן.
  • 1.
    אלישע 20/01/2022 12:12
    הגב לתגובה זו
    תותר לבנקים זרים כניסה ותחרות חופשית?
יאיר לפידות
צילום: ליאת מנדל
דוחות

ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית

ניהול קופות הגמל אחראיות ל-62% מההכנסות שהסתכמו על 215 מיליון ברבעון ו-428 מיליון שקל במחצית; הרווח הרבעוני של בית ההשקעות צמח ב-10% ל-54.4 מיליון שקל 

מנדי הניג |

ילין לפידות, אחד מבתי ההשקעות הפרטיים הוותיקים בישראל, נמצא בבעלותם המשותפת של רו"ח דב ילין ורו"ח יאיר לפידות, שמחזיקים ב-51% מהמניות מובילים את פעילותו בפועל. יתרת הבעלות (49%) מוחזקת על ידי חברת אטראו שוקי הון, שהיא למעשה חברת אחזקות פסיבית שתכליתה להחזיק בחלק שלה בבית ההשקעות. מניית אטראו שוקי הון 0.1% , שנסחרת בבורסה, היא כמו "שיקוף חלקי" לשווי של ילין לפידות - מתחילת השנה עלתה המניה בכ-17% ובמבט על 12 החודשים היא מזנקת 45% לשווי שוק של 1.18 מיליארד שקל.


בשנים האחרונות הציג ילין לפידות רווחיות יציבה, עם רווח נקי שנתי שנע בטווח של 160-180 מיליון שקל. את שנת 2024 סיים ברווח של 194 מיליון שקל. את המחצית הראשונה של 2025 תקופה תנודתית בשווקים, שבשיאה התקיימה מערכת "עם כלביא" מול איראן הוא מסכם ברווחי שיא. הרבעון השני הסתיים עם רווח נקי של 54.4 מיליון שקל, המשקף עלייה שנתית של כ־10%.

עם זאת, ילין לפידות אינו חסין מתחרות. בשנים 2018 עד 2021 איבד נתח שוק משמעותי בענף הגמל וההשתלמות כ־11 מיליארד שקל שנגרעו מנכסיו וזרמו למתחרים. זהו שינוי משמעותי ביחס לעבר, אז נחשב לאחד מהשחקנים הדומיננטיים בתחום החיסכון לטווח ארוך. אבל מאז נרשמת התאוששות - היקף הנכסים המנוהל על ידי ילין לפידות נכון לסוף יוני 2025 עומד על 150.1 מיליארד שקל, נטו עלייה של כ־10% מתחילת השנה, אז נוהלו 136 מיליארד שקל. עיקר הצמיחה מיוחס לביצועי שוק חיוביים ולהרחבת הפעילות בתחומי הגמל, הקרנות והתיקים.

עיקרי התוצאות לרבעון ולמחצית

ההכנסות הכוללות של ילין לפידות במחצית הראשונה של 2025 הסתכמו ב-428.7 מיליון שקל, עלייה של כ־20.5% לעומת 355.6 מיליון שקל במחצית המקבילה אשתקד. ברבעון השני הסתכמו ההכנסות ב־215 מיליון שקל גידול של כ־16.9% לעומת 183.9 מיליון שקל ברבעון השני של 2024.

בפירוט לפי תחומי פעילות, הצמיחה המרכזית מיוחסת לדמי ניהול קבועים מקופות גמל וקרנות השתלמות, שזינקו במחצית ב־29% מ־206 מיליון שקל ל־266 מיליון שקל. ברבעון השני לבדו נרשמה עלייה של כ־25% בתחום זה מ־108 מיליון שקל ל־135 מיליון שקל.

צחי חג'ג', יו"ר חג'ג' אירופה, צילום: שי תמירצחי חג'ג', יו"ר חג'ג' אירופה, צילום: שי תמיר
ראיון

חג'ג' אירופה תעבור מנדל"ן לגז? - "זה לא 'במקום', זה 'גם וגם'"

צחי חג'ג יו"ר חג'ג' אירופה מספר על הרגע בו הם החליטו להיכנס לתחום תשתיות הגז בחבל טרנסילבניה; מסביר מה מיוחד בחברה שנרכשת, איך הם יממנו את העסקה, וגם על האהבה הגדולה של הרומנים לישראלים - אהבה שתמקד את חג'ג אירופה ברומניה לעוד שנים רבות 

מנדי הניג |

חג'ג' אירופה, אחת החברות הישראליות הפעילות ביותר בשוק הרומני, מסמנת בחודשים האחרונים כיוון אסטרטגי חדש. אחרי שנים של ייזום פרויקטי נדל"ן למגורים, מסחר ומלונאות, החברה מרחיבה את הפעילות עם רכישת חברת תשתיות גז מקומית שזכתה כבר בעשרות מכרזים להנחת צנרת וחיבורי חלוקה.

החברה שנרכשה זכתה עד היום ב־55 מתוך 63 מכרזים שבוצעו במדינה להנחת קווי גז, עם אומדן רווח תפעולי מצטבר של יותר מ־150 מיליון אירו עד שנת 2035, וזיכיונות שיבטיחו לה הכנסות נוספות למשך כ־39 שנים נוספות. ברקע, ממשלת רומניה מתכננת להשקיע כ־13 מיליארד דולר בפיתוח תשתיות הגז ולהכפיל את מספר משקי הבית המחוברים לכ־8.5 מיליון מהלך שמייצר הזדמנות חסרת תקדים בשוק האנרגיה המקומי.

בראיון מיוחד לביזפורטל מספר צחי חג'ג', יו"ר ובעל השליטה בחברה, על הרגע שבו גובשה ההבנה כי תחום הגז הוא הזרוע החסרה בפעילות של חג'ג' אירופה ברומניה. הוא מסביר מה הם מצאו ב-BTD הנרכשת, איך הם הולכים לממן את הרכישה, ולמה רומניה היא לא רק שוק אטרקטיבי להשקעות, אלא גם קרקע אוהדת לישראלים.


נראה שהשוק מחבק את העסקה החדשה ברומניה, חג'ג' אירופה 6.04%   מגיבה בחיוב לדיווחים על השלמת הרכישה - מהי בעצם פעילות חלוקת הגז הזאת ומה הסינרגיה שלה עם חג'ג' אירופה?

"אני פחות קורא לזה חלוקת גז. זה קודם כל ביצוע של עבודות התקנת צנרת גז. החלוקה, שמתייחסת לאספקת הגז עצמה, זה פחות המיקוד שלנו וגם פחות תחום המומחיות שלנו. אנחנו מתעסקים בעיקר בהנחת צנרת וחיבורים, עבודות תשתית פשוטות יחסית שאנחנו יודעים לבצע. בדיווחים שלנו התייחסנו למכרזים של עבודות ביצוע בלבד. את נושא אספקת הגז איך זה יתבצע, אם דרך זכיינים בינלאומיים, מקומיים או סוכנויות על זה עוד לא החלטנו".