ייקור דמי הניהול
צילום: Pixabay
ניתוח

זהירות מקרנות אג"ח שקליות - יסבו הפסדים וגם מנהלי הקרנות יקחו מכם דמי ניהול שמנים. אין בושה

שורה של גופים מוסדיים מנהלים קרנות נאמנות אג"חיות ממשלתיות שקליות עם דמי ניהול שהם שערורייה - התשואות הצפויות שליליות (במקרה הטוב אפסיות) בהינתן עלייה בריבית, זה לא מפריע לקרנות לקחת דמי ניהול של עד 1.27% - למה? כי אפשר 
נתנאל אריאל | (13)

חומרי הגלם הבסיסיים של שוק ההון ושל עולם ההשקעות בכלל הם חוב והון - אגרות חוב ומניות. אגרות החוב הן המכשיר הגדול ביותר - רוב ההשקעות של הציבור נמצאות באפיק הזה. באגרות החוב יש מספר מסלולים. העיקריים - אגרות חוב שקליות ואגרות חוב צמודות מדד. שני המסלולים האלו ענקיים - מאות מיליארדי שקלים, כאשר סיווג נוסף של הקרנות הוא לפי סוג המנפיק - המדינה או החברות. כשהמדינה-ממשלה מנפיקה, אגרות החוב בטוחות יותר, הנחת הבסיס היא שהמדינה תתקיים לעד ולכן הסיכון בהגדרה נמוך.

אגרות החוב ממשלתיות שקליות בסכומים של מאות מיליארדים נסחרות בבורסה כשהגופים העיקריים שמחזיקים בהן הם קרנות פנסיה, קופות גמל, קרנות השתלמות וקרנות נאמנות. המכשיר הזה, כפי שכתבנו כאן, הפך להיות במקרים מסוימים מסוכן. הריבית בדרך למעלה וזה יעלה את התשואות האפקטיביות - המשמעות, ירידה צפויה באגרות החוב האלו. ככל שאורך החיים של אגרת החוב ארוך יותר כך הסיכון גדול יותר וההפסד הפוטנציאלי גדול יותר. אגרות חוב ממשלתית לטווח של 10 שנים מספקות תשואה של 1.2%. זה לא נתפס.

מעבר לכך, אגרות החוב הממשלתיות לזמן קצר מספקות תשואה שלילית. המק"מ לדוגמה, שהוא סוג של אגרת חוב ממשלתית לתקופה של עד שנה, מספק הפסד של כמה עשיריות האחוז. 

סיכום ביניים: תובנה ראשונה - השקעה באגרות חוב לטווח ארוך מספקת תשואה נמוכה ביותר. תובנה שנייה - אגרות חוב לטווח ארוך מסוכנות בעולם של ריבית עולה. תובנה שלישית -  אגרות חוב לזמן קצר מייצרות הפסדים.

קחו את כל התובנות האלו ותגיעו למסקנה אחת - הדאונסייד באגרות חוב יכול להיות משמעותי, האפסייד קטן. ולמרות המסקנה הזו, מנהלי קרנות הנאמנות עושים מאיתנו צחוק - הם גובים דמי ניהול, לא נמוכים בכלל, על ניהול כספים בקרנות אג"ח ממשלתיות שקליות. כלומר לא רק שמלכתחילה הסיכוי לתשואה נמוך, לא די שכבר נרשמו הפסדים בעיקר בזמן האחרון, אתם מפסידים גם על דמי הניהול.

גופים כמו הראל, מגדל, קסם, פסגות, מיטב, ילין לפידות, אלטשולר, אייביאיי ומור גובים עד 1.27% בידיעה כמעט מוחלטת שהם יספקו למחזיקי הקרנות האלו הפסדים, בהמשך להפסדים בתקופה האחרונה. זה לא פייר, זה ניצול של תמימות, הישענות של הציבור על הגופים האלו. ככל שהקרנות לטווח קצר יותר כך זה אפילו יותר צורם וחצוף. אייביאיי מק"מ שבהגדרה מחזיקה מק"מ שמפסיד כסף, גובה 0.46%. זו אולי לא גניבה על פי החוק, אבל זה מאוד קרוב לזה. בולטת בהיקפים הכספיים בתחום היא פסגות עם שלוש קרנות גדולות, אך האמת שהיא ממש לא היחידה.

מנהלי הקרנות מחזיקים בתירוץ - אנחנו משלמים דמי הפצה לבנקים. זה נכון, מדובר על דמי הפצה של כ-0.25%-0.3%, אבל מה זה קשור? אם אתם כמנהלי השקעות סבורים שהמשקיעים הולכים להפסיד תסגרו את הקרנות האלו, לפחות לתקופה מסוימת. וגם - זה ממש לא מסביר את דמי הניהול שאתם רואים בטבלה:

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    חיים 20/01/2022 18:25
    הגב לתגובה זו
    כן ירבו כתבות כאלה בכל הסקטורים שיאירו את עניו של הציבור
  • 8.
    רק 20/01/2022 14:53
    הגב לתגובה זו
    אבל זה במחיר של נזילות .. זהב? ביטקוין? - משענת קנה רצוץ.
  • 7.
    כתבה כזו חכולה להתפרסם רק במדינה בה אין חינוך כלכלי! (ל"ת)
    צרי 20/01/2022 13:52
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אסי 20/01/2022 13:36
    הגב לתגובה זו
    שיתחילו העלאות הריבית בארהב , המשחק נגמר
  • 5.
    מומחה 20/01/2022 13:05
    הגב לתגובה זו
    שנים של ריבית אפס וחוסר אינפלציה ( אפילו שלילית) נתנו פתרון למשקיעים בפן הזה.אז שנה של אינפלציה שבעקבותה אולי עלית ריבית צריך להביא את מנהלי הקרנות לסגור / ולהחזיר את הכסף ללקוחות?! על מה ולמה? ובעוד שנה שנתיים שוב לפתוח... שיטת מצליח שכל כך נוהגים לגנות פה ובמקומות אחרים??? במספרי שוק הקרנות מנוהלים שם כספים זעומים. הרפורמה המיותרת בשוק הקרנות השנה גרמה נזק ללקוחות רבים בראיה עתידית ואתם בביזפורטל היללתם ושיבחתם. לא ניתן כמעט להקים קרן חדשה אם סגרת אחת דומה . איזה פופוליזם איזו בורות
  • היו פשוט חייבים להוריד דמי ניהול! (ל"ת)
    בילבי בת גרב 21/01/2022 00:02
    הגב לתגובה זו
  • ברגע שיהיו מכירות אגחהתשואה תגדל עד שהקרנות יניבו תשואה (ל"ת)
    טובה. אז למה לסגור?. 20/01/2022 22:09
    הגב לתגובה זו
  • מנש 20/01/2022 14:41
    הגב לתגובה זו
    "התשואות" בטבלה מדברות "בעד" עצמן
  • 4.
    חיים 20/01/2022 12:48
    הגב לתגובה זו
    להגברת התחרות שלא קיימת כלל.
  • 3.
    מבין2 20/01/2022 12:43
    הגב לתגובה זו
    חייב לשים על שיקלי וחברות הביטוח משקיעות בקרנות של עצמן. מעריך שאין הרבה אנשים עם חשבון מניות בבנק שקונים קרן נאמנות שיקלית כדי להפסיד כסף במקום לשים בעו"ש. למישהו יש עצה?
  • להעביר את הגמל לira (ל"ת)
    אברהם 20/01/2022 13:02
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    נכון 20/01/2022 12:37
    הגב לתגובה זו
    ואינם יכולים לקבוע לבתי ההשקעות את הרכב הקרן.
  • 1.
    אלישע 20/01/2022 12:12
    הגב לתגובה זו
    תותר לבנקים זרים כניסה ותחרות חופשית?
ריצרד פרנסיס טבע
צילום: סיון פרג'

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה


החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע סכיזופרניה


טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.

מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.

אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.

בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.



לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.

האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

נקסט ויז'ן קופצת 4.4%, טאואר 2% - פתיחה חיובית מתונה בתל אביב

נקסט ויז'ן קופצת אחרי הודעה על הזמנה לרכישת מצלמות בהיקף של כ-9.6 מיליון דולר; המדדים פותחים בטריטוריה חיובית של סביב ה-0.1% אחרי נעילה מעורבת אתמול; שער הדולר עולה בכ-0.4% ל-3.24 שקלים

מערכת ביזפורטל |

  


מדד ת"א 35 -0.12%         

דולר שקל רציף 0.47%         


הביקושים לטכנולוגיות הביטחוניות הישראליות לא עוצרים. נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 3.81%   קופצת אחרי הודעה על הזמנה לרכישת מצלמות בהיקף של כ-9.6 מיליון דולר מלקוח חדש. האספקה תיפרס עד סוף הרבעון השלישי של 2026. נזכיר כי נכון לסוף הרבעון השלישי נקסט ויז'ן דיווחה על צבר ההזמנות ב-124 מיליון דולר זאת לעומת 110 מיליון דולר בסוף הרבעון הראשון. עיקר הגידול בצבר בתקופת הרבעון השלישי נזקף להזמנה גדולה שקיבלה החברה בשווי של כ-24 מיליון דולר לאספקה עד יולי 2026. בלי אותה הזמנה, הצבר היה עשוי להציג ירידה לעומת הרבעון הקודם.