ראיון

"לעומת העולם, בישראל השוק מתפתח בצורה איטית מאוד"

"בארה"ב הקצו 7.5 מיליארד דולר לתחום ההטענה החשמלית באיזורים מרוחקים. החלפת הממשל הפכה את השוק לאטרקטיבי יותר עבורנו" כך אומר מנכ"ל צ'קראטק בועז וייזר בראיון לביזפורטל. האם באמת אין לחברה מתחרים?
תומר אמן | (1)
נושאים בכתבה צ'קראטק

"השוק בארץ מתפתח בצורה איטית מאוד ביחס לשאר מדינות העולם. ההערכות בשוק הישראלי הן לכך שכבר בשנת 2025 נראה 300 עמדות טעינה מהירות, אך כעת יש בארץ בערך עשירית מהכמות, ואנחנו כבר בסוף שנת 2021. אנחנו מאמינים כי כשהשוק בארץ יתעורר ויבין את הצורך שבמוצר שלנו נוכל לחדור גם כאן" - כך אומר מנכ"ל חברת צ'קראטק בראיון לביזפורטל. 

היום דיווחה החברה כי תספק שתי מערכות טעינה מהירה בגרמניה. זוהי מכירה ראשונה עבור החברה. היקף החוזה מיליון יורו והתמורה לצ'קראטק עצמה תהיה 700 אלף יורו. לאלה יתווסף 15% מהרווח התפעולי שעמדות הטעינה יניבו. העבודות צפויות להתחיל ברבעון השלישי של 2022 וההפעלה ברבעון רביעי. על פי החברה, יש לה פוטנציאל למכירת עוד 4 עמדות. 

לצ׳קראטק יש פטנט לטכנולוגיה שמאפשרת המרה של אנרגיה חשמלית לאנרגיה קינטית, ללא תלות בהספק החשמל של תשתית הרשת המקומית. למעשה, המנוע הוא כמו גנרטור שיאפשר המרה של האנרגיה הקינטית לחשמל, גם באור שבו תשתית החשמל חלשה ומוגבלת בהספק. המטרה שלה היא לאפשר הטענה מהירה באופן יחסי של רכב חשמלי.

 

וייזר: "את המכירות הראשונות בגרמניה אנחנו לא מגדירים כפיילוט. אנחנו פועלים בשוק המקומי ביחד עם שותפה עסקית שמקדמת את המדיניות שלנו כבר למעלה משנתיים. לפני שנה הם סייעו לנו להתקין את אחת מהמערכות שלנו בלייפציג. הלקוח הנוכחי ראה את המוצר והבין את היתרון".

וייזר מספר כי מערכות החברה משמשות בעיקר עמדות הטענה במקומות בהן לא ניתן לחבר את אתרי התקנת העמדות לרשת החשמל המקומית, לרוב בשל עלויות הקמה גבוהות וזמני ביצוע ארוכים. 

וייזר: "גרמניה בפרט ואירופה בכלל נחשבות בעולם למובילות בתחום הרכבים החשמליים. הלקוח, שעוסק בעיקר בהשקעה בנכסים מניבים, ראה תחנת דלק הצמודה לכביש ראשי ועמוס מאוד. כחלק מהטראפיק בכביש היה אחוז לא מבוטל של רכבים חשמליים, ורובם התלוננו על כך שאין עמדות הטענה חשמליות בתחנות הדלק. הלקוח בדק אפשרות של חיבור תחנת הדלק לרשת החשמל בהספקים שיאפשרו הטענה של רכב חשמלי, אך נתקל בקשיים אל מול ספקיות. כשבחן את המוצר שלנו הוא הבין שזה מה שהוא מחפש" 

דרך מעט מוזרה אך אולי הטובה ביותר להסביר כיצד פועל המוצר של צ'קראטק היא להשוות אותו לניאגרה של בית שימוש: תחנות הטעינה אוגרות את החשמל ללא המוצר של החברה, ולאחר מכן משתמשות בטכנולוגיה כדי להטעין את הרכב בהספק גבוה מאוד ובזמן קצר מאוד באופן יחסי, בדומה לאופן בו ניאגרה אוגרת את המים ולאחר מכן מורידה אותן במהירות רבה. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

חברה ישראלית נוספת,  ג'נסל -0.74% גם פועלת בתחום הטעינה החשמלית בעמדות מרוחקות וכאלו המנותקות מרשת החשמל. החברה עוסקת בפיתוח, יצור ושיווק פתרונות אנרגיה ירוקה של גיבוי ואספקת חשמל מבוססי תאי דלק אלקליים הפועלים על מימן. אולם בצ'קראטק טוענים שהמוצרים אינם מתחרים, כי אם מהווים מוצרים משלימים, כאשר העמדות של ג'נסל מספקות את האנרגיה הדרושה להטענת הרכב כשאין מקור חשמל המחובר לעמדה, בעוד שזה של צ'קראטק מספקת את ההספק הדרוש להטענה מהירה של רכבים אלו. 

וייזר: "העמדות שלנו פועלות בשני נדבכים, הראשון הוא במקומות בהם לא כדאי כלכלית לחבר את התחנה אל רשת החשמל המקומית, שם הטכנולוגיה מחליפה את הצורך בחיבור להספקים גדולים. השני הוא באותם מקומות, כאשר עמדות ההטענה מסוגלות להטעין בהספקים ממוצעים, מדובר בדרך כלל ב-10 קילו-וואט. בהספקים האלו יקח בערך 4 שעות על מנת להטעין 60% סוללה וזה משהו שהנהגים לא ירצו להיתקל אותו כשהם במהלך נסיעה. המוצר שלנו מסוגל לעלות את הספקי הטעינה לכ-150 קילו-וואט, מה שמוריד את זמן הטעינה לבערך 15-20 דקות עבור סוללה מלאה" 

לא מזמן ראיינו בביזפורטל את מנכל קבוצת דור אלון, עודד גולן, שאמר לנו אז כי תחנות הדלק של הקבוצה מתפעלות כבר בימים אלו עמדות הטענה המהירות המאפשרות  טעינה בהספקים וזמני הטענה דומים. בהתחשב בכך שצ'קראטק לא פועלת עדיין בארץ האם עמדות ההטענה של דור אלון אינן מוצר מתחרה?

וייזר: "דור אלון אינה החברה היחידה בארץ שמספקת עמדות הטענה המהירות, יש עוד עמדות כאלו בארץ, אבל המוצר שלנו לא מתחרה במוצר שלהם אלה מהווה מוצר משלים. בסופו של דבר כל אותן ספקיות של עמדות טעינה המהירות יגלו כי הן מגיעות לקצה גבול הפוטנציאל שלהם, כלומר הם יגלו שכבר ניצלו את כל העמדות בארץ בהן ניתן להתקין עמדות הטענה כאלו ללא המוצר שלנו. אנחנו מעריכים שאז יקרה בדיוק כפי שקרה עם הלקוח הגרמני. גם הם יפנו לחברת חשמל בניסיון להבין אם הם יכולים לחבר את התחנות שלהם לרשת החשמל ויבינו שמדובר בהליך יקר וארוך מאוד, ואז הם יזדקקו למוצר שאנחנו מציעים"

בחברה מקווים שכאשר שוק הרכב החשמלי יחל לתפוס תאוצה ממשית בארץ, בהיקפים הדומים לאלו הנראים באירופה ומתחילים להיראות גם בארה"ב, המדינה תחל לפעול בצורה בה פועלות הממשלות במדינות אלו, ותתחיל לתת מענקים והטבות רגולטוריות לגופים המעוניינים להשתמש במערך ההטענה המהירה. 

"זה משהו שאפשר לראות בעוד מדינות חוץ מאירופה, קח לדוגמא את ארה"ב. עוד לפני הבחירות פעלנו ליצרת קשרים עסקיים במדינה אבל לא ראינו כדאיות לכניסה לשוק הזה, גם בגלל שהצמיחה שלו הייתה איטית יותר מזאת של אירופה אבל גם בגלל היעדר סבסוד ממשלתי. מאז שביידן נכנס לתפקיד ראינו העברת חוק שעתידה לתקצב את שוק הרכבים החשמליים בכ-7.5 מיליארד דולר, כאשר סכום רב מהכסף מיועד לעמדות הטענה חשמליות בכלל ועמדות המהירות בפרט. המעבר של החוק יעודד ריבוי של התקנת עמדות כאלו ויאפשר לנו לחדור גם לשוק הזה" 

כמו כן מאמין המנכ"ל כי המוצר יחדור בקלות רבה יותר לשוק האמריקאי, כמו כן לשווקים נוספים בעולם שאינם השוק האירופאי, בהם מותלים קנסות גדולים על אלו החורגים בצריכת החשמל. על פי וייזר המוצר שלהם יודע לווסט את הספקי החשמל הנצרכים ובכך למנוע את הטלת הקנסות בזמנים של פיקים על מה?בצריכה. 

המודל העסקי של החברה משתנה. החברה פועלת בשיתוף פעולה עם חברה מקומית בשם EES, חברה בעלת היכרות עם השוק הגרמני וכזאת שמסוגלת לבצע את הקישור בין לקוחותיה במדינה. החברה מאתרת את הלקוחות שעבורם המוצר יכול להיות אטרקטיבי ומקשרת בינה לבין צ'קראטק. בעסקה הנוכחית, כאמור הראשונה של צ'קראטק, שכרה החברה את שירותיה של קבלן משנה מקומי, אשר אמון על תפעול התחנה, אך לדברי המנכ"ל יתכן שמודל זה ישתנה בעסקאות עתידיות

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רק מזומן 07/12/2021 18:47
    הגב לתגובה זו
    עדיין החשמל שצריך להאיץ מגיע מגז טבעי או פחם.
ניתוח דוחות כספיים (GEMINI)ניתוח דוחות כספיים (GEMINI)
ניתוח

ארית מציגה מרווחים של אנבידיה; איפה מסתתרת החולשה בדוחות?

האם שווי של 4.2 מיליארד שקל מוצדק? ארית תעשיות סוגרת מחצית ראשונה יוצאת דופן עם זינוק של מאות אחוזים בהכנסות ושולי רווח שמזכירים חברות טכנולוגיה מתקדמות, המחצית השנייה תהיה טובה פי כמה; אך יש נקודה אחת בדוחות שעשויה להעיד על חולשה בהמשך; מה ההזדמנויות ומה הסיכונים עבור החברה?

תמיר חכמוף |

בזמן שחברות ביטחוניות מתחרות על כותרות בזכות צבר הזמנות ענק או חוזים חדשים, ארית תעשיות ארית תעשיות 9.26%   הפתיעה מכיוון פחות צפוי, עם שיעורי רווחיות שמעלים תהיה האם מדובר בחברת טכנולוגיה בתחום הבינה המלאכותית. מדובר בחברת תעשייה, יצרנית "לואו־טק" של מרעומים, רכיב פונקציונלי אך לא נוצץ במיוחד בתעשייה הביטחונית. אלא שהביקוש הגובר למוצרים שלה, בשילוב ניהול קפדני של עלויות, הפכו את ארית לשחקנית שמדווחת על מספרים שמזכירים יותר את עולם השבבים מאשר את שוק התחמושת.

אבל זה מה שיצר סיפור מעניין, עם חברה קטנה יחסית שמגיעה לתוצאות חזקות על רקע גל הזמנות ביטחוני גלובלי, אך עשויה להתמודד עם מגבלות קיבולת ייצור וצבר הזמנות שלא התרחב בחצי השנה החולפת. אנחנו כאן נבחן את החוזקות המרשימות, ההזדמנויות שעדיין לפניה, וגם החולשות והסיכונים שעשויים ללוות אותה בהמשך הדרך.

תוצאות חזקות למחצית הראשונה

במחצית הראשונה של 2025 ארית מציגה מספרים מרשימים, עם ההכנסות שזינקו לכ-155 מיליון שקל, פי חמישה מהתקופה המקבילה אשתקד, אבל הסיפור האמיתי נמצא בשולי הרווח. הרווח הגולמי קפץ מכ-37% בשנה שעברה לכ-60% השנה, נתון חריג לחברה שמייצרת מרעומים ולא שבבים מתקדמים.

גם בשורה התפעולית נרשם זינוק, כאשר הרווח התפעולי הגיע לכ-85 מיליון שקל, מרווח של 55% מההכנסות, לעומת כ-20% בלבד במחצית 2024. הנתון המרשים פה הוא הגידול הזניח של 2 מיליון שקל בהוצאות מכירה ושיווק על גידול של כ-135 מיליון שקל במכירות, נתון שכל חברה יכולה להתקנא בו. בשורה התחתונה, הרווח הנקי עמד על כמעט 96 מיליון שקל, שולי רווח של 62%, אחרי שבתקופה המקבילה אשתקד החברה הסתפקה בכ-20%. הגידול הודות להכנסות של כ-19 מיליון שקל ממימון (שערוך ני"ע והשפעה חיובית של התחזקות השקל).

ארית לא הסתפקה במספרים המרשימים של המחצית הראשונה, וגם העלתה את התחזית שלה לשנת 2025 כולה. במקום יעד של 477 מיליון שקל מכירות, החברה מצפה כעת להגיע לכ-514 מיליון שקל, תוספת של כמעט 40 מיליון שקל ביחס לתחזית הקודמת. המהלך הזה מבוסס על עמידה ביעדי ייצור ועל קבלת הזמנות נוספות. כאן אציין כי חלק מההכנסות הצפויות במחצית הראשונה נדחו למחצית השנייה של השנה. החברה ציינה בדוח כי כ-20 מיליון שקל שהיו אמורים להיכנס כבר במחצית הראשונה לא נרשמו כהכנסה בעקבות דחיית אספקות. בפועל, החברה ייצרה מוצרים ביותר מ-187 מיליון שקל בחציון, נתון גבוה בכ־32 מיליון שקל מההכנסות בפועל, מה שמעיד שהחלק הזה צפוי להתגלגל קדימה.

אורן עזר אלקטריאון
צילום: ניר סלקמן, יחצ

אלקטריאון מתייעלת: תפטר כמה עשרות עובדים בישראל, מודה שהפתרון נישתי?

המשקיעים מקווים לפריצת דרך, אבל אלקטריאון מציגה קיצוץ בהוצאות והורדת יעדים: ההכנסות יורדות, ההפסד גדל, יעד הצבר לשנת 2025 נחתך בחצי והמניה בשפל; האם ההתייעלות של החברה מעידה שהפיתרון שלה נישתי?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אלקטריאון

אלקטריאון אלקטריאון 5%  הגיעה לדוחות הרבעון השני עם תובנה לפעילות העסקית שלה. פחות פיתוחים ארוכי טווח, יותר מיקוד ב-B2B(צי כבד, פרויקטים ציבוריים), חיסכון בהוצאות ושמירה על מזומנים לאורך זמן. על פניו זהו צעד ניהולי מתבקש בסביבה מאתגרת, אבל בין השורות, החברה אולי מצמצמת שאיפות עקב האטה בסגירת פרויקטים והודאה מרומזת שהפתרון הפרטי לרכב נוסעים יבשיל לאט יותר, אם בכלל.

דוחות חלשים ועדכון מטה בתחזיות

ברבעון השני של 2025 החברה רשמה הכנסות של כ-3.8 מיליון שקל לעומת 10.1 מיליון ברבעון המקביל. הרווח הגולמי עמד על 1 מיליון שקל לעומת 2.7 מיליון שקל. מול זה ניצבו הוצאות תפעוליות כבדות, כאשר הוצאות מו״פ עלו ל-18 מיליון שקל, הוצאות שיווק ופיתוח עסקי עלו ל-5.3 מיליון שקל, הנהלה וכלליות עלו גם הם ל3.6 מיליון שקל. ההפסד מפעילות טיפס לכ-25.9 מיליון שקל לעומת 18.6 מיליון ברבעון המקביל. בשורה התחתונה החברה רשמה הפסד של 29.3 מיליון שקל, זינוק של כ-61% לעומת התקופה המקבילה.

החברה גם הורידה את יעד צבר ההזמנות ל-2025. היעד המקורי שפורסם במרץ עמד על 65 מיליון דולר, אך העדכון בדוח מציב יעד של 30 מיליון דולר בלבד, פחות ממחצית. החברה תולה זאת בדחיית פרויקטים בישראל על רקע מבצע "עם כלביא"/מלחמת חרבות ברזל, גל עיכובים בסקטור הציבורי והשלכות גיוסי מילואים על לוחות הזמנים בפיתוח המוצר. עם זאת, במבט על הצבר של החברה ניכר כי חלק מהפרויקטים ירדו לגמרו ולא זזו לשנת 2026. נזכיר שהחברה פספסה את היעדים לשנת 2024, שעמדו בפועל על כ-55 מיליון שקל לעומת צפי של 102 מיליון שקל. אלקטריאון פספסה את היעד השנתי, המנכ"ל מתרץ

בצד הנזילות, החברה מדגישה “תזרים זמין צפוי” לשנת 2025 בהיקף 118 מיליון שקל, המבוסס על יתרת מזומנים של כ-47 מיליון שקל ליום 30.6.2025, תקבולים צפויים של כ-31 מיליון שקל מהגיוס האחרון וכ-40 מיליון שקל תקבולים מפרויקטים חתומים (בקיזוז עלויות ישירות). התקבולים מהפרויקטים כמובן תלויים בהתקדמות החברה.

המיקוד האסטרטגי

כדי לחבר בין הפערים בתוצאות לבין הצורך במזומנים, הדירקטוריון אימץ “תכנית מיקוד עסקי”, קיצוץ הוצאות ומיקוד משאבים כדי להביא לשוק מוצרים מסחריים בשלים ולחזק איתנות פיננסית. החברה גם שמה מספרים, עם הפחתה של כ-21% בהוצאות התפעוליות במחצית השנייה של 2025 לעומת הראשונה, יעד להפחתה של כ-26% בקצב ההוצאה הרבעוני החל מהרבעון האחרון שיוביל לחיסכון שנתי מ-2026 של כ-31 מיליון שקל, כ-33% בהוצאות התפעוליות. כלומר, קצב ההוצאות במחצית השנייה צפוי לעמוד על כ-47 מיליון שקל, ובשנת 2026 להסתכם בכ-65-70 מיליון שקל. החיסכון בהוצאות לא כולל עלויות רכישת פרויקטים.