בועז וייזר צקראטק
צילום: יחצ
ראיון

"לעומת העולם, בישראל השוק מתפתח בצורה איטית מאוד"

"בארה"ב הקצו 7.5 מיליארד דולר לתחום ההטענה החשמלית באיזורים מרוחקים. החלפת הממשל הפכה את השוק לאטרקטיבי יותר עבורנו" כך אומר מנכ"ל צ'קראטק בועז וייזר בראיון לביזפורטל. האם באמת אין לחברה מתחרים?
תומר אמן | (1)
נושאים בכתבה צ'קראטק

"השוק בארץ מתפתח בצורה איטית מאוד ביחס לשאר מדינות העולם. ההערכות בשוק הישראלי הן לכך שכבר בשנת 2025 נראה 300 עמדות טעינה מהירות, אך כעת יש בארץ בערך עשירית מהכמות, ואנחנו כבר בסוף שנת 2021. אנחנו מאמינים כי כשהשוק בארץ יתעורר ויבין את הצורך שבמוצר שלנו נוכל לחדור גם כאן" - כך אומר מנכ"ל חברת צ'קראטק בראיון לביזפורטל. 

היום דיווחה החברה כי תספק שתי מערכות טעינה מהירה בגרמניה. זוהי מכירה ראשונה עבור החברה. היקף החוזה מיליון יורו והתמורה לצ'קראטק עצמה תהיה 700 אלף יורו. לאלה יתווסף 15% מהרווח התפעולי שעמדות הטעינה יניבו. העבודות צפויות להתחיל ברבעון השלישי של 2022 וההפעלה ברבעון רביעי. על פי החברה, יש לה פוטנציאל למכירת עוד 4 עמדות. 

לצ׳קראטק יש פטנט לטכנולוגיה שמאפשרת המרה של אנרגיה חשמלית לאנרגיה קינטית, ללא תלות בהספק החשמל של תשתית הרשת המקומית. למעשה, המנוע הוא כמו גנרטור שיאפשר המרה של האנרגיה הקינטית לחשמל, גם באור שבו תשתית החשמל חלשה ומוגבלת בהספק. המטרה שלה היא לאפשר הטענה מהירה באופן יחסי של רכב חשמלי.

 

וייזר: "את המכירות הראשונות בגרמניה אנחנו לא מגדירים כפיילוט. אנחנו פועלים בשוק המקומי ביחד עם שותפה עסקית שמקדמת את המדיניות שלנו כבר למעלה משנתיים. לפני שנה הם סייעו לנו להתקין את אחת מהמערכות שלנו בלייפציג. הלקוח הנוכחי ראה את המוצר והבין את היתרון".

וייזר מספר כי מערכות החברה משמשות בעיקר עמדות הטענה במקומות בהן לא ניתן לחבר את אתרי התקנת העמדות לרשת החשמל המקומית, לרוב בשל עלויות הקמה גבוהות וזמני ביצוע ארוכים. 

וייזר: "גרמניה בפרט ואירופה בכלל נחשבות בעולם למובילות בתחום הרכבים החשמליים. הלקוח, שעוסק בעיקר בהשקעה בנכסים מניבים, ראה תחנת דלק הצמודה לכביש ראשי ועמוס מאוד. כחלק מהטראפיק בכביש היה אחוז לא מבוטל של רכבים חשמליים, ורובם התלוננו על כך שאין עמדות הטענה חשמליות בתחנות הדלק. הלקוח בדק אפשרות של חיבור תחנת הדלק לרשת החשמל בהספקים שיאפשרו הטענה של רכב חשמלי, אך נתקל בקשיים אל מול ספקיות. כשבחן את המוצר שלנו הוא הבין שזה מה שהוא מחפש" 

דרך מעט מוזרה אך אולי הטובה ביותר להסביר כיצד פועל המוצר של צ'קראטק היא להשוות אותו לניאגרה של בית שימוש: תחנות הטעינה אוגרות את החשמל ללא המוצר של החברה, ולאחר מכן משתמשות בטכנולוגיה כדי להטעין את הרכב בהספק גבוה מאוד ובזמן קצר מאוד באופן יחסי, בדומה לאופן בו ניאגרה אוגרת את המים ולאחר מכן מורידה אותן במהירות רבה. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

חברה ישראלית נוספת,  ג'נסל 0.5% גם פועלת בתחום הטעינה החשמלית בעמדות מרוחקות וכאלו המנותקות מרשת החשמל. החברה עוסקת בפיתוח, יצור ושיווק פתרונות אנרגיה ירוקה של גיבוי ואספקת חשמל מבוססי תאי דלק אלקליים הפועלים על מימן. אולם בצ'קראטק טוענים שהמוצרים אינם מתחרים, כי אם מהווים מוצרים משלימים, כאשר העמדות של ג'נסל מספקות את האנרגיה הדרושה להטענת הרכב כשאין מקור חשמל המחובר לעמדה, בעוד שזה של צ'קראטק מספקת את ההספק הדרוש להטענה מהירה של רכבים אלו. 

וייזר: "העמדות שלנו פועלות בשני נדבכים, הראשון הוא במקומות בהם לא כדאי כלכלית לחבר את התחנה אל רשת החשמל המקומית, שם הטכנולוגיה מחליפה את הצורך בחיבור להספקים גדולים. השני הוא באותם מקומות, כאשר עמדות ההטענה מסוגלות להטעין בהספקים ממוצעים, מדובר בדרך כלל ב-10 קילו-וואט. בהספקים האלו יקח בערך 4 שעות על מנת להטעין 60% סוללה וזה משהו שהנהגים לא ירצו להיתקל אותו כשהם במהלך נסיעה. המוצר שלנו מסוגל לעלות את הספקי הטעינה לכ-150 קילו-וואט, מה שמוריד את זמן הטעינה לבערך 15-20 דקות עבור סוללה מלאה" 

לא מזמן ראיינו בביזפורטל את מנכל קבוצת דור אלון, עודד גולן, שאמר לנו אז כי תחנות הדלק של הקבוצה מתפעלות כבר בימים אלו עמדות הטענה המהירות המאפשרות  טעינה בהספקים וזמני הטענה דומים. בהתחשב בכך שצ'קראטק לא פועלת עדיין בארץ האם עמדות ההטענה של דור אלון אינן מוצר מתחרה?

וייזר: "דור אלון אינה החברה היחידה בארץ שמספקת עמדות הטענה המהירות, יש עוד עמדות כאלו בארץ, אבל המוצר שלנו לא מתחרה במוצר שלהם אלה מהווה מוצר משלים. בסופו של דבר כל אותן ספקיות של עמדות טעינה המהירות יגלו כי הן מגיעות לקצה גבול הפוטנציאל שלהם, כלומר הם יגלו שכבר ניצלו את כל העמדות בארץ בהן ניתן להתקין עמדות הטענה כאלו ללא המוצר שלנו. אנחנו מעריכים שאז יקרה בדיוק כפי שקרה עם הלקוח הגרמני. גם הם יפנו לחברת חשמל בניסיון להבין אם הם יכולים לחבר את התחנות שלהם לרשת החשמל ויבינו שמדובר בהליך יקר וארוך מאוד, ואז הם יזדקקו למוצר שאנחנו מציעים"

בחברה מקווים שכאשר שוק הרכב החשמלי יחל לתפוס תאוצה ממשית בארץ, בהיקפים הדומים לאלו הנראים באירופה ומתחילים להיראות גם בארה"ב, המדינה תחל לפעול בצורה בה פועלות הממשלות במדינות אלו, ותתחיל לתת מענקים והטבות רגולטוריות לגופים המעוניינים להשתמש במערך ההטענה המהירה. 

"זה משהו שאפשר לראות בעוד מדינות חוץ מאירופה, קח לדוגמא את ארה"ב. עוד לפני הבחירות פעלנו ליצרת קשרים עסקיים במדינה אבל לא ראינו כדאיות לכניסה לשוק הזה, גם בגלל שהצמיחה שלו הייתה איטית יותר מזאת של אירופה אבל גם בגלל היעדר סבסוד ממשלתי. מאז שביידן נכנס לתפקיד ראינו העברת חוק שעתידה לתקצב את שוק הרכבים החשמליים בכ-7.5 מיליארד דולר, כאשר סכום רב מהכסף מיועד לעמדות הטענה חשמליות בכלל ועמדות המהירות בפרט. המעבר של החוק יעודד ריבוי של התקנת עמדות כאלו ויאפשר לנו לחדור גם לשוק הזה" 

כמו כן מאמין המנכ"ל כי המוצר יחדור בקלות רבה יותר לשוק האמריקאי, כמו כן לשווקים נוספים בעולם שאינם השוק האירופאי, בהם מותלים קנסות גדולים על אלו החורגים בצריכת החשמל. על פי וייזר המוצר שלהם יודע לווסט את הספקי החשמל הנצרכים ובכך למנוע את הטלת הקנסות בזמנים של פיקים על מה?בצריכה. 

המודל העסקי של החברה משתנה. החברה פועלת בשיתוף פעולה עם חברה מקומית בשם EES, חברה בעלת היכרות עם השוק הגרמני וכזאת שמסוגלת לבצע את הקישור בין לקוחותיה במדינה. החברה מאתרת את הלקוחות שעבורם המוצר יכול להיות אטרקטיבי ומקשרת בינה לבין צ'קראטק. בעסקה הנוכחית, כאמור הראשונה של צ'קראטק, שכרה החברה את שירותיה של קבלן משנה מקומי, אשר אמון על תפעול התחנה, אך לדברי המנכ"ל יתכן שמודל זה ישתנה בעסקאות עתידיות

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רק מזומן 07/12/2021 18:47
    הגב לתגובה זו
    עדיין החשמל שצריך להאיץ מגיע מגז טבעי או פחם.
בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי

בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל

הבורסה ביצעה עדכון רחב בהרכב מדדיה, הכולל כניסת שש חברות חדשות לת"א 90, ארבע לת"א 125 והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן 35

אדיר בן עמי |

בורסת תל אביב מעדכנת את הרכבי המדדים ומשיקה שלושה מדדים סקטוריאליים חדשים לצד שינויים נרחבים במדדים הקיימים. העדכון כולל כניסת מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן למדד הדגל ת"א 35, יציאת ארבע חברות מת"א 125 לצד כניסת ארבע חברות חדשות, והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן שמכילים עשרות חברות. השינויים משקפים התמחות גוברת של הכלכלה הישראלית בטכנולוגיה מתקדמת, ביטחון ותשתיות לצד חזרתו של המגזר הפיננסי לעניינים.


במדד ת"א 35, המוביל את השוק המקומי, מצטרפות שתי מניות חדשות: מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן. מגדל חוזרת למדד לאחר היעדרות של כמעט עשור, עם שווי שוק שהציב אותה שוב בצמרת החברות הציבוריות. נקסט ויז'ן, שפועלת בתחום המצלמות המיוצבות לתעשיות הביטחוניות, מציינת את עליית קרנו של תחום הביטחון והטכנולוגיה גם בקרב החברות הגדולות. מן העבר השני, שתי החברות הקטנות במדד: אנרג'יאן וחברה לישראל, יורדות לת"א 90, לאחר תקופה שבה מניות האנרגיה והכימיקלים לא הצליחו לשמור על מעמדן בגודל שוק.


חברת דמרי, שניצלה ברגע האחרון מהדחה מת"א 35, נותרת במדד בזכות עליות חדות במנייתה במהלך "הימים הקובעים". החברה נהנתה ממומנטום חיובי בענף הנדל"ן, שבא בעקבות השיפור בתנאי השוק והסכמי השקעה חדשים. גיוסי הון ומימוש אופציות חיזקו את שווייה, ואפשרו לה להישאר ברשימת החברות הגדולות.


במדד ת״א־90 נרשמות כניסות בולטות של שש חברות: חברה לישראל, אנרג׳יאן, גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. חברה לישראל ואנרג׳יאן יורדות ממדד ת״א־35 לאחר שאיבדו מעט מערכן היחסי, אך נותרו שחקניות מרכזיות בשוק האנרגיה וההשקעות. גילת מוסיפה נדבך מתחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון, רימון מייצגת את מגזר התשתיות, ואמפא – שהונפקה לאחרונה – משלימה את התמונה מהצד של הנדל״ן והמימון החוץ־בנקאי. בצד היוצאות מהמדד נמנות מימון ישיר, תדיראן גרופ, טלסיס ו־פלסאון תעשיות, שרשמו ירידות שווי בשנה האחרונה.


במדד ת״א־125, שמאגד את כלל המניות במדדי ת״א־35 ות״א־90, נרשמות כניסות ויציאות משמעותיות המשפיעות על מבנה השוק כולו. ארבע חברות חדשות מצטרפות למדד: גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. גילת מייצגת את התחזקות תחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון המקומי, רימון מוסיפה נדבך מתחום התשתיות, ואמפא, שהצטרפה לבורסה רק לאחרונה, משקפת את התרחבות תחום המימון החוץ־בנקאי והנדל״ן.

עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל

ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו? 

אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.  

יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.   

מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.   


ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית. 


לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י -2%   מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).