זוז פאוור אפקון
צילום: רפי דלויה

זוז פאוור, אפקון ודור אלון יפרסו עמדות טעינה מהירות; זוז פאוור קופצת

בצל ההחלטה להפחית את הטבות המס לכלי רכב חשמליים, נחתם הסכם לפריסת עמדות טעינה אולטרה-מהירה לרכבים חשמליים, ירוקות וסביבתיות
איציק יצחקי |

נושא הרכבים החשמליים עלה לאחרונה לכותרות בעיקר בשל ההחלטה להעלות את מחיריהם. זה קרה באמצעות הפחתת הטבת מס הקניה כך שהוא יעלה ל-20% (לעומת 10% עד כה) ובא לידי ביטוי בהעלאת מחירים של טסלה, כבר ביום הראשון להחלטה, שהיא למעשה פשוט אי הארכה של הטבה קיימת. רכבים חשמליים טובים ונכונים יותר למשבר האקלים, אבל כשצריך להגדיל את הקופה - פתאום הנושא הסביבתי פחות חשוב. המשמעות היא עלייה של כ-10-20 אלף שקל במחיר הרכבים החשמליים. יצוין - כלי רכב חשמליים טובים יותר בנושא הסביבתי אבל הם בעייתיים באותה מידה מבחינת הפקקים בכבישים. הטבות לכלי רכב חשמליים לא פותרת את בעיית הפקקים (אגרות גודש - דווקא כן). 

הבוקר, דווקא בצל הכוונה, נחתם הסכם לפריסת עמדות טעינה אולטרה-מהירה לרכבים חשמליים, ירוקות וסביבתיות. חברת זוז פאוור (ZOOZ Power), אפקון תחבורה חשמלית, חברת בת של אפקון אפקון החזקות 4.34% וחברת תחנות הדלק דור אלון דור אלון 0.61% השיקו היום את המתקן. המשמעות: כעת, ניתן לפרוס עמדות טעינה אולטרה מהירות גם במקומות בהם תשתית החשמל לא מסוגלת לספק את ההספק הגבוה הנדרש. עמדת הטעינה הותקנה במתחם התדלוק של דור אלון ב"מול זכרון יעקב", על כביש 4, ותאפשר טעינה ירוקה ואמינה תוך דקות ספורות. לאחר ההודעה זינקה החברה בתחילת המסחר ביותר מ-12%.

סיפור עליית מחירי הרכבים החשמליים לא יוריד מהכותרות. לרשימת יבואני הרכב שהעלו מחירים הצטרפו לטסלה (שהעלתה מחיר לטסלה 3), פולקסווגן 4, שמחירה עלה מ-215 אלף שקל לכ-235 אלף שקל, וגם יונדאי איוניק 5, שמחירה עלה ב-14 אלף שקל ויעמוד על 214 אלף.

לדברי ישראל רייף, יו"ר אפקון החזקות: "המשך פריסת רשת הטעינה לרכבים חשמליים במתחמי התדלוק והקמעונאות של דור אלון הינה חלק מאסטרטגית החברה להנגשת התשתיות לטובת חדירת  רכבים חשמליים ולנוחות הנהג הישראלי".

עוד הוא הוסיף: "בשנים הקרובות, עם  גידול במסירות הרכב החשמלי לישראל, תמשיך אפקון להשקיע עשרות מיליוני שקלים בהמשך פרישת מטענים ברחבי הארץ ובהעצמת הרשת המתקדמת והגדולה בישראל".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.