זוז פאוור אפקון
צילום: רפי דלויה

זוז פאוור, אפקון ודור אלון יפרסו עמדות טעינה מהירות; זוז פאוור קופצת

בצל ההחלטה להפחית את הטבות המס לכלי רכב חשמליים, נחתם הסכם לפריסת עמדות טעינה אולטרה-מהירה לרכבים חשמליים, ירוקות וסביבתיות
איציק יצחקי |

נושא הרכבים החשמליים עלה לאחרונה לכותרות בעיקר בשל ההחלטה להעלות את מחיריהם. זה קרה באמצעות הפחתת הטבת מס הקניה כך שהוא יעלה ל-20% (לעומת 10% עד כה) ובא לידי ביטוי בהעלאת מחירים של טסלה, כבר ביום הראשון להחלטה, שהיא למעשה פשוט אי הארכה של הטבה קיימת. רכבים חשמליים טובים ונכונים יותר למשבר האקלים, אבל כשצריך להגדיל את הקופה - פתאום הנושא הסביבתי פחות חשוב. המשמעות היא עלייה של כ-10-20 אלף שקל במחיר הרכבים החשמליים. יצוין - כלי רכב חשמליים טובים יותר בנושא הסביבתי אבל הם בעייתיים באותה מידה מבחינת הפקקים בכבישים. הטבות לכלי רכב חשמליים לא פותרת את בעיית הפקקים (אגרות גודש - דווקא כן). 

הבוקר, דווקא בצל הכוונה, נחתם הסכם לפריסת עמדות טעינה אולטרה-מהירה לרכבים חשמליים, ירוקות וסביבתיות. חברת זוז פאוור -6.37% (ZOOZ Power), אפקון תחבורה חשמלית, חברת בת של אפקון אפקון החזקות -0.52% וחברת תחנות הדלק דור אלון דור אלון 0% השיקו היום את המתקן. המשמעות: כעת, ניתן לפרוס עמדות טעינה אולטרה מהירות גם במקומות בהם תשתית החשמל לא מסוגלת לספק את ההספק הגבוה הנדרש. עמדת הטעינה הותקנה במתחם התדלוק של דור אלון ב"מול זכרון יעקב", על כביש 4, ותאפשר טעינה ירוקה ואמינה תוך דקות ספורות. לאחר ההודעה זינקה החברה בתחילת המסחר ביותר מ-12%.

סיפור עליית מחירי הרכבים החשמליים לא יוריד מהכותרות. לרשימת יבואני הרכב שהעלו מחירים הצטרפו לטסלה (שהעלתה מחיר לטסלה 3), פולקסווגן 4, שמחירה עלה מ-215 אלף שקל לכ-235 אלף שקל, וגם יונדאי איוניק 5, שמחירה עלה ב-14 אלף שקל ויעמוד על 214 אלף.

לדברי ישראל רייף, יו"ר אפקון החזקות: "המשך פריסת רשת הטעינה לרכבים חשמליים במתחמי התדלוק והקמעונאות של דור אלון הינה חלק מאסטרטגית החברה להנגשת התשתיות לטובת חדירת  רכבים חשמליים ולנוחות הנהג הישראלי".

עוד הוא הוסיף: "בשנים הקרובות, עם  גידול במסירות הרכב החשמלי לישראל, תמשיך אפקון להשקיע עשרות מיליוני שקלים בהמשך פרישת מטענים ברחבי הארץ ובהעצמת הרשת המתקדמת והגדולה בישראל".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?

התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות

מנדי הניג |

סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ. 

הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.

המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות. 

שינוי תשואות בשוק

התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%.  הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה  כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.

לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו -  בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה. 

ניתוח דוחות כספיים (GEMINI)ניתוח דוחות כספיים (GEMINI)

הבורסה בשנתיים של מלחמה - מי הרוויח ומי נשאר מאחור?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מלחמה בורסה

ברקע היום ההיסטורי שבו החטופים החיים שבו לישראל, נדמה שגם שוק ההון נכנס בהדרגה לשלב "היום שאחרי". מעבר לשינוי במציאות הביטחונית והמדינית, מדובר גם ברגע מתאים להביט אחורה - אחרי יותר משנתיים של מלחמה ולמרות אי ודאות מתמשכת, הבורסה בתל אביב רשמה שגשוג יוצא דופן.

למרות הצניחה בתחילת הלחימה והחשש מהאטה חדה, כל הסקטורים המרכזיים סיימו את התקופה בעליות. חלקם, כמו הביטוח והבנקים, הציגו תשואות תלת ספרתיות, תוצאה ישירה של יציבות פיננסית, רווחיות גבוהה, וזרימת כספים לשוק המקומי.



TRADINGVIEW


הסקטור הפיננסי הוביל את השוק


שני הסקטורים הבולטים של השנתיים האחרונות היו הפיננסיים: הביטוח והבנקים.

מדד הביטוח זינק ביותר מ-240%, כשהחברות בענף הציגו רווחי שיא לאורך התקופה. סביבת הריבית הגבוהה סיפקה רוח גבית משמעותית, הגדילה את רווחי ההשקעות בתיקי הנוסטרו ואת הכנסות המימון, לצד עלייה בפרמיות בביטוחי חיים, בריאות ורכב. בנוסף, הבורסה החזקה תרמה לעליות שווי בתיקי הנכסים, והמשקיעים חזרו למניות הביטוח לאחר תקופה ארוכה של תמחור חסר.

גם מערכת הבנקאות נהנתה מתנאים תומכים. הריבית הגבוהה יצרה רווחי עתק לבנקים, שהציגו דוחות עם רווחיות גבוהה בכל רבעון, וחלוקות דיבידנד נדיבות שהגיעו ל-50% מהרווחים תמכו בביקושים למניות הבנקים. במקביל, היציבות היחסית של השוק המקומי והיעדר חשש ממשי ליציבות פיננסית הפכו את הבנקים למקלט בטוח בעיני המשקיעים, ומדד ת"א בנקים עלה ביותר מ-115%.