זוז פאוור, אפקון ודור אלון יפרסו עמדות טעינה מהירות; זוז פאוור קופצת
נושא הרכבים החשמליים עלה לאחרונה לכותרות בעיקר בשל ההחלטה להעלות את מחיריהם. זה קרה באמצעות הפחתת הטבת מס הקניה כך שהוא יעלה ל-20% (לעומת 10% עד כה) ובא לידי ביטוי בהעלאת מחירים של טסלה, כבר ביום הראשון להחלטה, שהיא למעשה פשוט אי הארכה של הטבה קיימת. רכבים חשמליים טובים ונכונים יותר למשבר האקלים, אבל כשצריך להגדיל את הקופה - פתאום הנושא הסביבתי פחות חשוב. המשמעות היא עלייה של כ-10-20 אלף שקל במחיר הרכבים החשמליים. יצוין - כלי רכב חשמליים טובים יותר בנושא הסביבתי אבל הם בעייתיים באותה מידה מבחינת הפקקים בכבישים. הטבות לכלי רכב חשמליים לא פותרת את בעיית הפקקים (אגרות גודש - דווקא כן).
הבוקר, דווקא בצל הכוונה, נחתם הסכם לפריסת עמדות טעינה אולטרה-מהירה לרכבים חשמליים, ירוקות וסביבתיות. חברת זוז פאוור (ZOOZ Power), אפקון תחבורה חשמלית, חברת בת של אפקון אפקון החזקות 0.17% וחברת תחנות הדלק דור אלון דור אלון 1.32% השיקו היום את המתקן. המשמעות: כעת, ניתן לפרוס עמדות טעינה אולטרה מהירות גם במקומות בהם תשתית החשמל לא מסוגלת לספק את ההספק הגבוה הנדרש. עמדת הטעינה הותקנה במתחם התדלוק של דור אלון ב"מול זכרון יעקב", על כביש 4, ותאפשר טעינה ירוקה ואמינה תוך דקות ספורות. לאחר ההודעה זינקה החברה בתחילת המסחר ביותר מ-12%.
סיפור עליית מחירי הרכבים החשמליים לא יוריד מהכותרות. לרשימת יבואני הרכב שהעלו מחירים הצטרפו לטסלה (שהעלתה מחיר לטסלה 3), פולקסווגן 4, שמחירה עלה מ-215 אלף שקל לכ-235 אלף שקל, וגם יונדאי איוניק 5, שמחירה עלה ב-14 אלף שקל ויעמוד על 214 אלף.
לדברי ישראל רייף, יו"ר אפקון החזקות: "המשך פריסת רשת הטעינה לרכבים חשמליים במתחמי התדלוק והקמעונאות של דור אלון הינה חלק מאסטרטגית החברה להנגשת התשתיות לטובת חדירת רכבים חשמליים ולנוחות הנהג הישראלי".
- סאנפלאואר ואפקון החזקות ימזגו את פעילות האנרגיה המתחדשת בעסקה של כ-570 מיליון שקל
- "המשקיעים לא מספיק מתמחרים את ההזדמנויות של אפקון בתחום האנרגיה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד הוא הוסיף: "בשנים הקרובות, עם גידול במסירות הרכב החשמלי לישראל, תמשיך אפקון להשקיע עשרות מיליוני שקלים בהמשך פרישת מטענים ברחבי הארץ ובהעצמת הרשת המתקדמת והגדולה בישראל".
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
