"העלייה בפריון היא דרמה שפיללנו לה שנים ותמתן את האינפלציה"
נירה שמיר, הכלכלנית הראשית של בנק דיסקונט אומרת בראיוןTV לביזפורטל שנתוני האינפלציה בארצות הברית אינם הבנצ'מרק לזירה המקומית. עוד היא מעריכה שהאינפלציה בארץ תרד מ-2.3% בסוף השנה לכ-1% במחצית 2022. לדבריה, הקורונה הביאה לשיפור בפריון עם התייעלות העסקים וכחלק מהמגמה האבטלה עלתה ותישאר גבוהה ביחס לטרום הקורונה, מה שימתן גם כן את האינפלציה.
לאלה יצטרפו לשיטתה כוחות ממתנים וותיקים יותר כמו הטכנולוגיה שהוזילה את עלויות הייצור והתחרות שיצר המסחר המקוון שתרם לירידת המחירים. בצד זאת, לפי שמיר התמורות שהביאה המחאה החברתית של 2011 לתודעה הצרכנית עדיין איתנו, ויקשו על העלאת המחירים. וגם: למה תחזיות האינפלציה בהסתמך על תשואות האג"ח הממשלתיות התבררו בעבר כשגויות, ואילו אלה המשתקפות מהחוזים על המדד מדויקות יותר? צפו בראיון המלא:
- 4.פלורליסט 22/08/2021 23:26הגב לתגובה זופנסיות תקציביות סהרוריות ושערוריותיות, יעילות אפסית, משכורות בכירים והעדר פריון בכל שדרות השלטון. המדינה הזאת צוברת איומים פנימיים וחיצוניים המסכנים את עתידה וחייה כאילו אין מחר!
- 3.ברק 22/08/2021 14:55הגב לתגובה זוהמנהלים הישראלים תמיד חשבו שיותר שעות זה יותר תפוקה. עכשיו פתאום מתברר שזה ההפך וזה מה שדפק את התפוקה בארץ.
- 2.עלייה בפיריון יש רק אצל הנשים החרדיות והבדויות (ל"ת)מ. כוערת 22/08/2021 13:59הגב לתגובה זו
- 1.שולמן 22/08/2021 13:43הגב לתגובה זורווחים של מיליארדים מי פערי הריבית על חשבון כל הצרכנים!!!!! הבנקים לא מיצרים ולא ממציאים אבל עושים כסף על חשבון כולנו. היכן בנק ישראל ? האוצר? הממשלה? באין תחרות יפרע הבנקים.ו
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
בורסה עליות ירוק דגל ישראל, נוצר ע"י CHATGPTעברנו את הטריליון: הבנקים, הביטוח, הנדל"ן וטבע מחזיקים את ת"א 35
השווי המצטבר של מדד ת"א 35 חצה את רף הטריליון שקלים. כמעט מחצית ממנו יושב על פיננסים, כשליש על בנקים בלבד, הנדל"ן תופס כ-10%, וטבע לבדה שווה כמו סקטור שלם
השווי המצרפי של 35 החברות הגדולות בבורסה בתל אביב חצה את רף הטריליון שקלים, ועומד על כ-1.074 טריליון שקל. מדובר בסכימה פשוטה של שוויי השוק של כל החברות הכלולות במדד ת"א 35, והיא מספקת הצצה לא רק לגודל של מדד הדגל, אלא גם לאופן שבו הוא מתחלק בפועל בין סקטורים וחברות.
חשוב להדגיש כי הבדיקה מתייחסת לשווי השוק המלא של החברות, ולא לשווי הרלבנטי למדד עצמו. מדדי הבורסה מחושבים על בסיס שווי מתואם, שמושפע משיעור מניות הצפה ומוגבל ברף מקסימלי לחברה בודדת. כאן מדובר בחישוב “ברוטו”, שמטרתו להבין על מה המדד באמת יושב, ולא איך הוא משוקלל טכנית ביום מסחר נתון.
כשמסתכלים על הפילוח, התמונה ברורה למדי. חלק גדול מהשווי מרוכז במספר סקטורים ושמות כבדים, הרבה יותר מאשר בפיזור שווה בין 35 מניות.
הבנקים מחזיקים כמעט שליש מהשווי
חמשת הבנקים הגדולים הכלולים במדד – לאומי, הפועלים, מזרחי טפחות, דיסקונט והבנק הבינלאומי – מגיעים יחד לשווי מצרפי של כ-332.5 מיליארד שקל. מדובר בכ-31% מהשווי הכולל של ת"א 35.
- משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
- האם הבורסה הישראלית חשופה לנדל"ן באופן חריג?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במונחים פשוטים, כמעט שליש מהמדד יושב על המערכת הבנקאית. המשמעות היא שכל שינוי בסביבת הריבית, רגולציה על הבנקים או שיח ציבורי על מיסוי רווחי המערכת, משפיע באופן ישיר על התנהגות המדד כולו, גם אם בשאר החברות הגדולות לא נרשמת תזוזה חריגה.
