תביעה: הנהלת קפיטל פוינט מנסה לעצור השתלטות על חשבון בעלי המניות
בכתב תביעה שהוגש של ידי שיר רויכמן, בעל מניות מהותי המחזיק בכ-21.24% הוא שוטח מספר טענות חמורות מאוד כלפי הנהלת החברה הנוכחית של חברת האחזקות קפיטל פוינט 0% - בדגש על המנכ"לים שי ליאור ויוסי תמר.
המכתב מגיע כחלק מניסיון החלפת ההנהלה שמוביל שיר רויכמן. קפיטל פוינט, כזכור היא חברת אחזקות שמשקיעה בשלל חברות. החברה נחשבת כבר שנים לחברה שלא חולקת עם בעלי המניות את הרווחים ואת הנכסים שלה וכראיה לכך ניתן לראות שהיא נסחרה בשלוש השנים במכפיל הון של מתחת ל-0.3.
בשנת 2020 הסתכם השכר של שני המנכ"לים, שעובדים בחברה בכ-90% משרה בלא פחות מ-4.8 מיליון שקל כולל מענקים, זה בחברה שבמרבית הזמן נסחרה אז בשווי של באיזור ה-70 מיליון שקל.
במכתב הוא מציין כי החברה ביצעה לאחרונה רכישה של חברה מחברת כלל ביוטכנו -0.3% במחיר מופקע כאשר קפיטל פוינט הקצתה לכלל מניות שלה בדיסקאונט של יותר מ-50%. כמו כן, החברה בד ובד עם הקצאה של מניות בדיסקאונט של יותר מ-50% מבצעת הצעת רכש במעל למחיר השוק!
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
- ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכתב התביעה גם נטען כי למנכ"לים של קפיטל פוינט ישנם קשרים אישיים עם עופר גונן, המנכ"ל של כלל ביוטכנולוגיה והקצאת המניות לכלל בוצעה רק לשם "ביצור תפקידם בחברה".
כמו כן, בעל המניות זימן לאחרונה אסיפה לצורך החלפת הדירקטוריון של החברה. בית ההשקעות ילין לפידות מחזיק כ-9.8% מהחברה ובמידה ולא יענה להצעת הרכש, סביר להניח שהוא יהיה הקול שיכריע את ההצבעה. מתבקש שבית השקעות, שמנהל את כספי הציבור - יפעל נגד השכר של המנכ"לים שהסתכם כאמור, כולל מענק בכ-4.8 מיליון שקל בשנת 2020.
כאשר פנינו בכתבה הקודמת לילין לפידות, הם מסרו שיחכו למועד אסיפה ואז יחליטו לאן להצביע. אנחנו נשוב ונעדכן.
כמו כן, התובע ביקש סעד זמני שיעצור את העסקה עם כלל ואת הצעת הרכש. בית המשפט סירב להיעתר לבקשתו עקב "סיכויים נמוכים לקבלת התביעה בנוסף למאזן הנוחות". במונחים פשוטים יותר, מאז הנוחות זה הנזק שיגרם לחברה בעקבות עצירת העסקה אל מול הנזק שיגרם לבעל המניות.
- אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
- טריא פורעת את תיק המשכנתאות שלה בהיקף של 400 מיליון שקלים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
יש להדגיש שזה לא דחיית התביעה על הסף אלא דחיית הסעד הזמני, בנוסף להערה מצד בית המשפט שסיכויי התביעה נמוכים.
יכול להיות שהתביעה לא תתקבל, יכול להיות שהתביעה כן תתקבל, יכול להיות שההשתלטות תצליח ויכול להיות שלאו - אבל בכל מקרה, עלות שכר של 4.8 מיליון שקל בשנת 2020 לשני המנכ"לים זה לא דבר אתי, לא נכון ולא הוגן כלפי המשקיעים הקטנים.
מחברת קפיטל פוינט נמסר בתגובה לכתב התביעה: "לאחר שבקשתו של שיר רויכמן לקבל עמלה בגין עסקת עבר של החברה בקידוח אופק חדש נתקלה בסירוב, הוא החל לפעול כאחוז אמוק כדי למנוע עסקה מצוינת לחברה.
עסקת כלל ביוטכנולוגיה אושרה כדין והיא טובה לחברה מכל בחינה אפשרית. קפיטל פוינט דוחה על הסף את כל טענותיו ודרישותיו חסרות הבסיס של רויכמן, אשר מהוות הפרת חובת תום הלב וניצול לרעה של כוחו בחברה. כפי שבית המשפט דחה את בקשת צו המניעה, החברה משוכנעת כי לאחר שבית המשפט ידון בדברים, הוא ידחה את התביעה לגופה".
- 5.גק 19/07/2021 22:16הגב לתגובה זובנתיים אנחנו שקנינו את המנייה אוכלים אותה עם ירידות חגות מאוד רק היום למעלה מ-10%- בושה וחרפה והמנהלים גורפים מיליונים....
- 4.דני 19/07/2021 20:45הגב לתגובה זוהמניה עשתה מהלך של מעל 100 אחוז השנה.. שירוויחו ונרוויח איתם..
- 3.אחת הבושות הגדולות אם יצביעו בעד שני המנכלים (ל"ת)19/07/2021 20:14הגב לתגובה זו
- 2.בושה וחרפה נתן לכם הכל על מגש של כסף (ל"ת)19/07/2021 18:41הגב לתגובה זו
- 1.אוכלי חינם, פשוט גנבים (ל"ת)מושון 19/07/2021 15:52הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם
אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגזינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות? אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%
מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח
הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה:
דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
