פסיקת בית משפט גזר דין פטיש שופט פרקליטות
צילום: Istock

תביעה: הנהלת קפיטל פוינט מנסה לעצור השתלטות על חשבון בעלי המניות

בתביעה שהגיש בעל מניות מהותי הוא טוען לפגיע בבעלי המניות בידי ההנהלה, שעושה זאת לטענתו בשביל לשמר את מקומם בחברה; בשנת 2020 שני המנכ"לים לקחו משכורת מופרכת של 4.8 מיליון שקל. קפיטל פוינט: "בעל המניות פועל נגד עסקה מצוינת לחברה ממניעים זרים"
גלעד מנדל | (5)

בכתב תביעה שהוגש של ידי שיר רויכמן, בעל מניות מהותי המחזיק בכ-21.24% הוא שוטח מספר טענות חמורות מאוד כלפי הנהלת החברה הנוכחית של חברת האחזקות  קפיטל פוינט -2.91%  - בדגש על המנכ"לים שי ליאור ויוסי תמר.

המכתב מגיע כחלק מניסיון החלפת ההנהלה שמוביל שיר רויכמן. קפיטל פוינט, כזכור היא חברת אחזקות שמשקיעה בשלל חברות. החברה נחשבת כבר שנים לחברה שלא חולקת עם בעלי המניות את הרווחים ואת הנכסים שלה וכראיה לכך ניתן לראות שהיא נסחרה בשלוש השנים במכפיל הון של מתחת ל-0.3.

בשנת 2020 הסתכם השכר של שני המנכ"לים, שעובדים בחברה בכ-90% משרה בלא פחות מ-4.8 מיליון שקל כולל מענקים, זה בחברה שבמרבית הזמן נסחרה אז בשווי של באיזור ה-70 מיליון שקל.

במכתב הוא מציין כי החברה ביצעה לאחרונה רכישה של חברה מחברת כלל ביוטכנו 4.52% במחיר מופקע כאשר קפיטל פוינט הקצתה לכלל מניות שלה בדיסקאונט של יותר מ-50%. כמו כן, החברה בד ובד עם הקצאה של מניות בדיסקאונט של יותר מ-50% מבצעת הצעת רכש במעל למחיר השוק!

בכתב התביעה גם נטען כי למנכ"לים של קפיטל פוינט ישנם קשרים אישיים עם עופר גונן, המנכ"ל של כלל ביוטכנולוגיה והקצאת המניות לכלל בוצעה רק לשם "ביצור תפקידם בחברה".

כמו כן, בעל המניות זימן לאחרונה אסיפה לצורך החלפת הדירקטוריון של החברה. בית ההשקעות ילין לפידות מחזיק כ-9.8% מהחברה ובמידה ולא יענה להצעת הרכש, סביר להניח שהוא יהיה הקול שיכריע את ההצבעה. מתבקש שבית השקעות, שמנהל את כספי הציבור - יפעל נגד השכר של המנכ"לים שהסתכם כאמור, כולל מענק בכ-4.8 מיליון שקל בשנת 2020.

כאשר פנינו בכתבה הקודמת לילין לפידות, הם מסרו שיחכו למועד אסיפה ואז יחליטו לאן להצביע. אנחנו נשוב ונעדכן.

כמו כן, התובע ביקש סעד זמני שיעצור את העסקה עם כלל ואת הצעת הרכש. בית המשפט סירב להיעתר לבקשתו עקב "סיכויים נמוכים לקבלת התביעה בנוסף למאזן הנוחות". במונחים פשוטים יותר, מאז הנוחות זה הנזק שיגרם לחברה בעקבות עצירת העסקה אל מול הנזק שיגרם לבעל המניות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

יש להדגיש שזה לא דחיית התביעה על הסף אלא דחיית הסעד הזמני, בנוסף להערה מצד בית המשפט שסיכויי התביעה נמוכים.

יכול להיות שהתביעה לא תתקבל, יכול להיות שהתביעה כן תתקבל, יכול להיות שההשתלטות תצליח ויכול להיות שלאו - אבל בכל מקרה, עלות שכר של 4.8 מיליון שקל בשנת 2020 לשני המנכ"לים זה לא דבר אתי, לא נכון ולא הוגן כלפי המשקיעים הקטנים.

מחברת קפיטל פוינט נמסר בתגובה לכתב התביעה: "לאחר שבקשתו של שיר רויכמן לקבל עמלה בגין עסקת עבר של החברה בקידוח אופק חדש נתקלה בסירוב, הוא החל לפעול כאחוז אמוק כדי למנוע עסקה מצוינת לחברה.

עסקת כלל ביוטכנולוגיה אושרה כדין והיא טובה לחברה מכל בחינה אפשרית. קפיטל פוינט דוחה על הסף את כל טענותיו ודרישותיו חסרות הבסיס של רויכמן, אשר מהוות הפרת חובת תום הלב וניצול לרעה של כוחו בחברה. כפי שבית המשפט דחה את בקשת צו המניעה, החברה משוכנעת כי לאחר שבית המשפט ידון בדברים, הוא ידחה את התביעה לגופה".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    גק 19/07/2021 22:16
    הגב לתגובה זו
    בנתיים אנחנו שקנינו את המנייה אוכלים אותה עם ירידות חגות מאוד רק היום למעלה מ-10%- בושה וחרפה והמנהלים גורפים מיליונים....
  • 4.
    דני 19/07/2021 20:45
    הגב לתגובה זו
    המניה עשתה מהלך של מעל 100 אחוז השנה.. שירוויחו ונרוויח איתם..
  • 3.
    אחת הבושות הגדולות אם יצביעו בעד שני המנכלים (ל"ת)
    19/07/2021 20:14
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בושה וחרפה נתן לכם הכל על מגש של כסף (ל"ת)
    19/07/2021 18:41
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אוכלי חינם, פשוט גנבים (ל"ת)
    מושון 19/07/2021 15:52
    הגב לתגובה זו
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.


תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.