פסיקת בית משפט גזר דין פטיש שופט פרקליטות
צילום: Istock

תביעה: הנהלת קפיטל פוינט מנסה לעצור השתלטות על חשבון בעלי המניות

בתביעה שהגיש בעל מניות מהותי הוא טוען לפגיע בבעלי המניות בידי ההנהלה, שעושה זאת לטענתו בשביל לשמר את מקומם בחברה; בשנת 2020 שני המנכ"לים לקחו משכורת מופרכת של 4.8 מיליון שקל. קפיטל פוינט: "בעל המניות פועל נגד עסקה מצוינת לחברה ממניעים זרים"
גלעד מנדל | (5)

בכתב תביעה שהוגש של ידי שיר רויכמן, בעל מניות מהותי המחזיק בכ-21.24% הוא שוטח מספר טענות חמורות מאוד כלפי הנהלת החברה הנוכחית של חברת האחזקות  קפיטל פוינט 0%  - בדגש על המנכ"לים שי ליאור ויוסי תמר.

המכתב מגיע כחלק מניסיון החלפת ההנהלה שמוביל שיר רויכמן. קפיטל פוינט, כזכור היא חברת אחזקות שמשקיעה בשלל חברות. החברה נחשבת כבר שנים לחברה שלא חולקת עם בעלי המניות את הרווחים ואת הנכסים שלה וכראיה לכך ניתן לראות שהיא נסחרה בשלוש השנים במכפיל הון של מתחת ל-0.3.

בשנת 2020 הסתכם השכר של שני המנכ"לים, שעובדים בחברה בכ-90% משרה בלא פחות מ-4.8 מיליון שקל כולל מענקים, זה בחברה שבמרבית הזמן נסחרה אז בשווי של באיזור ה-70 מיליון שקל.

במכתב הוא מציין כי החברה ביצעה לאחרונה רכישה של חברה מחברת כלל ביוטכנו 0% במחיר מופקע כאשר קפיטל פוינט הקצתה לכלל מניות שלה בדיסקאונט של יותר מ-50%. כמו כן, החברה בד ובד עם הקצאה של מניות בדיסקאונט של יותר מ-50% מבצעת הצעת רכש במעל למחיר השוק!

בכתב התביעה גם נטען כי למנכ"לים של קפיטל פוינט ישנם קשרים אישיים עם עופר גונן, המנכ"ל של כלל ביוטכנולוגיה והקצאת המניות לכלל בוצעה רק לשם "ביצור תפקידם בחברה".

כמו כן, בעל המניות זימן לאחרונה אסיפה לצורך החלפת הדירקטוריון של החברה. בית ההשקעות ילין לפידות מחזיק כ-9.8% מהחברה ובמידה ולא יענה להצעת הרכש, סביר להניח שהוא יהיה הקול שיכריע את ההצבעה. מתבקש שבית השקעות, שמנהל את כספי הציבור - יפעל נגד השכר של המנכ"לים שהסתכם כאמור, כולל מענק בכ-4.8 מיליון שקל בשנת 2020.

כאשר פנינו בכתבה הקודמת לילין לפידות, הם מסרו שיחכו למועד אסיפה ואז יחליטו לאן להצביע. אנחנו נשוב ונעדכן.

כמו כן, התובע ביקש סעד זמני שיעצור את העסקה עם כלל ואת הצעת הרכש. בית המשפט סירב להיעתר לבקשתו עקב "סיכויים נמוכים לקבלת התביעה בנוסף למאזן הנוחות". במונחים פשוטים יותר, מאז הנוחות זה הנזק שיגרם לחברה בעקבות עצירת העסקה אל מול הנזק שיגרם לבעל המניות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

יש להדגיש שזה לא דחיית התביעה על הסף אלא דחיית הסעד הזמני, בנוסף להערה מצד בית המשפט שסיכויי התביעה נמוכים.

יכול להיות שהתביעה לא תתקבל, יכול להיות שהתביעה כן תתקבל, יכול להיות שההשתלטות תצליח ויכול להיות שלאו - אבל בכל מקרה, עלות שכר של 4.8 מיליון שקל בשנת 2020 לשני המנכ"לים זה לא דבר אתי, לא נכון ולא הוגן כלפי המשקיעים הקטנים.

מחברת קפיטל פוינט נמסר בתגובה לכתב התביעה: "לאחר שבקשתו של שיר רויכמן לקבל עמלה בגין עסקת עבר של החברה בקידוח אופק חדש נתקלה בסירוב, הוא החל לפעול כאחוז אמוק כדי למנוע עסקה מצוינת לחברה.

עסקת כלל ביוטכנולוגיה אושרה כדין והיא טובה לחברה מכל בחינה אפשרית. קפיטל פוינט דוחה על הסף את כל טענותיו ודרישותיו חסרות הבסיס של רויכמן, אשר מהוות הפרת חובת תום הלב וניצול לרעה של כוחו בחברה. כפי שבית המשפט דחה את בקשת צו המניעה, החברה משוכנעת כי לאחר שבית המשפט ידון בדברים, הוא ידחה את התביעה לגופה".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    גק 19/07/2021 22:16
    הגב לתגובה זו
    בנתיים אנחנו שקנינו את המנייה אוכלים אותה עם ירידות חגות מאוד רק היום למעלה מ-10%- בושה וחרפה והמנהלים גורפים מיליונים....
  • 4.
    דני 19/07/2021 20:45
    הגב לתגובה זו
    המניה עשתה מהלך של מעל 100 אחוז השנה.. שירוויחו ונרוויח איתם..
  • 3.
    אחת הבושות הגדולות אם יצביעו בעד שני המנכלים (ל"ת)
    19/07/2021 20:14
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בושה וחרפה נתן לכם הכל על מגש של כסף (ל"ת)
    19/07/2021 18:41
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אוכלי חינם, פשוט גנבים (ל"ת)
    מושון 19/07/2021 15:52
    הגב לתגובה זו
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.