פסיקת בית משפט גזר דין פטיש שופט פרקליטות
צילום: Istock

תביעה: הנהלת קפיטל פוינט מנסה לעצור השתלטות על חשבון בעלי המניות

בתביעה שהגיש בעל מניות מהותי הוא טוען לפגיע בבעלי המניות בידי ההנהלה, שעושה זאת לטענתו בשביל לשמר את מקומם בחברה; בשנת 2020 שני המנכ"לים לקחו משכורת מופרכת של 4.8 מיליון שקל. קפיטל פוינט: "בעל המניות פועל נגד עסקה מצוינת לחברה ממניעים זרים"
גלעד מנדל | (5)

בכתב תביעה שהוגש של ידי שיר רויכמן, בעל מניות מהותי המחזיק בכ-21.24% הוא שוטח מספר טענות חמורות מאוד כלפי הנהלת החברה הנוכחית של חברת האחזקות  קפיטל פוינט -2.2%  - בדגש על המנכ"לים שי ליאור ויוסי תמר.

המכתב מגיע כחלק מניסיון החלפת ההנהלה שמוביל שיר רויכמן. קפיטל פוינט, כזכור היא חברת אחזקות שמשקיעה בשלל חברות. החברה נחשבת כבר שנים לחברה שלא חולקת עם בעלי המניות את הרווחים ואת הנכסים שלה וכראיה לכך ניתן לראות שהיא נסחרה בשלוש השנים במכפיל הון של מתחת ל-0.3.

בשנת 2020 הסתכם השכר של שני המנכ"לים, שעובדים בחברה בכ-90% משרה בלא פחות מ-4.8 מיליון שקל כולל מענקים, זה בחברה שבמרבית הזמן נסחרה אז בשווי של באיזור ה-70 מיליון שקל.

במכתב הוא מציין כי החברה ביצעה לאחרונה רכישה של חברה מחברת כלל ביוטכנו 2.8% במחיר מופקע כאשר קפיטל פוינט הקצתה לכלל מניות שלה בדיסקאונט של יותר מ-50%. כמו כן, החברה בד ובד עם הקצאה של מניות בדיסקאונט של יותר מ-50% מבצעת הצעת רכש במעל למחיר השוק!

בכתב התביעה גם נטען כי למנכ"לים של קפיטל פוינט ישנם קשרים אישיים עם עופר גונן, המנכ"ל של כלל ביוטכנולוגיה והקצאת המניות לכלל בוצעה רק לשם "ביצור תפקידם בחברה".

כמו כן, בעל המניות זימן לאחרונה אסיפה לצורך החלפת הדירקטוריון של החברה. בית ההשקעות ילין לפידות מחזיק כ-9.8% מהחברה ובמידה ולא יענה להצעת הרכש, סביר להניח שהוא יהיה הקול שיכריע את ההצבעה. מתבקש שבית השקעות, שמנהל את כספי הציבור - יפעל נגד השכר של המנכ"לים שהסתכם כאמור, כולל מענק בכ-4.8 מיליון שקל בשנת 2020.

כאשר פנינו בכתבה הקודמת לילין לפידות, הם מסרו שיחכו למועד אסיפה ואז יחליטו לאן להצביע. אנחנו נשוב ונעדכן.

כמו כן, התובע ביקש סעד זמני שיעצור את העסקה עם כלל ואת הצעת הרכש. בית המשפט סירב להיעתר לבקשתו עקב "סיכויים נמוכים לקבלת התביעה בנוסף למאזן הנוחות". במונחים פשוטים יותר, מאז הנוחות זה הנזק שיגרם לחברה בעקבות עצירת העסקה אל מול הנזק שיגרם לבעל המניות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

יש להדגיש שזה לא דחיית התביעה על הסף אלא דחיית הסעד הזמני, בנוסף להערה מצד בית המשפט שסיכויי התביעה נמוכים.

יכול להיות שהתביעה לא תתקבל, יכול להיות שהתביעה כן תתקבל, יכול להיות שההשתלטות תצליח ויכול להיות שלאו - אבל בכל מקרה, עלות שכר של 4.8 מיליון שקל בשנת 2020 לשני המנכ"לים זה לא דבר אתי, לא נכון ולא הוגן כלפי המשקיעים הקטנים.

מחברת קפיטל פוינט נמסר בתגובה לכתב התביעה: "לאחר שבקשתו של שיר רויכמן לקבל עמלה בגין עסקת עבר של החברה בקידוח אופק חדש נתקלה בסירוב, הוא החל לפעול כאחוז אמוק כדי למנוע עסקה מצוינת לחברה.

עסקת כלל ביוטכנולוגיה אושרה כדין והיא טובה לחברה מכל בחינה אפשרית. קפיטל פוינט דוחה על הסף את כל טענותיו ודרישותיו חסרות הבסיס של רויכמן, אשר מהוות הפרת חובת תום הלב וניצול לרעה של כוחו בחברה. כפי שבית המשפט דחה את בקשת צו המניעה, החברה משוכנעת כי לאחר שבית המשפט ידון בדברים, הוא ידחה את התביעה לגופה".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    גק 19/07/2021 22:16
    הגב לתגובה זו
    בנתיים אנחנו שקנינו את המנייה אוכלים אותה עם ירידות חגות מאוד רק היום למעלה מ-10%- בושה וחרפה והמנהלים גורפים מיליונים....
  • 4.
    דני 19/07/2021 20:45
    הגב לתגובה זו
    המניה עשתה מהלך של מעל 100 אחוז השנה.. שירוויחו ונרוויח איתם..
  • 3.
    אחת הבושות הגדולות אם יצביעו בעד שני המנכלים (ל"ת)
    19/07/2021 20:14
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בושה וחרפה נתן לכם הכל על מגש של כסף (ל"ת)
    19/07/2021 18:41
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אוכלי חינם, פשוט גנבים (ל"ת)
    מושון 19/07/2021 15:52
    הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?