לוי הלוי, מנכ"ל כאל
צילום: רמי זרניגר

כאל: גידול בהפסדי אשראי הביא להפסד של 7 מיליון שקל ברבעון

למרות צמיחה בהכנסות ובתיק האשראי במהלך הרבעון הראשון, זינוק חד בהוצאות ההפרשה להפסדי אשראי בשל משבר הקורונה, העבירו את החברה להפסד
איתן גרסטנפלד | (1)

חברת כרטיסי האשראי כאל, שבבעלות בנק דיסקונט 4.41%  ובנק בינלאומי 3.07%  דיווחה על מעבר להפסד של 7 מיליון שקל. זאת, בשל זינוק חד בהוצאות להפסדי אשראי לאור אי הודאות ממשבר הקורונה, וחרף הגידול בהכנסות.

הכנסות החברה ברבעון הראשון, הסתכמו בכ-472 מיליון שקל, גידול של כ-9% לעומת 432 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

עם זאת, בשורה התחתונה החברה רושמת הפסד של 7 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של 37 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. זאת, בעקבות גידול חד בהוצאות להפסדי אשראי בשל אי הודאות ממשבר הקורונה וההשפעות הצפויות ממנו.

הוצאות הפרשה להפסדי אשראי של 74 מיליון שקל

תיק האשראי הצרכני של החברה עמד בסוף הרבעון על כ-5.65 מיליארד שקל, עלייה של כ-16%, בהשוואה ל-4.86 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. תיק האשראי המסחרי גדל ב-1%, ועמד על כ-955 מיליון שקל בהשוואה ל-946 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

מנגד, ההוצאות להפסדי אשראי הסתכמו ברבעון הראשון בכ-105 מיליון שקל, זינוק של 209%, לעומת 34 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. עיקר הגידול נובע מעלייה חדה בהוצאות ההפרשה להפסדי אשראי שעמדו על 74 מיליון שקל, לעומת 9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בחברה רווחית מונופוליסטית חייבים להרויח. רק מנכל ל 26/05/2020 09:05
    הגב לתגובה זו
    בחברה רווחית מונופוליסטית חייבים להרויח. רק מנכל ליצן יכול להפסיד כי לא הבין מה זה לתת הלוואות.זה מה שקורה שממנים איש מחשבים שיודע לתכנת להיות מנכל של חברה פיננסית
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

פרישה
צילום: Anukrati Omar on Unsplash

לא רק באפט: המנהלים האייקונים שפרשו ב-2025

גל פרישות ומינויים מחדש בתאגידי ענק בארה״ב נכנס לשיאו עם תחילת השנה, כשקמעונאות וצריכה עוברות לדור הנהלה שמגיע עם דגש חזק על תפעול, טכנולוגיה ועמידה בלחצים חיצוניים

ליאור דנקנר |

תחילת השנה מביאה איתה רצף של חילופי הנהלה בחברות מהגדולות בשוק האמריקאי, בעיקר בקמעונאות ובמוצרי צריכה. מעבר השרביט אינו נקודתי, והוא מתרחש במקביל בכמה מותגים מוכרים, אחרי שנים שבהן המנכ״לים הובילו תקופות ארוכות יחסית. ברקע נמצאים תחרות שמחריפה, שינוי בהרגלי קנייה, והצורך לקבל החלטות מהירות יותר סביב מלאי, תמחור, ושירות.

בענף הקמעונאות, השיח על התאמת הכישורים של ההנהלה לתנאים החדשים מתחזק. היום נדרשת יותר שליטה בשרשרת האספקה ובמערכות תפעול, לצד הבנה טכנולוגית שמתחברת לסחר דיגיטלי ולפלטפורמות שמשפיעות על הצרכן, כמו אמזון וטיקטוק. בתוך סביבה כזו, המעבר ממנכ״לים ותיקים למנהלים חדשים נתפס כחלק ממאמץ להישאר רלוונטיים ולשפר ביצועים בזמן אמת.


ברקשייר האת׳וויי עוברת ידיים אחרי עשורים של הנהגה אחת

וורן באפט מסיים את כהונתו כמנכ״ל ברקשייר האת׳וויי Berkshire Hathaway Inc -0.21%   עם תחילת השנה, אחרי יותר מחמישה עשורים בתפקיד. את מקומו תופס גרג אייבל, שכבר נחשב למועמד ההמשך המתבקש בתוך הארגון. באפט נשאר יו״ר הדירקטוריון, כך שהמעבר מתמקד בניהול היומיומי ובאחריות הביצועית ולא בניתוק מוחלט מהחברה.

המשמעות בשוק אינה רק סמלית. ברקשייר היא קונגלומרט עם פעילות רחבה והחזקות משמעותיות, וההחלפה מייצרת ציפייה למדיניות ניהול מעט אחרת, גם אם לא בהכרח שינוי חד. כשדמות שמזוהה כל כך עם קבלת ההחלטות עוזבת את עמדת המנכ״ל, נוצר מבחן כפול, גם רציפות תפעולית וגם היכולת של ההנהלה החדשה לשמור על אמון לאורך זמן.


לקריאות מעניינות נוספות: