למה הכלכלה לא מעניינת את הבוחרים, ומה יקרה לכיס שלנו ביום שאחרי הבחירות?
"החגיגה" הדמוקרטית שנכפתה על ישראל בפעם השנייה בחמשת החודשים האחרונים, אולי תקבע רבות על זהותה של המדינה לשנים הקרובות, אבל אם רוצים לדעת באמת ממה הציבור מאוכזב, התשובה לא נמצאת באידיולוגיה של ימין ושמאל, אלא בכלכלה.
אתם בוחרים מחר ראש ממשלה, אבל אתם לא בוחרים אותו לפי הדבר הבאמת חשוב - הכלכלה שלכם. אבסורד, אבל ככה זה שמדברים בתקשורת ללא הפסקה על כן ביבי, לא ביבי, כן חקירה, כן חסינות, לא חסינות. דיבורי סרק חלקם אולי במקום, חלקם זיופים ומונעים מאג'נדות או ממקורות עיתונאיים אינטרסנטים.
התקשורת טשטשה את מה שבאמת צריך לגרום לכם להצביע - הכלכלה שלכם, והאמת היא פשוטה - למרות הקיטורים, למרות יוקר המחיה, ישראלים רבים חיים טוב, אפילו טוב מאוד. מחירי הדירות שלהם עלו, הם מרגישים עשירים. הרגשה מזויפת, אבל אם הרגשה לא ניתן להתווכח.
מהצד השני יש את המקופחים, וזה בלי ציניות - יש מקומות לא מטופלים, מוזנחים, יש צעירים שהמבוגרים עובדים עליהם ולוקחים להם את הכסף, גורמים להם לשלם דמי ניהול גבוהים, מפחיתים להם את הפנסיה, ומשאירים להם גירעון ענק (הרחבה כאן)
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז לחלק מהאנשים החיים דבש, ולחלק אחר - "חרא". אבל כשמסתכלים על הכלכלה הישראלית ועל נתוני המאקרו, אז האמת שצריך להגיד - כל הכבוד, למרות שיש נתונים מזעזעים מתחת לפני השטח (כמו הפסדי המט"ח הענקיים של בנק ישראל).
אם בוחנים את הממשלות האחרונות ובוחרים לפי המצב הכלכלי, אז ישראל במצב כלכלי טוב יותר מאשר לפני עשור ויותר. אולי בגלל זה אנחנו לא בוחרים לפי הכלכלה - לרובנו המצב סביר. עד ש...הצעירים יתעוררו.
- חברות הביטוח עוקפות את הבנקים בדירוג האשראי - האם זה שינוי תפיסתי?
- סולרום תייצר מערכות חשמל עבור לקוח ביטחוני: הסכם של כ-12 מיליון שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
בחודשים האחרונים הכלכלה שלנו נחלשת, גם בגלל שאין ממשלה מתפקדת, גם בגלל שהגירעון עלה, ועדיין - הבעיה הקשה ביותר (בעיקר לצעירים) היא חוסר היכולת לקנות דירה. כחלון לא הצליח דרך מחיר למשתכן לעשות זאת, גם לא לפיד בעבר, אף אחד לא מצליח להוריד את מחירי הדירות, אם כי בשנה האחרונה, מחירי הדירות לפחות נעצרו - זה לא מספיק. הממשלה הבאה צריכה לגרום לירידה במחירים, אחרת נמשיך לראות צעירים מתוסכלים, מאוכזבים, וגם כאלו (רבים) שעוזבים. זה לא בגלל ימין ושמאל, זה בגלל הכלכלה.
דאגה מהגירעון
עליית הגירעון ופתיחת הסכמי השכר במגזר הציבורי להערכת עופר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, הם הנושאים הבוערים. להערכתו בקרוב יהיה קיצוץ תקציבי ועליית מסים. בקיצור, זה יהיה כואב בכיס - אין מה לעשות - אין ארוחות חינם.
- 10.הכלכלה כן מעניינת. נתניהו טוב לכלכלה (ל"ת)בני 17/09/2019 06:30הגב לתגובה זו
- 9.כל מי שסימן לא חושב שהדחלילים יעשו טוב יותר (ל"ת)עודד 16/09/2019 17:56הגב לתגובה זו
- 8.נבחר בנתניהו למרות כל המתבכיינים (ל"ת)משה 16/09/2019 14:50הגב לתגובה זו
- 7.לרון 16/09/2019 13:40הגב לתגובה זואולם אחרי שמינה את כחלון,התחיל להתעסק רק בעצמו,מאז אין ביטחון אין כלכלה יש רק משפטים ותיקים!
- 6.הבעיה המרכזית היא בעיה ביטחונית ולא כלכלית (ל"ת)נועם 16/09/2019 13:39הגב לתגובה זו
- 5.אורי 16/09/2019 13:22הגב לתגובה זואם לא אוכל לפתוח את הפה, אם ירדפו אותי על עבירות זניחות, אם אחטוף מכות משוטרים על כלום, לא מעניין אותי אפילו אם לא תהיה לי דירה אחת ואגור בשכירות כל חיי. מה גם שישראל היא כתם במפת העולם ועם הגירעון התופח ההחלטות הכלכליות שלה שוליות לעומת המגמות העולמיות. תצביעו בעד מי שלא ייקח לכם את החופש. זה הכל
- 4.א 16/09/2019 12:48הגב לתגובה זומר קיקי, וחבריהם הבושמים בפרלמנט - ימכרו את ים הדירות שלהם - נדע שמחיר הדיור הולך לרדת...
- 3.אלי 16/09/2019 11:56הגב לתגובה זואת הכלכלה הבולשביקית ואז נראה מי ישאר כאן.
- 2.הרוב לא מבינים בכלכלה ולא מביים את ההבדלים (ל"ת)יואב 16/09/2019 11:55הגב לתגובה זו
- 1.הכל נכון והמסקנה במי לבחור ברורה (ל"ת)ארי 16/09/2019 11:54הגב לתגובה זו
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
חברות הביטוח עוקפות את הבנקים בדירוג האשראי - האם זה שינוי תפיסתי?
אחרי הפניקס, גם הראל מקבלת העלאת דירוג ל-A- מ-S&P גלובל שמציב אותה מעל הבנקים הגדולים, שנשחקו בעקבות הורדת דירוג המדינה; האם זה שינוי תפיסתי בצורה בה הזרים מסתכלים על מגזר הפיננסים?
חברת הדירוג הגלובלית S&P Global העניקה להראל הראל השקעות 2.56% דירוג בינלאומי A-, מה ששם את הראל בשורה אחת עם הפניקס ומעל הדירוג של הבנקים הגדולים בישראל, שנמצאים כיום ברמה של BBB+, על פי סוכניות הדירוג הגלובליות (לפי מעלות ומידרוג הבנקים בדירוג המקסימלי עם אופק יציב). עד לפני שנה, ובכלל בהסתכלות היסטורית פער כזה בדירוג היה בלתי נתפס, אבל מה שהוביל לזה הוא ההורדה בדירוג של המדינה שפגע באופן ישיר בבנקים שחשופים הרבה יותר לדירוג הזה ברמת המאקרו, בעוד חברות הביטוח נשארו עם דירוג יציב ואפילו התחזקו.
כמה ימים לפני כן, מעלות S&P העלתה את הדירוג של הראל ל-ilAAA, ציון שמגיע מיד אחרי ilAA+ שבו החזיקה עד לעדכון האחרון. הראל נתפסת גם כאן וגם מעבר לים כגוף חזק, מגוון ועמיד לאורך זמן, כזה שמצליח לבלוט במערכת הפיננסית המקומית.
הסיבות לשדרוג
הראל רושמת צמיחה רוחבית כמעט בכל הפעילויות, מסבירים האנליסטים של S&P. הפרמיות ברוטו צמחו ב-5.8% והגיעו ל-33 מיליארד שקל ב-2025. הרווח החיתומי לפני מס קפץ ל-2.809 מיליארד שקל בשלושת הרבעונים הראשונים, לעומת 1.624 מיליארד בתקופה המקבילה. הרווח הכולל לפני מס עלה ל-3.259 מיליארד שקל, מול כ-1.97 מיליארד שקל בשנה שעברה. כל התחומים המרכזיים מציגים שיפור: רווחי ביטוח החיים כמעט השלישו את עצמם, הביטוח הכללי נהנה מירידה ביחס התביעות לרמה של 87%, תחום הבריאות צמח ל-1.1 מיליארד שקל, והתשואה על ההון זינקה ל-27%.
האנליסטים של S&P מתעכבים גם על ה-CSM (Contractual Service Margin, הרווח העתידי הגלום בחוזי ביטוח לטווח ארוך), שנחשב לאחד המדדים החשובים ליכולת לייצר רווח ארוך טווח. למרות שהראל שחררה, כלומר הכירה בכ-923 מיליון שקל מהרכיב הזה במהלך התקופה, מלאי הרווח העתידי דווקא גדל ל-17.1 מיליארד שקל. מבחינת S&P זה סימן לכך שמנועי הרווח של החברה לא רק פעילים אלא גם מתרחבים.
- הראל: הרווח הנקי עלה ל-840 מיליון שקל, התשואה להון 30%
- הראל תשקיע כ-200 מיליון שקל בקרן לוגיסטיקה אירופית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם בחוסן ההוני מוצגת תמונה חיובית, יחס הסולבנטיות של הראל עלה ל-183% כולל אמצעי מעבר ול-159 אחוז ללא אמצעי מעבר. התיק ההשקעתי נחשב שמרני יחסית, עם 67 אחוז אג"ח, 14 אחוז מניות וקרנות, ו-13 אחוז נדל"ן. S&P מעריכה שהראל תמשיך לעמוד בהרבה מעל דרישות ההון הרגולטוריות ולשמור על מדיניות מינוף שמרנית.
