למה הכלכלה לא מעניינת את הבוחרים, ומה יקרה לכיס שלנו ביום שאחרי הבחירות?
"החגיגה" הדמוקרטית שנכפתה על ישראל בפעם השנייה בחמשת החודשים האחרונים, אולי תקבע רבות על זהותה של המדינה לשנים הקרובות, אבל אם רוצים לדעת באמת ממה הציבור מאוכזב, התשובה לא נמצאת באידיולוגיה של ימין ושמאל, אלא בכלכלה.
אתם בוחרים מחר ראש ממשלה, אבל אתם לא בוחרים אותו לפי הדבר הבאמת חשוב - הכלכלה שלכם. אבסורד, אבל ככה זה שמדברים בתקשורת ללא הפסקה על כן ביבי, לא ביבי, כן חקירה, כן חסינות, לא חסינות. דיבורי סרק חלקם אולי במקום, חלקם זיופים ומונעים מאג'נדות או ממקורות עיתונאיים אינטרסנטים.
התקשורת טשטשה את מה שבאמת צריך לגרום לכם להצביע - הכלכלה שלכם, והאמת היא פשוטה - למרות הקיטורים, למרות יוקר המחיה, ישראלים רבים חיים טוב, אפילו טוב מאוד. מחירי הדירות שלהם עלו, הם מרגישים עשירים. הרגשה מזויפת, אבל אם הרגשה לא ניתן להתווכח.
מהצד השני יש את המקופחים, וזה בלי ציניות - יש מקומות לא מטופלים, מוזנחים, יש צעירים שהמבוגרים עובדים עליהם ולוקחים להם את הכסף, גורמים להם לשלם דמי ניהול גבוהים, מפחיתים להם את הפנסיה, ומשאירים להם גירעון ענק (הרחבה כאן)
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז לחלק מהאנשים החיים דבש, ולחלק אחר - "חרא". אבל כשמסתכלים על הכלכלה הישראלית ועל נתוני המאקרו, אז האמת שצריך להגיד - כל הכבוד, למרות שיש נתונים מזעזעים מתחת לפני השטח (כמו הפסדי המט"ח הענקיים של בנק ישראל).
אם בוחנים את הממשלות האחרונות ובוחרים לפי המצב הכלכלי, אז ישראל במצב כלכלי טוב יותר מאשר לפני עשור ויותר. אולי בגלל זה אנחנו לא בוחרים לפי הכלכלה - לרובנו המצב סביר. עד ש...הצעירים יתעוררו.
- רבל זינקה לאור עלייה ברווחיות ולמרות ירידה בהכנסות
- אפל תרכוש חשמל מאקונרג'י, לאחר חיבור של פרויקט של 52 מגה וואט לרשת בפולין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אין עשן בלי אש - תחזית מאכזבת לנייס, אבל יש נקודת אור
בחודשים האחרונים הכלכלה שלנו נחלשת, גם בגלל שאין ממשלה מתפקדת, גם בגלל שהגירעון עלה, ועדיין - הבעיה הקשה ביותר (בעיקר לצעירים) היא חוסר היכולת לקנות דירה. כחלון לא הצליח דרך מחיר למשתכן לעשות זאת, גם לא לפיד בעבר, אף אחד לא מצליח להוריד את מחירי הדירות, אם כי בשנה האחרונה, מחירי הדירות לפחות נעצרו - זה לא מספיק. הממשלה הבאה צריכה לגרום לירידה במחירים, אחרת נמשיך לראות צעירים מתוסכלים, מאוכזבים, וגם כאלו (רבים) שעוזבים. זה לא בגלל ימין ושמאל, זה בגלל הכלכלה.
דאגה מהגירעון
עליית הגירעון ופתיחת הסכמי השכר במגזר הציבורי להערכת עופר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, הם הנושאים הבוערים. להערכתו בקרוב יהיה קיצוץ תקציבי ועליית מסים. בקיצור, זה יהיה כואב בכיס - אין מה לעשות - אין ארוחות חינם.
- 10.הכלכלה כן מעניינת. נתניהו טוב לכלכלה (ל"ת)בני 17/09/2019 06:30הגב לתגובה זו
- 9.כל מי שסימן לא חושב שהדחלילים יעשו טוב יותר (ל"ת)עודד 16/09/2019 17:56הגב לתגובה זו
- 8.נבחר בנתניהו למרות כל המתבכיינים (ל"ת)משה 16/09/2019 14:50הגב לתגובה זו
- 7.לרון 16/09/2019 13:40הגב לתגובה זואולם אחרי שמינה את כחלון,התחיל להתעסק רק בעצמו,מאז אין ביטחון אין כלכלה יש רק משפטים ותיקים!
- 6.הבעיה המרכזית היא בעיה ביטחונית ולא כלכלית (ל"ת)נועם 16/09/2019 13:39הגב לתגובה זו
- 5.אורי 16/09/2019 13:22הגב לתגובה זואם לא אוכל לפתוח את הפה, אם ירדפו אותי על עבירות זניחות, אם אחטוף מכות משוטרים על כלום, לא מעניין אותי אפילו אם לא תהיה לי דירה אחת ואגור בשכירות כל חיי. מה גם שישראל היא כתם במפת העולם ועם הגירעון התופח ההחלטות הכלכליות שלה שוליות לעומת המגמות העולמיות. תצביעו בעד מי שלא ייקח לכם את החופש. זה הכל
- 4.א 16/09/2019 12:48הגב לתגובה זומר קיקי, וחבריהם הבושמים בפרלמנט - ימכרו את ים הדירות שלהם - נדע שמחיר הדיור הולך לרדת...
- 3.אלי 16/09/2019 11:56הגב לתגובה זואת הכלכלה הבולשביקית ואז נראה מי ישאר כאן.
- 2.הרוב לא מבינים בכלכלה ולא מביים את ההבדלים (ל"ת)יואב 16/09/2019 11:55הגב לתגובה זו
- 1.הכל נכון והמסקנה במי לבחור ברורה (ל"ת)ארי 16/09/2019 11:54הגב לתגובה זו
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמשבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר
היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון
הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר
מניף הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף 0% , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.
וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.
כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.
מי הם הלקוחות של מניף?
מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.
- מניף: הרווח הנקי ברבעון 42 מיליון שקל - התשואה על ההון: 30%
- מניף: הרווח ברבעון קפץ ב-25% ל-41.5 מ' שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמשבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר
היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון
הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר
מניף הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף 0% , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.
וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.
כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.
מי הם הלקוחות של מניף?
מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.
- מניף: הרווח הנקי ברבעון 42 מיליון שקל - התשואה על ההון: 30%
- מניף: הרווח ברבעון קפץ ב-25% ל-41.5 מ' שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.
