למה הכלכלה לא מעניינת את הבוחרים, ומה יקרה לכיס שלנו ביום שאחרי הבחירות?
"החגיגה" הדמוקרטית שנכפתה על ישראל בפעם השנייה בחמשת החודשים האחרונים, אולי תקבע רבות על זהותה של המדינה לשנים הקרובות, אבל אם רוצים לדעת באמת ממה הציבור מאוכזב, התשובה לא נמצאת באידיולוגיה של ימין ושמאל, אלא בכלכלה.
אתם בוחרים מחר ראש ממשלה, אבל אתם לא בוחרים אותו לפי הדבר הבאמת חשוב - הכלכלה שלכם. אבסורד, אבל ככה זה שמדברים בתקשורת ללא הפסקה על כן ביבי, לא ביבי, כן חקירה, כן חסינות, לא חסינות. דיבורי סרק חלקם אולי במקום, חלקם זיופים ומונעים מאג'נדות או ממקורות עיתונאיים אינטרסנטים.
התקשורת טשטשה את מה שבאמת צריך לגרום לכם להצביע - הכלכלה שלכם, והאמת היא פשוטה - למרות הקיטורים, למרות יוקר המחיה, ישראלים רבים חיים טוב, אפילו טוב מאוד. מחירי הדירות שלהם עלו, הם מרגישים עשירים. הרגשה מזויפת, אבל אם הרגשה לא ניתן להתווכח.
מהצד השני יש את המקופחים, וזה בלי ציניות - יש מקומות לא מטופלים, מוזנחים, יש צעירים שהמבוגרים עובדים עליהם ולוקחים להם את הכסף, גורמים להם לשלם דמי ניהול גבוהים, מפחיתים להם את הפנסיה, ומשאירים להם גירעון ענק (הרחבה כאן)
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז לחלק מהאנשים החיים דבש, ולחלק אחר - "חרא". אבל כשמסתכלים על הכלכלה הישראלית ועל נתוני המאקרו, אז האמת שצריך להגיד - כל הכבוד, למרות שיש נתונים מזעזעים מתחת לפני השטח (כמו הפסדי המט"ח הענקיים של בנק ישראל).
אם בוחנים את הממשלות האחרונות ובוחרים לפי המצב הכלכלי, אז ישראל במצב כלכלי טוב יותר מאשר לפני עשור ויותר. אולי בגלל זה אנחנו לא בוחרים לפי הכלכלה - לרובנו המצב סביר. עד ש...הצעירים יתעוררו.
- טיב טעם: הכנסות הרבעון עלו ב-15.7%, הרווח הנקי ל-15.6 מיליון שקל
- עלייה במכירות לצד שחיקה גולמית: שטראוס רושמת רווח נקי של 150 מיליון שקל ברבעון השלישי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה
בחודשים האחרונים הכלכלה שלנו נחלשת, גם בגלל שאין ממשלה מתפקדת, גם בגלל שהגירעון עלה, ועדיין - הבעיה הקשה ביותר (בעיקר לצעירים) היא חוסר היכולת לקנות דירה. כחלון לא הצליח דרך מחיר למשתכן לעשות זאת, גם לא לפיד בעבר, אף אחד לא מצליח להוריד את מחירי הדירות, אם כי בשנה האחרונה, מחירי הדירות לפחות נעצרו - זה לא מספיק. הממשלה הבאה צריכה לגרום לירידה במחירים, אחרת נמשיך לראות צעירים מתוסכלים, מאוכזבים, וגם כאלו (רבים) שעוזבים. זה לא בגלל ימין ושמאל, זה בגלל הכלכלה.
דאגה מהגירעון
עליית הגירעון ופתיחת הסכמי השכר במגזר הציבורי להערכת עופר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, הם הנושאים הבוערים. להערכתו בקרוב יהיה קיצוץ תקציבי ועליית מסים. בקיצור, זה יהיה כואב בכיס - אין מה לעשות - אין ארוחות חינם.
- 10.הכלכלה כן מעניינת. נתניהו טוב לכלכלה (ל"ת)בני 17/09/2019 06:30הגב לתגובה זו
- 9.כל מי שסימן לא חושב שהדחלילים יעשו טוב יותר (ל"ת)עודד 16/09/2019 17:56הגב לתגובה זו
- 8.נבחר בנתניהו למרות כל המתבכיינים (ל"ת)משה 16/09/2019 14:50הגב לתגובה זו
- 7.לרון 16/09/2019 13:40הגב לתגובה זואולם אחרי שמינה את כחלון,התחיל להתעסק רק בעצמו,מאז אין ביטחון אין כלכלה יש רק משפטים ותיקים!
- 6.הבעיה המרכזית היא בעיה ביטחונית ולא כלכלית (ל"ת)נועם 16/09/2019 13:39הגב לתגובה זו
- 5.אורי 16/09/2019 13:22הגב לתגובה זואם לא אוכל לפתוח את הפה, אם ירדפו אותי על עבירות זניחות, אם אחטוף מכות משוטרים על כלום, לא מעניין אותי אפילו אם לא תהיה לי דירה אחת ואגור בשכירות כל חיי. מה גם שישראל היא כתם במפת העולם ועם הגירעון התופח ההחלטות הכלכליות שלה שוליות לעומת המגמות העולמיות. תצביעו בעד מי שלא ייקח לכם את החופש. זה הכל
- 4.א 16/09/2019 12:48הגב לתגובה זומר קיקי, וחבריהם הבושמים בפרלמנט - ימכרו את ים הדירות שלהם - נדע שמחיר הדיור הולך לרדת...
- 3.אלי 16/09/2019 11:56הגב לתגובה זואת הכלכלה הבולשביקית ואז נראה מי ישאר כאן.
- 2.הרוב לא מבינים בכלכלה ולא מביים את ההבדלים (ל"ת)יואב 16/09/2019 11:55הגב לתגובה זו
- 1.הכל נכון והמסקנה במי לבחור ברורה (ל"ת)ארי 16/09/2019 11:54הגב לתגובה זו
בנקים קרדיט מערכתמניות הבנקים המומלצות - ומי לא מומלצת?
האנליסטים של ברקליס ממליצים על שלושה מתוך ארבעת הבנקים הגדולים שהם מכסים: "פוטנציאל תשואה של עד 18%", מניית לאומי מועדפת וגם - מה התשואות הצפויות במניות ומה התחזית קדימה?
האנליסטים של ברקליס בהמלצת תשואת יתר למניית לאומי, הפועלים ודיסקונט לאחר עונת דוחות חזקה. התשואה הממוצעת להון עומד על ממוצע של 16.3% ברבעון, צמיחת האשראי דו-ספרתית ויחסי יעילות הבנקים ממשיכים להשתפר. מהם מחירי היעד והסיכונים?
האנליסטים טבי רוזנר וכריס ריימר משמרים את הדירוג החיובי על הסקטור ואת המלצת התשואת יתר על שלושה מתוך ארבעת הבנקים שהם מכסים: לאומי, הפועלים ודיסקונט. על מזרחי-טפחות נשמרת המלצת החזק.
"אנחנו ממשיכים לראות את הבנקים הישראליים כאטרקטיביים ורואים פוטנציאל להמשך עליית ערך", כותבים רוזנר וריימר, "עליית הערך מונעת על ידי תשואה להון גבוהה יותר ויחסי הוצאות-הכנסות נמוכים משמעותית, בהובלת צמיחת אשראי חד-ספרתית גבוהה ואיכות נכסים טובה".
רבעון חזק שעלה על התחזיות
עונת הדוחות לרבעון השלישי הסתיימה עם תוצאות שהכו את הציפיות. לפי ברקליס, הבנקים הציגו צמיחת אשראי מוצקה ותשואה על ההון שעלתה על האומדנים. ה-ROE הממוצע ברבעון עמד על 16.3%, גבוה ב-40 נקודות בסיס מהתחזית. צמיחת האשראי הסתכמה ב-3% רבעונית ו-11% שנתית, לעומת אומדן של 10%.
- איגוד הבנקים נגד המס המיוחד: טיוטת הדו"ח על הבנקים יצאה בחופזה ובלי עמדת בנק ישראל
- המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרווח הנקי של הבנקים עלה ב-17% בממוצע בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. בנטרול רווח חד-פעמי שרשם בנק הפועלים מפשרה משפטית, העלייה עמדה על 12%. ההכנסות שאינן מריבית זינקו ב-35% בממוצע, כאשר כל ארבעת הבנקים הציגו גידול בסעיף זה.
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי
הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל
אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.
הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.
מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).
לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.
- אלקטרה מצרפת את קרן תש"י כשותפה באלקטרה אפיקים ומוטורס
- אלקטרה: עלייה בהכנסות וברווח הנקי, ירידה בתפעולי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל
דבר החברה
איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.
