קלפי בחירות הצבעה
צילום: לעמ
בחירות 2019

למה הכלכלה לא מעניינת את הבוחרים, ומה יקרה לכיס שלנו ביום שאחרי הבחירות?

נקווה שלא הולכים למועד ג' ושיהיה ניתן להתרכז בבעיות האמיתיות - הכלכלה שלנו; הנושאים המרכזיים שיאתגרו את הממשלה הבאה יהיו עליית הגירעון, מחירי הדירות שמסרבים לרדת, פתיחת הסכמי השכר במגזר הציבורי, החור בפנסיה, הדולר ועוד...
אבישי עובדיה | (10)

"החגיגה" הדמוקרטית שנכפתה על ישראל בפעם השנייה בחמשת החודשים האחרונים, אולי תקבע רבות על זהותה של המדינה לשנים הקרובות, אבל אם רוצים לדעת באמת ממה הציבור מאוכזב, התשובה לא נמצאת באידיולוגיה של ימין ושמאל, אלא בכלכלה.   

 

אתם בוחרים מחר ראש ממשלה, אבל אתם לא בוחרים אותו לפי הדבר הבאמת חשוב - הכלכלה שלכם. אבסורד, אבל ככה זה שמדברים בתקשורת ללא הפסקה על כן ביבי, לא ביבי, כן חקירה, כן חסינות, לא חסינות. דיבורי סרק חלקם אולי במקום, חלקם זיופים ומונעים מאג'נדות או ממקורות עיתונאיים אינטרסנטים. 

התקשורת טשטשה את מה שבאמת צריך לגרום לכם להצביע - הכלכלה שלכם, והאמת היא פשוטה - למרות הקיטורים, למרות יוקר המחיה, ישראלים רבים חיים טוב, אפילו טוב מאוד. מחירי הדירות שלהם עלו, הם מרגישים עשירים. הרגשה מזויפת, אבל אם הרגשה לא ניתן להתווכח. 

מהצד השני יש את המקופחים, וזה בלי ציניות - יש מקומות לא מטופלים, מוזנחים, יש צעירים שהמבוגרים עובדים עליהם ולוקחים להם את הכסף, גורמים להם לשלם דמי ניהול גבוהים, מפחיתים להם את הפנסיה, ומשאירים להם גירעון ענק (הרחבה כאן)     

אז לחלק מהאנשים החיים דבש, ולחלק אחר - "חרא". אבל כשמסתכלים על הכלכלה הישראלית ועל נתוני המאקרו, אז האמת שצריך להגיד - כל הכבוד, למרות שיש נתונים מזעזעים מתחת לפני השטח (כמו הפסדי המט"ח הענקיים של בנק ישראל).

אם בוחנים את הממשלות האחרונות ובוחרים לפי המצב הכלכלי, אז ישראל במצב כלכלי טוב יותר מאשר לפני עשור ויותר. אולי בגלל זה אנחנו לא בוחרים לפי הכלכלה - לרובנו המצב סביר. עד ש...הצעירים יתעוררו.

     

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בחודשים האחרונים הכלכלה שלנו נחלשת, גם בגלל שאין ממשלה מתפקדת, גם בגלל שהגירעון עלה, ועדיין - הבעיה הקשה ביותר (בעיקר לצעירים) היא חוסר היכולת לקנות דירה. כחלון לא הצליח דרך מחיר למשתכן לעשות זאת, גם לא לפיד בעבר, אף אחד לא מצליח להוריד את מחירי הדירות, אם כי בשנה האחרונה, מחירי הדירות לפחות נעצרו - זה לא מספיק. הממשלה הבאה צריכה לגרום לירידה במחירים, אחרת נמשיך לראות צעירים מתוסכלים, מאוכזבים, וגם כאלו (רבים) שעוזבים. זה לא בגלל ימין ושמאל, זה בגלל הכלכלה. 

 

דאגה מהגירעון 

עליית הגירעון ופתיחת הסכמי השכר במגזר הציבורי להערכת עופר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, הם הנושאים הבוערים. להערכתו בקרוב יהיה קיצוץ תקציבי ועליית מסים. בקיצור, זה יהיה כואב בכיס - אין מה לעשות - אין ארוחות חינם.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    הכלכלה כן מעניינת. נתניהו טוב לכלכלה (ל"ת)
    בני 17/09/2019 06:30
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    כל מי שסימן לא חושב שהדחלילים יעשו טוב יותר (ל"ת)
    עודד 16/09/2019 17:56
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    נבחר בנתניהו למרות כל המתבכיינים (ל"ת)
    משה 16/09/2019 14:50
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    לרון 16/09/2019 13:40
    הגב לתגובה זו
    אולם אחרי שמינה את כחלון,התחיל להתעסק רק בעצמו,מאז אין ביטחון אין כלכלה יש רק משפטים ותיקים!
  • 6.
    הבעיה המרכזית היא בעיה ביטחונית ולא כלכלית (ל"ת)
    נועם 16/09/2019 13:39
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אורי 16/09/2019 13:22
    הגב לתגובה זו
    אם לא אוכל לפתוח את הפה, אם ירדפו אותי על עבירות זניחות, אם אחטוף מכות משוטרים על כלום, לא מעניין אותי אפילו אם לא תהיה לי דירה אחת ואגור בשכירות כל חיי. מה גם שישראל היא כתם במפת העולם ועם הגירעון התופח ההחלטות הכלכליות שלה שוליות לעומת המגמות העולמיות. תצביעו בעד מי שלא ייקח לכם את החופש. זה הכל
  • 4.
    א 16/09/2019 12:48
    הגב לתגובה זו
    מר קיקי, וחבריהם הבושמים בפרלמנט - ימכרו את ים הדירות שלהם - נדע שמחיר הדיור הולך לרדת...
  • 3.
    אלי 16/09/2019 11:56
    הגב לתגובה זו
    את הכלכלה הבולשביקית ואז נראה מי ישאר כאן.
  • 2.
    הרוב לא מבינים בכלכלה ולא מביים את ההבדלים (ל"ת)
    יואב 16/09/2019 11:55
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הכל נכון והמסקנה במי לבחור ברורה (ל"ת)
    ארי 16/09/2019 11:54
    הגב לתגובה זו
בצלאל מכליס אלביט מערכות
צילום: תמר מצפי

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד

אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"

תמיר חכמוף |

אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23%   לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".

האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.

הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.

הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.

מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.

משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צמשה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צ
דוחות

שפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל

חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שפיר הנדסה

שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5%   פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.

הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.

מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.

לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.