קלפי בחירות הצבעה
צילום: לעמ
בחירות 2019

למה הכלכלה לא מעניינת את הבוחרים, ומה יקרה לכיס שלנו ביום שאחרי הבחירות?

נקווה שלא הולכים למועד ג' ושיהיה ניתן להתרכז בבעיות האמיתיות - הכלכלה שלנו; הנושאים המרכזיים שיאתגרו את הממשלה הבאה יהיו עליית הגירעון, מחירי הדירות שמסרבים לרדת, פתיחת הסכמי השכר במגזר הציבורי, החור בפנסיה, הדולר ועוד...
אבישי עובדיה | (10)

"החגיגה" הדמוקרטית שנכפתה על ישראל בפעם השנייה בחמשת החודשים האחרונים, אולי תקבע רבות על זהותה של המדינה לשנים הקרובות, אבל אם רוצים לדעת באמת ממה הציבור מאוכזב, התשובה לא נמצאת באידיולוגיה של ימין ושמאל, אלא בכלכלה.   

 

אתם בוחרים מחר ראש ממשלה, אבל אתם לא בוחרים אותו לפי הדבר הבאמת חשוב - הכלכלה שלכם. אבסורד, אבל ככה זה שמדברים בתקשורת ללא הפסקה על כן ביבי, לא ביבי, כן חקירה, כן חסינות, לא חסינות. דיבורי סרק חלקם אולי במקום, חלקם זיופים ומונעים מאג'נדות או ממקורות עיתונאיים אינטרסנטים. 

התקשורת טשטשה את מה שבאמת צריך לגרום לכם להצביע - הכלכלה שלכם, והאמת היא פשוטה - למרות הקיטורים, למרות יוקר המחיה, ישראלים רבים חיים טוב, אפילו טוב מאוד. מחירי הדירות שלהם עלו, הם מרגישים עשירים. הרגשה מזויפת, אבל אם הרגשה לא ניתן להתווכח. 

מהצד השני יש את המקופחים, וזה בלי ציניות - יש מקומות לא מטופלים, מוזנחים, יש צעירים שהמבוגרים עובדים עליהם ולוקחים להם את הכסף, גורמים להם לשלם דמי ניהול גבוהים, מפחיתים להם את הפנסיה, ומשאירים להם גירעון ענק (הרחבה כאן)     

אז לחלק מהאנשים החיים דבש, ולחלק אחר - "חרא". אבל כשמסתכלים על הכלכלה הישראלית ועל נתוני המאקרו, אז האמת שצריך להגיד - כל הכבוד, למרות שיש נתונים מזעזעים מתחת לפני השטח (כמו הפסדי המט"ח הענקיים של בנק ישראל).

אם בוחנים את הממשלות האחרונות ובוחרים לפי המצב הכלכלי, אז ישראל במצב כלכלי טוב יותר מאשר לפני עשור ויותר. אולי בגלל זה אנחנו לא בוחרים לפי הכלכלה - לרובנו המצב סביר. עד ש...הצעירים יתעוררו.

     

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בחודשים האחרונים הכלכלה שלנו נחלשת, גם בגלל שאין ממשלה מתפקדת, גם בגלל שהגירעון עלה, ועדיין - הבעיה הקשה ביותר (בעיקר לצעירים) היא חוסר היכולת לקנות דירה. כחלון לא הצליח דרך מחיר למשתכן לעשות זאת, גם לא לפיד בעבר, אף אחד לא מצליח להוריד את מחירי הדירות, אם כי בשנה האחרונה, מחירי הדירות לפחות נעצרו - זה לא מספיק. הממשלה הבאה צריכה לגרום לירידה במחירים, אחרת נמשיך לראות צעירים מתוסכלים, מאוכזבים, וגם כאלו (רבים) שעוזבים. זה לא בגלל ימין ושמאל, זה בגלל הכלכלה. 

 

דאגה מהגירעון 

עליית הגירעון ופתיחת הסכמי השכר במגזר הציבורי להערכת עופר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, הם הנושאים הבוערים. להערכתו בקרוב יהיה קיצוץ תקציבי ועליית מסים. בקיצור, זה יהיה כואב בכיס - אין מה לעשות - אין ארוחות חינם.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    הכלכלה כן מעניינת. נתניהו טוב לכלכלה (ל"ת)
    בני 17/09/2019 06:30
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    כל מי שסימן לא חושב שהדחלילים יעשו טוב יותר (ל"ת)
    עודד 16/09/2019 17:56
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    נבחר בנתניהו למרות כל המתבכיינים (ל"ת)
    משה 16/09/2019 14:50
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    לרון 16/09/2019 13:40
    הגב לתגובה זו
    אולם אחרי שמינה את כחלון,התחיל להתעסק רק בעצמו,מאז אין ביטחון אין כלכלה יש רק משפטים ותיקים!
  • 6.
    הבעיה המרכזית היא בעיה ביטחונית ולא כלכלית (ל"ת)
    נועם 16/09/2019 13:39
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אורי 16/09/2019 13:22
    הגב לתגובה זו
    אם לא אוכל לפתוח את הפה, אם ירדפו אותי על עבירות זניחות, אם אחטוף מכות משוטרים על כלום, לא מעניין אותי אפילו אם לא תהיה לי דירה אחת ואגור בשכירות כל חיי. מה גם שישראל היא כתם במפת העולם ועם הגירעון התופח ההחלטות הכלכליות שלה שוליות לעומת המגמות העולמיות. תצביעו בעד מי שלא ייקח לכם את החופש. זה הכל
  • 4.
    א 16/09/2019 12:48
    הגב לתגובה זו
    מר קיקי, וחבריהם הבושמים בפרלמנט - ימכרו את ים הדירות שלהם - נדע שמחיר הדיור הולך לרדת...
  • 3.
    אלי 16/09/2019 11:56
    הגב לתגובה זו
    את הכלכלה הבולשביקית ואז נראה מי ישאר כאן.
  • 2.
    הרוב לא מבינים בכלכלה ולא מביים את ההבדלים (ל"ת)
    יואב 16/09/2019 11:55
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הכל נכון והמסקנה במי לבחור ברורה (ל"ת)
    ארי 16/09/2019 11:54
    הגב לתגובה זו
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

ניר כהן מנכל הראל
צילום: טל שחר

חברות הביטוח עוקפות את הבנקים בדירוג האשראי - האם זה שינוי תפיסתי?

אחרי הפניקס, גם הראל מקבלת העלאת דירוג ל-A- מ-S&P גלובל שמציב אותה מעל הבנקים הגדולים, שנשחקו בעקבות הורדת דירוג המדינה; האם זה שינוי תפיסתי בצורה בה הזרים מסתכלים על מגזר הפיננסים?

מנדי הניג |

חברת הדירוג הגלובלית S&P Global העניקה להראל הראל השקעות 2.56%   דירוג בינלאומי A-, מה ששם את הראל בשורה אחת עם הפניקס ומעל הדירוג של הבנקים הגדולים בישראל, שנמצאים כיום ברמה של BBB+, על פי סוכניות הדירוג הגלובליות (לפי מעלות ומידרוג הבנקים בדירוג המקסימלי עם אופק יציב). עד לפני שנה, ובכלל בהסתכלות היסטורית פער כזה בדירוג היה בלתי נתפס, אבל מה שהוביל לזה הוא ההורדה בדירוג של המדינה שפגע באופן ישיר בבנקים שחשופים הרבה יותר לדירוג הזה ברמת המאקרו, בעוד חברות הביטוח נשארו עם דירוג יציב ואפילו התחזקו.

כמה ימים לפני כן, מעלות S&P העלתה את הדירוג של הראל ל-ilAAA, ציון שמגיע מיד אחרי ilAA+ שבו החזיקה עד לעדכון האחרון. הראל נתפסת גם כאן וגם מעבר לים כגוף חזק, מגוון ועמיד לאורך זמן, כזה שמצליח לבלוט במערכת הפיננסית המקומית.

הסיבות לשדרוג

הראל רושמת צמיחה רוחבית כמעט בכל הפעילויות, מסבירים האנליסטים של S&P. הפרמיות ברוטו צמחו ב-5.8% והגיעו ל-33 מיליארד שקל ב-2025. הרווח החיתומי לפני מס קפץ ל-2.809 מיליארד שקל בשלושת הרבעונים הראשונים, לעומת 1.624 מיליארד בתקופה המקבילה. הרווח הכולל לפני מס עלה ל-3.259 מיליארד שקל, מול כ-1.97 מיליארד שקל בשנה שעברה. כל התחומים המרכזיים מציגים שיפור: רווחי ביטוח החיים כמעט השלישו את עצמם, הביטוח הכללי נהנה מירידה ביחס התביעות לרמה של 87%, תחום הבריאות צמח ל-1.1 מיליארד שקל, והתשואה על ההון זינקה ל-27%. 

האנליסטים של S&P מתעכבים גם על ה-CSM (Contractual Service Margin, הרווח העתידי הגלום בחוזי ביטוח לטווח ארוך), שנחשב לאחד המדדים החשובים ליכולת לייצר רווח ארוך טווח. למרות שהראל שחררה, כלומר הכירה בכ-923 מיליון שקל מהרכיב הזה במהלך התקופה, מלאי הרווח העתידי דווקא גדל ל-17.1 מיליארד שקל. מבחינת S&P זה סימן לכך שמנועי הרווח של החברה לא רק פעילים אלא גם מתרחבים. 

גם בחוסן ההוני מוצגת תמונה חיובית, יחס הסולבנטיות של הראל עלה ל-183% כולל אמצעי מעבר ול-159 אחוז ללא אמצעי מעבר. התיק ההשקעתי נחשב שמרני יחסית, עם 67 אחוז אג"ח, 14 אחוז מניות וקרנות, ו-13 אחוז נדל"ן. S&P מעריכה שהראל תמשיך לעמוד בהרבה מעל דרישות ההון הרגולטוריות ולשמור על מדיניות מינוף שמרנית.