הזמן הטוב ביותר לנטוש את הספינה
במהלך החודשים האחרונים הודיעו המנכ"לים של 3 מתוך 5 הבנקים הגדולים בישראלים על התפטרות. המהלך המפתיע של שלושת המנכ"לים עורר שוב את הדיון האם חוק הגבלת השכר במערכת הבנקאית מוביל לבריחת ההון האנושי מהמערכת. לאחר פרסום הדו"חות של הבנקים ניתן להגיד כי אותם מנכ"לים בחרו לעזוב ברגע המושלם עבורם, תוצאות הבנקים בשיא, אך העתיד נראה הרבה פחות ורוד.
באופן כללי, 3 הבנקים דיווחו על תוצאות טובות/סבירות לרבעון האחרון. בנק דיסקונט הציג עלייה של 28.8% ברווח הנקי, שעמד על 545 מיליון שקל (לכתבה המלאה). בלאומי דיווחו אמנם על ירידה בהכנסות של כ-6% בחישוב שנתי, אך במקביל הרווח הנקי עלה ב-2%. (לכתבה המלאה). בנק פועלים הציג את התוצאות החלשות ביותר מבין השלושה, כאשר דיווח על ירידה של כ-5.3% ברווח הנקי (לכתבה המלאה).
התחזית לרבעונים הקרובים נראית הרבה פחות טוב. הדו"חות האחרונים התייחסו לרבעון שהסתיים ב-30 ביוני, אך מאז הסביבה הכלכלית עבור הבנקים השתנתה באופן דרמטי: בסוף יוני האחרון עמדה התשואה על אגרות החוב של ישראל לתקופה של 10 שנים ברמה של 1.6%, כאשר היום היא עומדת על 0.8% בלבד. המשמעות היא שעקומת האג"ח בארץ השתטחה לחלוטין, כאשר הפער בין התשואות לטווחים הארוכים לתשואות לטווחים הקצרים ירדה באופן משמעותי.
איך הבנקים מושפעים מכך?
ההכנסות מריבית (net interest Income) מהוות את פעילות הליבה של הבנקים, שממנו הבנקים עושים את הרווח. לדוגמא: אם לבנק מסוים יש פורטפוליו הלוואות בסכום של 1 מיליארד דולר, כאשר הריבית על הלוואות עומדת על 5% לשנה, ההכנסות המימון של הבנק יסתכמו ב-50 מיליון דולר. במקביל, לבנק יש פיקדונות בסכום של 1.2 מיליארד דולר המרווחים 2% בריבית בשנה. במקרה זה, הוצאות המימון של הבנק יעמדו על 24 מיליון דולר. בסה"כ, ההכנסות מפעולות מימון של הבנק מסתכמות ב-26 מיליון דולר בשנה.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נפילה של התשואות בטווחים הארוכים מאז פרסום הדו"חות צפוי לפגוע באופן דרמטי בדו"חות הבנקים בחודשים הקרובים בסעיף זה, כפי שגם עולה מהדו"חות של הבנקים.
ההשפעה של ירידה של 1% בריבית על ההכנסות מהריבית לפי דו"חות של פועלים
ההשפעה של ירידה של 1% בריבית על ההכנסות מהריבית לפי דו"חות של לאומי
ההשפעה של ירידה של 1% בריבית על ההכנסות מהריבית לפי דו"חות של דיסקונט
התהליכים שמתרחשים כעת בעולם בשוקי האג"ח, והצפי להאטה משמעותית בכלכלה העולמית בחודשים הקרובים, מובילים למסקנה: הזמנים הטובים עבור הבנקים בישראל עברו, כאשר קשה לראות כיצד הבנקים משמרים את הביצועים של השנים האחרונות. וזהו הזמן הטוב ביותר "לנטוש את הספינה".
זאת ועוד - אנחנו בסייקל חיובי מתמשך של מספר שנים. לילך אשר טופילסקי מדיסקונט אריק פינטו מפועלים,ורקפת רוסק עמינח מלאומי יודעים שזו תקופת שיא, והם רוצים לפרוש בשיא - שיא בתוצאות וגם שיא במחיר המניה.
למרות החולשה בשבוע האחרון במניות הבנקים, מדובר על רמות שיא. אז יש את החשש ששוק האג"ח מבטא - ירידה במרווחי הריבית, ויש חשש עמוק יותר שאנחנו לקראת סוף הסייקל החיובי, וגם - יש חשש שכללי המשחק עומדים בקרוב להתשנות. הבנקים ניצבים בפני איומים חדשים שאין להם עדיין מושג איך להתמודד מולם - המעבר לדיגיטל, והתחרות הצפויה מול מעצמות האינטרנט שלוטשות עיניי לתחום הבנקאות.
- 11.או ש או ש 18/08/2019 09:51הגב לתגובה זואם ריווחיות הבנקים מושפעת משער האגח אז מה זה משנה מי המנכל ?
- 10.י. 18/08/2019 00:02הגב לתגובה זומאז שהבנקים המפוקפקים האלה נתנו האייקונים אשראי בלתי מוגבל כאילו זה כספם הפרטי והיום הציבור צריך לשלם על האיוולת הזו. לנהל הבאה השוק לא הייתי נותן להם וזה רציני. כמה תמונות של אותם מנכלי הבנקים יחד עם השלט ומשנה של האייקונים כדוגמת אליעזר פישמן. אני במקום לא הייתי מוציא את האף מהבית.
- 9.מנה 17/08/2019 12:26הגב לתגובה זולבנקים יש אחיזה בכלכלה ובשלטון שאין להם תקדים במדינות אחרות ויש להם תמיכה להמשיך ולהתבסס
- 8.בל״ל 17/08/2019 11:25הגב לתגובה זוהמנכלים לוקחים לכיסם מיליונים ושרים: אחרי המבול. וודאי שזה הזמן לנטוש את הספינה. לפני שיגלו דברים....
- 7.אלי 16/08/2019 11:04הגב לתגובה זושעומדים על 580 מיליארד שקל
- 6.יוס 16/08/2019 09:31הגב לתגובה זורוב ההלוואות שהבנקים נותנים הן על בסיס ריבית הפריים, היא תרד ברבע אחוז מן הסתם, אבל ירידה של 1%?! קצת מוגזם להסיק מהשתטחות העקום מסקנה שכזו
- 5.דניאל 16/08/2019 08:56הגב לתגובה זואיך אפשר לא להרויחמשאתה בנק?
- 4.אפשר לחשוב מה מנהל הבנק עושה רק גורם נזקים עם המשכורת (ל"ת)משה ראשל"צ 16/08/2019 08:05הגב לתגובה זו
- 3.קרקר 16/08/2019 06:58הגב לתגובה זולאחר חגיגה של המנכ"לים הם מבינים שנגמרה החפלה וחייבים ללכת.
- 2.גיל 16/08/2019 06:38הגב לתגובה זולכל שאר המגזרים
- 1.ברכות- כתבה מענינת- ומסוקרת (ל"ת)כותבי תרחישים 15/08/2019 22:11הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
