לאומי: התשואה להון עמדה על 10.6% ברבעון השני של 2019
בנק לאומי -0.45% פרסם את תוצאותיו הכספיות לרבעון השני של השנה והציג ירידה של כ-6% בהכנסות ושיפור של כ-2% ברווח הנקי בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. דירקטוריון הבנק הודיע על חלוקת דיבידנד בהיקף של כ-369 מיליון שקל, המהווה 40% מהרווח הנקי ברבעון השני. הכנסות לאומי פרופורמה (בנטרול השפעת מכירת לאומי קארד) הסתכמו ברבעון השני בכ-3.37 מיליארד שקל, ירידה של כ-6% לעומת כ-3.58 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. הכנסות לאומי מריבית (נטו) הסתכמו ב-2.18 מיליארד שקל ברבעון השני של 2019, ירידה של כ-10.3% לעומת כ-2.43 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. ההכנסות שאינן מריבית הסתכמו בכ-1.19 מיליארד שקל, עלייה של כ-3.5% לעומת כ-1.15 מיליארד שקל ברבעון המקביל. בשורה התחתונה, לאומי מסכם את הרבעון השני עם רווח נקי של כ-923 מיליון שקל, עליה של כ-2% לעומת רווח נקי של כ-903 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. התשואה להון של הבנק עמדה ברבעון השני על 10.6%, בהשוואה ל-10.4% ברבעון המקביל אשתקד. הוצאות בגין הפסדי האשראי של הבנק הסתכמו בכ-288 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2019, לעומת הכנסות של כ-37 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. סך כל ההוצאות התפעוליות של הבנק הסתכמו בכ-1.95 מיליארד שקל ברבעון השני, ירידה של כ-8.6% לעומת כ-2.13 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. יחס היעילות של הבנק עמד על 53.1% במחצית הראשונה של 2019, בהשוואה ליחס של 61.7% בתקופה המקבילה אשתקד. בנטרול השפעת לאומי קארד, עמד יחס היעילות במחצית הראשונה של 2019 על 55.5%, בהשוואה ליחס של 62.0% בתקופה המקבילה אשתקד. בבנק מציינים בעניין זה את תוכנית הפרישה מרצון שהושקה לאחרונה, של כ-250 עובדים עד לסוף השנה. האשראי לציבור נטו של הבנק הסתכם בסוף יוני ב-277.1 מיליארד שקלים, בהשוואה ל-264.2 מיליארד שקלים בסוף יוני 2018, וזאת בעיקר נוכח הגידול באשראי במשכנתאות, עסקים בינוניים ועסקים גדולים.
בורסה, משקיעים (AI)להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009
הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P.
בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.
אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.
השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?". כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
