דוחות חלשים לפועלים - ירידה של 13% ברווח ל-800 מיליון שקל
בנק פועלים 2.09% פרסם הבוקר את תוצאותיו הכספיות לרבעון השני של השנה והציג ירידה של כ-5.3% ברווח הנקי לעומת הרבעון המקביל אשתקד. אלא שהירידה הזו היא של הרווח הנקי החשבונאי, ובהינתן שבתקופה האמורה נהנה הבנק מרווח בזכות הנפקת ישראכרט, הרי שהרווח ירד ב-13% ל-800 מיליון שקל. במקביל ירדה התשואה להון ל-9.3%.
על פי דו"חות הבנק, הכנסות פועלים מריבת נטו הסתכמו ברבעון השני בכ-2.57 מיליארד שקל, וזאת לעומת הכנסות של כ-2.47 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד, כאשר יחס היעילות של הבנק (הוצאות תפעוליות מסך ההכנסות) עמד ברבעון השני על 57.5% בהשוואה ל-57.6% ברבעון המקביל אשתקד.
בשורה התחתונה, הרווח הנקי של פועלים ברבעון השני של שנת 2019 הסתכם ב-871 מיליון שקל בהשוואה ל-920 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, כאמור קיטון של כ-5.3%, כאשר לולא רווח ההון בגין ישראכרט הרווח הנקי היה אף נמוך יותר והיה מסתכם ב-800 מיליון שקל - ירידה של כ-13%.
שיעור תשואת הרווח הנקי להון עצמי הגיע ברבעון השני של השנה ל-9.3% בהשוואה ל-10.5% ברבעון המקביל אשתקד, כאשר גם כאן, ללא רווח ההון בגין ישראכרט שיעור תשואת הרווח הנקי להון העצמי היה נמוך יותר והיה עומד על ל 8.5%.
- על בד: קו ייצור חדש; צופה ממנו הכנסות של 140 מיליון שקל בשנה
- עדיקה עדיין מזגזגת - רבעון חלש אחרי רבעון טוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עלייה בהפרשות לאשראי
בחודשים האחרונים עברה הנהלת הבנק טלטלות, כאשר מינוי של דב קוטלר (אמור להיכנס לתפקיד בעוד כחודשיים) גרם לבכירים בבנק לעזוב. מעניין יהיה לראות עם הרבעון הבא יהיה רבעון של "ניקוי אורוות", אך גם הרבעון הנוכחי מבטא חולשה בעסקי הבנק.
סעיף הכנסות חשוב שירד - הכנסות מעמלות. העמלות ירדו ל-815 מיליון שקל, בהשוואה ל-842 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
כמו כן, ההוצאות בגין הפסדי אשראי, הסתכמו ברבעון ב-319 מיליון שקל, לעומת 90 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
אתמול פרסם בנק לאומי דוחות כספיים שהיו גם חלשים יחסית לעומת הרבעון המקביל אשתקד (הרחבה).
- 3.רוני 15/08/2019 20:16הגב לתגובה זורופס, פחדן, והססן ...כשברקע סימנים מובהקים לחוסר שליטה ברסן פעילותו של הבנק, כמו למשל הקפאת חלוקת דיבידנד למשקיעים במניית פועלים....כך לא אמור להתנהל מנכ"ל בנק.....
- 2.אחד העם 15/08/2019 20:09הגב לתגובה זוימשיכו לעשוק אתכם ואתם תתנו לזה יד?
- 1.תום 15/08/2019 08:46הגב לתגובה זוברווח של מליארד
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
